כשהבית ריק: לאן נעלמו שחקני הבית של הפועל ירושלים?
מפפי תורג'מן ועד עמית תמיר, מארז כץ ועד אלעד אליהו, שחקני הבית של האדומים לא מצליחים למצוא את עצמם במלחה. מי אשם? כולם
פיני לוי נדד לו לקריית מוצקין הרחוקה שם סיים את הקריירה לאחר שש עונות רצופות במכבי ראשון לציון. תורג'מן ביקש כבר לפני ארבע שנים לחזור ולהשתייך מחדש לסגל של הפועל, אך תמיד נענה בשלילה. יצקן מעביר את שלהי הקריירה שלו עם ממוצע צנוע של 6.2 נקודות ב-17.5 דקות משחק בעירוני רמת גן – יריבתה של הפועל ביום ראשון הקרוב. עד כאן מחלקת הקשישים של הפועל.
גם בגזרת שחקני הבית הצעירים אין בשורות מעודדות. הירושלמי הגולה המוצלח ביותר כיום בליגת העל הוא, ללא ספק, ארז כץ – שחקנה של בני השרון. בעונה שעברה, הנחשבת לטובה בקריירה של הרכז הירושלמי עד עתה, ממוצע הנקודות של כץ בליגה היה מביך (5.1 נקודות ב-30.9 דקות).
למרות זאת, קבלת ההחלטות המצוינת של הגארד המוכשר, ההגנה האיכותית והבטחון שהוא מקרין על יתר השחקנים, גרמו לאפי בירנבוים לדרוש את הבאתו של כץ למכבי ת"א. הנהלת מכבי, שכנראה העדיפה לראות את דרור חג'ג' מתייבש על הספסל הצהוב מאשר את כץ, הטילה וטו והירושלמי נותר בבני השרון.
כץ, מתברר, כבר לא ממש רואה אדום בעיניים. "ברור שתמיד יש פינה חמה בלב להפועל ירושלים, אבל כרגע ממש לא מעסיק אותי אם אני משחק בהפועל או לא", מבהיר הרכז שמתגורר בשנים האחרונות בלב תל אביב. כץ לא מתלהב לדבר על התקופה בהפועל, אותה עזב לאחר שזכתה בתואר האירופי הראשון שלה, גביע יול"ב, בעונת 2004-2003.
"אני כבר ארבע שנים לא בהפועל, וכרגע אני בקבוצה לא פחות טובה ממנה. חשוב בעיקר לאוהדים שלהפועל תהיה זהות ירושלמית, אבל צריך לזכור שמדובר בקבוצה מקצוענית שערך ההצלחה צריך לעמוד לנגד עיניה, ולא דברים אחרים".
גורם בכיר בהפועל טוען כי כץ אמנם שחקן טוב, אך "לא בכיר כמו שעושים ממנו. השנה, לעתים, הוא לא עולה בחמישייה של בני השרון, ועם כל הכבוד, אני לא חושב שבהפועל ירושלים הוא היה יכול למצוא את עצמו בלי להתמרמר על הספסל".
מלבד זאת, אותו גורם גם טוען כי "כץ לא ממש שש לחזור לירושלים. הוא נהנה בתל אביב, מתחיל ללמוד באזור, ואני לא בטוח שהוא היה רוצה לחזור עכשיו לירושלים".
עמית תמיר, שגדל עם כץ בקבוצת הנוער שהפסידה למכבי תל אביב בגמר גביע המדינה בעונת 1997-1996, לא עומד גם הוא ללבוש בקרוב את הגופייה האדומה. תמיר, שחקן גבוה ייחודי המתנשא לגובה 2.08 מ', שמסוגל להרשית גם מעבר לקשת השלוש, יכול היה במסגרת החוק הרוסי, לדעת חלק מפרשני הכדורסל בארץ, למצוא את מקומו לצד טרוויס ווטסון מתחת לסל של ירושלים. גורם במערכת התייחס לנושא וטען כי תמיר "רך מדיי כדי לשחק לצד ווטסון".
מס' 4 הירושלמי, שעבר ביום שלישי האחרון לגליל/גלבוע במסגרת טרייד בינו ובין ניר כהן, שממלא את מקומו של תמיר בעירוני אשקלון, נשמע כמי שהיה צוהל משמחה אם
תמיר עזב את הפועל לטובת מכללת ברקלי בקליפורניה בסיום עונת 2001-2000. לטענתו, "לא קיבלתי את הצ'אנס להוכיח עצמי, ולכן עזבתי. היו פניות מצד הפועל במהלך הקיציים האחרונים, אך הדברים לא הסתדרו מבחינה כלכלית או מקצועית. באופן כללי, צריך להבין ששחקן כדורסל לא יכול לוותר על התפתחותו המקצועית או על עתידו הכלכלי במחיר סנטימנטים לקבוצה כזו או אחרת, וזה תקף גם ליחסי הגומלין ביני ובין הפועל ירושלים".
"לא קיים כבר מושג כזה של שחקן בית בקבוצות מקצועניות. מאז תורג'מן ושפע, שהיו בהפועל עוד כשעליתי לבוגרים מהנוער, אין שחקני בית שנשארו בירושלים לאורך שנים".
יובל נעימי הוא דווקא דוגמה חיה למי שקיבל את הצ'אנס, לאחר כמה שנים בפריפריה של הכדורסל הישראלי, וכרגע מנצל אותו באופן לא רע בכלל. ממוצע של 22.4 דקות למשחק, בהן קולע הגארד בן ה-24 9.4 נקודות ומוסר 2.5 אסיסטים למשחק, מבטיחים, ככל הנראה, את מקומו של נעימי בהפועל גם בעונה הבאה.
אלעד אליהו, ששיחק לפני שש שנים עם נעימי באחת מקבוצות הנוער הטובות שהיו להפועל, נחשב עם סיום גיל הנוער לאחד הכשרונות הגדולים שצמחו לאחרונה בעיר. המציאות, מתברר, לא ממש התחברה לציפיות, ולאחר שנתיים שבהן שיחק בממוצע שתי דקות למשחק, החליט אליהו לעזוב את הקן הירושלמי לטובת רוני בוסאני ברמת השרון, אך גם שם לא זכה אליהו לדקות משחק רבות מדי.
הפריצה הגדולה של הירושלמי בן ה-23 התרחשה בשנה שעברה, במהלך העונה השניה שלו בעירוני קריית אתא, אז נבחר הגארד על ידי מאמני הליגה הלאומית לשחקן המצטיין של הליגה הלאומית. אליהו בילה על הפרקט 32.2 דקות למשחק, בהן קלע 17.6 נקודות לערב. אליהו החליט להמשיך בקבוצה גם בעונה הנוכחית, לאחר ההעפלה לליגת העל, אך כיום מצבו בקבוצה שונה ב-180 מעלות ממעמדו בעונה שעברה.
הירושלמי לא שותף בשלושת משחקי הליגה האחרונים של קריית אתא, וגם כשהוא משחק, לא ניתן להתרשם יתר על המידה מ-3.5 נקודות ב-13.7 דקות משחק לערב. אליהו מאשים את הנהלת הקבוצה בדקות המשחק המועטות שלו, אך מסרב לפרט בנושא. בנוגע לעתידו מבהיר אליהו כי "לא ויתרתי. אמשיך להתאמן קשה ולהוכיח את עצמי. החלום שלי הוא להיות שחקן משמעותי בהפועל ירושלים. אני מאמין שזה עוד אפשרי".
כרגע, הצהרותיו של אליהו נשמעות כמו חלומות באספמיה. מאמנם של אליהו ונעימי ומאמן קבוצת הנוער הנוכחית של הפועל, דניאל ששר, מתייחס לפער התהומי בין התפתחות הקריירה של נעימי לעומת זו של אליהו. "נעימי לקח את הצ'אנס, ואין שמח ממני על כך", מבהיר עוזר המאמן לשעבר של דן שמיר בקבוצת הבוגרים של הפועל. "לגבי אליהו, אין ספק שמאוד מאכזב אותי שלא שומעים עליו ושהוא לא מצליח לתקוע יתד בליגת העל. אני לא בקיא במה שהולך בקריית אתא ובסיבות שבגינן אליהו לא משחק, אבל אני מאוד מקווה שהוא יחזור לעצמו".
באופן כללי, ששר טוען כי קבוצת הבוגרים של הפועל לא צריכה להתמקד דווקא בגיוס שחקני בית לסגל שלה. "הפועל רוצה לנצח, והיא נמדדת רק על פי ההצלחות שלה", מבהיר מאמן הנוער. "ברור שכל שחקן נוער בהפועל חולם להגיע לקבוצה הבוגרת של המועדון, שמחוברת מאוד לקהל האוהדים שלה. עם זאת, בלי קשר דווקא לירושלים, אני חושב שבכל שנה אפשר לספור על יד אחת, ולעתים אפילו על אצבע אחת, את כמות הישראלים שעולים מהנוער ומשחקים באופן סדיר בליגת העל".
"בירושלים המצב לא שונה מקבוצות אחרות בליגה. ההבדל היחיד הוא שלעומת מכבי תל אביב, שאוספת שחקנים מנהריה ועד אשקלון, הפועל מתמקדת בשחקנים מאזור ירושלים. זו נראית לי גישה הרבה יותר בריאה, גם כלפי המועדון וגם כלפי השחקן, שלא צריך לנסוע כל יום שלוש שעות בדרך לאימון ובדרך חזרה הביתה".
גורם במערכת מסכם: "הפועל הייתה מאוד שמחה לראות כמה שיותר שחקני בית בקבוצה, אך יש אילוצים, שלפעמים גם לא מתאימים לשחקנים עצמם. לא כולם אוהבים לשבת על הספסל, ולא כולם אוהבים להרוויח פחות כסף".
"מצד שני, אני יכול גם לספר על שחקנים ירושלמים שבמקום לקחת את ההזדמנות לידיים, החליטו לדרוש במהלך המשא ומתן איתנו סכומים מופרזים מהקבוצה, רק בגלל שמדובר בקבוצה בה גדלו. בסך הכול מדובר בעסק של אנשים בוגרים, וכל אחד עושה מה שטוב לו. לפעמים זה מתאים לשני הצדדים, ולפעמים לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם