קחו אותו: רודריגו גונזאלס פוצח בקריירה חדשה
המטרה: להשתחל לסגל של אלקולומברה. האמצעי: שיעורים פרטיים מאביבי זוהר. האופציות שנדחו: קבוצות בליגה ב' ומנצ'סטר יונייטד. החלום: לחטוף קללות מקהל עוין. רודריגו גונזאלס מתכונן לריאליטי של חייו – קריירה לוהטת ככדורגלן במכבי קביליו יפו
שמות כמו אביבי זוהר, יוסי אבוקסיס ואלון חזן ריחפו באוויר של אצטדיון גאון ולבסוף נחתו אצל האימפריה שקמה לתחייה. אבל למרות כל הרכש הנוצץ שהובא ועל אף שקביליו דורסת בינתיים את ליגה ג' מחוז ת"א, הולך בקרוב להצטרף לקבוצה שחקן רכש נוסף ולא פחות נוצץ מהשמות האחרים.
אז נכון, הוא לא שיחק כדורגל מקצועני מעולם וגם הרזומה שלו הוא בקושי כמו של תמיר נצר, אבל בכל זאת עדיין רובנו מכירים אותו מהטלוויזיה ובגלל שמדובר ברודריגו גונזאלס יש סיכוי שביציעים של קביליו נראה לא מעט נשים בתקופה הקרובה.
גונזאלס, שבקרוב יחגוג 28, מוכר יותר בתור הילד הדרום אמריקאי שהצליח לסובב את הראש של שרון איילון ב"קחי אותי שרון". אף ששרון לא בחרה בו בסופו של דבר, הקריירה של גונזאלס דווקא נסקה ויחסית לשאר המתמודדים הוא זה שנשאר על מסכי הטלוויזיה שלנו.
ברזומה שלו יש השתתפות בפסטיגלים, בתוכניות טלוויזיה ובלא מעט הצגות. בכל הקשור לכדורגל הדבר היחיד שהוא מתגאה בו זה שפעם הוא נתן פס מדויק לשחקן שלצדו במהלך משחק אימון.
גונזאלס, שעלה לארץ מצ'ילה בגיל 12, מתגאה בחיבתו הרבה לספורט. "בצ'ילה היה לסבים שלי מצד האמא בית ספר לטניס אז כל יום הייתי משחק טניס", הוא מספר. "גם אמא שלי הייתה במקום הראשון בארצות הברית עד גיל 17".
אז איך מהכדורעף שוב הגעת לכדורגל?
"דרך הסוכנת שלי, זוהר יעקובסון", הוא אומר בחיוך. "האמת שזה תמיד בער לי בגוף ומרגע שהתחלתי עם עולם הבידור לא היה לי זמן לזה בכלל. לפני כמה חודשים הייתי בטיול בדרום אמריקה ושם החלטתי שכשאני אחזור לארץ אנסה להתחיל לשחק כדורגל. לפני חודשיים התחלתי להתאמן בקביליו".
היו עוד הצעות מקבוצות אחרות בליגה?
"כן. הייתה הצעה גם מליגה ב' ועוד כמה הצעות מליגה ג' והייתה גם הצעה ממנצ'סטר יונייטד, אבל לא רציתי את הכאב ראש של מדינה חדשה ושפה חדשה, אין לי כוח לזה. בסופו של דבר הגעתי לקביליו דרך חבר של רון עמיקם שהמליץ לי להגיע אליהם. חוץ מזה גם נורא רציתי לשחק ליד יוסי אבוקסיס".
איך התרשמת מהמועדון?
"הייתי בהלם. זה מועדון עם ניהול מאד מקצועני. לאימון הראשון באתי עם תיק מוכן, עם בגדים ובכניסה אני פוגש את אלקולומברה, עושה איתו היכרות ואז הוא אומר לי 'לך תתלבש'. אני מסתכל
עדיף ממנצ'סטר.
"ברור. במנצ'סטר אני לא אוהב את הקטע של כל שבוע חולצה חדשה. לא, אבל באמת שהתאהבתי בקביליו למרות שבהתחלה היה לי מאד קשה והיו מקרים שרציתי ללכת הביתה".
למה?
"כי אתה פתאום נמצא עם שחקנים שכל החיים שלהם שיחקו כדורגל, מדברים כדורגל, נושמים כדורגל. כולם היו שחקנים בליגות הגבוהות ואני לא יודע לעצור כדור על החזה. אפילו כשאני רץ באימונים אני לא נראה כמו שהם רצים, עכשיו אני צריך לתקשר איתם באותה שפה. זה כמו שאני אקח את יוסי אבוקסיס ואתן לו תפקיד בפסטיגל".
אז מי החזיק אותך שם?
"אביבי זוהר שהוא מלך, גם זוהר קמינסקי ועידן טוטח, אלה הגרעין התומך. אני חבר טוב של כולם בקבוצה. צריך גם לציין את מומי אלקולומברה, שי מאור ועופר ראובן, שמאמנים אותי ומלמדים אותי את כל היסודות וזה בעצם גם מה שאני מבקש מהם, שיתייחסו אלי כאילו אני ילד בן 13, שילמדו אותי את הבסיס, את כל הדברים הקטנים".
"בתור צופה מהיציע, הכדורגל נראה לך מאד פשוט, אבל כשאתה על המגרש אתה מתחיל להבין את העסק מבפנים. מה שהכי מצחיק אותי זה ששחקן רץ 60-70 דקות, הרגליים שלו נפוחות, הוא גמור מעייפות ואתה שומע מהיציע את הקהל צועק: 'רוץ! תעבור אותו! תן ימינה! למה אתה לא מוסר?' ואתה כולך כבר בכלל מת".
במהלך הריאיון מתגלה גונזאלס כבן אדם מאד משעשע. ישיבה של שעה איתו גורמת לפרצי צחוק לא קטנים עם כמות הבדיחות והסיפורים המצחיקים שלו.
מבחינת כדורגל הוא מעדיף את האירופאי, כמו רובנו. בשבילו הליגות הטובות ביותר הן הספרדית והאיטלקית, כשגם האנגלית היא לא רעה. בארץ, למרות ששיחק בקבוצת הנערים של הפועל חיפה, הוא דווקא אוהד את הקבוצה הירוקה של העיר, מכבי. "מכבי חיפה זה המועדון שהכי מתקרב לאירופה מבחינת הניהול והמחשבה. זה מועדון ייצוגי שחושב כל הזמן קדימה", הוא אומר.
לגונזאלס יש גם סיפור משעשע שקשור לירוקים. "זה היה לא מזמן", הוא משחזר. "הייתה איזו חתונה שפגשתי בה את ניר דוידוביץ', שהוא בחור על הכיפאק, אבל נורא תמים. הוא ניגש אלי ואמר שהוא שמע שאני מתחיל לשחק בקביליו. החלטתי לעבוד עליו ואמרתי לו שאני רק מתאמן שם כדי לחזור לכושר ואני מתכנן בקרוב לחתום במכבי חיפה ושכבר סיכמתי עם יענקל'ה שחר את כל הפרטים".
מי השחקן האהוב עליך?
"יוסי אבוקסיס, כבר אמרתי, בן לוז וגם את דקל קינן ועומרי קנדה אני אוהב לראות".
אצל רודריגו, לשחק בליגה מסודרת (כמה שאפשר...) כמו ליגה ג', זו הגשמת חלום ילדות. "בשבילי לעלות למגרש ביפו זה כמו לעלות לאולד טראפורד. סוף סוף אני מגשים את הריגוש של להיות באמת חלק מהמשחק הזה", הוא מגלה.
עוד שבועיים יש לך משחק בכורה, אתה חושב שתהיה בהרכב?
"לא רק, אני גם מחליף את אבוקסיס בתור קפטן. איזה הרכב, השתגעת? אני אגיד תודה אם אני בכלל אתלבש למשחק הזה. יותר מזה, אני אגיד תודה למאמן אם הוא ייתן לי לשחק רבע שעה כשכבר נוביל 1:17. האמת שכרגע אני גם לא יכול לשחק כי כרטיס השחקן שלי עוד לא מוכן".
כאילו שאם הוא היה מוכן היית משחק.
"אני יודע שלא, אבל זה נשמע טוב שאני לא משחק כאילו בגלל עניינים בירוקרטיים".
"לא, באות הרבה נשים למשחקים של קביליו גם בלי קשר אלי".
תמשיך לשחק כדורגל גם בעונה הבאה?
"נשחק עד סוף העונה ואז נשב ונראה כי יש לי גם סעיף שחרור לאירופה. אני כבר מתחיל לדבר כמו כדורגלן והכי אני אוהב את המשפטים של הכדורגלנים. אנו חיים משבת לשבת, כדורגל משחקים תשעים דקות, הליגה עוד ארוכה. אני חולם להגיד את המשפטים האלה לטלוויזיה אחרי משחק. אני גם עושה את זה טוב".
אז אולי שאבוקסיס וחבריו ישחקו ואתה תהיה דובר הקבוצה?
"נראה לי שזה באמת עדיף...".
עם כל ההומור העצמי של גונזאלס על קריירת הכדורגל שלו, שאותה התחיל לפני כחודשיים, הוא לוקח את העסק מאד ברצינות. "אני יכול להגיד לך שאני רץ המון ושומר על כושר בלי קשר לכדורגל. הפחתתי גם בסיגריות וגם אלכוהול אני לא שותה הרבה. הלוואי ותהיה לי האפשרות להשלים משחק שלם של תשעים דקות. אני אהיה מאד גאה בעצמי. אל תשכח שגם יחסית לכדורגלן, שהתחיל עכשיו את הקריירה, אני די מבוגר. בכל מקרה אני מקווה ללכת על זה עד הסוף".
איך האימונים בקביליו? עושים לך הנחות?
"איזה הנחות, אפילו אין הנחת סלב. כמה שהאימונים קשים האווירה נורא כיפית. ברגע שמתחיל האימון אני כמו כולם".
בטח כבר יש עליך בדיחות...
"פחות או יותר. איציק ונטורה שחקן הקבוצה אומר כל הזמן שהשחקן שיהיה הכי טוב באימון ייצא איתי לדייט. ישנם גם מצבים שאומרים לא לנגוח כדי שהפנים שלי לא ייפגעו".
"זה מוזר, אבל זה הכיף. כבר אמרתי שזה הגשמת חלום בשבילי. לגבי הקהל זה משהו מדהים. במשחק האחרון היו יותר מאלף איש וזה כיף לא נורמלי שהם מעודדים את השחקנים. אחד מהאוהדים אמר שהוא גם רוצה לכתוב לי שיר".
יש סיכוי שתעזוב את עולם הבידור ותנסה ללכת על כדורגל בכל הכוח?
"לא רק זה. אני גם אנסה לעבור את אלון מזרחי במלכות השערים".
איפה אתה עוד חמש שנים? בגמר של רוקדים כוכבים או עם גביע כלשהו?
"עוד חמש שנים אניף את גביע הבונדסליגה".
אולי אחרי שתהיה שחקן תרצה גם לאמן.
"האמת שזה מאד מעניין אותי לאמן. אולי באיזשהו שלב אני אחליף את אלקולומברה על הקווים".
לסיום קח סיטואציה. מחזור אחרון בליגה ג', קביליו נגד קריית אונו במשחק על העלייה. דקה תשעים. קיבלת כדור מול שער ריק, בעטת החוצה וקביליו פספסה את העלייה.
"וואי וואי, איזה סרט רע זה, אני לא אגיע הביתה בחיים. האוהדים ירצחו אותי, הבעיה גם שזה תסריט שהוא מאד הגיוני. אבל תרשום עוד דבר שאני רוצה שיקרה. אני רוצה שיקללו אותי. נראה לי זאת השריטה שלי, אבל אני פשוט מת לעלות למגרש ושאוהדי היריבה יקללו אותי".
אבל ליריבות בליגה ג' יש בקושי אוהד אחד.
"אז מצדי שהשופט יקלל אותי".
הכתבה מתפרסמת במקומון זמן ת"א
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם