פישונט: תשמרו על ביתי השני
הלחימה בדרום לא השאירה את האקסים מהונגריה אדישים והם מבטיחים להתפלל למען ישראל. גאבור הלמאי: "ישראל יכולה למחוק את עזה תוך חצי שעה, אבל אתם כל הזמן דואגים לא לפגוע בחפים מפשע". גזה מסוי: "טילים באשדוד? זוכר עיר שיכולה להיות חלק מהריביירה הצרפתית"
המראות הקשים בטלוויזיה מחזירים אותו לאחור. פעמיים חווה כאן את השנאה כלפי ישראל במלוא עוזה. הפעם הראשונה היתה בדיוק כשהגיע לירושלים, ובפעם השנייה כשהיה שותף עם הפועל ת"א למסע הקסום באירופה.
"הגעתי לישראל בדצמבר ,"1995 הוא משחזר. "זה היה אחרי שיצחק רבין נרצח והפיגועים היו נוראיים. חייתי בירושלים ובחודשים הראשונים שלי שם התפוצצו שלושה אוטובוסים. אני זוכר שאמא שלי היתה מטלפנת ובוכה שאחזור הביתה. האמת, די פחדתי. הייתי גומר אימון בבית-וגן ונוסע הביתה עד למחרת. בסופו של דבר נמאס לי והחלטתי ללכת לסייר בשוק מחנה יהודה, שגם חטף הרבה פיגועי התאבדות. אני זוכר שחברים מהקבוצה אמרו לי לוותר על הסיור שם, אבל התעקשתי ואחרי זה הרגשתי כל כך טוב.
"גם בעונה שהייתי בהפועל ת"א היה קשה מאוד. בגלל הפיגועים הקשים בכל מקום, אופ"א לא נתנה לנו לארח בת"א ונסענו לקפריסין. גם אז בני המשפחה, ובעיקר אמא, לא הפסיקו לבקש ממני לחזור, אבל האמת שבת"א היה בסך הכל רגוע. אני לא יכול לבוא היום בטענות לשחקנים זרים שמשחקים אצלכם ורוצים לעזוב".
"לשבת בחדר באשדוד כשנופל טיל בעיר זה הרבה יותר מפחיד. לי אולי היה יותר קל בגלל האמונה הגדולה שיש לי. אני משוכנע שאלוהים קובע הכל. חשוב להיות זהיר ולא להתגרות במזל, אבל בשורה התחתונה אלוהים יחליט כל דבר. אם הוא חושב שהסוף שלך הגיע, לא יעזור דבר."
פישונט התרגש אתמול כשדיברנו. בדיוק היום הוא מקבל באופן רשמי את המינוי לנבחרת האולימפית של הונגריה. ההתאחדות ההונגרית החליטה בצעד מעניין למסור את כל שדרת האימון בנבחרות ההונגריות למאמנים מהולנד. ארווין קומאן לקח את הבוגרת. פישונט יעבוד כמאמן בנבחרת הצעירה תחת מנג'ר הולנדי אחר. העבודה תהיה במקביל להיותו מאמן ווצ'ש מתחתית הליגה השנייה.
"אני עובר עונה קשה מאוד," סיפר. "אמי, שהייתי קשור אליה מאוד, נפטרה לפני חודשיים ובמשך חודש לא הייתי עם הקבוצה. אני מקווה שנוכל להתאושש כעת ולהתקדם בטבלה. תהיה לי עכשיו תקופה לא פשוטה כי אעבוד בשני המקומות במקביל. אני רוצה ללמוד ולהיות מאמן גדול. החלום שלי לבוא לאמן את בית"ר או הפועל ת"א. התחושות שלי כלפי ישראל חזקות מאוד. מפה אני רק יכול להתפלל בשבילכם ולקוות שהצבא חזק כדי לחסל את הטרוריסטים. תשמרו לי על הבית השני שלי כי אני עוד לא ויתרתי על ישראל. אני רוצה לחזור ולהיות חלק מכם."
בשלהי הקריירה שלו בארץ שיחק פישונט גם במ.ס. אשדוד. "לא האמנתי כששמעתי שטילים נפלו באשדוד," הוא אמר. "ישבתי וראיתי את זה בטלוויזיה והייתי בהלם מוחלט. תהיו חזקים ותאמין לי שבכל התפילות לשנה החדשה הכנסתי גם את בטחון ישראל."
גאבור הלמאי ענה אתמול מהמכשיר הסלולרי במכוניתו. הוא הנמיך את קולה של שרית חדד שבקע מהרדיו דיסק כדי שיוכל לדבר. עד היום, כשמאמן ישראלי מבקש מסוכן שחקנים שיביא לו קשר אחורי אמיתי, הוא נותן את הלמאי כדוגמה.
"אתה לא יודע כמה אני חרד למדינת ישראל," אומר הלמאי מיד. הוא איש עסקים מצליח, בעל חברה גדולה להובלות שמחזיקה לא פחות מ-200 משאיות. יש לו גם עדיין קשר ישיר לכדורגל. הוא אחד הבעלים של קבוצת הולודאש המפתיעה, יש לו אקדמיה לכדורגל, וכדי לשמור על כושר הוא משחק בהצטיינות בוותיקים של מ.ט.ק בודפשט.
"העלינו את הולודאש לליגה הראשונה והעונה אנחנו במקום הרביעי," הוא מספר. "פה יש עכשיו חופשה וכיף, אבל גם המצב הכלכלי הקשה של כולם, וגם מה שעובר עליכם בארץ, מטרידים אותי מאוד.
"אני זוכר שהייתי בהפועל ת"א בעונה שעשינו את הדברים המדהימים באירופה והמצב
אני מאוד אוהב את דרור. הוא היה כמו אבא עבורי. אני זוכר את האסיפות שלו לפני המשחקים ההם בגביע אופ"א. הוא כל הזמן היה מבקש שנביא אושר ושמחה לאנשים בישראל. זה נתן גם לי, כשחקן זר, הרבה מאוד מוטיבציה. לא אשכח לעולם את ישראל. אני תמיד אומר לחברים שלי שחבל לי שלא הגעתי לישראל קודם.”
אמש חגגו בבודפשט את תחילת השנה החדשה. "אני אתפלל ואחזיק אצבעות גם בשבילכם," מבטיח גם הלמאי. "אני רוצה שהכל יירגע ושיהיה לכם שקט להרבה זמן. ישראל יכולה למחוק את עזה תוך חצי שעה, אבל אתם כל הזמן דואגים לא לפגוע בחפים מפשע. זה מוסרי, אבל זו הבעיה שלכם מול הטרור שלא רוצה להרפות."
הלמאי משוכנע שבעתיד יחזור לישראל: "גם אם יש לי כסף, הוא לא מספיק כדי לקנות קבוצה בארץ, אבל יש לי בן בשם רמון הלמאי, שמשחק בדיוק בתפקיד שלי. אולי בעוד כמה שנים הוא יחזק את הפועל ת"א ואני אהיה לצדו שוב בישראל."
את גזה מסוי לא רבים זוכרים. סטפן שאלוי די מצליח בכדורגל ההונגרי כמנהל הספורטיבי של אויפשט, אבל מסוי, ששיחק עוד בעירוני אשדוד, הוא אולי המצליח ביותר מבין כל ההונגרים ששיחקו אצלנו.
מסוי מאמן את ושאש בודפשט ולפני שבועיים הוצע לו לשמש במקביל כעוזרו של קומאן בנבחרת הבוגרת. מסוי שיחק כבלם באשדוד לצדו של הונגרי לא פחות מפורסם, טיבור באלוג. "הטילים הגיעו גם לאשדוד," הוא אמר אתמול בעצב.
"מי חשב שזה יקרה? אני זוכר את אשדוד כעיר שיכולה בשקט להיות חלק מהריביירה הצרפתית. אשדוד וישראל צרובות לי בזיכרון כמשהו כל כך טוב ונעים. עקבתי אחרי מה שקורה אצלכם וזה עצוב. אני מאחל שאגיע עם ושאש לגביע אופ"א ושמ.ס. אשדוד תגיע גם. אז אוכל לבוא לשחק בישראל בתקווה שעד אז יהיה לכם הרבה שקט כי זה מגיע לכם."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם