פפ-טוק: ברצלונה של גווארדיולה לא עוצרת
למרות פתיחה לא מרשימה, אף אחד לא יכול לעצור את ברצלונה. הפרשנים מתווכחים אם זו הקבוצה הטובה ביותר שדרכה על הדשא בקמאפ-נואו, אבל דבר אחד בטוח: ההצלחה של פפ גוארדיולה שוברת שיאים. יעקב זיו בוחן מקרוב את תופעת בארסה, שמפגינה שוב "טוטאל פוטבול". סליחה, "טיקי טאקה"

לבעלי הזכרון הקצר שבינינו צריך להזכיר שברצלונה לא פתחה את העונה כמו אלופה שבדרך. אחרי סידרת משחקי הכנה מצוינים וניצחון 0:4 על ויסלה קראקוב (כן, זו שעברה את בית"ר ירושלים), הפסידה החבורה של גוארדיולה 0:1 במשחק הגומלין בפולין וגמגמה בשני המחזורים הראשונים בליגה עם הפסד מדהים 1:0 לנומנסיה ותיקו 1:1 מול ראסינג סנטאנדר.
היום, הקבוצות האלו יכולות למסגר את התוצאה ולתלות על הקיר בבחינת: "כך הוצאנו נקודות מהמועדון הכי טוב באירופה". היו אז כמה מילמולים של חוסר שביעות רצון מפפ גווארדיולה, אבל מהר מאוד התברר שברצלונהה של היום היא מה שנקרא "טוטאל פוטבול פלוס" של עידן יוהאן קרויף. עד כה כבשו מסי וחבריו העונה 88 שערים בכל המסגרות ב-30 משחקים. בארסה כבשה שלוש פעמים שישיות וארבע פעמים חמישיות כולל בניצחון האחרון על לה קורוניה.

בכל זאת אפשר לרשום כבר לגוארדיולה זכיה אחת ושיא ראשון. המאמנים שהיו לפניו בברצלונה יכלו רק לחלום על הצלחה כזו. הוא הראשון שזכה ב-50 נק' למשחק, לפי שיטת ה-3 נק'. בעונת 59\58 הלניו הררה היה משיג 47 נק' לפי שיטת 3 הנק' ופרנק רייקארד רשם 46 לפני שלוש שנים. קרויף צבר 45 (בשיטת 3 נק') בעונת 1990\91, ורייקארד שוב ברשימה עם 45 בעונת 2004\5.
לפי אותו חישוב, טרי ונבלס השיג 44 נק' בעונת 84\85. בספרד כבר אומרים שבקצב הזה מוליכת הלה-ליגה מסוגלת להגיע ל-100 נק' בסיום העונה, אבל המאמן מזהיר: "המספרים האלה מרשימים מאוד, אבל הכל לא יהיה שווה אם לא נזכה בתארים. נשארו 60 נק' בקופה, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך בקצב כזה וגם לנסות לזכות בכל התארים".
עד כמה מדהים ההישג של פפ? כשהלניו הררה שקרוב להישג של גוארדיולה הדריך 250 משחקים כמאמן לפני שהגיע לברצלונה, גווארדיולה הדריך באפס משחקים.
הקביעה שבארסה הנוכחית היא הקבוצה הכי טובה אי-פעם
בקאטלוניה אומרים שהמקצוענות של גוארדיולה והירידה לפרטים הקטנים עושה את ההצלחה למדהימה. טרי ונבלס, יוהאן קרויף, לואיס ואן חאל ופראנק רייקארד כבר לקחו אליפויות ותארים, אבל עוד לא נראתה מכונה משומנת כמו היום. נכון שהקבוצה טרם זכתה באף תואר, אבל הדרך ברורה ורק משהו מאוד לא צפוי יכול לגרום לה לסטות מדרכה.
קשה להשוות את התקופות בין קבוצות ברצלונה השונות. כשיוהאן קרויף היה בקבוצה כשחקן, הוא היה כוכב ענק לא פחות ממסי ורונאלדיניו, ואז היו לברצלונה את רומאריו, חריסטו סטויצ'קוב. למרות זאת, נראה שמסי עובר את כולם עם 21 שערים שכבש בכל המסגרות ועוד שמונה בישולים.

הוא קודם כל שיכנע שחקנים שהיו על סף עזיבה, כי הם יכולים לחזור לכושר שיא. הדוגמא הכי טובה היא תיירי הנרי שהוצב בחוד מחדש כמו בארסנל. גם רפאל מרקס היה שחקן גמור וההחלטה להשאיר את סמואל אטו ברגע האחרון הביאה לו דבידנד ענק.הוא גם גרם לשחקנים אחרים בקבוצה, כמו קרלוס פויול, צ'אבי והרכש דני אלבס, להגיע לשיאם.
גווארדיולה סגר את האימונים בפעם הראשונה לעיתונאים, ומאפשר להם לשהות במתקן רק בכל רבע שעה ראשונה, בדומה למונדיאל או אליפות אירופה. מדי יום רק שחקן אחד מתייצב למסע"ת, אומרים שהאימונים שלו מגוונים, הוא דורש משחקניו לתקוף מהאגפים, רוצה משחק התקפי יותר, אבל גם "אנגלי יותר" במובן הפיזי.
העובדה שבכל מחלקות הכדורגל של ברצלונה משחקים את "הטוטאל פוטבול", או מה שאוהבים לקרוא לו בברצלונה "הטיקי טאקה" היתה אחת הסיבות שהמאמן נבחר לתפקיד. הנשיא ז'ואן לאפורטה רצה מישהו מבפנים, שיודע איך הקבוצה משחקת בעיניים עצומות.

בכל אופן, פפ דואג מאוד למסי בעיקר בתזונה אחרת. השחקן אוכל הרבה יותר פירות, פחות בשר ונראה כשיר מתמיד וצוות מיוחד עובד כדי למנוע ממנו פציעות כמו בעונות שעברו. בינתיים טפו, טפו, זה עובד.