בועטים את הכדור לרשת ביטחון
השפעות המיתון על הכדורגל הישראלי מרחיקות הרבה מעבר לגאידמק: תקציבים יקוצצו בעד 50 אחוז, ספונסרים יצמצמו את התמיכה, קבוצות אוהדים יהדקו חגורה ופחות מנויים יימכרו ד הבשורות הטובות: יחסי ההימורים יחייכו אלינו, ואולי אפילו תירשם עלייה במספר הצופים
הכדורגל הישראלי הוא צרכן לא קטן של הכלכלה וההשפעה עליו היא מיידית, החל מרמת בעל הקבוצה ועד לרמת האזרח הקטן רוכש הכרטיסים. החודשים הקרובים יטלטלו פה ושם קבוצות שלא לקחו בחשבון קריסה של גורמים הכנסתיים, אבל החל מהפגרה הקרובה כבר נראה את המיתון חזק מאוד בעונת המלפפונים וגם אחריה.
לא בטוח שאחרי המיתון הזה, ייראה הכדורגל שלנו אותו דבר. אדם שמעורה בתחום אמר אתמול: "אם גאידמק היה יכול להביא 120 מיליון שקל, הוא לא יכול עכש שיו להביא אפילו 120 שקל."
איזי שרצקי הוא מאלה שמוגדרים כטייקונים. עירוני קריתששמונה אינה מועדון גדול אבל התקציב שלה גדול יחסית, בזכותו. באנשים מהסוג שלו תלויות קבוצות סטייל קרית-שמונה. הוא אישית לא במצב רע, אבל יש בעלי קבוצות אחרים שקריסתם עלולה לגרור איתם מועדונים בעלי שם.
החורף שרצקי מתכוון להביא חמישה שחקנים בניגוד לתוכניות, וייתכן שאחרים לא היו יכולים לעשות זאת בקבוצתם. שרצקי: "המצב הכלכלי יחזיר את כולנו לפרופורציות. המעבר ל-16 קבוצות יעזור לזה. אני מביא חמישה זרים עכשיו ואחת הבעיות של אנשים כמונו היא שאנחנו רוצים להצליח בתחביב הזה ולפעמים נגררים."
לשרצקי יש לדבריו את תקציב השחקנים (רכש ושכר) החמישי בגודלו בליגה, כ-12 מיליון שקלים. "בעתיד הקרוב מועש דונים גדולים לא יוכלו להחזיק תקציב של יותר מ-18 עד 22 מיליון שקלים, והקבוצות הקטנות בין 5 ל-10 מיליון. השחקנים החדשים ירוויחו פחות. ספונסרים יתנו הרבה פחות, תהיה פגיעה קשה מהכנסות מפרסום, התרומות יירדו. הקבוצות יצטרכו להקטין משמעותית את התקציב ויביאו פחות כסף. אין ספק שטייקונים חדשים לא ייכנסו למירוץ. תהיה ירידה בפעילות של עד 50 אחוז. תהיה פגיעה קשה מהטלוויזיה, החוזים האלה יסתיימו פעם. יהיה קשה להביא את הכסף שהבאנו מהבית. אולי השחקנים יבינו שצריך להילחם יותר בשביל משכורתם."
הרבה מעבר לגאידמק, גם סוג אחר של קבוצות, מאלה המוגדרות הגדולות שבקטנות, יכולות להיפגע אנושות כתוצאה מקריסה כלכלית. קבוצה כזו היא מיזם האוהדים הפועל קטמון, שמחצית מתקציבה השנתי מבוסס על ארבעה משקיעים שכל אחד מהם מכניס 250 אלף שקלים.
יום אחד הרים אחד מהם טלפון לאורי שרצקי והודיע לו: "למרות שאני מת על קטמון ומאוהב בפרוייקט, ערך הנכסים שלי ירד ב-90 אחוז וזה כבד עליי." בקטמון הבינו שהם בברוך. "יכולנו ללכת למעקל," מספר שרצקי, "אבל אנחנו לא מתכוונים לבקש את הכסף. תוסיף פיטורי מאמן שעולים לנו 100 אלף שקלים ואישעמידה בגיוס מניות בגובה 170 אלף שקלים, ואתה מגיע לחצי מיליון שקלים בור."
בקבוצה
"הקבוצות הממש קטנות חיות מתמיכות עירוניות, ועל הפיצפונות המיתון לא ישפיע בכלל," מסביר שרצקי, "זה ישפיע על הבינוניות ומטה ועל אלה שחיות מהשוק, קהל ואוהדים, כמו גם על אלה שתלויות בבני אדם בודדים. אם היינו בגירעון של שלושה מיליון שקלים היינו בבעיה קיומית, אבל תן משחק גדול אחד, משחק עלייה או משחק גביע, אולי דרבי נגד בית"ר, ונגמר הסיפור של הגירעון."
בניגוד לנגיסות פה ושם במרוצת השנים של ההימורים הבלתי חוקיים, את הירידה האחרונה בהכנסות הטוטו שמתייצבת בחודשים האחרונים על בין 10 ל-13 אחוז, תולים שם בעיקר בהאטה בפעילות הכלכלית. "יש מיתוס שגורס שמיתון טוב להימורים. אנחנו לא חושבים שזה נכון," אומר מנכ"ל מועצת ההימורים עופר פרי. "יש מגוון רחב של מהמרים. חלק באים עם כסף קטן וחלקם לקוחות גדולים. כשהכסף הפנוי קטן יותר, יש ירידה טבעית."
פרי: "הפרסים חייבים להישאר אותו דבר. ברגע שהמהמר שוקל איפה להשקיע, כי הוא רגיש לכסף, אני לא יכול להקטין את אחוז הפרסים. אם נרצה לשמור על רמת ההכנסות לא נפגע בפרסים, להיפך." המשמעות: יחסי ההימור יגדלו. על הימור כי מכבי חיפה תנצח בקרית אליעזר את הכח נקבל יותר.
גם ההקצבה לכדורגל לא תיפגע. פרי מספר כי כבר באוגוסט נצפה סוג של משבר כלכלי וההסכם השיווקי עם ההתאחדות לכדורגל שנחתם לאחרונה יבטיח בשלוש השנים הקרובות עוגן יציב של הכנסות קבועות. "זה מבטיח להם כי למרות המיתון והסכנה של ירידה בהכנסות שלנו, ההקצבות יינתנו. יש כאן 70 מיליון שקל של ועדת הקצבות ו-60 מיליון שקל של הסכם שיווקי - אופק פיננסי של שלוש שנים."
שינוי הרגלי הצריכה של הציבור הקטן ישפיע על מחירי הכרטיסים? לא בטוח. מה שכנראה יקרה, ואת זה מנסה מכבי נתניה לאחרונה למנוע, הוא ירידה במספר המנויים. ההסבר פשוט: במצב הכלכלי החדש, אדם מוכן להתחייב במנות קטנות, אבל קשה להוציא סכום אחד גדול. נתניה מעלה כרגע את מחירי הכרטיסים כדי לעודד מכירת מנויים. בעוד חודשיים, כשהמיתון יישב בסלון של כל בית בישראל, יראו פחות צ'רלטון ויקנו יותר כרטיסים, לא מנויים.
איך זה?
אנשים לא נוסעים לחו"ל ומפצים את המשפחה בבידור הזול, וכדורגל, במיוחד אם הוא אמצעי הבידור היחידי במשפחה, הוא פתרון זול. מיתון בעייתי בעיקר כלפי הקבוצות הגדולות."
והאוהד? נ. הוא אדם כבן ,40 אב לשניים שהולך עמם למשחקיה של קבוצת כדורגל ספציפית מאיזור המרכז. הם משלמים 160 שקלים בקופה לכרטיסים, 30 שקלים לשלוש כוסות קולה, 10 שקלים לשתי שקיות גרעינים וביום שרבי במיוחד 10 שקלים לקרטיבים (הוא מוותר,( וכל זה אחרי ארוחת הצהריים. מדובר על הוצאה של 400 שקלים בחודש למשחקי בית. במשחק חוץ ההוצאה גדלה ב-40 אחוז, כולל דלק וארוחה מפסקת.
נ. יודע מה יקרה: "אני מפסיק לנסוע למשחקי חוץ. אני מאלה שהם ישראלים ממוצעים. אובר סביר בבנק, זה חלק מהדיל שלנו עם החברה הישראלית, והאובר בסכנה כי הבנקים לחוצים. אנחנו חייבים גם להאט את הפעילות הכלכלית שלנו. לקרית אליעזר לא אסע השנה. בלאו הכי אנחנו מפסידים שם. הנה, חסכתי 300 שקל."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם