ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

דלה אלפי: שוערה של בני יהודה מרגיש על גג העולם

דלה איינוגבה מאושר. הוא מפרגן לקהל, מאוהב בגיא לוזון, מחמיא ליעקב אסייג ומאמין גדול בקבוצה. עד כדי כך, שהוא משוכנע, מה אתם יודעים, שיש אפילו סיכוי לאליפות סנסציונית. כלומר אם הוא עצמו יפסיק לעשות איזו שטות מרגיזה אחת לכמה משחקים

לפני שבועיים זה שוב קרה לדלה איינוגבה, הפעם במשחק מול מכבי נתניה. רגע אחרי שהמספרת המדהימה של אלירן עטר הרימה את בלומפילד ושניה לפני שבני יהודה לקחה שלוש נקודות ונגעה בעכוזה של מכבי חיפה, השוער הניגרי חלם בהקיץ ושניר גואטה, שבעט כדור סתמי משלושים מטר, לא האמין שהוא נכנס פנימה.

המשחק הסתיים בסופו של דבר ב-1:1 ובני יהודה איבדה שתי נקודות בדרך לצמרת, שנזקפות לחובתו של השוער הצעיר. יש שיאמרו עוד שתי נקודות. במחזור הרביעי אירחה בני יהודה את קריית שמונה שעד אז לא כבשה ולו שער אחד. חניכיו של גיא לוזון ישבו על האורחים מהצפון במשך כל המשחק, אך החמיצו פעם אחר פעם.

בדקה ה-82 החזיר כפיר אדרי כדור לעברו של איינוגבה, אלא שזה, במקום לבעוט כדור פשוט לחלק הקידמי של המגרש, שיחרר בעיטה משונה שהגיעה היישר לרגליו של עומר פרץ. החלוץ הצעיר של קרית שמונה אמר תודה, רשם כתובת למשלוח פרחים, וגלגל את הכדור פנימה. עוד הפסד כתום, עוד נקודות שבני יהודה איבדה שנרשמות לחובתו של איינוגבה.

עם זאת, אף שמדי פעם סופג השוער שערים מצחיקים, עדיין לא מעט אנשים סבורים שמדובר באחד השוערים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בליגת העל. כהוכחה לתזה הזו ניתן לקחת את מסע ההישרדות המופלא של הכתומים בסוף העונה שעברה, בו ספג שלושה שערים בלבד בתשעה משחקים, תוך שהוא מציג יכולת פנטסטית.

וגם העונה, אחרי הפתיחה העגומה של בני יהודה, התחילה הקבוצה להתייצב ואיינוגבה יחד איתה. בעשרת המשחקים האחרונים הוא ספג חמישה שערים בלבד, ממוצע של שער אחד בכל שני משחקים, תוך כדי הצגת יכולת מעולה בין הקורות.

אז מה גורם לשוער בן ה-25 מניגריה לאבד מדי פעם את הריכוז ולהרוס את כל מה שהוא בונה במשך המשחקים שלפני? "זה היה שער טיפשי", מודה איינוגבה בהתייחסו לשער שספג מול נתניה. "זה קורה לשוער במהלך הקריירה. כל פעם שזה קורה לי, זה רק מעודד אותי לעבוד יותר קשה כדי לתקן את הטעויות ולשפר את היכולת האישית שלי".
 

אבל רק העונה זה כבר קרה לך יותר מפעם אחת.
"נכון, גם נגד קריית שמונה ספגתי גול מאד טיפשי, אני מנסה לדרבן את עצמי ולהרים את הראש אחרי הטעויות האלו. כולם סביבי תמיד תומכים בי ועוזרים לי כדי שארגיש יותר טוב וזה בעצם מה שמחזק אותי".

הזכרת את המשחק מול קריית שמונה. בסוף המשחק ישבת בחדר ההלבשה ומיררת בבכי. מה עבר עליך באותן דקות?
"זה היה רגע מאד קשה בשבילי. כולם באו לנחם אותי מהקפטן אסי בלדוט ועד אחרון אנשי ההנהלה. כולם עודדו אותי ותמכו בי, אמרו לי להאמין בעצמי. זה ממש כאב לי והרגשתי כאילו אני ממש מתרסק. גם כי אכזבתי את כולם, בעיקר את האוהדים, וגם כי במשחק שהיינו צריכים לנצח לפחות 0:3 איבדנו את הנקודות בגלל טעות שלי. הרגשתי שהאשמה היא בעיקר בי ובצדק. היה לי מאד קשה עם זה".

בתחילת העונה שעברה חזי מגן ראה אותך ואמר לניצן שירזי שנראה לו שבני יהודה הביאה חתול בשק.
"אני לא מקשיב למה שאנשים אומרים מסביב, עם כל הכבוד לחזי, מגן שהוא בן אדם מדהים, אני מסתכל רק על עצמי. אנשים תמיד ידברו מסביבי אם אהיה טוב או לא אהיה טוב, הכי חשוב לי זה שאני מאמין בעצמי. שוערים גדולים ממני עשו טעויות ועוד יעשו ויש לפעמים שחקנים שיש להם תקופות יותר טובות ותקופות פחות טובות. חשובה לי הביקורת שאני מעביר על עצמי ולא הביקורת שאנשים יעבירו עלי מהצד".

מאמן השוערים יעקב אסייג הוא זה שבעצם האמין בך מתחילת הדרך. איך ההרגשה לעבוד איתו?
"יעקב הוא לא מאמן, הוא אבא במלוא מובן המילה. זה כיף גדול לעבוד איתו כי הוא דואג לי ותומך בי כל הזמן. אני זוכר שבפעם הראשונה שהוא ראה אותי הוא אמר שיש לי יסודות מאד טובים, אבל יש כמה דברים שאני צריך לשפר כדי להפוך לשוער טוב יותר. אני מרגיש איתו הכי טוב בעולם ואני מרגיש שגם בזכותו השתפרתי לא מעט. אני חייב תודה גדולה גם לניצן שירזי, שהאמין בי ונתן לי ביטחון ובטח ובטח למאמן הנוכחי גיא לוזון שהוא מאמן מצוין וחבר טוב".

כבר בעונתו השנייה בבני יהודה הפך איינוגבה להיות אחד הקונפליקטים הגדולים ביציעים הכתומים. חלק מאוהדי בני יהודה סבור שמדובר בכישרון ענק לפחות כמו וינסנט אניימה, שרק צריך להשתפשף ולהתבגר ואילו חלק אחר מהקהל די חושש מחוסר הערנות שפוקדת אותו מדי פעם, בדרך לעוד שער הזוי על גבול המצחיק.

השוער הניגרי עצמו, כפי שכבר ציין קודם, מעדיף שלא להתייחס לביקורות ומנסה בינתיים ליהנות מכל רגע מהשהות במועדון הכתום. והוא נהנה. מאד. איינוגבה, שמתגורר בעיר אזור, חמש דקות משכונת התקווה, כבר הסתגל לחיים בישראל, התאהב במזג האוויר ואפילו נוהג לפנק את עצמו בפרגיות ובלאפות עמוסות חומוס, מהמסעדות ברחוב האצ"ל.
 

החבר בקרוב ביותר שלו הוא מייקל טאקורה, שחקנה של הכח עמידר ר"ג והשניים נפגשים לפחות שלוש פעמים בשבוע. בבני יהודה עצמה השוער מרגיש בבית ואפילו המלחמה שהשתוללה בדרום הארץ לא ממש הלחיצה אותו.

"לא פחדתי", הוא אומר, "למרות שהמשפחה צלצלה מניגריה כל הזמן והייתה מודאגת, כי כתבו על זה שם בעיתונים והם חשבו שאני נמצא בקו האש. זוהי סיטואציה מאד בעייתית, אבל אני מרגיש פה מאד בטוח".

בקיצור, אתה עושה חיים בישראל.
"בני יהודה זאת משפחה אחת גדולה. כולם חברים טובים שלי בקבוצה, מהשחקנים ועד ליושב ראש, כולם עושים הכול בשביל כולם, אין סכסוכים ואין מריבות, האווירה ממש טובה פה. אם אני חלילה מגיע לאימון בלי חיוך ישר כולם שואלים אם הכול בסדר או אם קרה משהו".

אתה יודע, הקהל של בני יהודה מאד אוהב אותך, אבל בכל פעם שאחד השחקנים מחזיר לך את הכדור, הם מחסירים פעימה.
איינוגבה צוחק: "האוהדים של בני יהודה זה משהו מדהים. הם כל כך תומכים בי וגורמים לי לרצות לשחק רק בשבילם. אני מאד מקווה להמשיך להצליח בעיקר כדי לשמח אותם, כי אני חייב להם הרבה מאד".

לפני המשחק מול נתניה היו כאלו שדיברו שאולי בני יהודה תצליח להיאבק על האליפות. עכשיו זה נראה כמו פנטזיה.
"אני עדיין מאמין. יש עוד 12 משחקים והפער הוא רק 11 נקודות. מספיק שנשחזר את התקופה הטובה מלפני חודש ונחבר ארבעה-חמישה ניצחונות ואז הכול אפשרי. בכדורגל הכול אפשרי והוכחנו את זה בעיקר במחזורי הסיום של העונה שעברה, כשניצחנו שמונה מתוך תשעה משחקים. אני מאמין שעד סוף העונה אנחנו נתמודד בצמרת".

הזכרת את העונה שעברה. גם אותה פתחת בצורה די רעה ולקראת סיום העונה היה קשה מאד להכניע אותך.
"אני לא לוקח את הקרדיט רק לעצמי, הקרדיט מגיע לכולם בצורה שווה. מה שעשינו בעונה שעברה היה דבר מדהים. כולנו היינו מאוחדים סביב מטרה אחת, למרות שלא נתנו לנו סיכוי. הקבוצה נכנסה למומנטום חיובי וגם אני. מי שצריך באמת לקבל את כל הקרדיט זה הקהל שהוכיח שהוא מדהים".

אתה יודע שלא מעט מסמנים אותך כיורש של אניימה.
"זה מחמיא לי. וינסנט, מעבר לזה שהוא חבר, הוא שוער גדול. אני מתייעץ איתו ולומד ממנו המון. בכלל אני משתדל תמיד ללמוד ממי שיכול לעזור לי להיות שוער יותר טוב, ו-וינסנט הוא אחד מאותם אנשים".

יש ביניכם תחרות?
"אם יש תחרות אז היא רק חיובית, לא שלילית. אם הוא השוער הראשון של הנבחרת ואני יושב על הספסל אז אני מפרגן לו וממתין בסבלנות להזדמנות שלי ובאותו זמן אני, כמובן, ממשיך לעבוד קשה כדי להיות הכי טוב. חוץ מזה אני תמיד מנסה לחשוב חיובי ולא שלילי".
 

מצד שני, יש ביניכם גם לא מעט הבדלים. הוא בחור רע במובן החיובי של המילה ואתה נראה די עדין. הוא יכול להעיר לשחקנים, ואותך אף פעם לא ראו צועק על שחקן ההגנה אחרי גול שספגת. שוער צריך להיות קילר ואתה רך מדי.
"זה עניין של אופי של בן אדם, אבל במגרש אני לא מנסה להיות ילד טוב. אומרים שאני לא רע מדי? גם את זה אני יכול לשנות. זה חלק מהדברים שאני עובד עליהם".

בן דודך צ'ארלס ניו אוצ'ה נבחן בפגרת ינואר בשכונה אך לא הוחתם בסוף. מה אתה יכול לספר עליו?
"צ'ארלס הוא שחקן טוב מאד, עם בעיטה טובה וטכניקה מצוינת. יש לו אישה ישראלית וזה יכול לעזור לו לשחק פה, כי הוא לא יחשב כשחקן זר. אם זה לא קרה השנה, זה יכול לקרות בעונה הבאה. אני בטוח שגם בני יהודה תרוויח מזה".

יש לך חוזה לעוד עונה בבני יהודה. היעד הבא הוא אירופה?
"תמיד יש את המחשבות לשחק באירופה. החלום שלי הוא לשחק בליגה הצרפתית, אבל כרגע אני בבני יהודה והחלום הגדול שלי עכשיו הוא לקחת תואר עם עם הקבוצה. אם לא אליפות אז לפחות את גביע המדינה. אני מאד רוצה לשמח את האוהדים שלנו ולגרום להם לחייך מעכשיו ועד סוף העונה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...