רביבו: בחייאת, לא מגיע זימון לנבחרת?
המספרים מדברים בעד דוד רביבו. 14 בישולים ו-7 שערים הופכים אותו לשחקן היעיל בליגה. גם מחוץ למגרש זו פריחה מאוחרת. הוא התחתן, פתח בקריירת נדל"ן ונגמל בעזרת קורקינט חשמלי מהפחד מכלי תחבורה דו-גלגליים. בגיל ,31 קפטן מ.ס. אשדוד מסתער על היעד הבא: למחוק את אחיו מספר השיאים
דווקא מדור הספורט הוא החלק השני שתופסות הידיים. רביבו חי על סטטיסטיקות. קשה לתפוס אותו לא מוכן. הוא יודע כמה כל קבוג צה בליגת העל הבקיעה ומתפוצץ בפעם המי יודע כמה כשהוא מוצא בטבלה את עמודת הספיגות של מ.ס. אשדוד. "יש דבר כזה,"? הוא שואל ועונה לבד: "הבקענו 33 שערים בליגה, הכי הרבה יחד עם מכבי חיפה, אבל ספגנו .34 הרבה יותר מכל קבוצה".
"אני יכול לדקלם לך עכשיו כל גול שספגנו ובעיקר את אלה שקיבלנו בשניות האחרונות. אני לא חזיר, אבל היום היינו יכולים להיות עם עוד שבע נקודות בלאנקו. אתה יודע מה זה להיות היום עם 32 נקודות? עם החיזוק שעשו פה ועם ההתייצבות של החלק האחורי, היינו רצים לאליפות, אבל עכשיו זה כבר מאוחר לפנטז על זה".
בסלון, הטלוויזיה עדיין על הערוץ ששידר לילה קודם את המשחק בין מכבי נתניה למכבי חיפה, אבל ערימת הדיסקים, שכבר צרובים בהם כל הסרטים שהיו מועמדים השבוע לאוסקר, מעידה שלשחקן שמאכיל את כל ההגנות בליגה עם הבישולים שלו יש באמת טעם טוב.
"בחתונה שלי בא אליי אייל גולן ושאל אותי אם אני יכול לשבור את שיא הבישולים של שחקן לעונה. שאלתי כמה זה יוצא והוא אמר שהיה מישהו שגמר עם 16 בישולים. שאלתי מי זה והוא צחק ואמר שזה שיא ששייך לאחי חיים.
האמת? אז הייתי רחוק מה-14 בישולים שיש לי היום, אבל עכשיו אני מאמין שאשבור את השיא. אתה יודע שיש ליגות שסופרים גם את הנתונים האישיים במסגרות האחרות? אם זה היה נהוג אצלנו, היו סופרים לי עוד שישה בישולים בגביע הטוטו ושניים שיש לי כבר בגביע המדינה".
לא תמיד רביבו דיבר באסרטיביות כזו על עצמו. מי שמביט מהצד על הקריירה שלו ועל אורח חייו, לא יכול להתעלם מכך שתמיד היה חסר לו משהו כדי ללכת עד הסוף. מומחים קוראים לזה תעוזה וכנראה שלא היה לו ממנה מספיק.
יכול להיות שהשנה, כשהוא כבר עובר את ה-,31 זה סוף סוף קורה לו. אחרי שנים של רווקות וחיפושים אחרי האחת, הוא מצא אותה והתחתן לפני חודשיים. במ.ס. אשדוד הוא נותן את העונה הכי טובה שלו, ולראג שונה לא חושש לומר שהוא רוצה, לקראת סיום, לעבור למקום שיאתגר
זה לא יהיה יומרני מדי לקבוע שרביבו הוא הכדורגלן הכי מרתק היום בליגה. העיתונאים הוותיקים מכנים אותו "קשר בטעם של פעם," כזה שלא מייצרים יותר. עם כל ההערצה שלו לאחיו הבכור חיים, דוד רביבו הרבה יותר דומה במשחקו לאייל ברקוביץ,' שנוהג באמת לפרגן לו בכל הזדמנות. יכול להיות שהוא הפליימייקר האחרון שעוד יש בכדורגל שלנו.
מי שאוהב את הסגנון הזה לא יכול שלא להתענג על כל טאץ' שלו בכדור. עם 14 בישולים ושבעה שערים בקצת יותר ממחצית עונה, רביבו מתחרה על תואר שחקן העונה, מה שעדיין לא מסדר לו את הזימון לנבחרת של דרור קשטן. "כואב לי," רביבו מודה. "יש שחקנים שקיבלו את הזימון בקלות. יש כאלה שלא משחקים ומקבלים ואני מאוכזב כי אני כל כך מעריך את קשטן".
רביבו מודע היטב לכל מה שאומרים עליו אלה שחושבים שמ.ס. אשדוד היא המקום היחיד בו הוא יכול להצליח. "בעיית מהירות? נכון שאני לא הכי מהיר בארץ, אבל אני זריז ואני גם מהיר במחשבה, שזה לפעמים יותר חשוב ממהירות פיזית," עונה הקשר. "כשאני מקבל כדור אני כבר רואה מי פנוי במגרש. זו מהירות אמיתית.
"לא עושה הגנה? אין יותר אחראי ממני. אין כזה דבר שאני לא תורם למשחק ההגנה. יש לי תמיד את השטח שלי בו אני רץ אחרי השחקנים ושומר. אלה שטויות. תאמין לי שאם יעשו פעם בדיקה של ניידות, יגלו שאני רץ יותר מכל שחקן אחר במגרש.
"אני לא רוצה להיגרר עכשיו ולדבר נגד דרור למרות שיש הרבה אנשים שאמרו לי שאין סיכוי שהוא יזמין אותי, ושאם זה יקרה זה יהיה רק בגלל לחץ התקשורת. אני לא רוצה לקבל את הזימון בגלל העיתונים. אני רוצה להיות שם כי מגיע להיות שם. לא אומר לפתוח בהרכב, אבל בחייאת, לא מגיע לי להיות בסגל? מה, להכין כדור לחלוץ זה קל? למצוא שחקן בין ארבעה זה משהו שכל אחד יכול לעשות? אבל אני אף פעם לא סוגר דלתות. מי שמכיר אותי יודע כמה אני יודע לוותר ואני עדיין מחכה. אני נותן בכל זאת צ'אנס קטן להזדמנות גדולה".
הבניין בו מתגורר רביבו שייך למיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפם של אחיו ושל ג'קי בן זקן בהרבה מאוד עסקים ולמעשה גם בבעלות על מ.ס. אשדוד. דמיטאר מקרייב וברוך דגו גרים אף הם בדירות שכורות בבניין. לא מזמן הקבוצה סידרה גם לרחמים צ'קול לגור באחת הקומות, בעיקר בגלל שלבניין יש שומר בכניסה וכך אפשר לעקוב אחר המגן השמאלי הצעיר שידוע בהרגלי הבילוי שלו.
רביבו, שלקח העונה מנהיגות וגם את סרט הקפטן מהזרוע של שי הולצמן, שממעט לשחק, מרגיש פתאום כמו אח גדול: "אני רואה הרבה את צ'קול בבניין ועם כל הצעירים אני בקשר טוב, גם משום שאני קפטן, אבל בעיקר כי הייתי פעם כמוהם. אני תמיד אומר שעד גיל 24 הראש שלך בהרבה מאוד דברים ואז אתה קולט שהכדורגל הוא הדבר היחיד שיכול לסדר לך את החיים.
רביבו הוא לא הקפטן שיקלל את החברים שלו כדי להמריץ אותם, או ימשוך להם בחולצה כדי שירוצו יותר. "אני הרבה יותר סולידי, אבל אני מאוד מעורב," הוא אומר. "למדתי הרבה מאבי נמני. כשהייתי במכבי ת"א עד גיל ,22 נמני היה הדמות הכי דומיננטית. ראיתי איך הוא התייחס אליי או אל כפיר אדרי ואלי ביטון והיום אני חושב שאני מחזיר את זה לצעירים.
"פעם הצעירים לא היו מורשים להתקלח כשהוותיקים היו מתקלחים. אני לא יכול לראות את זה. כששי מימון הגיע אלינו עכשיו, הייתי הראשון שחיבק אותו והכניס אותו להיות בחבר'ה. אני לא מתבייש להגיד שאני גם עוזר לשחקנים בקבוצה בקטע הכספי. אם יש איחור במשכורות או אם מישהו צריך הלוואה, אעזור לו. כבר כמה פעמים נתתי מכל הלב".
במשך שנים סבל רביבו מאותה כתבה שעשה העיתונאי עמנואל רוזן, שלקח אותו כדוגמה שלילית להתנהלות של הכדורגלן הישראלי. בזמן שאנחנו עושים סיבוב בעיר, הוא מצביע על הדירה בה התגורר כשעשו עליו את הכתבה.
"באו לפה ב-07.00 בבוקר וצילמו מלמטה שהתריסים מוגפים. אתה מבין? כאילו שכדורגלן צריך להתעורר ב-07.00 בבוקר," הוא מסביר. "שכחו לציין שאת טל בן חיים הם צילמו, כאילו בניגוד אליי, בדיוק כשהיה לו מחנה אימונים בבולטון. אם עמנואל רוזן היה בא לצלם אותי במחנה האימונים של מ.ס. אשדוד, הוא היה רואה איך אנחנו קמים גם שלוש פעמים ביום לאימון, כולל ב-07.00 בבוקר.
"אני נותן בכל אימון 110 אחוז. אצלי האימון הוא הדבר הכי חשוב שיש. אני גם הולך פעמיים בשבוע לחדר הכושר, אבל בסדר. הפילו אותי יפה. עשו לי תרגיל. אני זוכר שהם עוד רצו לצלם אותי במועדון שהיה לאיציק זוהר בנמל ת"א. התחננו אליי מההפקה להגיע לשם בלילה. מזל שלא באתי כי היו עושים ממני האבא של כל הבליינים".
בדרך לאימון רביבו עוצר ברובע הסיטי, במשרד התיווך בו הוא שותף כבר כמה חודשים יחד עם אחיו אלי ועם איש העסקים דוד אדרי. "זה היום משרד התיווך הגדול בדרום," מתגאה רביבו ומצביע על השלט "גן רווה נכסים." "את השם בחר הרב יורם אברג'יל, שהתקין לנו מזוזה והחליט לקרוא למקום כך.
"אנחנו עובדים טוב, ברוך השם, אבל ביום רביעי ב-17.00 אחר הצהריים יכולה להיות פה העסקה הכי גדולה שיש. אנחנו מפנים את המשרד לטובת הרב רפאל מאמו, שמגיע מקרית אתא כדי לברך את עשרות האנשים שבאים לכאן. תראה את המחסומים שיש פה על המדרכה. זה כדי שיהיה סדר. עד 03.00 לפנות בוקר הוא מקבל אנשים".
רביבו מתעניין בהצעות שהגיעו לשולחן מהבוקר. "עשינו כמה עסקאות גדולות של שטחים שמכרנו לקבלנים גדולים פה בעיר," הוא מגלה. "זה מצחיק, אבל תראה איך החיים מסדרים לך קווים מקבילים. כמו במגרש, שם אני מחפש להעביר כדורים מההגנה להתקפה, כך גם פה אני מעביר מיד ליד. מתאים להיות מתווך, לא."? אלי רביבו מחייך ואומר לפרטנר: "אתה נדל"ניסט, דוד".
אדרי, היחיד מבין השותפים שבא עם המון ידע בתחום, דלוק על רביבו: "דוד מספק לי את המכחול והצבעים," הוא אומר ומחייך. "האיש בנוי לדברים האלה".
הוא יכול לעשות שעתיים ביום במקום, אבל עדיין לא יצא לעבודת שטח. "יש לנו הרבה סוכנים ואנחנו בעיקר יושבים ועושים חושבים אם כדאי לנו לקחת על עצמנו פרויקט כזה או אחר," מסביר רביבו. "אני בעצמי עוד לא מצאתי את הדירה שאני רוצה לרכוש. כבר הרבה שנים אני גר בדירות שכורות. את כל הרכוש שקנינו אחרי החתונה אני מאחסן בינתיים בקונטיינר בנמל עד שניכנס לבית החדש".
לפני לא מעט אימונים נכנס רביבו לשיחה עם יוסי מזרחי. "הוא כמו אבא עבורי," הוא מדגיש. "האמת? בהתחלה לא ידעתי איך לאכול אותו. הוא הגיע אלינו בעונה שניסו לעשות כאן גלאקטיקוס ואלישע לוי הלך הביתה כי לא היתה הצלחה. באימון הראשון שלו בקבוצה הוא בא אליי, לקח אותי לצד ואמר לי: 'תקשיב טוב, דוד. אני באתי מהלוזונים. אני לא רואה שום דבר ממטר. אם לא תהיה שווה משהו, אתה לא תשחק אצלי.'
"הייתי בשוק, אבל זה מה שסידר אותי. שנתיים אחרי זה היתה את התקרית ההיא בינינו במשחק מול בני סכנין. אני מבשל גול והוא צורח מהקו שאבוא לפה ואלך לשם, עד שקיבלתי את הקריזה ועניתי לו. אחרי דקה הוא החליף אותי ופתחתי פה על הספסל. קיללתי את כל העולם. כל השבוע הוא התנהג איתי רגיל ואז ביום שישי, באימון המסכם, הוא אומר לכולם: 'תראו את ה-18 שמתלבשים ותראו מי לא מתלבש.' כשראיתי שזה אני, לא ראיתי בעיניים.
"ביום ראשון שאחרי זה באתי אליו למשרד והיו מה זה צעקות. אמרתי לאחי חיים שהוא ואני לא יכולים להיות יחד באותה קבוצה. חיים התנהג כמו ערבי וכמעט רצה לזרוק את יוסי, אבל ג'קי לא היה מוכן לשמוע וטוב שכך. יוסי זה הדבר הכי טוב שקרה לנו בשנים האחרונות. אני פשוט חולה עליו. כל הסיפור הזה רק חיזק את הקשר בינינו".
רביבו יסיים בסוף העונה חוזה ארוך במועדון. לראשונה הוא לא מתבייש להגיד שהוא רוצה לחוות משהו אחר. "לא יקרה כלום אם אשאר פה עד סוף הקריירה," הוא אומר, "ותאמין לי שיש פה הרבה דברים טובים, במיוחד בקטע שלי, אבל אני באמת רוצה לדעת אחרי שאפרוש שניסיתי גם משהו אחר.
"הייתי צעיר כשעזבתי את מכבי ת"א ולא הייתי מתנגד לחזור לשם או לעבור למכבי חיפה או בית"ר ירושלים. אירופה אולי יהיה קשה בגיל שלי, אבל מי שמחפש שחקן לשנתיים טובות שיבוא אליי. אין לי סוכנים. הכל פתוח מבחינתי. זה כיף ונעים לקבל את המחמאות האישיות, אבל אני רוצה לדעת שזכיתי במשהו קבוצתי.
"אתה יודע איזה כאב היה לי כשלא זכינו בגביע הטוטו? יש כאלה שלא סופרים את המפעל הזה, אבל רציתי להניף את הגביע הזה בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון. אני צוחק על כל אלה שאומרים שקשה להצליח במכבי ת"א. מי שלא מסוגל לעמוד באתגר הזה, ומי שלא יכול לעלות לשחק במכבי ת"א, שלא ישחק בכלל. אני יודע מה זה מכבי ת"א מכל הכיוונים. לקחתי שם דאבל בנוער עם בן לוז, דדי בן דיין וגיא צרפתי. כולם נמצאים כבר שנים בחוץ ואולי אבי נמני יעשה לנו איחוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם