היסטוריה של אלימות: כשירושלים פוגשת את חולון
תחושה של דרבי, יריבות ארוכת שנים, עדי גורדון, קללות, כסאות עקורים וחזיז אחד. לכל מלחמה יש את האקדח המעשן שגרם להתפרצותה. לקראת המשחק בין הפועל ירושלים להפועל חולון באולם הפחים, יצאנו לבדוק מה התחושות בשטח
ניצחון החוץ של חולון ביום שני האחרון, 58:64 על חשבון גלבוע/גליל, הקפיץ את האלופה למקום הרביעי בליגה, המעניק יתרון ביתיות בפלייאוף. חולון כנראה שכבר לא תדביק את הפער מירושלים בטבלה, העומד כעת על ארבע נקודות, גם אם תנצח את הפועל ביום ב' הבא באולם הפחים.
למרות זאת, כפי שהבהיר זאת אוהד חולון, אין בכך כדי להפחית, ולו במעט, מהמוטיבציה עמה יגיעו אוהדי חולון לקראת המפגש מול יריבתם המושבעת.
ירושלים, מאז פספוס האליפות בעונת 1997/98, מציבה עצמה, מדי שנה בשנה, כאלטרנטיבה המובהקת למכבי ת"א. החלום של כל אוהד אדום היה לזכות באליפות על חשבון הצהובים, ובכך לשחזר את עונת הדובדבנים של פיני גרשון, אנדרו קנדי, דורון שפר וברד ליף בגליל עליון.
לפתע, ללא הודעה מוקדמת, החליט שחקן אמריקני אחד, מאליק דיקסון שמו, לקלוע בסוף העונה החולפת סל מנצח על ראשם של טרנס מוריס ואלכס גארסיה, ובכך להעניק דווקא לחולון את התענוג לחתום שושלת של 15 אליפויות רצופות של מכבי ת"א. צדק? לא על הפרקט.
רועי, אוהד חולון, אף מלבה את היצרים ומוסיף כי "העובדה שהצלחנו לזכות בתוך עונה אחת באליפות הרגיזה מאד את ירושלים, וכל מה שעושה רע לאוהדי ירושלים, טוב לנו".
חולון אמנם זכתה באליפות בעונה שעברה, אך אוהדי ירושלים מאוחדים בדעתם כי "הפועל היא קבוצה מס' 2 במדינת ישראל". ועם אוהדים הרי לא מתווכחים.
אבי הראל, שניהל את הפועל ירושלים "מהבגאז' של האוטו", כהגדרתו, בשנות התשעים, טוען כי הסל של דיקסון הכניס אותו לתסביך פנימי מורכב. "למען האמת, האליפות של חולון התקבלה אצלי ברגשות מעורבים", מספר הראל. "מכבי לא זכו באליפות, וזה כבר טוב מבחינתי. מצד שני, העובדה שדווקא חולון, מכל קבוצות הליגה, היא זו שהצליחה לקחת את הצלחת – בהחלט מהלה את השמחה במעט עצבות".
התחושה של הראל משותפת כמעט לכל אוהדי ירושלים, שהיו רוצים לראות את מכבי מאבדת את האליפות לכל קבוצה בליגת העל, מלבד חולון. "אני שונא את חולון בגלל החזיז משנה שעברה ובגלל שבכל פעם שאני מגיע לאולם הפחים עם הילדים שלי, אני צריך לשמור עליהם כדי שלא ייפגעו", מסביר אחד מאוהדיה הוותיקים של הקבוצה, שגם מוסיף כי "מכבי שנואה הרבה יותר מחולון, ולכן הייתי מבסוט שמכבי הפסידה את האליפות, למרות שחולון זכתה בה".
אוהד אחר של הקבוצה מעניק ניתוח לסוגיה הקיומית, ברוח התקופה. "השמחה של אוהדי ירושלים בניצחון של חולון הייתה לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן", משורר האוהד את תחושותיו. "אני לא אוהב את חולון, לא מסוגל לראות אותם. 15 שנה של חזיזים, נבוטים, עקירת כסאות ולילות המתנה ארוכים באולם הפחים, הגבירו מדי שנה את האיבה ביננו ובינם".
למי שאולי לא זוכר, המתיחות בין חולון לירושלים תפסה תאוצה באמצע שנות התשעים, אז עבר הסמל הבלתי מעורער של ירושלים, עדי גורדון, לחולון מדושנת המזומנים של נחום מנבר.
גורם בכיר בתחום הכדורסל מאותם ימים מספר כי החוזה של גורדון בחולון עמד על סכום דמיוני דאז, 600 אלף דולר, כש-500 אלף מהם הופקדו לחשבונו של גורדון עוד בטרם החלה העונה. מנבר תהה בפני גורדון מדוע ההחלטה לעזוב את הבירה כה קשה עבורו, ולדברי הגורם, הסמל המרכזי של ירושלים מאז ומעולם השיב לאיש העסקים כי "בירושלים אני זוכה לאהבה שמעולם לא תהיה לי בחולון".
גורדון אמנם העשיר את חשבון הבנק שלו בחופן דולרים מכובד, אך זכרונות חיוביים מאולם הפחים לא בטוח שנוצקו במוחו. מס' 9 האגדי של ירושלים, שכנראה לא השתחרר לחלוטין מעזיבתו את הבירה, לא הפסיק להלל ולשבח את הפועל באזני אנשי ואוהדי חולון.
שנה לאחר שחולון נכשלה בגדול והפסידה את גביע המדינה לבני הרצליה (גורדון סיים את המשחק עם נקודה בודדת), חזר הגארד לאולם הפחים, הפעם כשחקן הפועל ירושלים. "אוהדי חולון קיללו את גורדון ואף איימו עליו שהוא לא יוכל לצאת מהאולם בלי שייפגע", מספר הראל על חוויות הקבוצה מלפני 13 שנה. "היינו מוקפים בעשרות אנשי אבטחה שהשגיחו עליו".
התקרית עם גורדון העלתה את היחסים בין הנהלות ומחנות האוהדים, הרעועים ממילא, על שרטון. אוהדי ירושלים מספרים כי כל נסיעה לאולם הפחים, מאז העפילה חולון לליגת העל, הסתיימה בעימותים פיזיים. אירוע זריקת החזיז במלחה, בנובמבר 2007, בו נפצע המאבטח יואב גליצנשטיין, היווה את נקודת השיא במפלס המתח בין שני הצדדים.
מוטי דניאל, שגדל במחלקת הנוער של חולון, טוען כי החזיז דווקא שינה לטובה את התנהלות אוהדי חולון. "האוהד שזרק את החזיז לא היה בשר מבשרה של חולון, אבל העובדה ששייכו אותו לחולון, שינתה את הפרספקטיבה של האוהדים".
רועי, אוהד חולון, מסכים עם דניאל, ומסביר כי "מאז אירוע החזיז המזעזע לקחנו את המושכות לידיים, ושינינו את האווירה ביציעים. מלבד עונש מגוחך בגין זריקת קונפטים, אוהדי חולון לא היו מעורבים, מאז אירוע החזיז, באי אלו תקריות אלימות".
האם חולון מתכננת, בסופו של דבר, לעקוף את ירושלים בסיבוב? נשמע שכן. "ירושלים היא אריזה יפה שנמצאת בסכנת התרסקות אם לא תשיג את הכספים הדרושים לקיומה", טוען רועי. "המצב שלנו לא הרבה יותר טוב. הפועל ת"א הייתה קבוצה מס' 2 בישראל במשך עשרות שנים, ולאורך השנים, בגלל מצבה הכלכלי הקטסטרופלי, ירושלים לקחה ממנה את המעמד".
הראל ויתר אוהדי ירושלים דוחים את הטענות. "כל הכבוד לחולון על ההישגים שלה לאחרונה, אבל לדעתי הם עדיין בגדר צירוף מקרים. יש להם עוד המון עבודה עד שיוכלו לאיים על מעמדה של ירושלים".
דניאל מסכם. "הכל ענין של פונקציה כלכלית. מי שתעמוד במעמסה של להחזיק קבוצה מצליחה בליגת העל, תבלוט לאורך זמן גם מבחינה מקצועית. כל עוד חולון לא תוכיח כי היא יכולה להחזיק קבוצה לאורך שנים, היא לא תוכל לגבש עצמה כאלטרנטיבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם