סל הטבעות: להגן על ראש המגדל
הפועל ירושלים רוצה להישאר בודדה בפסגה, אך כדי לעשות זאת היא חייבת לחזור עם ניצחון מקרית אתא. מה היה, מה יהיה, על מה להסתכל ואיזה תירוצים להכין. כל מה שרציתם לדעת על משחק הנעילה של המחזור ה-10 בליגת ווינר

טרוויס ווטסון עם מורן רוט. צילום: עדי אבישי
כמעט שלושה חודשים של משחקים עברו והאדומים, לשמחתם הרבה, לא רק חזרו לצמרת, אלא מסתכלים על כל שאר הקבוצות מפסגת ליגת ווינר ונמצאים במרחק שני ניצחונות בלבד מלהפוך להיות אלופת הסיבוב.
השלב הראשון עבור הקבוצה של גיא גודס בדרך להשגת המטרה הוא ניצחון הערב (ב') על עירוני קרית אתא. על פניו, לא משוכה גבוהה מדי.
אבל תסמכו על העולה החדשה שתסבך את העניינים ותהפוך את המשחק לאתגר לא קטן. אחרי הכל, כל דבר צריך להסתיים בסופו של דבר, וגם רצף ההפסדים של איילון ביהם וחניכיו ייעצר. מי יודע, אולי הערב.
מה קורה, אח שלו? בקרית אתא המצב לא טוב. אלא אם כן אתם חושבים ש-8 הפסדים רצופים בהפרש ממוצע של קצת יותר מ-18 נקודות, מעידים על תקופה טובה של קבוצה.

מיליגן מול מכבי גבעת שמואל צילום: מקס ילינסון
בירושלים לעומת זאת, המצב סביר פלוס. הפגרה הגיעה לאדומים בזמן לא טוב, דווקא כשהם היו בכושר ורצו חזק בצמרת. אז לפחות בליגה
הריצה הזו נמשכה, עם ניצחון בשניית הסיום על נהריה, אבל באירופה היא נקטעה.
הפסד ירושלמי לאולדנבורג הביא להדחה מוקדמת ודי מפתיעה מהצ'אלנג'-קאפ. אבל איך אומרים, הכל לטובה? אולי העובדה שעכשיו חניכיו של גודס יתרכזו אך ורק בליגה המקומית תהיה לטובתם.
זה לא אני, זה הוא. זה עצוב להגיד, אבל הקבוצה של איילון ביהם רגילה להפסיד. אחרי הכל, ניצחון הליגה האחרון שלה היה לפני כמעט שלושה חודשים.
כמו שאתם בטח יודעים, הרגלים רעים לא משתנים כל כך מהר. התירוץ הטוב ביותר עבור שחקני הקריה להפסד הערב, אם יבוא, הוא שזה מה שהם רגילים. כמה פשוט, כמה נוראי.
החניכים של גודס, מהצד השני, יכולים לתרץ הפסד הערב ביום המשחק. כן, כן, זה אולי נשמע מופרך, אבל לפעמים אנשים מגיבים רע לשינויים. הירושלמים מעולם לא שיחקו השנה ביום שני. לכו תדעו מה יצא מזה.
גם לי מגיע קרדיט לפעמים. בין כל ההפסדים העונה של קרית אתא, היה שחקן אחד שבלט מעל כולם. קוראים לו דריילון ברנס ובגלל המצב של הקבוצה הוא מקבל מעט מדי קרדיט. לפחות מעט מכפי שמגיע לו.

רוג'ר פאוול עם יובל נעימי צילום: עדי אבישי
אצל הירושלמים הגיע הזמן לתת קצת יותר קרדיט לבחור בשם רוג'ר פאוול. הסמול פורוורד הסימפטי קלע עד כה בליגה 9.2 נק' ב-16 דקות בממוצע על הפרקט, אליהם הוסיף גם 4.1 ריב'.
אבל זה לא רק הנתונים היבשים שעושים את פאוול לאחד הזרים המוצלחים שנחתו במלחה בשנים האחרונות. זה השקט, הפירגון, המשחק החכם ובעיקר היעדר האגו. קשה למצוא זרים כאלה, שיהיה מוכנים לעלות מהספסל, לשחק כינור שני או שלישי ולהיות מרוצים עד הגג מהמצב שלהם. קליין וחבריו מצאו נכס, השאלה היא אם הם יצליחו לשמור עליו.
פתאום עכשיו, פתאום היום. לא פשוט להיות הבן של מיקי ברקוביץ'. ההשוואה הבלתי נשלטת משפיעה, הלחץ גדול והעיניים תמיד בוחנות.

ניב ברקוביץ' מול ריצ'רד רובי צילום: עודד קרני
טימי באוורס נותן עונה גדולה. באמת. 18 נקודות לערב, 20 שלשות ב-52%, 4.2 אס', 4.1 ריב'. ומה חסר? כן, דאבל-דאבל.
אחרי שבשבוע שעבר הצליח טרוויס ווטסון, חברו לקבוצה, לרשום דאבל-דאבל ראשון העונה בליגה, הגיע תורו של באוורס. יכול להיות שזה קצת קטנוני להדגיש שזה מה שחסר לו בעונה כל כך טובה שלו, אבל מה לעשות, לפעמים צריך להיות גם קצת קטנוניים.
הימורים רבותי, הימורים. מצד אחד קבוצה שלא ניצחה שמונה משחקי ליגה. מהצד השני קבוצה שברזומה שלה הפסדים רבים במשחקי חוץ לקבוצות תחתית. התחושה אומרת שדווקא ירושלים, עם סגל טוב יותר ורצון לשמור על המקום הראשון, היא שתנצח.







נא להמתין לטעינת התגובות






