שוער שני, ליגה רביעית, ברקיע השביעי: הסיפור של רן קדוש
לרן קדוש נמאס להילחם על מקומו בקבוצות הקטנות בארץ, אז הוא הגיע לאנגליה ועכשיו הוא מחכה להזדמנות שלו על הספסל של בארנט. "הכל כאן שונה לגמרי", הוא מספר", "פתאום אני מקבל מכתבי מעריצים למרות שכמעט לא שיחקתי". סיפורו של חולם
על המגרש ערכו השחקנים חימום אחרון לפני פתיחת המשחק מול מוליכת הטבלה, וויקומב וונדררס, על אחד המגרשים המפורסמים בפולקלור של הליגות התחתונות. כמו מגרשה של רמת עמידר, אנדרהיל הוא מגרש משופע להחריד ועבור לא מעט שחקנים זו גם נקודה בקריירה. כוכבי עבר רבים, כמו ג'ימי גריבס, ריי קלמנס, מרק לורנסון וטוני קוטי, הגיעו לכאן כשהקריירה שלהם היתה במורד, ועבור שחקנים רבים התגלה אנדרהיל כתחנה בדרך לליגות העליונות, בהשאלות לקבוצה הלונדונית או כשחקנים שעברו בתחילת דרכם במועדון הקטן, דוגמת לינבוי פריימוס ומרלון קינג.
אחד מאותם שחקנים הוא רן קדוש, שוערה של הקבוצה שהצטרף בקיץ האחרון היישר מנס ציונה. הוא אולי אחד האלמונים ביותר מבין השחקנים הישראלים באירופה, אבל הנה הוא באנגליה, במועדון צנוע אך מקצועני, גם אם כרגע קשה לדעת לאן השיפוע של בארנט יוביל אותו. בחודש הסוער שעובר על הקבוצה הבכירה של פרברי צפון לונדון, גם הדרך של קדוש, לפחות כרגע, מעניינת יותר מהתוצאה ומעוררת השראה והערכה. הרחק מהדיווחים על משחקי השגרירים הישראלים באירופה, מעולמו של פיני זהבי והכסף הגדול של הפרמיירשיפ, קדוש מנסה כמעט לבדו לפלס את דרכו באנגליה.
בעוד שכדורגלנים ישראלים מצליחים לעורר עניין ראשוני באנגליה בזכות הופעות בנבחרת ועבר באחת הקבוצות הישראליות המוכרות יותר, הוא אפילו לא שיחק בליגה הבכירה בישראל.
קדוש, 23, 1.88 מטר, יליד מעלה אדומים, החל לשחק במחלקות הילדים של עירוני ראשון לציון בגיל שמונה וערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת בגיל 17. "שנה מאוחר יותר התחלתי כשוער ראשון של הקבוצה אבל אז התגייסתי ודברים לא הסתדרו עם הצבא", הוא אומר. "הגעתי אולי לשניים-שלושה אימונים בשבוע, שיחקתי שלושה משחקי ליגה ונראיתי בהתאם. הוחלט להביא שוער זר ואת רוב העונה ביליתי על הספסל".
"שנה אחר כך התחלתי כשוער הראשון והיתה לי עונה לא רעה, למרות שהקבוצה ירדה ליגה. עברתי להפועל רעננה, שם שיחקתי 17 משחקים וספגתי רק 11 שערים, אבל לא הסתדרתי עם אלי כהן המאמן והוא החליט להביא את שאול סמדג'ה. עברתי להפועל לוד. שיחקתי חמישה משחקים ונפצעתי אבל חזרתי למשחק ההישארות בליגה".
"בשנה שעברה התחלתי בהכח ובסופו של דבר הביאו את רפי כהן והחלטתי שאני חייב לשחק. ירדתי לארצית, שיחקתי בנס ציונה וב-24 משחקים ספגתי רק 12 שערים. החלטתי שאני חייב לעצור את ההידרדרות בקריירה ועברתי לעבוד עם סוכן השחקנים עובד קראוס ועם ישעיהו פורת, שחיברו למאמן כושר ולשורה אובארוב, שעבד איתי באופן פרטי פעמיים
קדוש עורר התעניינות בליגות הנמוכות בישראל, אבל היעד שלו היה שונה לגמרי. במקום לשחק בליגה השלישית או הרביעית בישראל, הוא החליט לצאת למבחנים באנגליה ולנסות למצוא קבוצה שם. נעזר בדרכון צרפתי ובבית שאותו הוא מגדיר כאירופאי ("אמא ממוצא הולנדי. הרבה פעמים הרגשתי לא שייך בישראל וכאן יש דברים שאני מתחבר אליהם הרבה יותר"), הוא הגיע למנצ'סטר רבתי לסדרת מבחנים באולדהאם אתלטיק, פעם קבוצת הליגה הבכירה והיום בליג 1.
"הגעתי לשבוע של התרשמות ומבחנים", הוא מספר. "אני יודע שמאוד התרשמו ממני אבל שבוע קודם הם החתימו שוער סקוטי צעיר ואמרו לי שהייתי קרוב מאוד. מרק קרוסלי, לשעבר בנוטינגהאם פורסט, השוער הבכיר ומאמן השוערים בקבוצה, אמר לי שאם הייתי מגיע שבוע אחד מוקדם יותר, הם היו מחתימים אותי ושחבל שאחזור לישראל בלי קבוצה כי לדעתו יש לי מקום בליג 1. אחרי התשובה השלילית מאולדהאם, הגעתי למבחנים בבארנט. הם התלבטו כי היו להם שני שוערים חתומים ובקבוצה עם תקציב כה קטן, כל הוצאה נבדקת היטב, אבל המנג'ר פול פיירקאלף התרשם מהיכולת שלי והחתים אותי לבסוף".
קדוש התקבל בצורה חמה על ידי אנשי הקבוצה, שותף במשחק גביע של הליגות הנמוכות ופתח במשחק החוץ בלינקולן, במחזור הרביעי. בדקה ה-33 הוא נפצע והושבת לכמה שבועות ומאז הוא מחכה להזדמנות לחזור להרכב הראשון. הוא שותף רק במשחק גביע מקומי חסר חשיבות ונאלץ לראות את השוער הראשון והקפטן, לי הריסון, מציג סדרת משחקים מצוינת בליגה.
"היה קשה במהלך המבחנים ועם אי הוודאות, במיוחד כשמימנתי את השהות היקרה כאן והאופציות בישראל הלכו והתמעטו", הוא אומר. "זו היתה תקופה לא קלה אבל קיבלתי תמיכה מההורים, מהחברה ומהסוכנים שהסבירו לי את חשיבות השהייה כאן. הפציעה וההמתנה לדקות משחק היו לא קלות, אבל זה לא כמו בארץ. עשיתי טיפולים ואימונים מיוחדים וסדר היום לא היה שונה הרבה מסדר יום רגיל. למזלי, לא היה לי זמן להתעסק בכמה אני מסכן והייתי חייב להתכונן לחזרה לפעילות. לכן הגעתי לכאן".
כל עוד הוא לא משחק, ימשיך לרחף סימן שאלה על הקריירה שלו. האם שחקן שלא הצליח לפלס את דרכו לליגה הבכירה בישראל הוא מספיק טוב כדי לשחק באנגליה, גם אם מדובר בליגה הרביעית? לקדוש אין ספק. "גם בארץ חשבתי שאני מספיק טוב כדי לשחק בליגת העל ואני אפילו מקווה להגיע לנבחרת יום אחד, אבל לא הגעתי לשם, אז החלטתי לנסות את מזלי במקום חדש. דף חלק. עובדה שאנשים רואים ומעריכים את הדברים שאני עושה, את המקצוענות והיכולת על המגרש. אני הולך עם זה עד הסוף ומקווה להגיע רחוק".
קבלת ההחלטות שלי השתפרה, ריכוז, הדברים הקטנים, איך להמשיך אחרי טעות וההתמודדות הפיזית. למדתי שגם אם עשית טעות וגם אם לקחת כדור גדול, החוכמה היא להישאר מאוזן. אם יש לך עליות וירידות חדות במוטיבציה בשל פעולה זו או אחרת, אתה יוצא מפוקוס והטעות הבאה תגיע מהר מאוד".
"עבור שוער, קבלת ההחלטות היא הכי חשובה. לפעמים יש לך הצלה ענקית ואתה מרגיש שהיום אי אפשר להכניע אותך, ועם הזמן והניסיון אתה לומד שאתה צריך להוריד את עצמך לקרקע מהר כי הרבה פעמים, רגע אחרי ההצלה הגדולה שלך מגיע כדור קרן שאם אתה מפספס אותו, ההצלה הקודמת לא שווה הרבה. עם הזמן אתה לומד לא להיסחף ולא להוריד את הראש אחרי טעות קשה אלא להמשיך הלאה ולשמור על ריכוז במשחק".
השיפוע של אנדרהיל הוא בהחלט מחזה מעורר השתאות, אבל גם משחק ליגה רביעית באמצע השבוע, בלילה הקר הראשון של השנה, יכול להפתיע. מבחינת בארנט, זו עונה נטולת אתגרים. הקבוצה כבר לא תעלה ליגה ובשל עונשי הפחתת נקודות שהוטלו על שלוש קבוצות אחרות בשל פשיטות רגל, כנראה גם לא תרד. כל מה שנותר הוא לשרוד עוד עונה מבחינה כלכלית, לגדל שחקן או שניים ולמכור אותם, לקבל שחקן בהשאלה ולקוות לנס כלכלי שיבטיח את עתיד המועדון.
לצד קצב לא רע, גישה חיובית והברקות מדי פעם, יש טעויות מחרידות ושחקנים שכבר לעולם לא יגשימו את חלומם להגיע רחוק. הם נלחמים כמו כולם, צועקים ורצים, אבל הם יודעים שלקבוצות הצמרת של הכדורגל באנגליה הם כבר לא יגיעו. כל מה שנותר הוא לשחק עוד משחק מול 2,000 ומשהו צופים שאכפת להם, מסקוט בתחפושת דבורה שמגייס כסף לצדקה וסקאוטים שהגיעו לצפות בשחקנים אחרים.
זו ליגה שורשית, שבה אוהדים גדלו עם הקבוצה המקומית ליד הבלוק, או קיבלו כרטיסים בילדותם והתחברו למקומיות של הקבוצה. כמעט תמיד אפשר לקנות כרטיס במחיר סביר בקופה חצי שעה לפני השריקה. כמעט לכל קבוצה בליגה הזו היו עונות של כדורגל לא רע, שנים רבות בליגה החצי-מקצוענית וכמו קבוצות רבות אחרות, תמיד מרחף איום כלכלי. ברגע שהציפיות ריאליות, בהחלט ניתן ליהנות לא רק מהאווירה ומהאופי אלא גם מכדורגל בסיסי ומלחימה מופתית.
מול מוליכת הטבלה, בארנט שלטה במשחק, הבקיעה שער מצוין במחצית הראשונה, שבה שיחקה בכיוון הירידה, אבל לא ניצלה את היתרון וספגה שער שוויון במחצית השנייה בפרק הזמן הקצר שהיה בשליטת וויקומב. תוצאה יפה, אבל לא נמכרו מספיק כרטיסים וקדוש שוב השלים 90 דקות על הספסל. עוד משחק בליגה של 46 משחקים הסתיים מבלי שהוא שיחק, והשיעור על התמדה וריכוז למרות האכזבה הפך למשמעותי עוד יותר.
יש לו חוזה לשנה עם אופציה להארכה, אבל המטרה של שני הצדדים היתה מכירה בתום העונה הנוכחית. כרגע, למרות התסכול, הוא שמח לספוג משהו מהכדורגל האנגלי. "הכדורגל כאן הרבה יותר אגרסיבי מאשר זה בארץ", הוא אומר, "בגלל האופן שבו משחקים והשיפוט שמאפשר משחק אגרסיבי. על פעולות שבישראל היו גוררות כרטיס צהוב, כאן אפילו לא שורקים לעבירה".
"קבוצות צמרת בליגה הזו יכולות להתמודד עם קבוצות צמרת בליגה הלאומית ואולי מול קבוצות תחתית בליגת העל. זה כדורגל שונה, לא טכני במיוחד אלא עם כדורים ארוכים, הרבה כוח ומשחק הרבה יותר מהיר. חזרתי לישראל יומיים אחרי שחתמתי כדי להביא את הציוד שלי. בשביל לשמור על כושר, התאמנתי עם שתי קבוצות מהליגה הארצית והרגשתי שאני מתאמן בהילוך איטי אחרי מה שעברתי כאן".
בליגה ארוכה כל כך, קדוש יקבל את ההזדמנות שלו. היא עשויה להגיע מהקצה השני של אנגליה, מדרלינגטון, אולי מלוטון הסמוכה או מאנדרהיל, ומי יודע, אולי היא תוביל לקריירה המפתיעה ביותר של כדורגלן ישראלי באנגליה, או שההזדמנות תיעלם כפי שקרה לכדורגלנים רבים אחרים. קדוש מבטיח לא לשמוט את הצ'אנס. "יש לי מטרות לטווח הרחוק, אבל אני לא רוצה להתרכז בהן. המטרה הראשונית היא כמובן להצליח בבארנט, להתבלט בליגה הזו וללכוד את תשומת הלב של אחד הסקאוטים שמגיעים למשחקים שלנו. אם אצליח בכל שנה לטפס ליגה אחת, אהיה מרוצה".
ואם תקבל בקיץ הצעה מליג 1 או מליגת העל בישראל, מה תעדיף?
"ליג 1, בלי לחשוב פעמיים. זה כבר שידורים בטלוויזיה, חשיפה, התקדמות ומשכורת יפה גם בקנה מידה של ליגת העל. ככל שאוכל להיות פה ולהמשיך ללמוד ולהתקדם, אעשה הכל כדי להישאר".
הכתבה בגליון "שם המשחק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם