סל הטבעות: הבריחה מהצפון
אחרי שנמלטה מההפצצות על עירה, עירוני נהריה רוצה לחזור בשלום גם מהמשחק מול הפועל ירושלים. מה היה, מה יהיה, על מה להסתכל ואיזה תירוצים להכין. כל מה שרציתם לדעת על משחקי המחזור ה-9 בליגת ווינר
רון לואיס. צילום: עדי אבישי
ספק אם דחיית המשחק ביום עזרה לשחקנים מהצפון להגיע יותר מפוקסים למשחק, אבל כשבסגל שלך יש שחקנים כמו רביב לימונד, אארון מגי ויוגב אוחיון, הכל אפשרי.
מהצד השני ניצבת החבורה של גיא גודס, שהפסידה רק פעם אחת העונה בליגה וקיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי בדמותו של אדם הלסקה המחלים. יהיה חם, יהיה מעניין. כמה טוב שחזרת אלינו, ליגת ווינר.
מה המצב, יא גבר? הפגרה עברה על ירושלים בצורה יחסית טובה. אדם הלסקה חזר ללכת באופן עצמאי, ביורו-צ'אלנג' רשמו האדומים ניצחון טכני מרשים והם נראים מוכנים לחזור לליגה בדיוק מאותו מצב בו היו קודם, כשהם מביטים על כולם מהפסגה.
שחקני הפועל ירושלים במשחק המבוטל מול לאריסה. צילום: פלאש 90
זה לא אני, זה הוא. הלחץ, חברים, הוא לרוב בעייתי. עד עכשיו ירושלים שיחקו משוחרר- פה הביסו את מכבי או ניצחו את גליל בחוץ ושם הפסידו לאמסטרדם ואולדנבורג במלחה, והכל התקבל בהבנה. עכשיו הסיפור שונה לגמרי, כי האדומים מגיעים ממרומי המקום הראשון, עם ציפיות גדולות יותר.
תוסיפו לזה גם את החזרה של אדם הלסקה לסגל, שיגזול דקות פרקט לחלק
מהשחקנים, ותקבלו יופי של תירוץ להפסד בית ראשון בליגה לקבוצה של גיא גודס.
מהעבר השני, התירוץ של נהריה להפסד כבר כתוב בענק על כל קיר במדינה. הרי למי יש חשק לחשוב כדורסל, כשעל הראש שלך נופלות פצצות? ג'ינו ושאר חברי ההנהלה יגידו תודה רבה אם הזרים בכלל ישארו בארץ אחרי המשחק הערב במלחה, אז לדבר על ניצחון?
עכשיו אני, כי ההוא הלך. המהלך של ירושלים בפגרה היה צפוי- ראשון קלארק, האיש שלא ראה יותר מדי פרקט, עלה על המטוס, ואדם הלסקה, האיש שראה את הפרקט ממבט קרוב מדי והושבת לתקופה לא קצרה, חזר לכושר.
אז נכון, מוקדם מדי לצפות מהלסקה להפוך לבורג מרכזי במערך של גודס, אבל אם הידית הבוערת שהוא הציג בגביע ווינר עדיין קיימת, יש לאדומים סיבה לאופטימיות.
אולי זו המלחמה, אולי המצב הכלכלי, אבל פיליפ ריצ'י, ההוא שהחליף בנהריה את גרג ברונר, כבר לא לובש סגול. זה הזמן של הגבוהים של נהריה למלא את החלל מתחת לסל.
רוברט רות'בארט צילום: מקס ילינסון
פתאום עכשיו, פתאום היום. בכל המשחקים של ירושלים העונה הייתה תחושה שטרוויס ווטסון לוקח את כל הריבאונדים של הקבוצה. הסנטר האמריקאי, שמתנשא לגובה של 2.03 מ' בלבד, נמצא תמיד איפה שצריך, סוגר, קופץ, ממרפק, צולל לפרקט ותמיד יוצא עם הכדור.
באופן מוזר משהו, הסטטיסטיקה מראה מציאות שונה. ווטסון אמנם לוקח הרבה ריבאונדים (8.2 למשחק), אבל למעט המשחק הראשון מול אשקלון הוא לא לקח יותר מ-10 כדורים חוזרים בערב אחד. בנוסף, באותו משחק הוא קלע רק 9 נק' (אחת פחות מהממוצע העונתי שלו) ופיספס הזדמנות לרשום דאבל-דאבל.
טרוויס ווטסון מול גליל/גלבוע צלום: יגאל לוי
יוגב אוחיון הוא גארד טוב. יודעים מה? אפילו מצוין. אבל מה? השנה לא תמיד הולך לו, בייחוד כשמדובר על קליעות מעבר לקשת. עשר פעמים זרק הבחור הצעיר משלוש, כשלמזלו, לציפורים בישראל שלום. עדיין.
אולי הערב, באולם במלחה, שם הטבעות נחמדות ונוחות, ימצא אוחיון את השלשה הראשונה העונה ויסיים בצורת של 8 משחקים.
טוטו, לוטו, חצילים. אז מה יותר משפיע, טילים שנופלים על הראש או קבוצה יוונית שמבריזה ודופקת לך את התוכניות? התחושה אומרת שנהריה לא נמצאת במצב לשחק כדורסל. ניצחון דו ספרתי לירושלים, שייתן לה עוד שבוע בפסגה.
וארבע שאלות לסיום
אמיר עוזי צילום: אדי ישראל
2. האם כמו בתחילת העונה, גם עכשיו בחזרה מהפגרה, תצליח חולון להפתיע את כולנו? והאם הפסד נוסף של גבעת שמואל, אם יבוא כמובן, יגרור פיטוריו של מאמן נוסף?
3. איזה רצף ייעצר הערב- שני ההפסדים של גליל, או שבעת ההפסדים של קרית אתא?
4. . ומי מוכן לשים כסף על כך שרצף ניצחונות הליגה של אמיר עוזי ור"ג יימשך גם מול מכבי ת"א?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם