נהג חדש: הסיפור של אלירן עטר
אלירן עטר יצטרך כנראה להתמודד כל הקריירה עם אותו לילה נמהר בו מילט שני חברים לשוד. מקצועית הוא כבר המריא ונמצא בפרונט של בני יהודה. בשכונה משוכנעים שמעד, שזה לא יחזור, שגם האופי שלו כובש. מספרת נוספת, לעומת זאת, בהחלט נלקחת בחשבון
"תעזבו את העבר בצד," מגן אמר ומיד הסביר. "ספרו איך הרים את עצמו מפציעה שיכולה היתה לגמור קריירה. בחור זהב. חברמן. בלי אגו. אז מעד ושיקם את עצמו. לא נשכח ששילם את חובו לחברה. כולנו יודעים שאי-אפשר לעשות כוכב אחרי עשרה מחזורים ואי-אפשר ליצור ממנו אפס אם לא הלך לו. תקשיבו, מדובר בשחקן מאוד מוכשר. עכשיו זה רק תלוי בו ובאלוהים."
בבני יהודה מטפלים בעטר כמו באתרוג ללא פגם. כפפות של מנתחים, הולכים על קצות האצבעות. יודעים שם מזמן שמה שיש להם ביד לא גדל כל שנה וגם לא כל חמש. "הוא הרבה יותר מוכשר ממה שאני הייתי," מודה חזי שירזי, שעשה קריירה יפה כסקורר בשכונה. "יותר מוכשר מ-90 אחוז מהחלוצים שנולדו כאן. חד כמו סכין, טאץ' מדהים. עשה עם הכדור דברים שהפילו אנשים מהכיסאות. מבחינת כדורגל אין בעיה. מה שייקח אותו זה האופי, המנטליות והשקט. ייפול ויקום על זה. אם ישמור, יגיע הכי רחוק."
עטר נולד בפאתי שכונת התקווה. לא רחוק מהיכל נוקיה, כמה מאות מטרים ממגרש הכדורגל. כשהיה בן שבע שיחק באחת ההפסקות בבית הספר על מגרש הבלטות. מאחורי הגדר עמד במקרה אחד מאנשי מחלקת הנוער של בני יהודה. לפני הצלצול הקורא לחזור לכיתות, המבוגר הגניב לידו של הילד פתק עם מספר טלפון. ביקש שייתן את זה להורים כדי שייצרו קשר. האם אתי התקשרה ושם החל הרומן עם הקבוצה.
"אני אוהד בני יהודה מגיל עשר, כבר 50 שנה," מספר דוד, אביו של אלירן. "עוד זוכר שהיו חבלים במקום גדרות, אבל זה רק אלירן שרצה ודחף את עצמו לכדורגל. הוא גדל בבית נורמטיבי עם אחים והורים אוהבים. ניסינו ועשינו בשבילו הכל."
מחלקת הנוער של בני יהודה מוציאה כבר שנים שחקנים כמו מפס יצור. רק עכשיו משחקים בבוגרת אסי בלדוט, עוז ראלי, איציק עזוז, לירוי צעירי, דין מורי ומוחמד חטארי, אבל ההתקדמות של עטר תמיד היתה מטאורית ובולטת.
כשהחלוץ היה בן ,11 בראשית דרכו, המנכ"ל משה דמאיו סחב את המאמן אלי אוחנה כדי שיראה אותו על הדשא. רק עלה לנערים ומיד הוקפץ לנוער. "הוא היה מבקיע גולים מדהימים," מספר אודי חנון, ששיחק איתו אז. "לא יודע אם גול כמו בשבת האחרונה, אבל מה שראיתם לא מקרי. וירטואוז. עוד כשהיה ילד כולם אמרו שיגיע רחוק."
רק שאז בני יהודה נתקלה בבעיה חדשה. עטר התקשה מאוד בלימודיו ונוצר חיכוך בין המשפחה שטענה שהמועדון לא עוזר מספיק לבין הקבוצה שהסבירה שהיא עושה הכל. החלוץ הגיע לבית הספר החקלאי במקווה ישראל ובשלב מסוים הוריו אמרו שהוא נשאר בבית ולא חוזר לאימונים.
כשעטר היה בן ,16 בני יהודה הגישה בקשה מיוחדת להתאחדות, ששחקן המאושר לגילאי 'נערים-נוער' יוכל לשחק גם בקבוצה הבוגרת. חזי שירזי, שאימן אז את הנוער, המליץ לאחיו ניצן, מאמן הבוגרים, שלא יהסס וייתן צ'אנס.
חזי לקח את אלירן, כמו תמיד, הצדה. הוא אמר לו שכשהוא מגיע לסגל הבוגר, החולצה מספר ,11 שהיתה תמיד שלו, עוברת אליו. רק שלא יבייש את הפירמה. "הוא היה ילד," ניצן שירזי נזכר. "אתה בא לבוגרים, יותר קשה לך, אבל את הטכניקה העילאית מיד ראו. אני זוכר שמטה בטורינה היה בא באימונים ולוחש לי על האוזן 'שחקן, שחקן."'
דוד עטר, אביו של אלירן, זוכר את המשחק הראשון של בנו בבוגרים. נתנו לו כמה דקות כמחליף נגד הפועל פ"ת. הוא נתן בישול גאוני לאותו בטורינה, ממש בשניות האחרונות. האב לא שוכח שהשחקן הזר הודה לבנו בראיון ברדיו ותיאר את המסירה כמעשה אמנות.
בקיץ 2004 בני יהודה צירפה את עטר למחנה האימונים בהולנד. רצתה שילמד קצת על האגרסיביות של ליגת העל וישתפשף בדרכו למעלה. החלוץ כבש שם שער מדהים במשחק אימון נגד בית"ר ירושלים. חזי מגן רץ לדמאיו וצעק: "קח אותו עכשיו ותחתים לחמש עונות."
אין איש מקצוע שלא שמע על הטאלנט שגדל בשכונה. בנבחרת הנוער הוא היה בסגל עם מאור בוזגלו, בירם כיאל ואיתי שכטר, אבל פציעה בשרירי הבטן מנעה ממנו לפרוץ. המאמן זאב זלצר נאלץ להשתמש בו במידה הנכונה.
בנובמבר 2005 נערך בארץ טורניר מוקדמות אליפות אירופה בהשתתפות נורבגיה, מלטה וקפריסין. בניצחון 1:4 על נורבגיה עטר פתח בהרכב, אבל במשחקים הבאים זלצר יכול היה להשתמש בו רק כמחליף. נגד מלטה וקפריסין הוא נכנס במצב של 0:0. זה נגמר בניצחונות, 0:3 ו-0:2. רק את טורניר חצי הגמר, בדרך לאליפות אירופה, עטר החמיץ.
"הוא אחת הסיבות שבגללן לא עלינו," זלצר משוכנע. "ניצחנו את פורטוגל, היינו צריכים לנצח את מקדוניה וסיימנו ב-0:0. לא היו אז אף פעם בעיות איתו. תמיד שקט ומכונס בעצמו. בחלום הכי רע לא חשבתי על מעצר."
בערך חודש לפני היציאה לטורניר, באפריל ,2006 הנבחרת היתה במחנה אימונים קצר. עטר שוחרר בגלל פציעה קלה ואת הלילה החליט לבלות עם אושרי בן-שמעון, בחור בעל עבר פלילי עשיר, וחבר נוסף, ברוך יחזקאל. זמן קצר לפני כן הזהירו במועדון שעטר מסתובב עם טיפוסים שיכולים לגרור אותו למחוזות לא נעימים.
מקורבים אומרים שאחד הדברים הבעייתיים אצל השחקן זה העובדה שהוא מתקשה לסרב. לחיוב, ומתברר שגם לשלילה. יבקשו ממנו לבקר בבתי חולים, לשחק עם ילדים, הוא אף פעם לא יתחמק.
גם באותו לילה שחור בעברו הוא הלך עם הזרם. עטר ישב מאחורי ההגה בגולף ששייכת לבן-שמעון. המכונית שייטה לה ליד מועדון ה-TLV שבנמל ת"א, עצרה ליד בחורה, ואושרי חטף את תיקה. עטר לחץ על הגז. אחרי חצי שעה החבורה הגיעה לשדרות נורדאו. אותה שיטה, רק הפעם יחזקאל חטף. שוב עטר היה אחראי על המילוט. את הלילה השלישייה סיימה במתחם הבורסה בר"ג, ששורץ באותן שעות בזונות ולקוחות. שוב יחזקאל היה מופקד על החטיפה ועטר על ההגה. אחת הנפגעות הספיקה לרשום את מספר הרכב והמעצר היה מהיר.
דמאיו, יחד עם מגן והדוברת דאז, רונית אשכנזי, רצו לתחנת ירקון בת"א, שם השחקן היה מאופסן. "הרגשתי כאב ואכזבה כשהבנתי מה קרה," דמאיו נזכר. "אלירן הצליח לדבר איתנו רק אחרי שבועיים. עד אז הוא ישב בשקט עם מבט מושפל מרוב בושה."
ניצן שירזי רתח אולי יותר מכולם על הבגידה. התדמית של הקבוצה היתה אז בקאנטים. אסי בלדוט, יניב והבה וקובי דג'אני, כולם מבני יהודה, היו מעורבים בקטטה ליד מועדון MOVE ועכשיו המקרה של עטר, שנתפס על חם.
"לא מדובר בעבריין. משום מקום זה הגיע ולכן הייתי קשוח איתו," ניצן נזכר. "אבל לדמאיו היית יכול לקחת את יד ימין לפני שהיית יכול להוציא ממנו את עטר. בדברים האלה אין שני לו."
מגן התקשר לחברו הטוב, עו"ד ששי גז, כדי שיעזור. "התחושה היתה שאפשר לחלץ אותו," אומר עו"ד גז, שייצג את השחקן עם עו"ד מירב אלגלי. "האופי שלו לא עברייני והבנו שזה מקרה חד-פעמי. אם יש תורת שיקום, היא נמצאת כאן. אני שמח שהצלחנו להעביר את זה לבית המשפט ולהציל קריירה."
מוסרית הוא יכול לשחק בנבחרת?
דמאיו רץ לצבא והשיג עדויות אופי ממפקדיו של עטר. הוא אמר בבית המשפט שהוא לוקח את אלירן תחת חסותו ולא ייתן לו ליפול, רק שייתנו צ'אנס נוסף. קצינת המבחן, שהגישה תסקיר לשופט זכריה כספי, כתבה שעטר לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה שבעיניה נראתה כנה. השופט כספי גזר על עטר שישה חודשי מאסר בפועל, אותם המיר בעבודות שירות ומעצר בית. לשחקן אושר לצאת לאימונים.
"על בני יהודה אין לנו מילים," אומר דוד, אביו של השחקן. "איך הקלישאה אומרת? 'כל מילה מיותרת רק גורעת.' את מגן ודמאיו יש רק לשבח. לדעתי זה המועדון הכי גדול בארץ מבחינת החומר האנושי."
דמאיו הורה לשחקן לדווח על כל צעד שהוא עושה, כולל היכן הוא מבלה ועם מי. מאלי אברבנל הוותיק המנכ"ל ביקש לשים עין על החלוץ, להדריך אותו כדי שלא יסטה מהדרך. "מי שמכיר את אלירן מקרוב יודע שזה ילד שחודר לך לנשמה, אחד שאי-אפשר לא לאהוב," דמאיו מסביר. "חוץ מהכישרון הגדול, יש לו לב רחב. לא צריך הרבה כדי לקבל החלטה לא לוותר עליו. ידענו שמה שעשה לא מתאים לו. ממש להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון."
עטר חזר לפעילות לאט-לאט. בהתחלה חלוד, אחרי זה שוב סבל מפציעות. כשאלי כהן הגיע למועדון בשנה שעברה, הוא שאל: "למה עד עכשיו לא פרצת."? אלירן ענה: "כנראה שאי-אפשר לפרוץ כשיושבים על הספסל." אז השריף נתן לו לשחק יותר.
בני יהודה גילתה לפתע אופי חדש. בחור שרוצה הרבה יותר. פתאום גם נוצר חיבור חזק מאוד עם מאמן הכושר ערן שדו, שחוץ מלהריץ על הדשא גם הפך למעין מדריך אישי. "עד היום אנחנו בקשר הדוק," שדו מגלה. "הוא מתייעץ איתי, שיחות אישיות, כיוון בחיים. אני עובד גם עם טוטו תמוז ואוהד קדוסי באופן אישי, אבל הוא הבן המועדף. היחיד שאני לא גובה ממנו כסף. הוא סוג של פנומן שהציפייה ממנו בהתאם."
והוא רציני?
"אתה יודע מה הוא אמר לי השבוע? 'צריך לעבוד יותר, אז מתי נכנסים לחדר כושר.'? הגדולה שלו שגם כשלא הלך, הוא לא חיפש את הכישלון של אחרים. אמר לי: 'אני אצליח בזכות עצמי.' ויש שם חלוצים כמו משה ביטון, תומר חמד ותמיר כחלון ואף אחד לא יודע כמה שעות אימון יש לו. שינינו את אורח חייו. לישון יותר מוקדם, לאכול נכון. הוא יכול להרים אליי טלפון באמצע היום, 'יש אימון בעוד שעתיים. מה לאכול, פסטה או אורז.'? חוויה לכל מאמן. אני מודה לבורא העולם שיצא לי להכיר אותו."
בעונה שעברה אמנם מצב הקבוצה רק הלך והידרדר, אבל פתאום דווקא עטר עלה על הפסים הנכונים. אלי כהן נתן את הדחיפה, וכשהשריף עזב יעקב אסייג וחזי שירזי החליטו לתת לו את המפתחות. הם גם הודיעו שמעכשיו הוא לא מתבזבז באגפים אלא מחפש את עצמו כחלוץ מרכזי.
"חלוץ מרכזי. נקודה," אסייג קובע. "באנו למשחק בסכנין כשאנחנו עמוק בתחתית. אמרתי לשחקנים 'עכשיו זה אתם לעצמכם, כל אחד שידאג לחוזה שלו בעונה הבאה.' הוא כבש צמד, השני שער מדהים. קיבל כדור ברחבה, עבר אחד ועוד אחד. אני מכיר אותו שנים. אני חושב שהוא הכישרון הכי גדול שצמח בבני יהודה מאז אהוד בן-טובים. אולי הוא בן ,22 אבל בראש הוא בן ."28
רק התחיל הקאמבק של הקבוצה והפריחה של החלוץ, ואז משחק גביע נגד הפועל ת"א. עטר פרץ לרחבה וטופוזאקוב נכנס בו. השופט איתן תבריזי חשב שמדובר בהתחזות וגם שלף לאלירן כרטיס צהוב. רק שעטר המשיך להתלונן על כאבים חזקים.
בשבוע שאחרי הצוות הרפואי שאל בנוגע למצבו. החלוץ הודיע שיוכל לשחק במשחק הליגה נגד מכבי חיפה. בקרית-אליעזר הוא עלה עם זריקה ונאלץ לצאת בגלל כאבים. הקבוצה אמנם הדהימה עם ניצחון ,0:1 אבל איבדה את השחקן החשוב שלה. קרע ברצועות כף הרגל קבעו הבדיקות. ניתוח כולל הכנסת בורג, קביים, שבעה חודשים בחוץ.
"שאלתי פרופסור והוא אמר שזו פציעה שחוזרים ממנה, אבל היא לא קלה," עטר האב מספר. "אתה במשך שלושה חודשים לא יכול לדרוך על הרגל. הוא עבר פה לילות בלי יכולת להירדם. כאבי תופת. הייתי נוסע באמצע הלילה לבית מרקחת בדיזנגוף כדי לקנות כדורים נגד כאבים. אני לא מאחל לשונאים שלי את מה שעברנו עם הילד. הוא ירד 20 ק"ג במשקל, וכשראה אותי חסר אונים, הוא אמר 'אל תדאג, הפציעה הזו תעשה אותי עוד יותר חזק."
כל התקופה בחוץ עבד עם השחקן צמד הפיזיותרפיסטים של בני יהודה, נמרוד מאהלר ורובי טולדו. המועדון הקפיד לשלוח שחקנים שיתמכו והסוכן ג'קי דהאן דרבן ללא הפסק. עטר חזר לשחק העונה רק במחזור השישי, בניצחון 0:1 בבית על אשדוד. הוא נכנס כמחליף בדקה ה-75 במקום בלדוט והקהל הגיב באהבה. באותו משחק הוא לא השפיע, אבל מאז הספיק לכבוש שמונה שערים. האחרון, בשבת, סובב הרבה ראשים וגרר כותרות ענק.
ביציאה מחדר ההלבשה, אחרי המספרת, חזי מגן פגש את עטר וביקש שייצא לעיתונאים וידבר. מגיע, הרי שער כזה לא כובשים כל יום. עטר ביקש להימנע מלצאת מפרופורציות.
"אשתי התקשרה לברך," מספר מאמן הכושר שדו. "לא ענה וגם לא חזר אליה. זה לא אופייני, חשבתי אולי עלה לו לראש. התקשרתי לאבא שלו: 'תגיד לאלירן שלא ידבר איתי.' ואז אלירן לקח את הטלפון והסביר שלא שם לב, אחרי השער הוא היה מוצף בשיחות. הבחור נשאר עם רגליים על הקרקע."
בשבוע הבא אלירן עטר יחגוג יום הולדת .22 לפני תחילת העונה הוא חתם בבני יהודה לשלוש עונות. בקבוצה יש כאלה שמכנים אותו יהלום, אבל בסתר, שלא יסתנוור. מקרה ראובן עובד תמיד עומד מול עיניהם. אם מהפך 2009 יצליח, יש סיכוי שבסוף הקמפיין דרור קשטן ייתן צ'אנס ונדע אם התחזית התממשה. "אלירן יצא מכל המצב המסובך הזה בגלל אדם אחד, אלירן בעצמו," דמאיו ממהר לתת את הקרדיט. "אתה יכול לעזור למישהו רק אם הוא מסכים לקבל את היד המושטת."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם