די לכיבוש: הפגיעה בכדורגל הפלסטיני
רק לאחרונה השתקם הכדורגל ברצועת עזה. הליגה הוקמה מחדש, מגרשים שופצו ויו"ר ההתאחדות, ג'יבריל רג'וב, אפילו הוזמן ללשכתו של נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, לקבלת פרס על פעילות. ואז הגיעה "עופרת יצוקה"
פעילות חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" גבתה קרבנות רבים והסבה נזקים עצומים. המחסור בחשמל, בדלק ובמוצרי מזון בסיסיים הפך את החיים ברצועה לקרב הישרדות של ממש. בלית ברירה, נאלצו העזתים להתרכז בשבוע האחרון בשימור חייהם וויתרו על אחד הדברים האהובים עליהם. כדורגל.
אולי קשה לדמיין זאת, אך בעזה משחקים כדורגל. העזתים נחשבים לשחקנים לא רעים, וזהו ללא ספק הספורט האהוב עליהם. בחודשים האחרונים אף הוקמה שם מחדש הליגה המקצוענית, שפעילותה הופסקה לאחר עליית חמאס לשלטון.
אלא שהלחימה בדרום פגעה קשות בכדורגל בעזה. מתברר שהפועל אשקלון, שספגה טיל גראד למגרשה במהלך אימון השבוע, אינה קבוצת הכדורגל היחידה שסובלת מהפגזות בימים האחרונים.
"אין כדורגל ולא יוצאים מהבית", אומר כאמל מוסא, המסתתר בביתו שבדיר אל-בלאח, עיירה השוכנת בין חאן יונס לרפיח.
מוסא, המסקר את הכדורגל והכדורסל ברצועה עבור סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", מספר שביום שישי שלפני תחילת ההפצצות עוד הספיקו לערוך בעיר עזה משחק כדורגל בין קבוצה מרפיח לקבוצה מג'באליה. "אבל עכשיו המצב קשה", הוא ממשיך. "אני מחפש מאיפה להביא סולר וקמח לילדים שלי".
נכון לעכשיו, משחקי הכדורגל בעזה נפסקו עד להודעה חדשה. לפי חלק מהדיווחים, חלק מהשחקנים נפצעו ואף נהרגו בהפצצות. חובבי הכדורגל בעזה מחכים בקוצר רוח להפסקת הלחימה, כדי שיוכלו להתחיל לשקם את המגרשים ולשחק קצת כדורגל.
ליגת הכדורגל העזתית החלה לפעול ב-1994, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו. בתקופת השיא היו לפלסטינים חמש ליגות ברצועה, כאשר בליגה הראשונה שיחקו 14 קבוצות. עזה הייתה גם ביתה של הנבחרת האולימפית הפלסטינית, שכל שחקניה היו עזתים.
העזתים נחשבים לשחקני כדורגל טובים יותר מהפלסטינים בגדה המערבית, שכן הם התחנכו על ברכי הכדורגל המצרי המשובח. גם בנבחרת הלאומית
"אין לעזתים איפה לבלות, אז הם הולכים למגרשי הכדורגל", מסביר חג'ג' רחאל, עורך הספורט בעיתון "כל אל-ערב", היוצא בשפה הערבית. "יש שם כישרונות טובים ומאמנים איכותיים".
במקביל התעצמה פעילותה של נבחרת פלסטין בכדורגל, הקיימת כבר מ-1953. הנבחרת, שיצאה לכמה משחקים בין-לאומיים ומדורגת במקום ה-180 בדירוג פיפ"א, אף אירחה לפני חודשיים את נבחרת ירדן באצטדיון פייסל חוסייני בא-רם שבמזרח ירושלים, למשחק ידידות. היה זה משחק הכדורגל הבין-לאומי הראשון של הנבחרת הלאומית הנערך בשטחי הרשות.
עד 2000 עוד יכלו הפלסטינים לערוך משחקים בין קבוצות מעזה ומהגדה, אך לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא פסקו המפגשים האלה.
בעוד הליגה בעזה ממשיכה לפעול, הליגה בגדה התנוונה ומתה. הכדורגל הפלסטיני היה שייך לעזה בלבד, והתפתח בצורה מכובדת. אבל עם עליית החמאס לשלטון ברצועה בינואר 2006, הושבת גם הכדורגל העזתי. "בגלל חילוקי הדעות בין פת"ח לחמאס, כבר שנתיים שהם לא משחקים שם כדורגל", אומר תייסיר ג'אדר, המסקר את הליגה הפלסטינית עבור תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה.
לאחר שנים שבהם לא היה כדורגל מקצועני ברשות השתפר המצב לפני כשנה, אז מונה ג'יבריל רג'וב, לשעבר ראש הביטחון המסכל בגדה, ליו"ר ההתאחדות לכדורגל.
אמנם השחקנים הפלסטינים אינם מרוויחים כסף מכדורגל ונאלצים להתפרנס מעבודות אחרות, ולכן רוב המשחקים נערכים לאחר שעות העבודה, אבל לפחות יש כדורגל ויש עניין. המשחקים משודרים ברשת "ארט ספורט" הסעודית, ועשרות אלפי צופים מגיעים למגרשים לצפות בהם. בעקבות ההצלחה, יבקר בחודש הבא רג'וב במשרדי פיפ"א בציריך, שם יקבל פרס על פעילותו מידי, ספ בלאטר, נשיא פיפ"א.
רג'וב הגיע לאחרונה להסכם עם החמאס, ומינה את אברהים אבו סאלים ליד ימינו בעזה. סאלים מנסה לשקם את הליגה המקומית ובשנה וחצי האחרונות נערכו משחקים תחת פיקוחה של ההתאחדות הפלסטינית. עם זאת, כרגע עוד לא הושלם התהליך, ובעזה התקיימה בחודשים האחרונים ליגה חצי מקצוענית בלבד, הכוללת 35 קבוצות. המשחקים בין הקבוצות הן על בסיס מקומי, ואין ליגה אחת המאחדת את כולן.
כמו בגדה, גם כאן מושכים המשחקים אלפי צופים. בעזה קיימים לפחות חמישה מגרשי דשא טובים למדיי, בחאן יונס, ברפיח ובעיר עזה עצמה. לפלסטינים גם איצטדיון שבנייתו מומנה מכספי פיפ"א. בימים אלה משוקם מגרש נוסף במרכז עזה, ואת משטח החול שלו מחליפים בדשא. בשנה הבאה אמורה לשחק במגרש המשוקם קבוצת הפאר המצרית אל-אהלי.
תכניות רבות נעשו לעתיד הליגה הצנועה בעזה, שהצליחה לקום מהקרשים ולתפוס תאוצה. אך השבוע, בעקבות הלחימה, העתיד נראה עגום.
"מורידים פה טילים, אי אפשר לשחק כדורגל", מדווח מביתו שברצועה אחמד משהראווי, בן דודו של חבר מועצת העיר ת"א מטעם מרצ, אחמד משהראווי וכתב ספורט בעזה עבור העיתון הפלסטיני "אל-קודס". "האנשים האחראים על הליגה החליטו להפסיק את המשחקים", הוא אומר. "יש הרבה הרוגים. איך אפשר לשחק כשאח שלך או בן דוד שלך נהרג?".
בהפצצות חיל האוויר נהרס גם בניין הוועד האולימפי הפלסטיני, שבתוכו ישבו משרדי ההתאחדות. ייתכן שמגרשים נוספים נפגעו בהפצצות. "אנחנו מפחדים לגבי המצב ברצועה ומקווים שזה יגמר במהרה", אומר רסאן פאתחי בלאעווי, עזתי במקור, שאימן בעבר את הנבחרת הלאומית הפלסטינית והיה שחקן מקצועי בירדן במשך 12 שנה.
השבוע ביקשו חלק מהשחקנים להשבית את הליגה בגדה כאות הזדהות עם אחיהם העזתים. גם הקהל, שהמשיך להגיע בהמוניו למשחקים שנערכו השבוע, בחר שלא לעודד וצפה במשחקים בדממה. אך בהתאחדות הפלסטינית התעקשו לא לבטל את המשחקים.
"הגיע מסר מישראל ליו"ר הרשות, אבו מאזן, ובו בקשה למנוע כל התקהלות בשטחי הרשות במהלך הימים הקרובים", ממתיק סוד מוניר גול, עורך הספורט של "אל-קודס". "בגלל זה רג'וב החליט להמשיך את פעילות הליגה, כדי להראות שהחיים נמשכים. רק קבוצה אחת, צור באהר, שבה יש הרבה אנשים דתיים ותומכי חמאס, הפסיקה לשחק".
גול מקווה שלאחר תום המבצע, ולאחר חודשיים-שלושה של עבודות שיקום, תוכל הליגה העזתית לחזור לפעילות. "הכדורגל עבור העזתים הוא חלק מהחיים", הוא אומר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם