הוד מעלתה: הסיפור של הג'ודאית שחר לוי
שחר לוי, סגנית אלופת העולם לצעירות, שלמדה את הג'ודו שלה באנגליה, מבטיחה לסגור מעגל: "המטרה שלי היא מדליה בלונדון." ואולי בפעם הבאה כשתופיע ב-BBC, היוניון-ג'ק, שהיה על הלחיים באתונה, יתחלף במגן דוד
שחר לוי. צילום: דני מרון
לוי, הכישרון הצעיר הכי מדובר של הג'ודו הישראלי ב-,2008 נתפסה בשידורים מאתונה מאופרת בדגל בריטניה, לבושה בצבעי הממלכה, יושבת ליד האחות של אחת הג'ודאיות הבריטיות ומבכה את הדחתה. על זאבי, אגב, היא לא שמעה בכלל. היא גם לא ידעה עברית.
כיום, בגיל ,18 היא סגנית אלופת העולם עד גיל 20 כנציגת ישראל. לוי, שהיתה אז תושבת פינצ'המפסטד שליד רדינג, משחזרת: "לא הייתי יכולה להאמין אז אם מישהו היה אומר לי שכמה חודשים אחר כך אייצג את ישראל. הייתי אנגלייה לכל דבר. לא הכרתי את המשלחת הישראלית, לא ידעתי מי הג'ודאים של ישראל, לא ידעתי בכלל מי זה אריק זאבי ולא נשארתי אפילו לראות אותו מתחרה. אני עדיין חולמת באנגלית."
לפני עשר שנים עברה משפחת לוי לאנגליה בעקבות עבודתו של האב בהיי-טק. במקרה, ליד הבית, שכן המועדון "הכי טוב באנגליה," לדברי שחר, והיא נשלחה לשם לחוג ג'ודו. "זה פשוט היה החוג הכי קרוב לבית שלנו ואני הייתי כזאת טום בוי, משתוללת עם הבנים ומשחקת כדורגל. עכשיו אני כבר די נשית, אבל כשצריך אני טום בוי על המזרן. עולה עם רצח בעיניים. זה משהו שחייבים בג'ודו."
שחר לוי. צילום: דני מרון.
מאמן כבן ,80 דון וורנר, טיפח אותה, ובתמורה היא העניקה למועדון את מדליות הזהב של אליפות בריטניה במשך ארבע שנים ברציפות, מאז גיל .12 "תמיד הייתי רצינית בג'ודו, כמה שהייתי קלאמזית כילדה. וורנר אמר שייצא ממני משהו טוב, ואחרי שזכיתי בפעם הראשונה, ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות."
שחר השתלבה יפה במועדון, שהניב סגנית אלופה אולימפית ושלל אלופות עולם ואירופה. "הג'ודו הבריטי לא יותר חזק מהישראלי, אבל ההבדל העיקרי הוא בכך שזו ארץ גדולה אז אימוני הנבחרת מתקיימים רק פעם בחודש לערך ורוב העבודה היא במועדונים. אמנם מתאמנים רק שלוש פעמים בשבוע, בניגוד לאימונים היומיומיים בארץ, אבל כל אימון הוא שלוש שעות רצח בעוד שבארץ האימון נמשך עד שעתיים."
סגירת מעגל ב-2012
לפני כשלוש שנים חזרה המשפחה לארץ, לרעננה, ואז המועדון של שוקי קואז היה הכי קרוב לבית. הפריצה הבינלאומית היתה מהירה, וממש כמה חודשים אחרי העלייה, שחר זכתה בזהב של אליפות אירופה עד גיל 17 ושל אולימפיאדת הנוער האירופית וכעבור שנה בארד האירופי.
בגלל שקואז היה עסוק יותר באימון הנבחרת הבוגרת, היא עברה להתאמן אצל אורן בן-ארצי, מאמן נבחרת הנוער, והשנה היא הגיעה לשיא, עם מדליית הכסף העולמית, שנתיים לפני שתסיים הופעתה בקטיגוריה עד גיל .20
"זה היה ממש מרגש. התחרות הכי גדולה שלי עד אז. הכל התחבר באותו יום ומאז הכל נראה טוב יותר." אבל מתברר כי לא היה קל להתנתק מהמועדון ומהחיים באנגליה: "אהבתי את החיים שם. כל הילדות
שלי היתה באנגליה והיה קשה לי לעזוב את זה בגיל .15 בכיתי המון. הכי קשה זה לעזוב את המועדון שהוא כמו משפחה, אבל היום אני כבר מרוצה ולא פחות טוב לי מאשר היה לי שם." בינתיים היא פצועה קלות והיא תחמיץ את אליפות ישראל הנערכת היום.
ועכשיו נשאר לסגור את המעגל, איך לא, עם הופעה באולימפיאדה בבריטניה: "מדליה בלונדון, זו המטרה שלי. לא סתם להגיע לשם. אני לא פוחדת להגיד את זה. אני מאמינה שזה אפשרי בגיל 22 למרות שזה לא גיל השיא בג'ודו, אבל יש הרבה דוגמאות לבנות 22 שזכו במדליה. במיוחד אני רוצה שזה יקרה שם, בלונדון, מול החברים מהמועדון. אני עדיין בקשר עם כולם וזה יהיה סיפוק מיוחד לזכות שם במדליה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם