סגולה למרפא: הבית החדש של רוני לוי
השחקנים מרוצים, הבוס (האמיתי) משבח, האוהדים חלוקים ורק מגמאדוב מבקש עוד זמן. ביקור באימון מכבי פ"ת של רוני לוי, שיארח את האקסית מחיפה, הוכיח כמה הכדורגל היה חסר למאמן הירוק לשעבר

קטש נראה יותר כמו ספורטאי שחרב עליו עולמו מאשר אחד שזה עתה הגשים את החלום הספורטיבי הכי גדול שלו. כמו שזה נראה כרגע, המראה של עצב על פניו של המנצח לא יחזור ביום שבת, כשרוני לוי יפגוש את מכבי חיפה מחר באורווה. לא בגלל שאין לו סיכוי לנצח, אלא בעיקר כי אם יש משהו שלוי צריך אחרי שנתיים לא פשוטות במועדון הירוק, זה את ההרגשה הנקייה של ניצחון.
כמה סמלי שהמשחק הראשון אותו יעביר לוי כמאמן בקבוצה שהיא לא מכבי חיפה, יהיה מול המועדון בו עשה 17 שנות שירות, חלקן מופלאות, חלקן מופלאות קצת פחות.
ביום שני הגיע לוי לאימון מכבי פ"ת וניכר בו שהחופשה אותה נטל מאז סיים את הקדנציה בחיפה ועד שנענה לחיזוריו של עמוס לוזון רק עשתה לו טוב. בחצי השנה האחרונה הוא קרא הרים של ספרים, ראה המון סרטים, עשה השתלמויות בקבוצות באנגליה (בהן טוטנהאם), נתן לעצמו הרבה מנוחה - בעיקר מנוחה למחשבה - ואפילו רזה כמעט עשרה קילו. לוי הוא אולי האדם הראשון שמרזה מנחת. האמת, הוא נראה מצוין.
לפני קצת פחות
ולמרות זאת, לוי אולי עזב את חיפה אבל חיפה לא עזבה אותו. כשהוא רואה עיתונאי חיפני בא לקראתו, נראה שכל מה שהוא שואל את עצמו זה "למה הסיוט הזה לא נגמר". ברורה לו מטרת הביקור, והוא גם מבין את התעניינות התקשורת בכרמל בעקבות הפגישה עם האקסית המיתולוגית.

"אני זה לא האישיו במשחק הזה", הוא מתעקש. "חשוב לי שאנשים יבינו שהמשחק הזה הוא בין מכבי פ"ת למכבי חיפה ולא מפגש בין רוני לוי למכבי חיפה. הייתי שם 17 שנה, אימנתי חמש שנים, שזה המון, סיימתי שם ועכשיו אני פה".
נראה שאחרי העליהום התקשורתי בחיפה, ממש מתאים לו השקט במדינת לוזוניה. באימונים של פ"ת אין עיתונאים, אין אוהדים שבאים לקלל או לשאת על כפיים וגם הטלוויזיה מגיעה לשם רק במקרים חריגים.
לוי נכנס למשרד שלו בקומה השנייה של מגרש האימונים, מסתגר עם עוזרו אבי פיטוסי ועובר על קלטות. כרגיל יסודי. משהו שאי אפשר לקחת ממנו. בחדר הכושר הסמוך עורכים השחקנים אימון כוח, כשמסך הפלזמה פתוח נון סטופ על המלחמה בדרום.
ליאור אסולין רואה עיתונאי חיפני ומברר עם מאמן הכושר, ליאור קפלן, אם בכלל יהיה השבוע מחזור או שההתאחדות תאריך את הפגרה בעוד שבוע. הקשר הצרפתי, סירמנה דמבלה, לא ממש מוצא את עצמו בכל המלחמה הזאת: "ברור שמה שיש פה לא נעים ולא נורמלי. לי יש את נקודת המבט הפרטית שלי על זה אבל אני לא אדבר עליה".
איסמעיל עמאר, שבגלל דתו נמצא במצב קצת פחות נעים, דווקא מראה עמידה איתנה מול המראות בטלוויזיה של עזה המופגזת: "את הפוליטיקה הישראלית צריך לשים בצד, במיוחד כשמדברים על שחקני כדורגל, ולהסתכל רק על הספורט. אם נתחיל פה לדבר על זה, שחקן יגיד משהו כזה ואני אגיד משהו אחר ואז כל הקבוצה תיפגע מזה. זה לא אמור להשפיע עלינו. אנחנו שמים את כל המלחמות בצד ומגיעים כמו ספורטאים מקצועניים להתאמן. כל מה שנשאר לי זה לקוות שהמצב יהיה יותר טוב".
רגע לפני שהוא יורד מחדר הכושר לדשא הקפוא מספר עמאר על החיים אצל המאמן החדש: "האימונים עם רוני מצוינים. רואים שזה מאמן שממש מבין כדורגל. עברתי מאמנים בחיים ורואים עליו שהאיש מבין. יש אימונים עם קצב והתלהבות, עם הרבה עבודה. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי כבר במפגש של רוני עם האקסית שלו".

"יש לנו חומר שחקנים מצוין, אבל בתקופה האחרונה לא כל כך הלך לנו. חשוב לנו לקטוע את הרצף הלא טוב שהיינו בו ואני מקווה שניכנס למסלול הניצחונות כבר בשבת. יש לנו פה שחקנים טובים, צעירים מצוינים והזרים שהביאו מעולים. בתחילת העונה רצינו מקום בצמרת, מקום שיביא אותנו לאירופה. השאיפות שרוני מגיע איתן מחיפה, אלה שמדברות על הצלחה ומצוינות, מתאימות לנו כמו כפפה ליד. אני בטוח שהוא יעזור לנו להגיע לצמרת".
ברקע ניצב הלוח, עליו כתובות ההערות של לוי לשחקנים שלו, שמקורן בניתוח המשחקים האחרונים. ההערות חדות וברורות, ממש לא מתיפייפות ובעיקר פונות בצורה ישירה לשחקנים שאשמים בספיגת השערים ואלה שלא עשו את עבודתם כראוי. "אומרים עליו שהוא רס"ר? זה חלק מהעבודה שלו", מבהיר קובי גנון, "צריך משמעת בקבוצה. כשצריך את המשמעת אז הוא רס"ר, אבל כשצריך ללטף ולהיות חבר הוא יודע לעשות גם את זה, כך שאין בעיה".
"רוני הביא רק שינוי חיובי לקבוצה. זה מאמן שלקח אליפויות, מאמן עם ניסיון. יש לו רקורד טוב, כך שהוא יכול רק לעזור לנו". לגבי המפגש בשבת מוסיף גנון: "אולי יהיה לו קצת מוזר לשחק דווקא במשחק הראשון מול מכבי חיפה, אבל אנחנו באים למשחק הזה כדי לנצח אותו".
כל ההתלהבות של השחקנים מתבטלת כשמגיע קפטן הקבוצה, מוראד מגמאדוב, שעבר בחיים שלו חילופי מאמנים כאלה ואחרים ויודע שלא מכתירים מלך לפני שהוא מוכיח שהוא ראוי לכס. "איזה שינוי רוני הביא?", שואל מגמאדוב ומיד עונה, "את זה אנחנו נראה בהמשך, הוא רק הגיע. עוד לא שיחקנו, רק עברנו אימונים".
"הוא עובד איתנו בעיקר על עמידה במגרש ועל הסדר במשחק. סדר זאת המילה העיקרית בכל מה שקשור לאימונים, אבל צריך לראות איך זה יעבוד במשחקים. לא ניצחנו הרבה זמן וצריך לזכור שרוני לא משחק, אנחנו הם אלה שמשחקים. אם נעשה מה שהוא דורש מאיתנו, אני חושב שניראה הרבה יותר טוב".
לוי מכנס את כל השחקנים על הדשא, מעביר להם תדרוך קל לפני האימון ומוציא את מאמן הכושר לקרוע להם את הצורה. לאחר מכן הוא מחלק את חולצות ההרכב ועושה משחק בין ההרכב הראשון לשני. בחוץ עומדים ישראל ושלום, שני הורים של ילדים שמתאמנים במגרש השכן, ודנים בעתיד של לוי בקבוצה.

"הוא לא יחזיק פה הרבה מעמד", אומר שלום, חיפני בעבר. ישראל מיד משתיק אותו ואומר: "אתה תראה שהוא יצליח. עכשיו, בלי כל הכסף של שחר וכל הלחץ, הוא יצליח". ואז שלום מנחית את מכת המוות בדוגמה החיה: "הוא הרג את יניב קטן. תראה איזה שחקן קטן היום ואיך הוא היה אצל רוני לוי". ישראל נשאר בלי מילים.
השניים לא מסיימים את השיחה ולמגרשי האימונים מגיע האיש הכל יכול במכבי פ"ת, ז"א בהתאחדות לכדורגל, אבי לוזון. היו"ר שעסק רבות בשאלה אם לקיים את מחזור הליגה הקרוב, אומר: "כדי לא להלל אותו יותר מדי, אני אומר שרוני לוי הוא אחד מחמשת המאמנים הכי טובים בארץ. את זה אני אומר בצניעות. הוא מאמן משכמו ומעלה. לא במקרה הוא לקח שלוש אליפויות ואני חושב שהוא אחד המאמנים הרציניים והיסודיים בכדורגל הישראלי".
בתור יו"ר התאחדות שהגיע ממכבי פ"ת, יכול להיות שמאמן הנבחרת הבא יגיע מאותו מקום?
"אני לא חושב שזה בכלל קשור אחד לשני. אמרתי לא פעם שרוני לוי הוא מועמד ראוי לאימון הנבחרת, עוד הרבה לפני שאני או הוא חלמנו שהוא יהיה במכבי פ"ת".
המשחק בין ההרכב הראשון לשני מסתיים, לוי מוציא את הקבוצה לריצת שחרור ולוקח אליו את ליאור אסולין לתדרוך אישי. הוא יודע שאסולין, שכבש במשחק הקודם מול מכבי חיפה, הוא זה שאמור להיות האס שלו במשחק בשבת.
"כיף לעבוד תחתיו", אומר אסולין, "זו גאווה מאוד גדולה לכל השחקנים להתאמן תחת מאמן כזה, שעשה כל כך הרבה בכדורגל הישראלי. אני חושב שרוני הוא מאמן ברמה גבוהה. הוא אחד המאמנים המובילים בארץ ואני מקווה מאוד שתהיה הצלחה. זה הכי חשוב".