משחק של טעויות: השוואה בין מכבי ובית"ר
אבי נמני או ראובן עטר? שניידר, או אולי גאידמק? הקבוצה של מי יותר גרועה? אצל מי הטעויות בלתי ניתנות לתיקון? ומי תצליח, אם בכלל, לצאת מהמשבר? מכבי ת"א תארח הערב (19:30) בבלומפילד את בית"ר ירושלים לקרב האומללות של ליגת העל

מצד אחד ניצב המועדון הגדול בארץ, בכחול-צהוב, עם בעלים חדשים ותקציב של 70 מיליון שקלים; ומנגד, אלופת השנתיים האחרונות, שמגיעה לבלומפילד בתלבושת כל לבנה ועם תקציב של 120 מיליון שקלים. זה היה המשחק שאמור היה להתחיל להכריע את מאבק האליפות בין השתיים, מאבק שעל פי כל התחזיות היה אמור להדליק מחדש את הכדורגל הישראלי.
בפועל, הכישלון המקצועי של השתיים עד עתה גרם לכך שהמשחק הערב (19:30) בין הקבוצות הוא אפילו לא המשחק המרכזי, והשבוע הוא הועבר מיום שני ליום שבת. הכרטיסים נמכרים בעצלתיים, הקרב בין השתיים התהפך לחלוטין והשאלה שפתוחה כעת היא מי יותר גרועה, על המגרש ומחוצה לו. לרגל המצב, "ספורט כל הזמן" מציג את מה שנותר ממשחק העונה. טעויות בלבד.

ייאמר לזכותו של הבוס הבית"רי שחצי עונה בינונית עם הגעתו רק גרמה לו לרצות להשקיע יותר - הוא צירף את לואיס פרננדז והשקיע בפגרת ינואר 2006 מיליונים בהבאת שחקנים כמו ז'רום לרואה, פבריס פרננדז, דוד אגאנסו והבלם המקדוני איגור מיטרסקי, כאשר המטרה, שלא הושגה באותה עונה, הייתה אליפות בכל מחיר עם צ'ק פתוח לכל שחקן בכיר בכדורגל הישראלי.
לא בטוח שהדרך של גאידמק היא הבריאה ביותר עבור המועדון, אך ביחס לציפיות ולמטרות שהעמיד עם בואו הוא השיג
העונה, כידוע, גאידמק שינה את דרכיו. ארקדי רצה אירופה, אך הביזיון בקרקוב גרם לו להפוך את כל המערכת ולפטר את ההנהלה, את המאמן ולמעשה גם את הקבוצה. לזכותו ייאמר, שלפני הקריסה והקריזה של החודשיים האחרונים, עוד רצה לשדרג את האיכות של הקבוצה ומיהר לנסות לסכם שוב עם לואיס פרננדז, אך הצרפתי ויתר. שניידר? שפך אין-ספור מילים על כך שבתהליך ובדרך נכונים, צריכה מכבי תל אביב לחזור למעמדה הטבעי בכדורגל הישראלי. למעשה הוא פיטר את המאמן אחרי שמונה מחזורים ומינה במקומו (ובניגוד לרצונו) את המנהל המקצועי, שהיה אחראי לא פחות ממנו על בחירת סגל השחקנים הכושל.
השורה התחתונה: בכל מה שקשור לביצוע ולתוצאות, אנחנו מצביעים ארקדי.

עם זאת, משום שדרור קשטן לא פנוי ומאמנים זרים לא ממהרים להגיע לכאן, הרצון לשקט במערכת והדאבל שנרשם לזכותו של שום נתנו לו את האפשרות לנסות להוביל את הקבוצה להצלחות באירופה. בפועל, ההכנות של שום לעונה היו רעות מאוד, הכתובת על הקיר באה לידי ביטוי במחנות אימונים חלשים והקבוצה הגיעה להתמודדות באירופה בכושר ירוד לחלוטין, שהסתיים בתבוסה של 5:0 בקרקוב וסיום דרכו של המאמן.

אמנם היו שחקנים שבשנותיהם הראשונות קיבלו קבוצות גדולות, אך מדובר בדרך כלל בשחקנים גדולים המשדרים מנהיגות וכריזמה ויוצרים הזדהות, ולבן שמעון לא היו התכונות האלה. לכן, מינויו לא היה במקום.
בית"ר איבדה בקיץ את שני השחקנים האיכותיים ביותר שלה בעונה האחרונה, גל אלברמן ורומולו, ולצערה הרב לא הצליחה למלא את מקומם בצורה ראויה, בעיקר לא את עמדת החלוץ. במקום לחפש שחקן איכותי בקנה מידה מקומי שרוצה להתפתח, כמו דימיטאר מקרייב או סמואל יבואה (כששאלנו בקיץ את יצחק שום על השניים הוא טען שהוא מחפש חלוץ שיעשה שינוי, ולשניים את זה), הושקעו יותר מעשרה מיליון שקלים בהבאתו של סבסטיאן אבראו האורגוואי בעל הרקורד המרשים.
אבראו הגיע לבית"ר מסיבה אחת ויחידה - לנסות לשחק בליגת האלופות. אחרי הכישלון המהדהד באירופה הוא נעלם, ומיהר לחזור לריבר פלייט. הטעות הזאת עלתה לבית"ר בחור של ממש בעמדת החלוץ המרכזי ובבעיה מתמשכת בהתקפה, שעליה היא משלמת מחיר כבד בעונה הזאת.
דאריו פרננדס ומשה אוחיון מהווים בסך הכול בחירות ראויות. פרננדס הוא שחקן איכותי, שיחסית לעונה ראשונה של זר מתאקלם יפה מאוד. אוחיון עדיין לא קיבל את חולצת ההרכב, ורק כשזה יקרה נוכל לבחון אותו. בכל מקרה, לא היה שום ישראלי אחר בשוק שיכול היה למלא את המשבצת.

