מגזינים online

אולטראס בוקי: הרומן של בוקי נאה עם הכח ר"ג

בחודשים האחרונים חלה תפנית מרגשת ביציעי הכח ר"ג. אולי זה קשור לעובדה שבוקי נאה, כתב פלילי מיתולוגי ואוהד ידוע, הפך לחוג אוהדים של איש אחד. הוא מארגן קבלות שבת לשחקנים, יש לו חזית עם דודו דהאן והוא שכר מנפח בלונים מקצועי. אם הסגולים יישארו בליגה, זה יהיה לא מעט בזכותו

אביעד פוהורילס | 26/2/2009 17:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מקורות יודעי דבר ידעו לספר לנו כי אתמול (ד') בשעות הבוקר אפשר היה לראות את בוקי נאה משוטט ברחוב אלנבי ונכנס לחנות תכשיטים. זה יכול היה להיות פתיח סביר לעוד אחד מסיפורי "כתב פלילי" של כתב הפשע המיתולוגי האחרון שנשאר כאן, שעזב החודש את "ידיעות אחרונות" אחרי 16 שנה, אבל ממשיך לדהור על אופנועו אל הלא נודע.
בוקי נאה.
בוקי נאה. צילום: דני מרון


אז מה לבוקי ולחנות תכשיטים באלנבי בשעות הבוקר? לא תאמינו, אבל הבן-אדם - מיתולוגיה, כאמור - בן ‭,52‬ נשוי באושר ואב לשלוש ילדות - הגיע בדחיפות לאיתן מ"תכשיטי איתן" כדי לבדוק מה אפשר להכין ל"ויצמן‭,"‬ הלא הוא עידן ויצמן, שנבחר לשחקן המצטיין של הכח בניצחון על קרית-שמונה בשבת שעברה. בוקי מוציא מהתיק חבילה קטנה, עטופה בנייר, ודג מתוכה סוג של גורמט כסוף. "כדורגלנים הולכים עם גורמט, לא? באתי לאיתן, שאלתי אותו: 'אתה אוהב את ויצמן‭.'?‬ ענה לי: 'אוהב‭.'‬ שאלתי: 'מגיע לו גורמט‭.'?‬ ענה: 'מגיע‭.'‬ אז הנה, אלנבי ‭.78‬ שיהיה‭."‬
   
אל תרחמו על נאה משום שהפסיק לעבוד בעיתון. ידיו עמוסות עבודה, ועכשיו, כשהוא לא כותב, הבן-אדם עורך חמש פעמים בשבוע את מסעות ההדרכה שלו לקבוצות, ברחבי הזירות הכי אפלות בת"א. הסיור מתחיל ב-‭17.00‬ אחה"צ בנמל ת"א, כשאוטובוס פורק קבוצה של 50 איש בכל פעם, ומסתיים אחרי תשע שעות, ב-‭02.00‬ לפנות בוקר. לפי עדויות של יודעי דבר, המטיילים חוזרים הביתה כשהם אנשים שונים לגמרי.
  
לא באנו בשביל זה, והוא בא לדבר רק על הכח עמידר, אבל בכל זאת, היומן מלא עד אוקטובר. לא תאמינו, אבל אפילו מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, יורם טורבוביץ‭,'‬ הצטרף לסיור כזה במאורות של הדקדנס, בואכה הרחובות שונצינו ויורדי הסירה. זה לא הכל: בוקי טוען שהוא מחזיק תמונה של בכיר אחר בשירות הציבורי, אחד הרציניים בארץ, שמצולם מתנענע להנאתו על נדנדה בכלוב של סאדו-מאזו.
קצין חוויה

בוקי נאה לא מבין בכדורגל, אבל כבר מזמן הוא הוכתר לקצין החוויה/חינוך/ידיעת הארץ של המועדון. בכל יום שישי, אחרי האימון המסכם של השבוע, ולמורת רוחו של הצוות המקצועי והעומד בראשו, דודו דהאן (שמחרים את האירוע באופן קבוע‭,(‬ מרימים נאה וחבריו שולחן קבלת שבת מפואר עם כל טוב הארץ.

בחמישי בלילה, לקראת סוף הטיול המודרך, הוא עוצר ליד אחד מדוכני הירקות בתחנה המרכזית, ומעמיס את הפירות הטובים ביותר, בטרם יימכרו לקהל הרחב למחרת. את הכבודה המשובחת הוא מעמיס על שולחן החג, ליד חדר ההלבשה. הסיפור הזה של קבלת השבת לא פשוט כפי שהוא נשמע.

בוקי: "האוהדים מחכים מחוץ לשערי וינטר, כמו כלבים, כי המאמן אוסר עלינו להיכנס. הוא אומר שמדובר באימון טקטי והוא פוחד שנרגל לטובת הפועל בלפוריה. הרבה אנשים מכובדים עומדים בחוץ בגלל האיש הזה. ועל השולחן יש מכל טוב

הארץ, אבל אין פחמימות כיוון שהכח עמידר, לפי המאמן, היא שילוב של צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. הקואץ' אמר שאסור לשתות יין 30 שעות לפני משחק אז שותים מיץ ענבים, והשתייה היא גם בלי גזים - כי אסור. המאמן אוסר גם על אגוזים ושקדים קלויים, בגלל המלח. אז הכל בלי מלח. צ'לסי, כבר אמרתי‭."? ‬
  
עכשיו, מה עושים כשלקבוצת כדורגל יש גרעין קשה של בקושי 400 איש? חייבים לייצר יש מאין, ועל זה אחראי המדור: "הגעתי בשבת לאורגזמה. כל בלון עולה לי 3 שקלים. בלון עולה 10 גרוש, אבל בגלל ההליום אני מביא בן-אדם שמנפח לי 200 בלונים ב-600 שקל. אתה צריך לראות את הלחיים שלו אחרי הבלון ה-‭.200‬ לא מזמן, בדרך לסכנין, המנפח היה איתנו באוטובוס והתחיל לנפח את כל הבלונים בתוך האוטובוס, ככה שנהיה פתאום חושך והנהג לא ראה דרך השמשה הקדמית‭."‬
בוקי נאה.
בוקי נאה. צילום: דני מרון

אגב, הכח עמידר שיחקה בסכנין מיד אחרי המלחמה. בוקי: "כולם פחדו שישחטו אותנו. עצרתי בכניסה, קניתי פרחים ב-100 שקל ועשינו מהם זר גדול. שלחתי את אבא של פונטורמולי, שנראה כמו רס"ר, לשבת עם האוהדים ולתת כאפה לכל אחד שצועק 'מוות לערבים‭.'‬ בסוף כולם התנשקו עם כולם והכל ב-100 שקל‭."‬
   
בדרך כלל שומרים בוקי והחבר'ה 100 בלונים לרגעי האמת, אבל הפעם לא. "בגלל הגשם והרוחות עשינו תפאורה מיוחדת, וכל ה-200 בלונים עלו וירדו מעל הראש של השחקנים לפני הפתיחה, ולמשך עשר דקות היה שטיח של בלונים סגולים בגובה 10-20 מטרים. אתה יודע מה זה עשה לשחקנים‭,"?‬ שואל בוקי וממשיך: "תחשוב מה זה עושה לאוהדים. במקום לשבת כמו בתשעה באב, יש חצוצרה ובלונים סגולים. הכנתי דגלים קטנים וכל בן־אדם שנכנס ליציע מנפנף בהם. 400 איש עם דגלים זה לא הולך ברגל‭."‬

על הקו: זלמן שושי

הוא גדל באיזור רחוב ויצמן, בצפון הישן של ת"א. כשהיה בן שמונה זכתה הכח באליפות הראשונה שלה. באליפות השנייה היה בן ‭,16‬ כך שנעוריו עברו עליו בנעימים. הילדים בכיתה הלכו לשחק בקבוצות הצעירות של הכח, 300 מטרים מהבית, במגרש של הכח ב"גלי גיל‭,"‬ זה שעל חורבותיו עומד היום "שרתון סיטי טאוור‭."‬

אוהדי הכח ר''ג
אוהדי הכח ר''ג צילום: ספורטאנטר

כל הילדים התקבלו ורק לבוקי, שכבר כילד היה שמן, קטן ולא יוצלח בכדורגל, לא היה סיכוי: "שהרבני ופרקש סיננו אותי והפכתי לאיש השירותים של הכח. הייתי מביא את הכדורים שלופא העיף החוצה, תולה כביסה ועומד מאחורי השער‭."‬
   
הוא זוכר את הבננות של יהודל'ה שהרבני (ישר מהקרן) וכמובן את יוסקאי, בעל הבית: "הייתי אז ילד והוא בכלל לא ספר אותי. היו לו פאות לחיים כמו לאלביס, היה הולך עם מכנסי סן-טרופז ונעליים של ערסים עם שפיץ. בסוף הורידו אותו ליד שכונת מנשייה. היה איתי בכיתה ילד חכם אחד, מירון רפפופרט - שעבד איתי אחר כך בעיתון, והוא קרא באותם ימים את כל העיתונים, וחקר בדיוק מה קרה. מירון הסביר לנו איך יוסקאי נרצח‭."‬
   
עכשיו מחפשים את בוקי בסלולרי. הצלצול? הפסקול של הסנדק, כמובן. מי על הקו? זלמן וינדר המכונה 'שושי‭.'‬ עובד עם בוקי בסיורים.
  
עשרות שנים שבוקי לא התעניין בכדורגל ובהכח, וגם עכשיו, כשהוא בפנים, הוא כמעט אף פעם לא עם הפנים אל הדשא. העונה עוד לא ראה שער אחד של הכח. הוא עסוק כל הזמן בלשנורר כסף מהאוהדים לדגלים, לבלונים ולמיני תופינים לאלה על הדשא, שמופקדים על ההישרדות בליגה.
ברק בדש.
ברק בדש.  צילום: חמד אלמקת

מי שהחזיר אותו לעסק הן הילדות שלו: "בהתבגרות תמיד יש את הקטע הזה של הכדורגל ולא משנה אם יש לך בנים או בנות. יובל, עכשיו בת ‭,14‬ רצתה לראות כדורגל. לאן אקח אותה? להכח. במקרה נפלה על משחק העלייה לליגת העל, לא זוכר נגד מי. לא מבין בזה. הילדה התלהבה ורצתה עוד, והיא עובדת כמו כל הילדות שלי, בהכח. במה עובדות? שרון בקלרינט, יובל בחצוצרה וגל בחליל צד ובגיטרה‭."‬
   
קחו למשל את קבלת השבת האחרונה בשישי האחרון, לפני המשחק. חוץ מהשתייה והאוכל, היה גם קטע נגינה. גל ניגנה אחרי הקידוש על חליל צד את נעימת "השוטר אזולאי" ועל הכל השקיפו בדש, פונטורמולי והשוער מאייבי, שעמדו עם כיפות סגולות על הראש, שגם אותן בוקי ארגן: "הכל אמיתי.
ראית פעם שוער שחום עור עם כיפה סגולה ומיץ ענבים ששומע השוטר אזולאי‭."?‬

מה רע במועדון חשפנות?

יובל גם מחצצרת בתזמורת ועם כל מיני הרכבים, ולפני משחקים אפשר לשמוע את התקיעה הידועה שקריאת 'אולה' בסופה. בוקי משמיע לי את הכישרון בסלולרי שלו. כשיובל לא מגיעה למשחק, הוא מחבר את הסלולרי למערכת ההגברה שצמודה אליו בהדרכות וכך הוא יוצר בווינטר את אפקט קמפ-נואו.

מצבה הרע של הכח גרם לו להרים ידיים בשבועות האחרונים ולהשתכנע להצטרף להפקת "האח הגדול סלבס‭,"‬ אבל השבוע הודיע כי ביטל סופית את הופעתו בעקבות הניצחון על קרית-שמונה: "אמרתי לשחקנים לפני המשחק שאם הם מנצחים, אני לא אפקיר אותם עד סוף העונה כי לא הולכים לנופש בזמן מלחמה.

דודו דהאן
דודו דהאן צילום: אלן שיבר

שמעתי את אבישי בן-חיים מ'מעריב' מעקם את הפרצוף שלו במבט ספורט ואומר שזה לא מוסרי ללכת למועדון חשפנות. הלו, אלה לא ילדים בני 13 והם יכולים ללכת לכל מקום גם בלעדיי, אבל אני מראה להם את המקומות. שיישבו שם חצי שעה ואחר כך יילכו לאכול אצל 'ד"ר שקשוקה‭."'‬ אגב, אחת החשפניות שם היתה השוטרת הראשונה שהגיעה לפיגוע בדולפינריום. במשטרה עשתה ‭5,000‬ שקל בחודש. היום, בחשפנות, היא מרוויחה 60 אלף.
  
בוקי עצבני על דודו דהאן. הוא לא יודע אם הוא מאמן טוב או לא או אם הוא סוכן שחקנים טוב או לא, אבל מה שכן, קשה לבוקי עם אנשים שלא עומדים במילה: "לא ייתכן שנתאם עם אדון מאמן שביום מסוים אחרי האימון נעשה לשחקנים על האש, וברגע האמת מתברר שבכלל אין אימון כי כבודו נסע לחו"ל כדי לסגור עסקה. כתבתי לו ב-SMS שיתבייש, וקיבלתי את ההודעה הבאה: 'אתה איש גס רוח, חוצפן וחסר תרבות. אתה הוא זה שצריך להתבייש. אני לא עובד אצלך ולא חייב לך דבר. מה שאני עשיתי לקבוצה בשנה וחצי, אתה לא תעשה גם אם תחיה עד ‭."120'‬ מי אמר שאין אקשן בספארי-שמאלה?
  
בוקי שולף אנקדוטה שתסביר במי מדובר: "שיחקנו נגד סכנין וראיתי ביציע שלנו 100 ערבים עם גלאביות וכאפיות. שאלתי את השוטרים מה הם עושים ביציע שלנו, והתברר שהם בכלל מהמשפחה של אמיר אבו-עראר שמשחק אצלנו. ישר שמתי עליהם, ואלה בדווים מאל-עזזמה, 50 חולצות סגולות.

שעתיים הם עודדו כאילו נולדו בשכונת שפירא. עכשיו, אנחנו מסמנים למאמן ומעבירים לו מסרים, שיכניס את אבו-עראר לכמה דקות, שיעשה כבוד ויקבל כבוד פי אלף. לא עזר כלום. הוא לא העלה אותו אפילו לדקה. למשחק הבא הם כבר לא באו, ודווקא אז הוא העלה אותו. מאז הם לא באים כבר‭."‬ את תגובת דהאן לדברים לא ניתן היה להשיג.
  
נכון לעכשיו, הפסימיות פינתה מקום לאופטימיות זעירה. בוקי והאוהדים אולי לא מבינים בכדורגל כמו המאמן שלהם, אבל הם יהיו שם גם אחרי שהוא יעזוב את וינטר. השאלה היא באיזו ליגה הוא ישאיר אותם. איפה תהיו בעונה הבאה, אני מקשה עליו. "אנא עארף? חכה רגע, זלמן מחפש אותי‭."

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''כדורגל ישראלי''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים