סמואל ב': מהראן לאלא פורח
מהראן לאלא הוא סיפור סינדרלה קלאסי. הוא ויתר על חוזה בצבא קבע כדי לשחק בשעריים והסתובב בליגות נמוכות עד שנחת אצל גוטמן. אלה שלא האמינו ("מחמיצן כרוני") וגם אלה שכן ("תנועה מושלמת ללא כדור") יסכימו: החלוץ שסוחף את הפועל, ומשלים את יבואה, שווה כל אגורה מ-10,000 השקלים שהוא משתכר בחודש
שנה לאחר מכן, כשהוא חלוץ הפועל הרצליה בליגה הארצית, הוא הוצע לקבוצת נעוריו, הפועל חיפה, שבאותה שעה נאבקה על חייה בליגת העל מול ארסנל שכלל את הפועל ת"א, בני סכנין והפועל ב"ש. התשובה שהוא קיבל היתה שהבחור הדרוזי עם העיניים הבהירות אינו מתאים לליגה גבוהה.
מישהו נזכר אתמול שחיפה בחרה בראובן עובד כמי שיציל אותה מירידה. השנה נפגשו השניים בהפועל ת"א. אחד קיבל את צ'אנס חייו, השני התאמן מעבר לגדר וסופו שעזב. לאלא, אגב, מבוגר מראובן עובד.
מהראן לאלא הוא סיפור סינדרלה קלאסי. מהאגדות. אם הוא ייבחר כתגלית העונה בסיום השנה, איש לא יתפלא אלא שהפעם לא יהיה זה שחקן בן 20 שעשה את פריצתו הגדולה. הפעם מדובר בחלוץ שבעוד כמה שבועות יחגוג ,27 שלא זוכה למשכורת חייל אך לעומת זאת מרוויח כמו שחקן סביר בליגה הארצית.
אם בעוד כמה חודשים הוא יהיה בהרכב הראשון של הנבחרת, יהיו כמה אנשי מקצוע שיחייכו באירוניה: כמה מהם לא ממש האמינו שייצא ממנו משהו, וכמה מהם שחושבים שככל שהוא ישחק ברמות גבוהות יותר, אוצר הטבע שגלום בו ייפרט להישגים יוצאי דופן.
נדמה כי מי שעבר מקבוצה לקבוצה מהליגות השנייה והשלישית כיוון שהיה מחמיצן כרוני, ידע איך למצוא את הרשת ברגעים החשובים והגדולים של אותן קבוצות.
"אם הוא ישחק ליד שחקנים יותר מוכשרים, הוא יהיה יותר טוב," הסביר אתמול
לאלא, הילד מעוספיה, בלט בה בעיקר בגלל היכולת הגופנית. "הוא לא היה שחקן כשרוני ביותר," אמר אתמול גרופר בנימוס. בעונה האחרונה גילה גרופר בטלוויזיה את אותו לאלא שאימן לפני עשור. "זיהיתי את המהירות, זה כן. בשאר הדברים הוא התפתח. חוץ מזה שהוא היה באחי נצרת, אני אפילו לא יודע איפה הוא לפני כן. היו שחקנים בהפועל חיפה שסימנו אותם לפניו".
לאלא בחר להמשיך ככדורגלן במקום הכי קרוב שהתאפשר לו: מכבי שעריים של זורי שעובי. ליגה א.' אלדד דהרי, סניטר בבית החולים קפלן ברחובות, שיחק איתו והסתפק אתמול במשפט "שחקן גדול" כדי לתאר את ימיו של החלוץ הדרוזי בשכונה הרחובותית.
ניר נחום, היום בבית"ר ירושלים, הגיע לשעריים בדיוק כשלאלא עמד לעזוב: "אני זוכר אימון אחד שהוא נתן גולים בלי הפסקה," אמר. גם אלכס ברמכר, עוד רחובותי, נהנה ממנו בהפועל הרצליה: "אמרתי שהוא יגיע לאן שיגיע כי הוא מהיר, חזק, טכני, בעל כושר גופני, מקצוען וחיובי. תוך שבוע הוא נהיה אצלי שחקן הרכב".
אבל גם בהרצליה הוא לא שרד, רצה להתקדם, חשב שיש לו פוטנציאל. הוא הלך למבחנים בהפועל חיפה, כאמור קבוצת נעוריו. המאמן היה רן בן שמעון, שספר קרוב ל-200 נבחנים. רב"ש בחר שלושה: יוסי ג'נאח, עמרי אלון, היום שוער משנה בסכנין ומהראן לאלא.
"לא היה תקציב להביא שחקנים," נזכרו בחיפה אתמול, "אז היו יומיים של מבחנים, 7 על 7 על פיסת דשא קטנה. ראו שם אצלו דינמיות, מהירות, בחור שנע טוב על המגרש." לאלא, בחור צנוע, הסתובב באותן עיניים מושפלות שהוא מסתובב איתן היום במתחם חודורוב, ובן שמעון החליט כי יהיה בסגל. לא הרבה מעבר לזה. בהרכב ראשון הוא לא היה.
שוב אחורה פנה, הפעם לקבוצות מגזר ערבי. הראשונה היתה הפועל בני טמרה, ליגה ארצית. המאמן היה ברוך ממן, ששיחק פעם עם זאהי ארמלי: "לא חושב שיהיו אי פעם שחקנים שיגיעו לרמה של זאהי," הוא סוגר את ההשוואה עוד בטרם נוסחה כראוי. לאלא ירד לבני טמרה עם הבטחה שאם תגיע קבוצה מליגה בכירה, הוא יחתוך באמצע.
מבני טמרה הגיע לאלא בדיוק בחורף שלפני שנתיים למכבי אחי נצרת. לשמעון הדרי. "הוא היה שם שחקן ספסל והוא התייאש", אומר הדרי, "ראיתי שיש בו מהירות, שהוא יודע לתזמן את עצמו נכון ויכול להשתחל בטיימינג הנכון. הוא מפנה את עצמו לקבלת כדור. כשהוא מגיע מול השער, הוא מחמיץ ברמות הרבה יותר גבוהות".
הדרי לא התייאש. אחרי שעבר השתלמות בברצלונה, הוא למד שאם חלוץ לא יבעט 200-300 בעיטות לשער באימון, אין סיכוי שהוא ייגמל: "בשנה השנייה הפקתי ממנו המון. אם הוא לא היה משפר את ההתמצאות שלו ברחבה, הוא לא היה עושה כלום ודופק את הכדורים במשקופים. האבסורד הוא שהתקופה הכי טובה שלו היתה כשהוא קם מהספסל".
הדרי היה האחרון שזכה לראות אותו במקומות שרק פריקים אמיתיים, כמו סוכן השחקנים ליאור רוזנטל, יכולים לראות שחקנים. ורוזנטל ראה. החיבור שלו כמנהל מקצועי (כך הוא מגדיר את טיב היחסים שלו עם לאלא) עם מנהלו האיש, דודו של לאלא, סא"ל במילואים פואד אבו-פארס, לשעבר סמח"ט חטיבת הראל, היה מושלם.
לרוזנטל קשרים ארוכי שנים עם גוטמן. עם רזומה של 12 שערים בליגה הלאומית, היה לו קל לשווק אותו. רוזנטל הביא לגוטמן קלטות וזה הזמין אותו למבחנים. שם ראו דבר אחד בולט - התנועה לעומק ללא כדור. גוטמן בדק אצל הבחור וזה סיפר לו שזה מולד.
התנועה הזו קנתה לו מקום. אחרי הכל, התנועה הטבעית של שחקן כדורגל, מגיל צעיר, היא לבוא לקראת הכדור כדי לקבל אותו. לאלא נולד עם תכונה לרוץ קדימה לשטח ריק ולהמתין לקבלת הכדור בזמן הנכון. גוטמן הבין שיש כאן חומר גלם נדיר, אבל לא היה שלם עם עצמו. הוא לקח אותו למחנה האימונים באוסטריה. במשחק נגד מאריבור הסלובנית הוא הכניס אותו כמחליף ולאלא הגיע לארבעה מצבים של אחד על אחד, וגם כבש שער.
"המשחק לא היה דומה לכלום עד שהוא נכנס," סיפר אתמול מישהו בהפועל. באותו ערב הודיעו לבחור שהוא רצוי. התנהל מו"מ קשוח בין לאלא, באמצעות דודו בישראל לבין המנכ"ל דאז אריה הרשקוביץ.' בשלב מסוים נכנס גוטמן לעזרה. המו"מ היה ממש על גרושים, יותר על תנאי מחיה. בסופו של דבר נסגר כי לאלא יקבל 10,000 שקלים לחודש.
יש לזכור כי בתקופה ההיא היתה תחושה כי הפועל הולכת לעונה של תקציב בגובה 12 מיליון שקל בלבד. אלמלא התערבותו של הבעלים בסופו של קיץ, מוני הראל, ספק אם לאלא היה מקבל מכונית בטקס העברת המכוניות שנערכה לפני חודשיים בסוכנות "סובארו." בחוזה הוא עוד הכניס סעיף שחרור, כמו בבני טמרה, למקרה של אי-הסתגלות.
בסופו של דבר, הפך לאלא לשחקן סגל. עבור הפועל היה מדובר באותה עת בשחקן חיוני, אבל התעבות הסגל הפכה אותו למחליף בלבד, לערן זהבי. שבועות חלפו וגוטמן הבחין כי ההבדל בין השחקנים עצום. בעוד זהבי רוצה את הכדור לרגל, לאלא רוצה אותו לעומק. אימונים אישיים עם זהבי על תנועה לעומק לא צלחו והבחור מעוספיה זכה במקום בהרכב ביושר.
מי שמכיר את גוטמן יודע שמדובר באדם עם קנאות קיצונית לעקרונות המשחק שלו. לאלא הצליח להפוך את המערך המיתולוגי של גוטמן ל-.2-4-4 היכולת של לאלא לרדת וללחוץ על ההגנה כמו שחקן קישור קדמי והתנועה שלו לעומק פתרו לגוטמן את הדבקות ב-,1-5-4 ומצד שני אפשרו לו לשחק עם שני חלוצים.
בימים הראשונים עוד התקשר לאלא לרוזנטל ואמר לו: "אני כאילו בכדורגל אחר." אחר כך גם הוא הסתגל לעולם "הרצועות," "המיקום במגרש," "הסגירות האלכסוניות" ו"הפריסה להנעת כדור" - חלק מעולם המושגים הגוטמני. "אלי בא לו בזמן," סיכם אתמול גרופר את הפריצה של חלוץ הנערים שלו, "הוא מסדר ללאלא את המשחק, מנצל את היכולות שלו. אם הוא ישחק ליד שחקנים יותר מוכשרים, הוא יהיה עוד יותר טוב".
"אני ממש לא מתפלא," גרגר אתמול הדרי בהנאה, "האופי שלו הוביל ויוביל אותו לרמות הגבוהות. הוא איבד כמה שנים מהכישרון שלו, אבל הוא בן אדם. לא התבכיין, שמר על הרעב, מעולם לא שמעת ממנו טרוניה. האופי שלו יביא אותו לרמות הגבוהות".
לאלא מאורס לרבאב, צעירה מדלית אל כרמל, ויישא אותה לאישה בקיץ הבא. בינתיים הוא בונה את ביתו בעוספיה. "אם הוא ימשיך איך שהוא עכשיו," העריך אתמול בצניעות הדוד אבו-פארס, "בסוף השנה נדבר".
אחד ממאמניו בעבר, שביקש לשמור את הציטוט הזה שלא לייחוס, ביטא זאת הרבה יותר טוב: "הוא צריך להגיד תודה על כל שקל שהוא מרוויח העונה, גם אם זה 200 שקל, אבל בשנה הבאה הוא צריך לקחת 200 אלף דולר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם