כמו עלה נידף: הפרצוף האמיתי של מאזן גנאים
מאזן גנאים הביע תמיכה בשהידים של עזה, ומיד עטה את מסיכת הנעלב הזועם וטען שצוטט לא נכון. העיתונאים, פרקליטיו של השטן, מיהרו להגן על האיש. ואתה מאזן - תהיה ערבי גאה, לא ערבי מחמד. אם זו דעתך כלאומני שחרד לעמו, לפחות אל תתהפך כמו כבש על הגריל

מכר נשמתו לשטן: מטבע לשון שהוכנס ללקסיקון על ידי השופט בנימין הלוי כדי להמחיש את מעשיו של ישראל קסטנר, שנאשם במשא ומתן עם הנאצים, והודות לשיתוף הפעולה שלו יצאה מהונגריה רכבת של מיוחסים שנבחרו על ידו וניצלו מהשמדה.
פרקליטו של השטן: בפועל - יורם שפטל - שהיה סניגורו של הפושע הנאצי ג'ון דמיאניוק - הוא איבן האיום, רוצח היהודים מטרבלינקה - והוציא אותו זכאי מחמת הספק.
קבוצת הכדורגל בני סכנין זכתה וזוכה מסיבות שאינן תלויות בדבר, באהדה יחסית של מרבית אוהדי הכדורגל בארץ – למעט מגזר מסוים, מזרחי תרתי משמע. זאת ללא קשר לתוצאות או לסגנון משחקה של הקבוצה.
נהפוך הוא, סביר להניח כי כל קבוצה ישראלית שהייתה מפוצצת רגליים כמו כדורגלני סכנין בעונתם הראשונה בליגת העל וגם בעונה הנוכחית, הייתה מוקעת על ידי קהל אוהדי הכדורגל, קל וחומר אם מדובר בקבוצה שמייצגת את האוכלוסיה הערבית במדינה.

רובנו זוכרים את הבעת שביעות הרצון בקרב אוהדי הכדורגל הנייטרליים כאשר הקבוצה מסכנין ניצחה בקרית-גת והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגת העל; את העידוד שקיבלה במשחק בו זכתה בגביע המדינה; ואת הכבוד בו התקבל יו"ר הקבוצה מאזן גנאים בטקס בחירת כדורגלן העונה של מעריב, ביום שלאחר הזכייה בגביע.
ומיותר לציין את השדרוג במעמדו של עבאס סוואן אחרי שכבש בדקה התשעים את שער השוויון לזכות הנבחרת הלאומית, מול נבחרת אירלנד.
מאזן גנאים, בהיותו יו"ר הקבוצה מסכנין, הצטייר בעינינו כערבי מחמד. רק מעטים האשימו אותו בדו-פרצופיות למען אינטרס. רבים שיתפו פעולה עם מבע פניו המחויך והסימפטי, והלכו שבי אחרי החלילן מסכנין.
לאחרונה נבחר גנאים לראש עיריית סכנין ובשבת האחרונה השתתף כנואם מרכזי בהפגנה שנערכה בעיר נגד מבצע עופרת יצוקה, ובה הזדהה עם תושבי עזה ושיבח את אנשי כנופיות חמאס
אין בליבי כלום כנגד גנאים, שהתגלה כפי שהיה צפוי, כערבי לאומני שחרד לבני עמו המופגזים בידי מטוסי חיל האוויר. כך לדעתי צריך להתנהג כל ערבי: להיות נאמן לאחיו, לכאוב את כאבם ולתקוף מילולית את דורשי רעתם, אם זו דעתו.
אני יוצא חוצץ דווקא נגד חבריי העיתונאים שהזדרזו להיות "סניגוריו של השטן" (בהשאלה), ומיהרו להסביר את דבריו בטוריהם האישיים, ולתת להם פירושים של איפכא מסתברא.
ומה צריך יותר מזה גנאים עצמו? מגובה ברוח הגבית שקיבל מהמשת"פים שלו הוא לבש את מסיכת הנעלב הזועם, טען כי לא הבינו אותו וכי צוטט לא נכון, והסביר לנו ההדיוטות מהו המונח שהיד בפי האיסלאם.
אז ככה מאזן גנאים: הייה אמיתי. אל תתהפך כמו כבש על הגריל, אל תחזור להיות מאזן של לפני ההפגנה שלשום, הייה אחד שפיו וליבו שווים, הייה ערבי גאה ולא עלה נידף ברוח.