אבל בוזגלו, בדיוק כמו בן שמעון, מוכיח בכל שבוע כי העסק גדול עליו, ושבמקרה הטוב הוא יכול להצליח בשלב זה כבורג במערכת. גם עם יתר שחקני הרכש לא זכתה מכבי להצלחה. ג'יזרמו ישראלביץ', איליה יבוריאן, דולי ג'ונסון, ג'ונתן אסוס, רועי חדד ויאניק קמאנן, שמצטרפים ל"כוכבים" דומים כיוסי שבחון ויניב עזרן, מעולם לא נאבקו על תואר אליפות ובמרבית הקריירה נאבקו במרכז הטבלה ומטה.
השורה התחתונה: בבית"ר יכלו לעשות יותר, אך עם זאת - ההתנהלות הייתה סבירה והרבה דברים פשוט התפקששו בדרך. מכבי? טעויות לאורך כל הדרך ועד עצם היום הזה. בית"ר הרבה פחות גרועה.
במקום להוביל להצלחה ולשינוי מומנטום, הפכו חילופי המאמנים לנקודת השבר של העונה. בבית"ר ירושלים ההחלטה נפלה לאחר המפלה בקרקוב. אמנם יצחק שום הביא דאבל עונה לפני כן, אך ההשפלה בקרקוב ומשבר האמון שבו חייב זעזוע. עם זאת, תהליך ההכרעה על זהות המחליף היה שגוי. כשאיציק קורנפיין נשאל לגבי מאמן מועדף, הוא נקב בשמו של רוני לוי, לאור הניסיון וההצלחות שצבר זה בקבוצה גדולה.

ומה בקריית שלום? שם טעו פעמיים. גם כשהעיפו את בן שמעון מוקדם כל כך, וגם כשהחליטו לבצע קומבינה כלכלית-ניהולית בדמות הוצאתו של נמני מתפקיד המנהל המקצועי והורדתו לדשא. מי שבחר מאמן למכבי ת"א בקיץ היה צריך להבין שהציפיות הריאליות מקבוצה שנאבקת כבר שנים בתחתית, צריכות להיות חזרה לחלק העליון ובניית בסיס כלשהו.
הוא היה צריך לדעת, בדיוק כמו בבחירת בן שמעון, שלא הולכים נגד הדעה של נמני במכבי ת"א. מה עשו? קיבלו את ההחלטה הגרועה ביותר. לנמני רע על הדשא, כל הקבוצה מושפעת מזה ונראה כי הימים הנוראים של העונה הזאת עדיין לפניהם.
השורה התחתונה: בבית"ר טעו ולא היו מקצועיים, במכבי נכשלו טוטלית. גם כאן בית"ר פחות גרועה.
המתוסכלים האמיתיים של העונה הזאת. אחרי שהשחקנים והעסקנים לוקחים את הצ'קים עם שש ושבע הספרות הביתה, נשארים האוהדים שחיים את הכדורגל ולוקחים חזק ללב את הסיטואציה.
אוהדי בית"ר עברו מהר מאוד לשלב של קללות בלתי פוסקות לעבר השחקנים, קללות שגורמות להן לרצות לעוף כמה שיותר מהר מהלימון הסחוט הזה. במכבי מדובר בקהל מתוסכל של שנים, אך עם זאת במרבית שלבי המשחק הוא תומך ומעודד, במיוחד מהרגע שבו נמני עבר לעמוד על הקווים.

השורה התחתונה: הקהל בשני המועדונים לחוץ ונואש, אבל זה של בית"ר שבע יותר, ציני יותר ורע יותר. סוף~סוף נקודת זכות למכבי.
שתי הקבוצות מחכות לינואר הקרוב, אך בפועל יהיה להן קשה לערוך שינויים משמעותיים לטובה. בשני המועדונים מבינים כי רכש יבוא על חשבון שחרור שחקנים מהסגל הנוכחי. עם זאת, שניידר משדר שהגיע לקריית שלום לתקופה ארוכה, ובמכבי ת"א יוכלו לשבת איתו ולדבר על שינויים בינואר, מתוך ראייה של בניית בסיס לשנים הבאות ויצירת תשתית בריאה.
גאידמק? הוא לא בשלב הזה. לפני שבועיים הוא אמר שזה נגמר והיום לא כל כך ברור אם הוא בכלל מרגיש שייך, וזה עוד מבלי להזכיר את מצבו הכלכלי. נכון לעכשיו בבית"ר חושבים על שינויים לעונה הנוכחית ואין מי שייתן את האישור למחשבה לטווח הארוך.
השורה התחתונה: העתיד של מכבי עם שניידר נראה ורוד יותר מזה של בית"ר עם גאידמק, אם בכלל יישאר.
סיכום:
אם מתייחסים לעונה הנוכחית, נראה שבהתנהלותה מכבי ת"א גרועה יותר כמעט בכל פרמטר ניהולי-מקצועי, אך יחד עם זאת, הקהל הרעב והתומך, עם הבעלים החדש והיציב יותר, מבשרים למכבי עתיד אופטימי יותר, או יותר נכון- גרוע פחות.







נא להמתין לטעינת התגובות






