כל הארץ דגלים דגלים: המילכוד של הקוונים והשופטים
היו ימים בהם עבודת הקוונים הסתכמה בחוץ ואופסייד. היום כבר קוראים להם עוזרי שופט ודורשים מהם יותר אולי יותר מדי. חלוקת הסמכויות המעורפלת, הזהירו שופטים, עלולה להשפיע על תוצאות משחקים. טעויות אינן פטנט ישראלי, אבל לפחות את הסימפוזיונים על הדשא אפשר היה למנוע (אם רק היה נמצא התדר המתאים)

הכדור אכן נהדף על ידי ההגנה המסוד־רת של אלי גוטמן ולוי כבר החל להתארגן למסע הארוך לכיוון האמצע. אבל אז הוא הבחין בנפנוף עצבני מצד הקוון המסור שמעון דביר. דרך ארוכה עשו השניים במשחקים משותפים.
לוי קטע את השטף וניגש לעוזרו לשיחת בירור צפופה. דביר, רס"ן במצ"ח, מומלץ לתג בינלאומי, סיפר שראה את שחקן קרית־שמונה, יובל שבתאי, נתפס בחולצה ברחבה. מבחינתו זה פנדל.
לוי ידע באותן שניות שאם הקוון לא היה מבחין באירוע חייו היו הרבה יותר נוחים. הוא בעצמו לא ראה כלום. פקעת השחקנים הצפופה הסתירה את המאבקים הקשים על המיקום. ארבע פעמים הוא שאל בקולו התקיף "אתה בטוח במאה אחוז."? הוא אפילו קצת התמהמה לפני ששרק. דביר אמר שזה באנקר. השופט הורה על הנקודה הלבנה ופתח בפסטיבל חדש של עליהום, שהגיע אתמול עד לאיומים על חייו של הקוון.
"שמעון דביר לא היה צריך להתערב," קובע עובדיה צבי, שופט בינלאומי לשעבר ועד לפני שנתיים משבץ השופטים. "מה היה שם? על כל נאד קטן ב-16 נותנים פנדל? עורבי, שהיה משבץ, אמר ששופט שלא רואה יש לו בעיה. מאיר לוי שופט גדול. הוא היה צריך להגיד 'חביבי, תשאיר את זה לי. אני לוקח אחריות.' להתעלם מהקוון."
בשביל זה יש קוון, לעזרה.
"אני אספר לך קצת היסטוריה. .1978 גדול שופטי ישראל מנחם אשכנזי, ואני, קוון, בקושי שופט בליגה ב.' מנחם החליט פנדל. התנפלו עליו איזה חמש דקות. בא אליי להתייעץ, אתה יודע מה אמרתי? 'אתה שרקת, אתה ראית.' מה אני צריך לצאת גיבור ישראל שיגידו לא היה פנדל? העמידו אותו לוועדה מקצועית ושאלו 'מה פתאום הלכת לקוון.'? הענישו את אשכנזי הגדול ואני יצאתי ענק בגלל שלא התערבתי."
רק שמאיר לוי עמד בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. ההליכה לקו האורך וההתייעצות, כשכל
בפברואר 2005 לוי החליט להרחיק את אורן זיתוני ממכבי ת"א אחרי שהכשיל מאחור את רומן ואסיליוק מהפועל. לוי קבע בהחלטיות שהקשר של מכבי מנע מצב של הבקעת שער ולכן אין מקום להתלבטות.
הספסל של מכבי קפץ, המאמן ניר קלינגר סימן לשופט שהקוון שי אוסידון חושב אחרת. ואכן, הקוון אותת שיש לו עדכון. מאיר סימן לעוזרו שהוא לוקח את ההחלטה עליו, מה שהוביל בימים שאחרי לדיון ארוך והאשמות כבדות. קלינגר אמר שזו היתה החלטה שפירקה את הקבוצה.

גם לישראל הטכנולוגיה המתקדמת היתה אמורה להגיע כבר לפני שנתיים, אבל אז הופיעו התקלות הכל כך אופייניות. המכשירים שמשתמשים בהם אנשי אופ"א לא מתאימים לתדרים בישראל. ואילו המכשירים שניסתה לספק חברה מקומית הצליחו במבחנים וכשלו בזמן אמת. לכן למאיר לוי לא היה מנוס מלרוץ לדביר ולהתייעץ.
דביר לא חרג בשבת מסמכויותיו. כדאי להזכיר שמשנת 1996 שונה השם מקוון לעוזר שופט. הכוונה היתה לתת לאיש על הקווים אפשרות להגדיל את הראש כדי לסייע בעשיית סדר על המשטח.
ראשי הכדורגל העולמי הבינו מזמן שבמהירות ובפיזיות של שנות האלפיים קשה מאוד לשופט יחיד לעלות על כל העבירות הקטנות. כבר היה ניסוי לשני שופטים במשחק, לקוונים שיעמדו מאחורי השער כדי לסייע בהחלטות על פנדל שנוי במחלוקת, ע"ע תבריזי במחזור האחרון.
בחוק מספר 6 בחוקי המשחק מודגשים תפקידיו של עוזר השופט. מלבד הדברים הרגילים, כמו חוץ ונבדל, כתוב שם במפורש שהעוזר צריך להתערב אם אחד הכללים נשבר והשופט לא הבחין. מצוין שם שלעוזר יש סמכות לקרוא לשופט ולייעץ לו לגבי נקודות שנויות במחלוקת.
בסיום העונה שעברה ובתחילת העונה הנוכחית היו לא פעם מקרים, במהלך קרנות, של חיבוקים ברחבה ותפיסות לא חוקיות. מצלמות הטלוויזיה קלטו את האירועים שלא מעט שופטים בחרו להתעלם מהם. בכנסים שערך האיגוד, עוד בקיץ, נאמר שם בפירוש לשופטים ולקוונים לא לוותר. הדגישו לבכירים שחייבים להחמיר. כמה פנדלים, הסבירו שם, והתופעה תמוגר.
היה זה המדריך הראשי של האיגוד, אביאל קורן, שביקש מהקוונים לסייע לשופטים במילוי המשימה. לא משנה המגרש או הדקה. אם הם ראו, שלא יפחדו ויסמנו. "ההנחיות של אופ"א מאוד ברורות," מסביר קורן. "כמו שיש שתי קבוצות שחקנים, יש קבוצה שלישית שנקראת 'מנהלי המשחק.' הבינו ששופט אחד לא יכול להסתדר, אז אם השופט הרביעי מסוגל להציל את השופט הראשי, הוא חייב לעשות את זה. הצלחת הצוות חשובה יותר מהכל."

הדרישות מעוזרי השופט להגדיל את הראש עוררו העונה כמה רגעים של מחלוקת. כשבית"ר ירושלים אירחה את מכבי חיפה, אלון יפת הורה על הנקודה הלבנה חמש דקות לפני הסיום. יפת טען שפיטר מאסיללה הכשיל את מיכאל זנדברג. במצב של ,1:1 ראובן עטר עמד לפני ניצחון ביתי ראשון, אבל אז הקוון דני קרסיקוב אותת על עמדה שונה. הוא טען שזנדברג התחזה, ויפת שינה את החלטתו.
אותה חיפה ניצלה פעם נוספת על ידי קוון, הפעם מהרחקה. במשחק העונה נגד מכבי נתניה אסף קינן החליט שהכניסה הברוטלית של ג'ון קולמה בדדי בן-דיין שווה אדום, אבל הקוון רן לייכט נעזר בסמכויותיו הנרחבות והאדום הפך לכרטיס צהוב.

אותו דבר במקרה קולמה. הכניסה של הקולומביאני נראתה חריפה מכל כיוון. פגעה או ניסתה לפגוע, זה כבר עניין של פרשנות. אם קינן, שהיה קרוב לאירוע, החליט שיש מקום לאדום, אז הקוון לא צריך להוסיף לוויכוח פרשנות משלו.
פעם, בימים של עובדיה צבי, העבודה של הקוונים היתה הרבה יותר פשוטה. חוץ, אופסייד, ראש קטן. עכשיו עם חלוקת הסמכויות החדשה נראה שכל המערכת עוברת קשיי קליטה.
"ייתכן שהקוונים הלכו צעד אחד קדימה מדי," מהרהר בקול אביאל קורן, המדריך הראשי. "יש גבול למה שהקוון צריך לייעץ, אבל אנחנו חייבים שהאמת תצא לאור ולפעמים משלמים על זה מחיר. בכל מקרה, המצב היה הרבה יותר גרוע אם הקוונים לא היו מייעצים, ומפה לדבר על שערוריות המרחק גדול. מה, מנסים להפיל בכוונה מישהו? אין אחד שלא רוצה להצליח. אני חושש שדביר לקח המלצה אמיצה מדי מצד אחד, ומצד שני מחמירה מדי. אני לא הייתי רוצה שתוצאות של משחקים ייקבעו בצורה הזו."

אבל אתמול לא מעט שופטים וקוונים הביעו אכזבה מדרך ההתנהלות של האיגוד אחרי אירועי סוף השבוע. אמרו שהבכירים בחרו בדיפלומטיה במקום לצאת בהגנה על הוראות שהם בעצמם נתנו. סיפרו שבכנס, כשהודגשו התפקידים החדשים של העוזר, היו שופטים שטענו שיש סכנה שמשחקים ייהרסו בגלל חלוקת התפקידים המעורפלת.
לא ברור מה יהיו ההשלכות של הטעויות האחרונות על היחסים בין שופטים לקוונים. אחד הבכירים באיגוד אמר אתמול: "גם אם קוון יראה קרב בושידו ברחבה, הוא יספור עד עשר לפני שהוא יאותת. וכשהוא יגמור את הספירה, הכדור יהיה רחוק, ברחבה השנייה."