ארשבין: פעם חלמתי שאני סוס בתוך שדה של חזירים
תהיות על המוות, חלומות מוזרים, הימנעות עיקשת מרופא השיניים ופנטזיות על שתי נשים. הניוז אוף דה וורלד מציג הבוקר את אנדריי ארשבין שלא הכרתם
הסוס אנדריי ארשבין. צילום: רויטרס
ארשבין מפחד מהמוות, אבל יותר מפחד ממותם של קרובים אליו. "אולי מוות זה כמו בשינה ואנחנו לא מרגישים דבר", תוהה הכדורגלן בספרו. בפרק אחר הוא מגלה שהחלום שלו זה להבקיע שער מעיגול האמצע בבעיטה מעל לשוער. הוא גם רוצה להבקיע מבעיטת קרן ישירה ומודה: "ניצחון בכל משחק זו המטרה שלי בחיים. ניצחון זו הסיבה שאני בכלל הולך על כר הדשא והסיבה שאני בכלל מתאמן".
היתה לו ילדות לא קלה, מסתבר, לאחר שנאלץ לישון על הריצפה בביתה של אימו שהתגרשה. "אותי תמיד לקחו אחרון מגן הילדים ב-7 בערב כשאמא שלי חזרה מהעבודה ושאר הילדים עזבו כבר שעתיים לפני כן", מספר השחקן בעצב. כאשר גילו אותו אוהדי הקבוצות היריבות מספרטק מוסקבה נוסע ברכבת התחתית, הם החלו ללגלג עליו, וצעקו לעברו: "לשחקנים של זניט אין אפילו כסף למכונית".
לדבריו, החוויה שלא ישכח בחיים היתה הפעם שבה הגיע כילד לעקור שן במרפאת שיניים. "ארבעה רופאים החזיקו אותי, החמישי הגיע עם מלקחיים להוציא לי את השן ולא הצליח אז הביאו מישהו יותר חזק. מאז לא ביקרתי במרפאת שיניים במשך 20 שנה".
כילד, היה ארשבין שובב גדול גם בכיתה: "בכיתה ב' קרעתי את יומן הנוכחות והעיפו אותי משם למפעל לטקסטיל, שם אמא שלי עבדה. רק בכיתה ה' החזירו אותי לכיתת ספורט מיוחדת". כשהיה
ילד נהג להגיע לבית סבתא וסבא שלו בכפר טבר. "הייתי חולב פרות, קוטף פטריות וכלבים התקיפו אותי", הוא מגלה.
אחר-כך השתפר בציונים בבית הספר, בעיקר במתימטיקה וכימיה. על הנשים בחייו אמר: "לא הייתי אף פעם דון ז'ואן גדול. קינאתי בגברים שעשו את זה עם שתי נשים". אישתו ג'וליה טענה באתר שלו, כי היא שונאת את לונדון. "זו עיר חשוכה ומלוכלכת", אמרה. מעניין מה יהיה לה להגיד על הפנטזיות של בעלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם