ענף הג'ודו על כף המאזניים
השופטת יהודית צור דחתה את עתירת האיגוד נגד רשם העמותות וכעת היו"ר אדי קואז חייב לחתום על תכנית ההבראה. אם הוא לא יעשה זאת, הרשם עשוי לדרוש את פירוק האיגוד של הענף שהביא לישראל את כמות המדליות הגדולה ביותר עד כה. nrg מעריב מגיש לכם את פסק הדין המלא. לשיפוטכם
מאז תחילת שנת 2009 אין לאיגוד את האישור על ניהול תקין ועל כן אינו יכול לקבל תקציבים מהמדינה. כזכור, האיגוד הודיע על השבתת פעילות הנבחרות בעקבות זאת, ורק בזכות סיוע כספי של הוועד האולימפי הישראלי, נסעו הספורטאים למספר תחרויות ואימונים בחו"ל, כשהבולטת בהן הייתה בסוף השבוע האחרון בוורשה, שם זכה אריק זאבי במדליית הזהב.
מכיוון שבית המשפט דחה היום את עתירת האיגוד, יהיה חייב היו"ר, אדי קואז, לחתום על תכנית ההבראה של הרשם כדי לקבל שוב תקציבים, פעולה אותה סירב קואז לעשות עד היום. אם לא יחתום קואז והתכנית לא תצא לדרך, עשוי רשם העמותות לדרוש את פירוק האיגוד בבית המשפט.
תגובת ההתאחדות: "קיבלנו את ההחלטה, וכמו שאמרנו בעבר, אנו מקווים להגיע להבנה עם משרד המשפטים, כזו שתאפשר את החזרה לתיפקוד באופן המהיר ביותר ושאף אחד לא ישכח שמה שבאמת חשוב זה הג'ודו ולא מחלוקות פוליטיות".
הפרשה נמשכת כבר כמה שנים, וראשיתה בדוח חמור של רואה חשבון, שבדק את התנהלות האיגוד. ראשי האיגוד טענו כי ראשי האופוזיציה להנהלה משתמשים בנושא כדי לנגח ולגרום להחלפת השלטון. מכיוון שמדובר בסאגה מתמשכת, כלשכל צד יש טענות כבדות משקל לאמר, החלטנו פשוט לפרסם עבורכם את פסק הדין מהיום, המגולל בתוכו את כל השתלשלות הפרשה, כדי שהציבור יוכל לקרוא, סוף-סוף, את כל החומר ולשפוט בעצמו. לשיפוטכם.
1. לפני עתירה שהגיש איגוד הג'ודו בישראל (להלן – האיגוד או העותר) נגד מדינת ישראל-רשם העמותות (להלן – הרשם), על החלטת הרשם מיום 24.12.08 (נספח א' לתשובת הרשם) לפיה לא יינתן לאיגוד אישור על ניהול תקין לשנת 2009 עד שיחתום על תכנית הבראה מתוקנת. בעתירה
2. במסגרת התכנית לבקשה לתמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור (הנתמכים על פי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985), בוצעה בשנת 2007 ביקורת עומק באיגוד, באמצעות משרד רואי החשבון סמילה, סלמן ושות'. דו"ח הביקורת מיום 24.6.07 (נספח ו' לתשובת הרשם) מצא ליקויים רבים וחמורים ביותר בנוגע לתפקודו של האיגוד. בין השאר נמצא כי:
ב. אין באיגוד ועדת ביקורת בלתי תלויה.
ג. באיגוד מועסקים בני משפחה של יו"ר הוועד המנהל אדי קואז ושל הגזבר זרח נתיב.
ד. האיגוד מממן נסיעות לגורמים שונים שאין לממן להם נסיעות, כגון - סוכן הביטוח, הגזבר וחבר ועדת הביקורת.
ה. בעלי תפקידים באיגוד ממונים לפי קירבתם למר קואז ולמר נתיב.
ו. באיגוד לא קיימים נהלים כתובים ומאושרים בכל הנוגע לנושאים התפעוליים, הכספיים והמשקיים.
ז. האיגוד מקדם את עניינה של אגודת ג'ודוקאן, שבראשה עומד היו"ר קואז, תוך פגיעה באגודות אחרות ובספורטאים המסרבים להצטרף לאגודה זו.
ח. באיגוד לא קיימים תיקים אישיים של העובדים ולא נמצאו תעודות ואישורים המבססים את שכרם.
ט. האיגוד מינה מדריכים וספורטאים לשמש כמאמנים על אף שחסרה להם ההדרכה הנדרשת על פי חוק.
י. באיגוד מופעלת פעילות נקמנית אל כל מי שמעז לדבר, לדרוש או להעיר על ההתנהלות.
יא. ליו"ר הוועד המנהל, מר קואז, משולם שכר דירקטור בגובה עשרות אלפי ש"ח בשנה, מבלי שקיים אישור של האסיפה הכללית לכך ובניגוד לחוק ולתקנון.
3. ממצאי דו"ח הביקורת הועברו לידי הרשם. בנוסף לכך התקבלו אצלו במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר 2007 שורה ארוכה של תלונות בקשר להתנהלות האיגוד, מהן הצטיירה תמונה עגומה הכוללת פגיעה בספורטאים עקב מינויים לא מקצועיים באיגוד, השעיות של ספורטאים מאימוני נבחרת ישראל על רקע מעבר לאגודות שאינן ג'ודוקאן, מניעה ממאמנים לצאת לתחרויות במימונם האישי, מניעת טיסות לספורטאים העומדים בקריטריונים של האיחוד, קביעה שרירותית של המשתתפים בתחרויות ללא קריטריונים מנחים, ניסיונות באמצעים פסולים להשפיע על היקף הזכאים להצביע ועוד.
4. ביום 9.9.07 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' הנשיא א' גורן) תביעה שהגישה ספורטאית ג'ודו נגד האיגוד. בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת חריפה על האיגוד בציינו:
"מתוך הדיון שהתקיים בפני, לא ברורה לי מהי הבעיה המקצועית הגורמת לאיגוד להתנהג בצורה כה נוקשה ולפגוע בקריירה של ספורטאית בצורה כה אכזרית. מתברר, שמלבד אימוני הנבחרת, מתאמנת הספורטאית גם על-ידי מאמנים אישיים, ועובדה זו היא לצנינים בעיני האיגוד. כאשר היא זוכה בתחרות, היא מנופפת למאמניה האישיים ובכך רואה האיגוד הפרת משמעת." (ה"פ (ת"א-יפו) 1015/07 בן מלך נ' איגוד הג'ודו בישראל, להלן – פרשת בן מלך).
6. ביום 21.10.07 החליט הרשם לשלול מהאיגוד את אישור הניהול התקין לשנת 2007 שהונפק לו ביום 16.1.07. בהחלטה נאמר:
"לאור הסיבות המפורטות להלן, בוטל האישור לניהול התקין שהונפק לעמותה בתאריך 16/01/07 וזאת בהמשך להתראה לפני ביטול אישור ניהול תקין שניתנה בשל הליקויים שפורטו בדו"ח החשכ"ל. להלן פירוט הסיבות:אי מתן תגובה לדו"ח הביקורת אשר נערך ע"י החשכ"ל.
בעמותה לא קיימים נהלים כתובים בכל הקשור לנושאים התפעוליים, הכספיים, והמשקיים. כך לדוגמא, ישנו חוסר בקריטריונים אחידים לגבי השתתפות ספורטאים בתחרויות בין לאומיות, שבאה לידי ביטוי בפסק דין מיום 9.9.07 בעניין לירז בן מלך.
ישנו חשש למינוי בעלי תפקידים במוסדות שונים מתוך ניגוד עניינים. פעולות חלק חברי הועד נעשות תוך השפעה של ניגוד העניינים בפועל, תוך הפעלת שיקולים שהינם לטובת גופים רבים אחרים שבהם הם משמשים כבעלי עניין. במשרדנו התקבלו מספר רב של תלונות לגבי התנהלות העמותה.
במקביל נשלח אליכם מכתב לגבי הדחה של חבר ועד מתפקידו.
בשלב זה לא יונפק לעמותה אישור ניהול תקין וזאת עד לאחר סיום בדיקת התלונות ותגובתכם לדו"ח החשכ"ל והמצאת הנהלים והקריטריונים האחידים. כמו כן נושא ניגודי העניינים נמצא בבדיקה משפטית". (נספח ח' לתשובת הרשם).
7. לאור חשיבותו הרבה של האיגוד לספורט בישראל מחד, ולאור הליקויים החמורים שנמצאו מאידך, החליטו הרשם ומינהל הספורט שבמשרד המדע, התרבות והספורט למנות לאיגוד ועדה מייעצת משותפת. ועדה זו הכינה תכנית הבראה, בה פורטו הליקויים השונים והדרך לפתרונם (נספח ט' לתשובת הרשם).
בנוסף הוחלט למנות לאיגוד מנהל מלווה (עו"ד יהודה טלמון), עליו הוטל לוודא עד ליום 1.4.08 כי האיגוד תיקן את הליקויים שנמצאו או יימצאו בתפקודו, כי קיימים נהלים חשבונאיים ומשקיים תקינים, וכי האיגוד מוציא כספים אך ורק בהתאם למטרותיו ונהליו. המנהל המלווה נדרש גם למנות גורם מומחה לכתיבת נהלים עבור האיגוד, וכן להעביר את הנהלים שייכתבו לאישור מינהל הספורט והרשם עד ליום 1.4.08. הרשם ומינהל הספורט מצאו לנכון לייחס חשיבות רבה לנהלים אלו, מאחר ויש בהם כדי למנוע מהעמותה לקבל החלטות שרירותיות ומגמתיות באופן הפוגע בספורטאים, במאמנים ובענף הג'ודו כולו.
8. ביום 25.10.07 - ארבעה ימים לאחר שהתקבלה החלטת הרשם לבטל את האישור לניהול תקין לשנת 2007 - שלח האיגוד לרשם את תגובתו (שלא צורפה לעתירה והוגשה רק במהלך הדיון). לטענת הרשם, תגובה זו כלל לא הגיעה לידיו. בתגובה זו טען האיגוד כי דו"ח הביקורת אינו סופי וכי הוא ישתנה בוודאות בימים הקרובים, אז יישלח לרשם דו"ח מתוקן.
9. תכנית ההבראה התקבלה ואושרה על ידי האיגוד ביום 11.12.07. בעקבות זאת שלחה סגנית ראש רשות התאגידים מכתב לאיגוד המהווה אישור על ניהול תקין לשנת 2007 שתוקפו עד יום 31.12.07 (נספח י' לתשובת הרשם). במכתב זה הודגש כי האישור יבוטל אם יסתבר כי האיגוד אינו מקיים את דרישות הרשם ואם יתגלו ליקויים נוספים בפעילותו.
10. לאחר שהמנהל המלווה נכנס לתפקידו הוא מצא כי קיימים ליקויים נוספים באיגוד הטעונים תיקון. לפיכך חתם האיגוד ביום 4.2.08 על נספח לתכנית ההבראה (נספח י"א לתשובת הרשם) בו התחייב לקיים מכרז לבחירת מנהל כללי לאיגוד, לקיים קורס שיפוט לבחירת יו"ר ועדת השופטים, לקיים קורס מאמנים, לבחור רואה חשבון ויועץ משפטי לאיגוד, וכן לבחור מנהל מקצועי לאיגוד.
בעקבות זאת שלחה סגנית הרשם ביום 7.2.08 מכתב לאיגוד (נספח י"ב לתשובות הרשם) המהווה אישור על ניהול תקין לשנת 2008. מכתב זה היה זהה בנוסחו למכתב אישור הניהול הקודם לשנת 2007.
11. ביום 3.6.08 שלח האיגוד מכתב לרשם שכלל טענות בנוגע לתפקודו של עו"ד טלמון המנהל המלווה. לטענת האיגוד, המנהל המלווה לא פעל בצורה נייטראלית ואובייקטיבית ולמעשה שימש כלי שרת בידיהם של גורמי האופוזיציה באיגוד במטרה להביא לחילופי שלטון באיגוד.
טענות האיגוד התבססו בין השאר על הקלטה חשאית של המנהל המלווה שנערכה בעת שנפגש לכאורה עם גורמי האופוזיציה באיגוד. האיגוד ציין במכתבו כי הוא מוכן להמשיך בביצוע תכנית ההבראה כמוסכם לאחר החלפת המנהל המלווה, אך ביקש להקפיא את כל הליכי ההבראה עד לביצוע הבירור ביחס לטענות שהעלה (נספח י"ג לתשובת הרשם).
12. בעקבות מכתב זה התקיימה ביום 3.6.08 פגישה במשרדו של הרשם, בה שטחו נציגי האיגוד את טענותיהם ביחס למנהל המלווה וביקשו את החלפתו. האיגוד ביקש כי הרשם יבחן את הקלטת בה הוקלט לכאורה המנהל המלווה ללא ידיעתו.
הרשם הסכים לכך בתנאי שהדברים יבדקו גם אל מול המנהל המלווה. האיגוד סירב לכך בטענה כי מדובר בקלטת חסויה, ובנוסף סרב להצעת הרשם לערוך ישיבה משותפת בנוכחות המנהל המלווה.
13. ביום 30.6.08 הודיע האיגוד לרשם כי הוא מבטל באופן חד צדדי את הסכם ההבראה, בגין – כך לטענתו - הפרות יסודיות ומהותיות של ההסכם על ידי המדינה, ובטענה כי הוטעה לחתום על ההסכם בשעת כריתתו (נספח י"ד לתשובת הרשם).
14. במהלך חודש אוגוסט 2008 ערך המנהל המלווה דו"ח ליקויים בעמותה ובו פירט את עבודתו ואת הליקויים שמצא במסגרת תפקידו (נספח ט"ו לתשובת הרשם). גם בדו"ח זה נקבעו ממצאים חמורים על התנהלות האיגוד. בין השאר נמצא כי:
ב. האיגוד לא שיתף פעולה עם המנהל המלווה ולא המציא לו את המסמכים והמידע הדרוש.
ג. האיגוד לא ביצע את הפעולות עליהן התחייב כגון - שינוי התקנון, מינוי ועדת ביקורת, מינוי מורשי חתימה, משלוח תשובות לפניות וכו'.
ד. האיגוד טירפד את המכרז לבחירת המנהל הכללי שקידם המנהל המלווה, ובחר במועמד שנקבע בדו"ח הביקורת כלא ראוי.
ה. השיפוט באיגוד מוטה לטובת המועדונים השולטים בו.
ו. האיגוד לא ביצע את הליך המכרז הנדרש לבחירת רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ משפטי, מאמני נבחרות ומנהל מקצועי.
ז. האיגוד הכשיל את ניסוח נוהל נבחרות לאומיות שמטרתו היתה לקבוע קריטריונים ברורים בכל הנוגע לנבחרות לאומיות.
15. ביום 16.9.08 הגישה ועדת הביקורת של האיגוד מסקנות והמלצות לחברי הוועדה והאסיפה הכללית של האיגוד, בהן נאמר כי: "אנו רואים בחומרה רבה את העובדה, שחרף הזמן הרב שחלף מאז שנודע לאיגוד על ליקויים אלו, אשר אותם דרש רשם העמותות לתקן ללא דיחוי, האיגוד טרם ביצע זאת". (נספח ט"ז לתשובת הרשם).
16. ביום 7.10.08, לאחר שמיעת טענות האיגוד ותוך התייעצות עם מינהל הספורט, החליט הרשם למנות לאיגוד מנהל מלווה חדש, לאור משבר האמון הקשה שנוצר לטענת האיגוד בינו לבין המנהל המלווה היוצא (עו"ד טלמון). בנוסף הוחלט כי החלפת המנהל המלווה כפופה לכך שהאיגוד יחתום על תכנית הבראה חדשה, מפורטת ומוקפדת יותר, מאחר והאיגוד לא פעל לפי תכנית ההבראה הקודמת, לא תיקן את הליקויים הנדרשים ולא קיים את התחייבותו (נספח י"ז לתשובת הרשם).
17. ביום 24.12.08 הודיע הרשם לאיגוד כי:
"1. בהמשך להחלטה שהתקבלה ביום 7.10.08 על פיה ימונה גורם מלווה לעמותת איגוד הג'ודו אשר יחליף את המנהל המלווה היוצא, מצורפת תכנית ההבראה המעודכנת.
2. המנהל המלווה יהיה עו"ד נמרוד טפר.
3. על העמותה לקיים את האמור בפרק תנאי סף לתכנית, וכן לשלוח אלינו את המסמכים הנדרשים בנספח א' לתכנית. לאחר מכן על העמותה ליצור קשר עם משרדנו, לצורך קביעת מועד לכינוס ישיבה במסגרתה תיחתם התכנית המעודכנת.
4. עד למועד החתימה על התכנית המעודכנת, ובכפוף למילוי תנאי הסף לא יונפק אישור ניהול תקין לעמותה". (נספח א' לתשובה).
על החלטה זו הגיש האיגוד את העתירה שלפניי, ועימה בקשה לצו ביניים המורה לרשם להעניק לאיגוד אישור ניהול תקין לשנת 2009 עד להחלטה בעתירה.
18. ביום 3.2.09 הגישו שישה מאמני ג'ודו ושלוש עמותות ספורט בקשה להצטרף כמשיבים לעתירה (להלן – המשיבים). ביום 5.2.09 הודיע האיגוד כי הוא מבקש לדחות את הבקשה לצירוף משיבים נוספים. במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.2.09 ניתנה החלטה המתירה את הצירוף ולפיה: "סעיף 6א' לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2001, קובע כי משיב בעתירה יהיה גם "כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה". מעיון בעתירה ובבקשה עולה לכאורה כי אכן המבקשים עומדים בתנאי זה ולפיכך החלטתי להורות על צירופם כמשיבים נוספים בעתירה שבפני".
בדיון מיום 8.2.09 הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בעתירה ובבקשה לצו הביניים.
טענות האיגוד
19. האיגוד טוען כי חוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן – חוק העמותות) המסדיר את סמכויות רשם העמותות, אינו קובע כי בסמכותו של הרשם להעניק או לשלול אישור ניהול תקין, להפעיל תכנית הבראה או למנות חשב מלווה.
האיגוד טוען כי החלטת הממשלה מס' בק/128 מיום 15.10.98 שהסמיכה את הרשם להעניק אישור על ניהול תקין, ניתנה בחוסר סמכות ואין לה תוקף כלשהו. האיגוד מוסיף כי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 מתייחס לתמיכות הממשלה בעמותות ומעניק סמכויות רבות לחשב הכללי אך לא לרשם העמותות, וגם אין בו כל סעיף המסמיך את הממשלה לקבל את ההחלטה שקיבלה. לאור זאת טוען האיגוד כי מאחר והחלטה מס' בק/128 מעניקה לרשם סמכות יש מאין ואין לה כל בסיס בחוק - דינה להתבטל.
20. לחילופין טוען האיגוד כי גם אם יש תוקף למסמך בשם "אישור ניהול תקין", הרי שמדובר במסמך המעניק סמכות מוגבלת ומצומצמת לרשם, לבדיקה דווקנית של שני עניינים בלבד בפעילות העמותה, שהם – בדיקה כי כל המסמכים הנדרשים על פי חוק הוגשו לרשם כדין, וכן כי נכסי העמותה משמשים אך ורק את מטרות העמותה.
לטענת האיגוד, מאחר והחלטת הממשלה מעניקה לרשם סמכות ללא כל מקור חוקי, יש לפרשה בצמצום ובזהירות רבה. האיגוד מוסיף כי גם החלטת הממשלה עצמה מפרטת בדווקנות את סמכויות הרשם וכוללת רק את שתי הדרישות שצוינו לעיל.
האיגוד טוען כי פרשנות זו עולה גם מנוסח האישור עצמו שנותן הרשם, לפיו הוא מאשר כי "העמותה מקיימת את דרישות חוק העמותות בכל הנוגע להודעות ופרוטוקולים" וכי העמותה ממלאת אחר חוק העמותות (נספח י"ד לעתירה).
לטענת האיגוד, האישור אינו מעניק לרשם כל סמכות להתערב בענייניה הפרטיים של העמותה ולכל היותר הוא נותן לו סמכות מוגבלת ודווקנית לבחון האם הוגשו המסמכים הנדרשים על פי חוק והאם העמותה ממלאת אחר חוק העמותות. לטענת האיגוד, מהות הליקויים שנמצאו בדו"ח הבדיקה נוגעים לריכוזיות שליטה בידי יו"ר הוועד המנהל, ואין בו כל טענה ביחס לדרישות שהרשם הוסמך לבדוק על פי החלטת הממשלה.
21. האיגוד טוען כי הרשם חורג מנהליו שלו כפי שמופיעים בחוברת ניהול תקין (נספח ט"ו לעתירה). לטענת האיגוד, החוברת מונה בצורה פרטנית את המקרים בהם ימונה חשב מלווה לעמותה, בעוד שבעניינו אין חולק כי לא מתקיים אחד מהמקרים המפורטים בנוהלים.
האיגוד טוען כי הגיש את כל המסמכים הדרושים לקבלת האישור לניהול תקין, ולא נמצא בפעילותו כל ליקוי המופיע באותם נוהלים המצדיק את אי חידוש האישור לניהול תקין, את התנייתו בתנאים, את מינויו של חשב מלווה לאיגוד או את הכנת תכנית הבראה.
האיגוד טוען כי הממצאים שנמצאו נוגעים כולם לעובדה שיו"ר הוועד המנהל מכהן גם כיו"ר של 49 אגודות ג'ודו נוספות. לטענת האיגוד אין מדובר בליקוי אלא בהתנהלות אופיינית לעמותה בתחום הספורט, כאשר ראשי האיגוד או ההתאחדות בענף מכהנים גם בתפקידים באגודות אחרות. האיגוד מוסיף כי התנהלות זו עולה בקנה אחד עם הוראות רשות הספורט ואיגודי ספורט בינלאומיים.
22. האיגוד טוען כי אין כל ניגוד עניינים בין תפקידיו השונים של יו"ר הוועד המנהל של האיגוד. לטענת האיגוד, תפקידיו של מר קואז מסייעים בשמירה על האינטרסים של האיגוד ובקידום מטרותיו. האיגוד מפנה בעניין זה אל חוברת הנהלים, בה נקבע תחת הכותרת של "ניגוד עניניים" כי "מינהל תקין מחייב העסקת עובדים על פי עובדות אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה" וכי לא יועסקו יותר מ-10% מעובדי העמותה שהם קרובי משפחה. לטענת האיגוד, לא נקבעה בנוהל כל הוראה הפוסלת או האוסרת על היותו של אדם חבר, חבר ועד, יו"ר וכו' במספר עמותות, לרבות בעמותות ספורט החברות באיגוד ספורט.
23. האיגוד טוען כי בהוראות החוק אין כל זכר לאישור על ניהול תקין וממילא אין בו הרשאה לשלול אישור על ניהול תקין מעמותה עקב חילוקי דעות בין חבריה או בשל תנאי תקנון שלא נראים לרשם. לטענת האיגוד, חברי העמותה יכולים לפנות לערכאות בכל הנוגע לתקנות או לאופן יישומן ואילו הרגולטור אמור להתערב רק במקרה של כשל ביתר המנגנונים העומדים בפני נפגע.
האיגוד טוען כי מעבר לסמכות המפורשת שהוענקה לו בחוק לעניין אימות קיומם של הסעיפים הקוגנטיים בתקנון, אין לרשם כל שיקול דעת ביחס לתקנון והוא מחויב לרשום כל תקנון המוגש לו.
24. האיגוד טוען כי בהתאם לפסק הדין בעת"מ 307/07 עמותת ישיבת השרון נ' רשם העמותות, (להלן – פרשת עמותת ישיבת השרון) הרשם אינו מוסמך לכפות על עמותה לבצע תכנית הבראה, כל עוד הדבר כרוך בהפעלת סמכויות שאינן מוקנות לו במפורש בחוק.
25. האיגוד טוען כי גם אם ניתנה לרשם הסמכות להעניק אישור על ניהול תקין לעמותה, הרי שמדובר בהרשאה אישית לרשם עצמו, ואין באפשרותו להסתמך על ממצאיו של גורם אחר, משום שבעשותו כך הוא מתפרק לחלוטין משיקול דעתו. לטענת האיגוד, דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח הודעת הרשם כי הוא לא התייחס לתגובת האיגוד לממצאי דו"ח הביקורת בטרם בחר להתנות את האישור בתנאים.
26. האיגוד טוען כי תכנית ההבראה היא מרחיקת לכת בהוראותיה ומביאה לריקון מתוכן של עקרונות יסוד בדיני התאגידים. בעניין זה מציין האיגוד כי התכנית מבקשת לשלול מהאסיפה הכללית של האיגוד את סמכויותיה על פי חוק לבחור רואה חשבון, ועדת ביקורת וחברי ועד כראות עיניה.
לטענת האיגוד, התכנית גם דורשת שהעמותה תפעל בניגוד לסעיף 28 לחוק העמותות המעניק לחברי עמותה את הסמכות להעביר בכל עת חבר ועד מתפקידו. האיגוד טוען כי תכנית ההבראה מבקשת להעניק לרשם סמכויות רבות ונרחבות ובכלל זה הענקת סמכויות למי שיחפוץ ביקרו והתערבות בבחירת היועץ המשפטי של האיגוד.
האיגוד מוסיף כי עמדה זו של הרשם, לאחר שהתגלה כי המנהל המלווה הקודם פעל בחוסר אובייקטיביות, הינה בלתי סבירה בעליל ויש בה כדי ללמד על מטרתו האמיתית. האיגוד גם טוען כי תכנית ההבראה לוקה בחוסר בהירות רבה וכוללת דרישות שאינן בסמכותו של הרשם וכן התחייבויות ביחס לעמותות אחרות, דבר שאינו בר ביצוע.
27. האיגוד טוען כי מאחר שהוא פעל משך חודשים ארוכים ללא ליווי ועם אישור ניהול תקין, גילה הרשם דעתו כי האיגוד זכאי להמשיך ולהתנהל במתכונת זו, דהיינו ללא ליווי ועם אישור ניהול תקין. לטענת האיגוד, חזקה על הרשם כי אם היה מוצא דופי בפעילות האיגוד, היה שולל ממנו את האישור על ניהול תקין ולא מאפשר את המשך פעילותו משך תקופה כה ארוכה. האיגוד טוען כי בנסיבות אלה ובהתחשב בעובדה שלא נתגלו ממצאים חדשים נגדו, דרישתו של הרשם להתנות את מתן האישור על ניהול תקין היא שרירותית ודינה להתבטל.
28. האיגוד טוען כי הרשם הוא הרגולטור בתחום העמותות, בעוד שהרגולטור בתחום הספורט הוא רשות הספורט, אשר מלווה ומפקחת על האיגוד משך תקופה ארוכה. לטענת האיגוד, מאחר ודו"ח הבדיקה של החשב הכללי לא מצא ליקויים הנוגעים להתנהלותו הכספית של האיגוד אלא רק לריכוזיות השליטה בו, הרי שהרגולטור הנכון לפקח על התנהלות האיגוד בנושאים אלו הוא רשות הספורט, כפי שנעשה כעת.
29. הרשם טוען כי החלטת הממשלה הינה תוצר של מדיניות הממשלה והסעד העיקרי המבוקש בעתירה הינו בגדר התערבות במדיניות הממשלה, ולכן בית המשפט לעניינים מינהליים נעדר סמכות לדון בעניין. הרשם מוסיף וטוען כי העתירה ככל שהיא נוגעת לביטול החלטת הממשלה נגועה בשיהוי חמור.
30. לגופו של עניין טוען הרשם כי הונחה בפניו תשתית עובדתית מוצקה המצביעה על התנהלות לקויה וחמורה ביותר של האיגוד, לרבות התלונות שנשלחו אליו ודו"ח הביקורת שהוכן על ידי החשב הכללי, שהינו גורם מקצועי ואובייקטיבי.
הרשם טוען כי לאור זאת הוא רשאי לנקוט בכל פעולה שיש בה כדי להגביר את הפיקוח על העמותה על מנת להביאה למצב של ניהול תקין. הרשם מציין כי גורמים רבים, ובהם גורמים ציבוריים המעבירים כספי ציבור לעמותות, מסתמכים על האישור שנותן הרשם לניהול תקין, ועל כן עליו לוודא ולפקח כי האישור אמנם ניתן רק לעמותות המתנהלות באופן תקין.
הרשם טוען כי לא ניתן להעלות על הדעת מצב בו יוענק אישור על ניהול תקין לעמותה בה מתגלים ליקויים רבים וחמורים, שלא מקיימת את התחייבויותיה ומסרבת לחתום על תכנית הבראה שנועדה להבטיח את ניהולה התקין.
31. הרשם טוען כי בהתאם להחלטת הממשלה עליו לבחון, לפי נהלים וקריטריונים שגובשו על ידו, האם העמותה עומדת בכל דרישות החוק והאם נכסיה והכנסותיה משמשים אך ורק למטרותיה. לטענתו, כאשר מבדיקת תיק העמותה עולה כי קיימים ליקויים, ננקטים צעדים הכוללים בין השאר סירוב לתת אישור על ניהול תקין, מחיקת העמותה, מינוי חוקר, נקיטה בהליכי פירוק, דרישה מהעמותה לעמוד בתכנית הבראה, הטלת קנסות מנהליים וכו'.
הרשם מוסיף כי הוא עומד בחזית המאבק על טוהר המידות במגזר השלישי בישראל, המתמקד בניסיון להבטיח כי ההטבות מהן נהנות עמותות רבות בארץ, בדרך של הקצבה ישירה, הקלות במס, ייעוד קרקע ציבורית וכו', יינתנו אך ורק לעמותות המתנהלות באופן תקין.
לטענת הרשם, הוא רשאי ואף חייב לבדוק את ניהולן התקין של העמותות, והוא מפנה בעניין זה לפסק הדין בתיק עת"מ (י-ם) 652/06 ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נ' רשם העמותות (להלן – פרשת ארגון האלמנות) ולעת"מ (י-ם) 8086/08 איגוד השחייה בישראל נ' רשם העמותות (להלן – פרשת איגוד השחייה).
31. הרשם טוען כי הוא פעל בשקיפות מלאה כאשר החליט למנות לאיגוד מנהל מלווה ולהחתימו על תכנית הבראה שנועדה להבטיח את תיקון הליקויים שנתגלו בהתנהלותו. הרשם מוסיף כי במקום לנקוט בצעד הדרסטי של פירוק העמותה או מחיקתה, הוא בחר לנקוט בצעד חיובי ושיקומי של מינוי מנהל מלווה ויישום תכנית הבראה, במטרה להביא את העמותה למצב של ניהול תקין.
32. הרשם טוען כי מאחר והעותר הינו איגוד ספורט הזוכה לתקציבי מדינה, הוא מהווה גוף דו-מהותי וחלות עליו חובות ציבוריות מוגברות. הרשם מפנה בעניין זה אל פש"ר (ת"א-יפו) 2624/99 רשם העמותות נ' איגוד השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל) ואל בג"צ 3916/05 עמותת בת דור – אגודה לאומנות המחול בתל אביב נ' שרת החינוך, התרבות והספורט.
33. המשיבים טוענים כי מטרתם להביא לתיקון המצב הנוכחי של קיפוח, החלטות לא ענייניות ושחיתות באיגוד הג'ודו. לטענתם, הנפגע האמיתי ממצב זה הוא הספורט הישראלי, ובמיוחד הספורטאים עצמם המקדישים שנים מחייהם על מנת להתאמן ולהתקדם בתחום הג'ודו אך נפגעים מהמדיניות הנוהגת באיגוד המקדמת ספורטאים של אגודה אחת בלבד (ג'ודוקאן). המשיבים טוענים כי משפחת קואז עושה כרצונה באיגוד הג'ודו ופוגעת בכל גורם שלא מתיישר עימה.
המשיבים טוענים כי מסיבה זו לא צורפו לבקשתם ספורטאים פעילים, על מנת שלא להעמידם בסכנה גדולה יותר לפגיעה. המשיבים טוענים כי האיגוד מתנגד לדרישות ברורות מאליהן כגון נהלים כתובים, מאחר והדבר מאפשר לו לפעול בשרירות, להשעות ספורטאים, למנוע מחנות אימונים, לקבוע הגרלה קשה או קלה לספורטאים מסוימים וכיוצ"ב.
המשיבים מוסיפים כי שיטת הבחירות באיגוד מבוססת ברובה על הישגים בתחרויות מוגדרות, דבר שמביא את ראשי האיגוד לפעול בכל דרך על מנת לפגוע בחניכים שאינם משויכים אליהם ומצד שני לקדם חניכים המשויכים להם, באמצעות שליטה בשיפוט, בהגרלות, בזימון לנבחרות, בבחירת המאמנים וכו'.
34. המשיבים טוענים כי האיגוד הוא התאחדות ספורט בעלת מעמד מונופוליסטי, מאחר וספורטאי ג'ודו המבקש להיות ספורטאי תחרותי מחויב לפעול במסגרת האיגוד. לטענתם, הדבר מחייב את החלתם על האיגוד של כללי המשפט הציבורי, מעבר לכללים הרגילים החלים עליו מכוח חוק העמותות.
35. המשיבים טוענים כי טענת האיגוד לפיה הרשם אינו מוסמך להנפיק אישור ניהול תקין, סותרת את הסעד אותו מבקש האיגוד לפיו יש לחייב את הרשם להעניק לו אישור על ניהול תקין לשנת 2009. המשיבים דוחים את טענתו זו של האיגוד גם לגופה ומפנים בעניין זה אל פרשת איגוד השחייה.
36. המשיבים דוחים את טענת האיגוד לפיה הרשם לא היה רשאי להסתמך על דו"ח הבדיקה שנערך עבור החשב הכללי. לטענתם, הרשם רשאי להסתמך על ראיה מנהלית, במיוחד כשמדובר בדו"ח יסודי שנערך על ידי גורם מקצועי ואובייקטיבי, שהאמור בו לא נסתר על ידי האיגוד.
37. המשיבים דוחים את טענות האיגוד לפיהן הרשם הטעה את האיגוד ופעל מתוך "אג'נדה נסתרת". לטענתם, מדובר בטענות שקריות וחסרות כל בסיס כנגד עובד ציבורי, המופנות דרך קבע כלפי כל מי שעומד על הליקויים הקיימים באיגוד.
38. המשיבים טוענים כי היה מקום שהרשם ינקוט בפעולות חריפות יותר נגד האיגוד, כגון - בקשת פירוק ומינוי מפרק שיביא להבראת האיגוד. לטענתם, האיגוד הצליח להטעות את הרשם ולהרוויח שנה נוספת של פעילות תחת אישור על ניהול תקין, מבלי שהוא מבצע כל שינוי מהותי בהתנהלותו.
39. המשיבים דוחים את הטענות שהעלה האיגוד ביחס לתכנית ההבראה. לטענתם, התכנית אינה שוללת את הסמכות לבחור רו"ח אלא קובעת שהדבר צריך להיעשות בהליך תקין, ואף אינה שוללת את הסמכות להדיח חבר ועד אלא קובעת כי הדבר צריך להיעשות תוך מתן סיבה מנומקת בלבד. לטענת המשיבים, התנגדות האיגוד נובעת מרצונו להימנע מקיום נהלים כתובים בקשר לפעילותו ומהפיכתה לשקופה ואובייקטיבית.
40. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המסמכים השונים ואת המצב המשפטי, באתי לכלל מסקנה כי החלטת הרשם מיום 24.12.08 סבירה, ראויה ומוצדקת, ולפיכך דין העתירה להידחות.
41. במסגרת הסעד העיקרי בעתירה מבקש האיגוד להורות על ביטול החלטת הממשלה מס' בק/128 מיום 15.10.98. ברי כי סעד עיקרי זה אינו יכול להתקבל, הן מאחר ומדובר בסוגיה שאינה נמצאת בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הן לאור השיהוי הרב שחל מאז התקבלה החלטת הממשלה, והן מנימוקים של מניעות והשתק.
לעניין הסמכות יש לציין, כי סמכויות בית המשפט לעניינים מינהליים קבועות בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. התוספת הראשונה לחוק זה מפרטת את הרשויות, הגופים והעניינים שכנגדם ניתן להגיש עתירה מנהלית, והחלטת הממשלה בעניין שלפנינו אינה נכללת בתוספת זו.
מכאן, שהסמכות לדון בעתירה נגד החלטת הממשלה נתונה לסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. לא למותר לציין כי גם האיגוד עצמו לא הצביע על מקור חוקי כלשהו שיש בו כדי להקנות סמכות לבית משפט זה לדון בסעד העיקרי המבוקש בעתירה. די בכך כדי להביא לדחייתו על הסף של סעד זה.
42. לעניין השיהוי יש לציין כי החלטת הממשלה ניתנה ביום 15.10.98, כלומר למעלה מעשר שנים לפני שהוגשה העתירה. אין צורך לומר כי חלוף פרק זמן של למעלה מעשר שנים מהווה שיהוי ניכר ובלתי מוצדק לפי כל קנה מידה, הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית.
במהלך כל השנים הללו פעל הרשם על פי החלטת הממשלה, בחן לעומק את דרכי הניהול של עמותות רבות והעניק להן אישורי ניהול תקין, שבהסתמך עליהם הוקצו כספי ציבור בשיעור ניכר לאותן עמותות.
43. נוסף על כך יש להדגיש, כי האיגוד עצמו קיבל אישורי ניהול תקין לשנים 2007 ו-2008 (לפחות) ולא העלה כל טענה כי הרשם אינו מוסמך להעניקם. לכן, כיום, מושתק האיגוד מלטעון כעת כנגד סמכותו זו של הרשם, וניתן אף לומר כי יש בהעלאת טענה זו בשלב הנוכחי מידה מסוימת של חוסר תום לב.
כמו כן יש לציין כי סעד שנועד לבטל את החלטת הממשלה ולקבוע כי הרשם אינו מוסמך להנפיק אישורי תקין, כפי שמבוקש בעתירה, סותר בצורה ברורה את הסעד הנוסף המבוקש בעתירה לפיו יש להורות לרשם להעניק לאיגוד אישור על ניהול תקין לשנת 2009, ולא ברור כיצד שני סעדים אלו יכולים לדור יחד בכפיפה אחת.
44. מעבר לצורך ולגופם של דברים ניתן לציין כי בית המשפט דחה כבר את הטענה כי הרשם אינו מוסמך להוציא אישורים על ניהול תקין. בפרשת איגוד השחייה קבע בעניין זה כבוד השופט עדיאל:
"בעניין זה עולה תחילה טענת העותרת, לפיה המשיב כלל אינו מוסמך להוציא אישור על ניהול תקין, שהוא פועל יוצא של החלטת הממשלה 4418 מיום 15.10.98, לפיה עמותות המבקשות לקבל תמיכות מהמדינה חייבות להמציא אישור בדבר ניהול תקין מהמשיב. לטענתה, בהעדר הוראת חיקוק המקנה למשיב סמכות ליתן אישור מסוג זה, המשיב כלל איננו מוסמך להוציאו. ...
לא מצאתי ממש בטענות אלו. המשיב הינו רשות מוסמכת המפקחת על פעילותן של עמותות. לצורך זה אוסף המשיב מידע על הגורמים המפוקחים על ידו, בין באמצעות דו"חות המוגשים לו ובין באמצעות מינוי חוקרים מטעמו. במצב דברים זה, אין לראות פסול בכך שהמשיב מסייע לרשות מוסמכת אחרת, כגון הממשלה, במתן מידע המצוי ברשותו בצירוף מסקנות המצויות בתחום מומחיותו באשר לתקינות פעילותן של עמותות המבקשות סיוע ממשלתי (עע"מ 9018/06 מונא נ' משרד הפנים, לא פורסם, 12.9.05).
בהקשר זה כבר נקבע, כי עמותות המחזיקות בתפקיד ציבורי ייחודי להן (לרבות הסדרת ענף ספורט), ואשר נסמכות על כספי ציבור, עשויות להיות כפופות לפיקוח קפדני יותר של המשיב (פש"ר (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי סניף ישראל, לא פורסם, 15.7.01; פש"ר (ת"א) 2211/03 ההסתדרות הכללית של עובדים בארץ ישראל התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" נ' עמותת איגוד טניס השולחן בישראל, לא פורסם, 13.8.06)." (פרשת איגוד השחייה, פיסקאות 15 ו-16. ההדגשה שלי – י.צ.).
יש לציין כי סמכותו של הרשם להעניק לעמותות אישורי ניהול תקין הוכרה בפועל על ידי בתי המשפט במספר פסקי דין נוספים, ביניהם בפרשת ארגון האלמנות, בעת"מ (חיפה) 3094/06 כתר שם טוב נ' רשם העמותות ועוד. לאור כל האמור לעיל יש לדחות את טענת האיגוד בנוגע להחלטת הממשלה ואין להעניק לו את הסעד המבוקש של ביטול החלטת הממשלה.
45. טענתו החלופית העיקרית של האיגוד היא כי מהבחינה העקרונית יש לפרש את החלטת הממשלה בצמצום ולבחון רק אם העמותה הגישה לרשם את המסמכים כדין ואם כל נכסיה משמשים למטרה לשמה הוקמה. טענה זו יש לדחות. החלטת הממשלה מס' בק/128 מיום 15.10.98 קובעת לאמור:
"א. אישור רשם העמותות.
החל משנת התקציב 1999 יידרשו גופים הפונים בבקשה לתמיכה ממשרד ממשלתי להציג אישור של רשם העמותות.
רשם העמותות יבחן בהתאם לנהלים ולקריטריונים שיגובשו על ידו – אם העמותה עומדת בכל דרישות החוק.
אם נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך רק את מטרות העמותה". (נספח ב' לתשובת הרשם).
46. תכליתה של החלטת הממשלה היא להבטיח כי כספי התמיכות הציבוריים שמעבירה הממשלה לעמותות השונות, יועברו אך ורק לעמותות המתנהלות בצורה תקינה וחוקית, ובלשון ההחלטה אם העמותה עומדת בכל דרישות החוק. בפסק הדין שניתן בפרשת ארגון האלמנות קבעתי בעניין זה:
"על פי החלטת ממשלה מיום 15.10.98, נדרש מגופים הפונים בבקשה לתמיכה ממשרד ממשלתי, להציג אישור של רשם העמותות. הרשם בודק, על בסיס נוהלים וקריטריונים שגיבש, אם העמותה עומדת בדרישות החוק ואם נכסי העמותה והכנסותיה משמשים רק את מטרות העמותה. נקבע כי ללא הצגת אישור של הרשם, לא תדון ועדת התמיכות המשרדית בבקשה לתמיכה (נספח מש/13 לתשובה מטעם הרשם). הרשם קבע את הנוהלים שפורטו בחוברת המופצת לעמותות (נספח מש/14 לתשובה מטעם הרשם).
הטעם לדרישת האישור על ניהול תקין הינו ברור. עמותה המבקשת להנות מתמיכות מכספי ציבור חייבת לעמוד בנורמות של ניהול תקין וחובה עליה לנהל את ענייניה בהתאם להוראות החוק. הרשם הוא הגוף המוסמך לבחון את דרכי ניהולה של העמותה ועמידתה בדרישות החוק, בטרם מתן האישור בדבר ניהול תקין." (פרשת ארגון האלמנות לעיל, פיסקה 16).
47. תכלית זו, הנוגעת לכל עמותה הזוכה לקבלת תמיכה כספית ציבורית, נכונה במיוחד כאשר מדובר בעמותות הממלאות תפקיד ציבורי, שהוא לא רק חשוב ומשמעותי אלא אף מונופוליסטי מטבעו, כגון עמותות ספורט רבות, המוגדרות בסעיף ההגדרות של חוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק הספורט), כ"התאחדויות" ו"איגודים" המרכזות ומייצגות את העיסוק בענפי ספורט מסוימים, מוכרות על ידי גופים בינלאומיים ואחראיות לייצוגה הרשמי של מדינת ישראל בחו"ל.
למותר לציין כי ספורט הינו תחום מקצועני של ממש (ולא רק תחביב), ולכן לעמותות מעין אלה יש השפעה וכוח רב כלפי כל העוסקים בתחום: ספורטאים, מאמנים, יועצים וכו', להם העיסוק בענף הספורט הרלוונטי הוא גם מקור פרנסה.
במקרים רבים תלויים הספורטאים בצורה מוחלטת באיגוד הארצי של הענף בו הם עוסקים, ואין להם כל דרך להתקדם בתחומם ללא תמיכה מצד אותו איגוד.
כך, למשל, נראה כי קריירה של ספורטאי מקצועני יכולה ליהרס לחלוטין אם לא יזכה לתמיכה ולסיוע של האיגוד הרלוונטי. נוכח מעמדם המיוחד של התאחדויות ואיגודי ספורט אלה, העובדה כי הם מייצגים רשמית את ישראל בחו"ל, שליטתם בתחום שהוא ציבורי במהותו, התמיכה בהם באמצעות כספי ציבור והשפעתם המוחלטת על הספורטאים העוסקים בתחום, ראו אותם בתי המשפט כגופים דו-מהותיים, עליהם חלים החובות והכללים של המשפט הציבורי (ה"פ (ת"א-יפו) 1027/02 אביב גלעדי הפקות נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, ה"פ (ת"א-יפו) 1360/04 איגוד מדריכי הסקי בישראל נ' התאחדות הסקי בישראל, ה"פ (ת"א-יפו) 504/07 צ'רלטון נ' מינהלת ליגת העל בכדורסל לגברים).
עקרונות אלה חלים גם על האיגוד שלפנינו.
48. נוכח מעמדן החשוב של העמותות הזוכות לתקצוב ציבורי בכלל ושל התאחדויות ואיגודי הספורט (ובהם העותר) בפרט, יש לדחות את טענתו העקרונית של האיגוד לפיה יש לפרש בצמצום ובדווקנות את החלטת הממשלה ולראות אותה כמתייחסת לעניינים טכניים בלבד של הגשת מסמכים לרשם וייחוד נכסי האגודה למטרה שלשמה הוקמה.
תכלית החלטת הממשלה מחייבת כי כספי ציבור לא יועברו לעמותות שאינן מתנהלות בצורה ראויה, ועל כן נקבע כתנאי כי על עמותה המבקשת לקבלת תמיכה של כספי ציבור להציג אישור ניהול תקין, אשר יעיד – כשמו כן הוא – על התנהלותה התקינה של אותה עמותה.
התנהלות תקינה אינה נוגעת רק לפעילות כספית וחשבונאית ולהגשה הפורמאלית של המסמכים הנדרשים, אלא מחייבת עמידה מהותית בכל הוראות הדין ובכללים והעקרונות של המינהל הציבורי. התנהלות תקינה כוללת לכן גם את האיסור על ניגוד עניינים, את החובה לפעול בהגינות, שוויוניות וללא משוא פנים, את החובה לפעול בשקיפות, בהתאם לקריטריונים קבועים וברורים וכו'.
כך למשל לא יעלה על הדעת כי עמותה בעלת מעמד ציבורי הפועלת בצורה מפלה כלפי קבוצות מסוימות, בחוסר שוויון או תוך ניגוד עניינים, תזכה לקבל אישור המעיד על ניהול תקין, שאף יאפשר לה לקבל כספי ציבור. ויודגש, ככל שהעמותה חולשת על תפקיד ציבורי משמעותי ומשפיע יותר, כך גוברת החשיבות להבטיח כי היא מתנהלת באופן תקין ועומדת בחובות הציבוריות המוטלות עליה.
49. בינואר 2005 פרסם הרשם חוברת נהלים המעגנת את הכללים והעקרונות לפיהם יוענק אישור ניהול תקין (ניהול תקין של עמותות, נספח ג' לתשובת הרשם). נהלים אלה מתייחסים בצדק גם לחובות הציבוריות הכלליות והעקרוניות שעל כל עמותה לעמוד בהן לשם קבלת תמיכה ציבורית. פרק המבוא של החוברת מפרט את שלושת המקורות לחובות המוטלות על העמותות:
"1. חוק העמותות, התש"ם-1980, והתקנות שהותקנו מכוחו.
2. כללי מינהל תקין – חובה זו נובעת אף היא מחוק העמותות, סעיף 27, הקובע כי "על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית", וכן מכללים שגיבש רשם העמותות בהתאם להחלטת הממשלה בעניין אישור ניהול תקין, דרישות משרדי הממשלה המתקצבים ופסיקת בתי המשפט אשר הרחיבה את החובות המוטלות על סוגים מסוימים של עמותות.
3. חוקים ותקנות אחרים, ובין היתר חוקים הכוללים דרישות מיוחדות באשר לפעילות מסוימת, כגון בנושאים של אימוץ, חברות קדישא, גמילה מסמים וכיוצ"ב".
בהקשר זה יש לציין כי סעיף 10 לחוק הספורט, החל בעניינו של האיגוד שלפנינו, קובע לאמור:
"10. תקנונים
(א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספורטאים - בכפוף לסעיף 11א, שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
(ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט.
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט".
עוד יצוין כי חוברת הנהלים שהוציא הרשם מייחדת פרק לנושא "דרכי התקשרות וניגוד עניינים" ונקבע בו:
"כאשר עיסוקיו של אדם יוצרים מצב בו קיים חשש ממשי כי לא יבצע תפקיד כלשהו בעמותה כנדרש, לטובת העמותה, על העמותה להימנע מלאפשר לאותו אדם לבצע תפקיד זה".
לעניין קרבת משפחה נכתב: "בחוק העמותות אין קביעה מפורשת באשר לקרבת משפחה בין חברי ועד לבין עובדי העמותה, אולם מינהל תקין מחייב העסקת עובדים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה. כמו כן תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד יכול להיחשב כמנוגד לסעיף 33(א)(2) הקובע כי לא יכהן כחבר ועד מי שנותן לעמותה שירותים בשכר שלא כחבר ועד".
נוכח האמור לעיל יש לדחות את טענתו העקרונית של האיגוד לפיה יש לפרש בצמצום ובצורה טכנית ודווקנית את סמכות הרשם לעניין הענקת אישור ניהול תקין.
50. האיגוד טוען כי בדו"ח הבדיקה שערך משרד רואה חשבון סמילה סלמן עבור החשב הכללי במשרד האוצר (נספח ו' לתשובת הרשם), אין כל טענה הנוגעת לדרישות שהרשם הוסמך לבדוק על פי החלטת הממשלה, וכי עיקר הליקויים שמצא הדו"ח נוגעים לריכוזיות השליטה באיגוד ולא להתנהלות כספית פגומה.
לטענה זו אין כל בסיס ודינה להידחות. הליקויים שנמצאו בדו"ח הבדיקה הם רבים וקשים. חלקם נוגע לעקרונות כלליים של ניהול תקין, וחלקם האחר נוגע במישרין להתנהלות כספית בלתי תקינה של האיגוד ולהפניית נכסי האיגוד והכנסותיו למטרות שונות מאלה שלשמן הוקם. כך, למשל, נקבע בדו"ח בפרק המסכם את עיקרי הממצאים, שכותרתו "עמידה בדרישות התמיכה":
"יו"ר, גזבר ומנכ"ל כולם מייסדי ג'ודוקאן ולכן לכאורה פועלים מאינטרס שאיננו אינטרס של כלל ציבור הספורטאים והמאמנים". (עמ' 13 לדו"ח הבדיקה; הדגשות שלי - י.צ.).
בהמשך הדו"ח נכתב:
"ליו"ר הועד המנהל, מר אדי קואז, משולם שכר דירקטור (עשרות אלפי ₪ בשנה). לפי תקנון העמותה (האיגוד – י.צ.) קיימת אפשרות לאסיפה הכללית לאשר שכר לחברי הועד ו/או ההנהלה ואת גובהו. בפרוטוקולים לא מצאנו אישור לשכר זה (יתכן שאושר עקרונית בעבר הרחוק). לדברי המנכ"ל, הגזבר הוא שקובע את שכר היו"ר.
שני אחיו של היו"ר מועסקים ע"י האיגוד בשכר (האחד כמאמן והאחר כשופט). בעמותה לא קיימים נהלים כתובים ומאושרים בכל הקשור לנושאים התפעוליים, הכספיים והמשקיים. נכתב נוהל בודד בנושא נסיעות לחו"ל (עקב ביקורת קודמת) וגם הוא דל ולא מטפל בסוגיות המהותיות. ... העמותה קיבלה בשנת 2005 תרומה בסך כ-20 אלפי ₪ אולם לא דיווחה עליה לרשם העמותות. התרומה התקבלה ממר קראוס שהינו סוכן הביטוח של האיגוד.
העמותה הוציאה קבלה עבור התרומה לפי סעיף 46, בבדיקתנו נמצא כי מר קראוס פרסם בלוח השנה של האיגוד ואף נסע לחו"ל עם משלחת האיגוד ובמימון האיגוד. נטען שבסוף 2006 החזיר את הכסף, אך לא הוצגה שום אסמכתא לכך. ... הנהלת האיגוד לא שומרת על נכסיו.
המנכ"ל לא ידע להצביע על מקום הציוד, קיים כאוס מוחלט בקשר עם מזרונים שבבעלות ? לא בבעלות ? האיגוד. בידינו אסמכתאות מהן עולה לכאורה שג'ודוקאן מכרה מזרון של האיגוד. הכסף לא הגיע לאיגוד. בנסיעות לחו"ל נעשה שימוש בכספים המיועדים לממן את השהייה של הספורטאים (בעיקר מזון) על ידי מר שוקי קואז אשר גם הגיש קבלות שלא מומנו על ידו וגם לא שילם לספורטאים על ארוחותיהם והספורטאים מלינים על כך. ...
מנהל החשבונות של העמותה הוא גם המבקר שלה (ושל כל אגודות הג'ודוקאן) וקשור ליו"ר ולגזבר. לאור האמור, אין ודאות שניהול ספרי החשבונות תקין." ... "בבדיקת טפסי 101 של העובדים לשנת 2005 נמצאו טפסים שלא מולאו כראוי וחסרים בהם פרטים שונים לרבות דיווח על עבודה נוספת, בינהם – הטופס של מנכ"ל האיגוד דאז (שכאמור כיום משמש כמנהל המקצועי) והמאמן שוקי קואז. ... עובדי העמותה מקבלים שכר "גלובלי", אין דיווח על שעות העבודה. בעמותה אין תיקים אישיים של העובדים ולא נמצאו תעודות ואישורים המבססים את שכר העובדים." (עמ' 15-16, הדגשות שלי – י.צ.).
בעיקרי המסקנות של הדו"ח נקבע במפורש:
"לאור התנהלות הנהלת האיגוד כפי שמובאת בדוח, ישנו חשש לשימוש בלתי תקין בכספי האיגוד ובעצם קיומו. פעילות מתוך אינטרס שאיננו אינטרס של כלל ציבור הספורטאים והמאמנים. ... העמותה מנוהלת שלא בהתאם למנהל ציבורי תקין.
שליטה מוחלטת של נציגי ג'ודוקאן בהנהלה ובועדות השונות, לרבות ועדת ביקורת, העסקת קרובי משפחה, אי שקיפות מול חברי הנהלה אחרים, מימון נסיעות לגורמים שאין לממן נסיעותיהם, ועוד. הנהלת העמותה לא שומרת על נכסיה. ... בנסיעות לחו"ל – מעבר לאי קיום לכאורה של בחירה תקינה של הנוסעים, קיים חשש לשימוש לא תקין בכספי המשלחת. קיימת תלות בין רואה החשבון המבקר להנהלת האיגוד. קיימת העברת כספים לג'ודוקאן – גוף הקשור ליו"ר האיגוד ולגזבר". (עמ' 18-19 לדו"ח, הדגשות שלי – י.צ.).
51. לאור המפורט לעיל יש לדחות את טענת האיגוד כי הליקויים העיקריים שנמצאו בדו"ח הבדיקה נוגעים בעיקרם לריכוזיות השליטה באיגוד. הליקויים הרבים והחמורים שנמצאו בדו"ח נוגעים לכל ההיבטים האפשריים של ניהול לא תקין, כגון –
התנהלות כספית וחשבונאית: הדו"ח מצביע על התנהלות כספית פגומה ולא ראויה. עולה ממנו תמונה של כאוס בכל הנוגע לציוד האיגוד ונכסיו, שימוש לא תקין בכספי משלחות לחו"ל, היעדר אישורים נדרשים לשכר העובדים ועוד.
פעילות בניגוד למטרות האיגוד: מן הדו"ח עולים ליקויים לפיהם נכסים והכנסות יועדו בניגוד למטרות שלשמן הוקם האיגוד.
הפרת כללים בסיסיים של מנהל תקין: הדו"ח מצביע על היעדר נהלים כתובים וברורים, היעדר קריטריונים לפעילות, פרוטוקולים חסרים, פעילות נקמנית מול כל מי שמעז לדבר, לדרוש או להעיר על ההתנהלות.
תפקוד היו"ר: מהדו"ח עולה כי תפקידיו השונים של היו"ר קואז כיו"ר הוועד המנהל של האיגוד וכיו"ר אגודת ג'ודוקאן מהווים את הסיבה העיקרית להיווצרותו של ניגוד עניינים חריף ולדרך התנהלותו של האיגוד בניגוד למטרה לשמה נוסד, שהיא פיתוח וקידום ענף הג'ודו בישראל, על כלל האגודות, הספורטאים והעוסקים בו (ראו סעיף 3 לתקנון האיגוד, נספח ג' לעתירה).
בהקשר זה הודגש בדו"ח, לכל אורכו, כי האיגוד פועל בצורה עקבית ומכוונת לטובת אגודות הג'ודוקאן שבראשות קואז, הן בהעברת כספים וציוד והן בקידום ותמיכה של ספורטאים מאגודות אלה בלבד. בעניין זה נכתב בדו"ח:
"יו"ר, גזבר ומנכ"ל (האיגוד – י.צ.) כולם מייסדי ג'ודוקאן ולכן לכאורה פועלים מאינטרס שאיננו אינטרס של כלל ציבור הספורטאים והמאמנים" (עמ' 13 לדו"ח) ... "הוועדות הקיימות, לטענת רבים האמורים להשתמש בשירותי האיגוד, מורכבות מנציגים וגורמים קשורים לה"ה אדי קואז וזרח נתיב ולפיכך אינן ממלאות תפקידן לטובת ציבור המאמנים והספורטאים בענף" (עמ' 14 לדו"ח) ...
"קידום ענייני ג'ודוקאן ולא ענייני האיגוד, ותוך פגיעה באגודות אחרות ובספורטאים שמסרבים להצטרף לג'ודוקאן" (עמ' 14 לדו"ח) ... "נמסרו לנו שמות רבים של ספורטאים מצטיינים מאגודות אחרות אשר הופלו לרעה והאיגוד קידם ספורטאים אחרים על פניהם (מאגודות הג'ודוקאן) ומימון נסיעתם. אותם גורמים טענו ש"מובהר" לספורטאים שכדי לנסוע עליהם להשתייך לאחת מאגודות ה"ג'ודוקאן", שכאמור בשליטת יו"ר האיגוד ו/או להתאמן אצל אחיו של יו"ר האיגוד" (עמ' 15 לדו"ח) ... "קיימת העברת כספים לג'ודוקאן – גוף הקשור ליו"ר האיגוד ולגזבר." (עמ' 19 לדו"ח).
52. דברים אלה ואחרים העולים מן הדו"ח מדברים בעד עצמם והם חמורים ביותר ומצביעים על כשל בסיסי בניהולו ותפקודו של האיגוד לאורך זמן. לכך יש להוסיף כי ביום 11.12.07 חתם האיגוד על תכנית ההבראה שהכין הרשם (נספח ט' לתשובת הרשם), ובכך הביע את הסכמתו לנכתב בה, בין היתר בכל הנוגע לליקויים הקיימים באיגוד. לעניין זה סוכמו בתכנית ההבראה שאותה אישר האיגוד הליקויים שהתגלו בדו"ח הבדיקה, לאמור:
"על פי בדיקת העומק והתלונות שהוגשו, ניגוד העניינים שנוצר מריבוי התפקידים אכן משפיע בפועל על תפקודו (של מר קואז – י.צ.) באיגוד הג'ודו כאשר מקודמים ענייני אגודות הג'ודוקאן ולא ענייני האיגוד. ועדות בעמותה מורכבות מציגים הקשורים ליו"ר העמותה ואינן ממלאות את תפקידן לטובת ציבור המאמנים והספורטאים בענף. ... החברה (חברת ג'ודוקאן – י.צ.) מארגנת את מרבית תחרויות הקריטריון של איגוד הג'ודו וקיימים לכאורה אפליה וחוסר איזון ביחס לאגודות האחרות כאשר לא ניתנת אפשרות לחברות אחרות לארגן תחרויות כאלה.
כספים המתקבלים בתחרויות כדמי הרשמה של המשתתפים מועברים לחברת ג'ודוקאן ולא לעמותת איגוד הג'ודו, וזאת ללא הסכם בכתב. עמותת איגוד הג'ודו סירבה למסור דוחות כספיים של החברה. ... העתקי ההמחאות שנשמרים בהנהלת החשבונות של האיגוד אינם תואמים ולא ניתן לוודא מי חתם על הצ'קים. דבר זה מנע ביקורת על מורשי החתימה ואופן הוצאת הכספים.
ליו"ר הועד המנהל, אדי קואז, משולם שכר דירקטור שלא על פי הוראות רשם העמותות. בנסיעות לחו"ל נעשה שימוש לא ראוי בכספים המיועדים לממן שהייה של ספורטאים בחו"ל. מומנו נסיעות לחו"ל לגורמים שאין לממן להם נסיעות, כולל חברי ועד. ... לכאורה, הנהלת האיגוד אינה שומרת על נכסיה.
המנכ"ל לא ידע להצביע על מקום הציוד ועל הנכסים שנמצאים בבעלות העמותה." (ראו את הפירוט המלא של הליקויים בעמ' 2-3 לתכנית ההבראה, נספח ט' לתשובת הרשם).
52. האיגוד טוען כי הרשם חרג מהוראות חוברת הנהלים, מאחר ולא נמצא בפעילות האיגוד כל ליקוי שיכול היה להצדיק - בהתאם לאמור בנוהלים - את ההחלטות בהן נקט הרשם. דין הטענה להידחות.
כאמור, הליקויים שנמצאו בדו"ח הבדיקה (וכן במסמכים נוספים שהגיעו לידי הרשם), נוגעים להיבטים רבים ומגוונים של ניהול לא תקין, כפי שפורט לעיל. חוברת הנהלים (נספח ג' לכתב התשובה), מתייחסת בפרק הנוגע ל"שיקום עמותה" להתנהלות לקויה של עמותות ולתיקונה באמצעות תכנית הבראה:
"תכנית ההבראה" תותאם לסוג הליקויים שנמצאו בעמותה. התכנית תוכן על ידי יחידת רשם העמותות, ונדרשת הסכמת העמותה לצורך ביצועה. ככל שהליקויים חמורים יותר, כך תגדל מידת הפיקוח של רשם העמותות על פעילות העמותה." (ההדגשות שלי – י.צ.).
בהמשך מתייחסת החוברת לסוגי ליקויים אפשריים ובתכנית ההבראה המותאמת לכל אחד מהם, בהתאם לחומרת הליקוי, כגון - גרעון כספי גדול, אי רישום פעולה כספית בודדת, אי רישום מספר מועט של פעולות כספיות וכו'.
הקטגוריה הרביעית, שעל פיה יש למנות לעמותה חשב מלווה, מתייחסת לליקויים הבאים:
"אי רישום פעולות כספיות בתדירות גבוהה / הנהלת חשבונות לקוייה / הוצאות או הלוואות שאינן תואמות את מטרות העמותה או את כללי המינהל התקין / מעילות בכספי עמותה / התנהלות כספית דרך חשבון בנק של חבר העמותה / אי המצאת מסמכים חשבונאיים לרשם העמותות / שימוש בחברות שלא בהתאם למטרות העמותה / ביצוע עבירות חמורות שאינן קשורות באי סדרים כספיים או מעילות".
מממצאיו של דו"ח הבדיקה והדו"חות הנוספים כפי שפורטו לעיל עולה, כי התנהלותו של האיגוד לקויה בארבעה מהסוגים המפורטים לפחות: אי רישום פעולות כספיות בתדירות גבוהה, הנהלת חשבונות לקויה, הוצאות או הלוואות שאינן תואמות את מטרות העמותה או את כללי המינהל התקין ושימוש בחברות שלא בהתאם למטרות העמותה.
ברי כי כל אחד מסוגי הליקויים הללו בנפרד יכול להצדיק מינויו של חשב מלווה, וודאי שכך הדבר כאשר מדובר בשילוב אפשרי בין הסוגים השונים. חוברת הנוהלים ממשיכה ומפרטת את דרך העבודה של החשב המלווה עם העמותה:
"העמותה תפעל בהתאם לדרישות החשב המלווה, אשר יכללו אחד או יותר מהעניינים הבאים: עמידה בנהלים תוך פיקוח של החשב המלווה על יישומם, זכות וטו לחשב המלווה על פעולות כספיות (כולן או מקצתן) השתתפות של החשב בישיבות ומסירת כל מסמך שיידרש מהעמותה, הכנת דוחות רבעוניים ומאזני בוחן במידת הצורך, החלפת בעלי תפקיד בעמותה, דרישת השבת כספים והגשת תביעות בהתאם לצורך".
מהאמור לעיל עולה כי החלטותיו של הרשם למנות לאיגוד מנהל מלווה ולהתנות את האישור לניהול תקין בביצוע תכנית ההבראה, התקבלו כנדרש על בסיס התאמה ראויה ונכונה שערך בין הנהלים המפורטים בחוברת לבין הליקויים שעלו מהמסמכים ודוחות הבדיקה שהיו בפניו.
53. בהקשר זה יש גם לדחות את טענת האיגוד כי הרגולטור המתאים לעניין הפיקוח הוא רשות הספורט ולא הרשם, מאחר ובדו"ח הבדיקה לא נמצאו ליקויים הנוגעים להתנהלות כספית. כאמור, הליקויים שנמצאו בדו"ח הבדיקה נוגעים להיבטים רבים ושונים של התנהלות לא תקינה, ובהם גם להתנהלות כספית וחשבונאית פגומה, הנתונה לבדיקתו ואחריותו של הרשם, נוכח התמיכה הכספית הציבורית הניתנת לאיגוד.
עם זאת יודגש שוב, כי אחריות בדיקתו של הרשם מתפרשת גם אל סוגים נוספים של התנהלות לקויה ולא רק לנושאים כספיים וחשבונאיים, וזאת במיוחד כשמדובר בעמותה שהיא דו-מהותית באופייה וממלאת תפקיד ציבורי, כמו האיגוד במקרה שלפנינו. לפיכך יש לדחות את טענת האיגוד גם בעניין זה.
54. האיגוד טוען כי העובדה שמר קואז עומד בראש האיגוד ובראש אגודות הג'ודוקאן אינה מהווה ליקוי, אינה אסורה בנהלים או בחוק, ואף מקובלת בעמותות ספורט אחרות. דין הטענה להידחות. ראשית, האיגוד לא תמך את טענתו – העובדתית באופיה - לפיה מדובר במצב נפוץ בעמותות ספורט נוספות, ולו בדוגמה אחת להמחשה.
כך או כך, את ניגוד העניינים אין לבחון בהתאם לתפקידים הפורמאליים והרשמיים בלבד, אלא על פי המצב הנוהג בעמותה בפועל. במקרה שלפנינו, הנתונים השונים שעמדו בפני הרשם העלו כי, בפועל, קיים ניגוד עניינים חמור וממשי באיגוד, הנובע מכפל תפקידיו של היו"ר קואז, כפי שפורט לעיל.
יודגש, כי ניגוד עניינים בפועל יכול להתקיים גם אם יו"ר הוועד אינו מכהן בתפקידים נוספים במקביל, למשל - אם הוא נוקט מדיניות מעדיפה כלפי העמותה ממנה בא. במקרה שלפנינו, גם אם כפל התפקידים של היו"ר קואז אינו אסור כשלעצמו, הרי שבפועל נמצא בבדיקות שנערכו כי קיים ניגוד עניינים מעשי בפעילות האיגוד. לפיכך יש לדחות את טענות האיגוד גם בהקשר זה.
55. האיגוד טוען כי הרשם אינו צריך להתערב בסכסוכים ומחלוקות שהם פנימיים לעמותה וכי בתור רגולטור עליו להתערב רק במקרה של כשל ביתר המנגנונים העומדים בפני נפגע. טענת האיגוד בעניין זה אינה ברורה ודינה להידחות.
סמכותו של רשם העמותות היא לבחון את הניהול התקין של העמותה.
בהתאם להחלטת הממשלה, נדרשות עמותות המבקשות ליהנות מכספי ציבור להציג את האישור על ניהול תקין מהרשם כתנאי לקבלת התמיכה. האיגוד הוא שביקש לקבל את כספי הציבור ואת האישור לניהול תקין מהרשם, ולכן לא ברורה טענתו לפיה הרשם מנוע מלהתערב ולבחון את דרכי התנהלותו.
ממצאי דו"ח הבדיקה העלו כי הליקויים הקיימים באיגוד אינם בגדר מחלוקת פנימית בין גורמי אופוזיציה וקואליציה, אלא נוגעים לדרך התנהלות כללית שהיא לקויה ופגומה. בנסיבות אלה ברור כי מחובתו של הרשם לדאוג לתיקון דרכי ההתנהלות של האיגוד ולהתנות את האישור לניהול תקין שביקש האיגוד באימוץ תכנית הבראה שתביא לתיקון הליקויים.
56. האיגוד טוען כי בהתאם לפסק הדין בפרשת עמותת ישיבת השרון, הרשם אינו מוסמך לכפות עליו את ביצוע תכנית ההבראה. אכן, אין חולק כי הרשם אינו רשאי לכפות על האיגוד את תוכנית ההבראה. אולם בענייננו הרשם לא ביקש לכפות על האיגוד את ביצוע תכנית ההבראה, אלא רק התנה את מתן האישור לניהול תקין שהאיגוד ביקש ממנו ביישומה של תכנית הבראה.
לפיכך האיגוד רשאי להחליט - אז וגם היום – אם להסכים ולבצע את תכנית ההבראה ולקבל אישור לניהול תקין, או לסרב לתכנית כזו ולא לזכות באישור ובמימון מכספי ציבור. נהלי הרשם אף מציינים במפורש כי "'תכנית ההבראה' תותאם לסוג הליקויים שהתגלו בעמותה. התכנית תוכן על ידי יחידת רשם העמותות, ונדרשת הסכמת העמותה לצורך ביצועה." (נספח ג' לתשובת הרשם, עמ' 31. ההדגשה שלי – י.צ.).
את תכנית ההבראה:
"למען הסר כל ספק העמותה בהחלט מוכנה להמשיך בביצוע התכנית, עפ"י המוסכם בינה לבין הרשם, ולאחר החלפת המנהל המלווה" (נספח י"ג לתשובת הרשם).
ביום 3.6.08 קיים הרשם ישיבה עם האיגוד בה הובהר לו כי אין בכוונת הרשם להסכים לביטול או להקפאה של תכנית ההבראה מאחר שהליקויים שנמצאו לא תוקנו ואף התגלו ליקויים נוספים.
אשר למנהל המלווה, הרשם הביע את נכונותו לבחון את הטענות שהעלה כלפיו האיגוד ותועדו לטענת האיגוד בקלטת.
הרשם ביקש לבדוק את הקלטת ולבדוק את טענות האיגוד אל מול המנהל המלווה, ואף הוצע לקיים ישיבה משותפת עם המנהל המלווה בה ייבחנו לגופן הטענות שהעלה האיגוד.
האיגוד סרב לכך וביום 30.6.08 הודיע לרשם באופן חד צדדי על "ביטול הסכם ההבראה", כלשונו (נספח י"ד לתשובת הרשם). אין לקבל את דרך ההתנהלות של האיגוד, שחזר בו מהסכמתו ליישם את תכנית ההבראה וחרף התחייבותו לפעול לפיה לא עשה כן. בקשר לכך יש לציין כי ביום 16.9.08 הגישה ועדת הביקורת באיגוד דו"ח ובו מסקנות חד משמעיות מהן עולה כי למרות הזמן הרב שחלף מאז שנודע לאיגוד על הליקויים, האיגוד לא פעל לתיקונם (נספח ט"ז לתשובת הרשם).
ביום 7.10.08 החליט הרשם כי לאור משבר האמון הקשה שנוצר בין המנהל המלווה לאיגוד ולמרות שלא נמצא פגם בתפקודו, הוא יוחלף, ובמקומו מונה מנהל מלווה חדש (עו"ד נמרוד טפר).
בנוסף הוכנה תכנית הבראה מעודכנת במטרה להביא לתיקון הליקויים החמורים שנמצאו באיגוד (נספח א' לתגובת הרשם). אולם, גם בהחלטה זו, שבה הלך הרשם כברת דרך לקראת האיגוד, לא היה די כדי להביא את האיגוד לכבד את התחייבותו לביצוע וליישום הסכם ההבראה, שמטרתו תיקון הליקויים הקשים והחמורים שהתגלו בתפקודו. אין לקבל דרך התנהלות זו מעמותה ציבורית בכלל, ומעמותה שבידיה הופקד תפקיד כה חשוב ורגיש לספורטאים בישראל בפרט.
58. יש לדחות גם את טענת האיגוד כי הרשם קיבל את החלטתו בטרם קיבל את תגובת האיגוד לדו"ח הבדיקה. ראשית, האיגוד מסר ביום 24.5.07 את תגובתו המפורטת (נספח ד' לעתירה) למשרד רואי החשבון שביצע את הבדיקה עבור החשב הכללי, כלומר כחודש לפני שדו"ח הבדיקה הסופי פורסם (ביום 24.6.07), ויש להניח כי עורכי הדו"ח התייחסו לתגובת האיגוד בדו"ח שפירסמו.
לעניין זה יצויין כי לדו"ח הבדיקה מצורפת תגובת האיגוד (כפרק 5 לדו"ח). מכאן, שטענותיו המהותיות של האיגוד לעניין הליקויים, הוצגו ונבחנו על ידי הגוף שערך את דו"ח הבדיקה. שנית, תגובת האיגוד למכתב ההתראה של הרשם לא צורפה לעתירה, והרשם, הנהנה מחזקת תקינות מנהלית, טוען כי היא כלל לא הגיע לידיו.
בנוסף, תגובה זו הוגשה לאחר שהתקבלה כבר החלטת הרשם בדבר ביטול האישור, וכשבוע ימים לאחר תום 30 הימים שהחלו מיום משלוח מכתב ההתראה (ביום 18.9.07). חשוב מכך הוא שתגובת האיגוד, שהוגשה לראשונה לבית המשפט רק במהלך הדיון, מתייחסת בעיקר לפעולותיו של חבר ועד בשם משה פונטה, וההתייחסות לטענות המהותיות בדבר ליקויים באיגוד הן קצרות ולקוניות ומפנות בעיקר לתגובה המפורטת ששלח האיגוד למשרד רואי החשבון, שממילא היוותה חלק מדו"ח הבדיקה.
בנוסף, בתגובת האיגוד נאמר (פיסקה א' לדו"ח) כי דו"ח הבדיקה אינו סופי, כי ייערכו בו תיקונים עובדתיים וכי הוא ישתנה בוודאות, דבר שהתברר כשגוי מאחר ודו"ח הבדיקה לא תוקן בהמשך.
שלישית, וזה העיקר: טענות האיגוד בעניין זה מופנות כלפי החלטת הרשם מיום 18.10.07 הנוגעת לאישור ניהול תקין לשנים 2007 ו-2008. ההחלטה כנגדה עותר האיגוד בעתירה שבפני היא מיום 24.12.08 (נספח א' לכתב התשובה) ונוגעת לאישור ניהול תקין לשנת 2009.
מאז החלטת הרשם מיום 18.10.07 אירעו התפתחויות רבות: האיגוד חתם על תכנית הבראה ביום 11.12.07 וכן על נספח נוסף לתכנית ההבראה (שהוכן בעקבות בדיקתו של המנהל המלווה) ביום 4.2.08. בעשותו כך הביע האיגוד את הסכמתו לליקויים השונים שנמצאו בדו"ח הבדיקה, כאמור לעיל.
בנוסף לחתימה על תכניות אלו, ערך הרשם ישיבה עם נציגי האיגוד ביום 26.6.08 (ראו נספח י"ד לתשובה) וכן ביום 28.9.08 (בעקבות הודעת האיגוד כי הוא מסרב להמשיך לעבוד עם עו"ד טלמון; ראו נספח י"ז לתשובת הרשם).
כמו כן עמדו בפני הרשם הדו"ח המפורט שפרסם עו"ד טלמון, המנהל המלווה שמונה לאיגוד (נספח ט"ו לתשובת הרשם) ודו"ח הביקורת הפנימי של האגודה (נספח ט"ז לכתב התשובה), כמו גם מכתב האיגוד מיום 30.6.08 בו הודיע לרשם כי הוא מבטל את תכנית ההבראה לה הסכים.
בנסיבות אלה ברי כי בפני הרשם עמדה, מעבר לדו"ח הבדיקה המקורי של החשב הכללי, תשתית ראייתית נוספת ורחבה שהצביעה על כשלים חמורים בניהול האיגוד, ואין כל מקום לומר כי הוא קיבל את החלטתו מושא העתירה ללא שמיעת טענות האיגוד ועמדתו, הן לעניין דו"ח הבדיקה והן בכלל. לאור כל האמור יש לדחות את טענת האיגוד בהקשר זה.
59. האיגוד טוען כי הרשם אינו יכול להסתמך על ממצאיו של גורם אחר שכן סמכותו היא אישית, במיוחד בנסיבות מקרה זה בהן אישר הרשם (כך לטענת האיגוד) כי לא התייחס לתגובת האיגוד טרם החלטתו. דין הטענה להידחות.
הרשם, בהיותו רשות מנהלית, רשאי להסתמך בהחלטותיו על כל ראיה מנהלית בהתאם למבחנים שנקבעו. אין כל מחלוקת כי דו"ח בדיקה מפורט, מקצועי ומעמיק שנערך עבור רשות מנהלית אחרת (החשב הכללי במשרד האוצר) מהווה ראיה אובייקטיבית ומבוססת שהרשם יכול וצריך להסתמך עליה.
יודגש שוב כי בנוסף לדו"ח הבדיקה שנערך עבור החשב הכללי, הסתמך הרשם כאמור גם על מסמכים נוספים שעמדו בפניו, ובהם הדו"ח שהכין המנהל המלווה שמונה לאיגוד (נספח ט"ו לכתב התשובה;
" ... נוצר מצב בו ההערות והדרישות של רשם העמותות לתיקון הנהלים וההתנהלות של איגוד הג'ודו, אשר קיבלו ביטוי בדוח ביקורת עומק של הרשם ואשר היווה את הבסיס להסכם שנחתם בין רשם העמותות לאיגוד הג'ודו, לא תוקנו עד היום.
עובדה זו אושרה באוזננו בשיחה עם מנכ"ל האיגוד. אנו רואים בחומרה רבה את העובדה, שחרף הזמן הרב שחלף מאז שנודע לאיגוד על ליקויים אלו, אשר אותם דרש רשם העמותות לתקן ללא דיחוי, האיגוד טרם ביצע זאת.
עבודת וועדת הביקורת חייבת להישען ולהתבסס על נהלים כתובים קיימים אל מול ביצוע. במציאות הקיימת שבה אין נהלים כתובים, עבודת הביקורת כמעט בלתי אפשרית." (נספח ט"ז לתשובת הרשם, ההדגשות שלי – י.צ.).
לאור האמור לעיל ברי כי בפני הרשם עמדו מספר מסמכים מבוססים, מעמיקים, אובייקטיביים ומפורטים, ואין כל מקום לומר כי הוא לא היה רשאי להסתמך עליהם בהחלטתו.
60. האיגוד טוען כי תכנית ההבראה המעודכנת (נספח א' לכתב התשובה) מרחיקת לכת בהוראותיה ומביאה לריקון מתוכן של עקרונות יסוד בדיני התאגידים. טענה זו יש לדחות.
ראשית, יש להדגיש שוב כי הרשם אינו כופה על האיגוד את ביצוע תכנית ההבראה, אלא רק מתנה את האישור לניהול תקין בחתימה על תכנית זו.
שנית, מעיון בתכנית ההבראה המעודכנת עולה כי היא מבוססת על תכנית ההבראה המקורית שאושרה על ידי האיגוד, וגם אם תנאיה מוקפדים יותר הרי שהדבר מוצדק ומתבקש לאור הכשלים הרבים שנמצאו בהתנהלות האיגוד, ובעיקר לאור העובדה שהאיגוד החליט באופן חד צדדי לבטל את תכנית ההבראה המקורית עליה חתם.
שלישית, לגופם של דברים, נראה כי טענות האיגוד ביחס לתכנית ההבראה אינן מבוססות: כך, למשל, תכנית ההבראה המעודכנת אינה שוללת מהאסיפה הכללית של האיגוד לבחור רו"ח וועדת ביקורת כראות עיניה כפי שטוען האיגוד, אלא רק קובעת כי הבחירה חייבת להעשות בהתאם לנוהל שיגובש ובאישור המנהל המלווה (סעיף 8 לתכנית המעודכנת, נספח א' לתשובה).
התנגדותו של האיגוד לסעיף אלמנטארי זה חסרת יסוד ועל פניה מעוררת תמיהה. נראה כי האיגוד מסרב להפנים את חוסר התקינות החמור שבהתנהלותו ואת העובדה כי רק אם יאמץ ויבצע את תכנית ההבראה המעודכנת, הכוללת נקיטת פעולות משמעותיות ומעניקה סמכויות רחבות למנהל המלווה, ניתן יהיה להעניק לו אישור לניהול תקין, כפי שהוא חוזר ומבקש.
61. האיגוד טוען כי מאחר והוא פעל משך חודשים ארוכים ללא ליווי ועם אישור ניהול תקין, גילה הרשם דעתו כי הוא זכאי להמשיך ולהתנהל במתכונת זו ומאחר ולא נתגלו ממצאים חדשים כלשהם, אין זה סביר שהרשם יציב תנאים חדשים לשם מתן האישור. לטענה זו אין בסיס ודינה להידחות.
החלטת הרשם להעניק לאיגוד אישור על ניהול תקין לשנת 2008 ציינה במפורש כי "אישור זה יבוטל אם יסתבר כי העמותה אינה מקיימת את דרישות רשם העמותות, וכן אם יתגלו ליקויים נוספים בפעילותה" (נספח י"ב לתשובת הרשם).
החלטת הרשם מושא העתירה שלפניי נוגעת לאישור ניהול תקין לשנת 2009. מאחר והאיגוד הודיע ביום 30.6.08 כי הוא מבטל באופן חד צדדי את הסכם ההבראה המקורי עליו חתם, ובהתחשב גם בדו"ח הליקויים שפרסם המנהל המלווה היוצא ביום 28.8.08 (נספח ט"ו לתשובת הרשם) ובדו"ח הביקורת הפנימית מיום 16.9.08 (נספח ט"ז לכתב התשובה), ברי כי החלטתו של הרשם שלא להעניק אישור ניהול תקין לשנת 2009 היא מוצדקת, ראויה ואף הכרחית.
למעשה ניתן לומר כי, בנסיבות אלה, לו היה מחליט הרשם להעניק לאיגוד אישור על ניהול תקין, היה בכך משום חוסר סבירות קיצוני. יתירה מכך, נראה כי הרשם פעל בעניין זה בסבלנות ובמידתיות בכך שלא ביטל את האישור לניהול תקין מייד כשקיבל את הודעת הביטול החד צדדית של האיגוד מיום 30.6.08, וודאי שהאיגוד אינו יכול להיאחז בהיעדר הביטול ובהליכת הרשם לקראתו כהצדקה למתן אישור חדש לשנת 2009.
62. לסיכום, החלטת הרשם להתנות את האישור לניהול תקין של האיגוד לשנת 2009 מוצדקת, ראויה ואף הכרחית, וודאי שאין כל הצדקה להתערב בה. מהחומר שבפניי מצטיירת תמונה קשה וחמורה ביותר ביחס לדרך התנהלותו של האיגוד, שנראית כפסולה בכל ההיבטים האפשריים: הן מבחינה כספית וחשבונאית, הן מבחינת ניגוד עניינים ממשי וחריף, והן מבחינת הכללים והעקרונות היסודיים של ניהול ארגוני תקין.
הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה כי מדובר בעמותה הממלאת תפקיד בעל חשיבות מיוחדת לציבור בארץ בכלל ולספורטאים בפרט. נדמה, כי התנהלות האיגוד מנוגדת לא רק לעקרונות של מנהל ציבורי תקין, אלא גם לערכים בסיסיים של ספורט, כגון - שוויוניות, הגינות, אדיבות וכבוד, שדווקא אותם אמור היה האיגוד לקדם. חמורה במיוחד העובדה כי האיגוד מסרב להפנים כי התנהלותו לקויה ופגומה, ובמקום זאת נוטה להתייחס אליה בשוויון נפש ובקלות ראש.
יש לציין כי הרשם בא לקראת האיגוד במספר רב של הזדמנויות, פעל בדרכים מידתיות ומאוזנות ונכון עשה כשהחליט לבסוף כי על בסיס הנתונים והמימצאים החמורים שבפניו, יש להתנות את האישור המבוקש ביישום וביצוע של תכנית הבראה מקיפה ומפורטת, שתוכל לרפא את האיגוד מחולאיו ולהחזירו למסלול התנהלות תקין.
63. לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית. האיגוד יישא בהוצאות ושכר טרחת הרשם והמשיבים בסכום של 10,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים. משיבים 2-10 שהיו מיוצגים יחדיו, ייחשבו כמשיב אחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם