ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

ציון שליש

הכניסה המוצלחת של אלישע לוי, הכדורגל הגרמני של נתניה, האופטימיות של גוטמן, ההתרסקות של בית"ר, המשבר של לוזון, העזיבה של גנאים, ההימור של מישל דיין והמכות של מכבי ת"א. אייל לוי מסכם את הסיבוב הראשון בליגת העל. חלק א'

מכבי חיפה – זה ידוע. כשהולך, אז גם אם בועטים החוצה, הכדור פוגע בדגל הקרן ונכנס.

הרי יש שנים שאתה משלב ילדים בהרכב ובסוף הם נעלמים בתוך ערפל הבינוניות. זה קרה בחיפה עם בנצי רוזנפלד וערן לוי ויש שנים שאתה משלב את אייל גולסה ומוחמד גאדיר ועוד זוכה באליפות. אלישע לוי נכנס ברגל ימין לליגה של הגדולות.

זה היה גם הסיבוב בו יניב קטן חזר מהכפור וליאור רפאלוב הראה סממנים של מימוש פוטנציאל. חיפה כנראה הייתה חייבת ניעור רציני בכדי לחזור לעצמה . ציון: 8.

מכבי נתניה – אפשר לבקר מהיום ועד מחר את מתיאוס, על נסיעותיו התכופות לגרמניה בעיצומו של שבוע אימונים, אבל עם תוצאות קשה להתווכח. נתניה משחקת ממושמע ויעיל. 'סגנון גרמני', היינו קוראים

לזה במהלך המונדיאל.
 
זה אומנם לא הכי יפה בעולם, אבל הנה סוף סוף מדברים עליה כמועמדת לגיטימית. מי אמר שלותאר לא יעבור את החגים? אפשר בהחלט לחשוב על מתנה יפה לחג המולד. ציון: 8.

לותר מתיאוס צילום: דני מרון

הפועל ת"א – אחרי הדרבי שוכחים להם הכל. לכו תספרו עכשיו על מפגנים משמימים, תירוצים מביכים ונפילה כואבת באירופה. יש המון דברים שאלי גוטמן ייאלץ לשפר בסיבובים הבאים, בכדי להתאים את המועדון למיקומו הגבוה.

אבל יש גם הרבה מרחב לאופטימיות. יבואה, שהוכיח שהוא חלוץ שמתאים גם לרמות הגדולות. לאלא, שמסוגל להיות מציאת העונה ואניימה, שחזר להיות הגדול מכולם. ציון: 6.

מכבי פ"ת – גיא עזורי מאמן מצוין. נקודה. אפילו לא פסיק. הוא עבר סטאז' במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, רחוק מעין הזרקורים והגיע לעינה הפקוחה של המשפחה השלטת.

בלי תקציב גדול, אבל עם פגיעה משובחת בזרים (דמבלה, בסטיאניני, גרנצ'רוב) ולא נשכח את פרויקט שיקום אסולין, שנראה כרגע מוצלח במיוחד. הסוס השחור של הליגה. ציון: 8.

מ.ס. אשדוד – מסוגלת להרבה יותר עם הכישרון של רביבו והסיום של מקרייב. שוב אותו מועדון שלא מצליח להיגמל ממחלות ילדות ואינו שומר על יציבות. לכן, ביום משחק, הכל עדיין תלוי בצד שעליו הם מתעוררים. יש ימים שהם בלתי ניתנים לעצירה וימים שגם נבחרת מאולתרת ברחוב תוציא מהם נקודה. בתעודת השליש נכתוב – חייבים להשתפר ואם אפשר, שוער רציני. ציון: 6.

בית"ר ירושלים – הבעיה היא לא על המגרש, אלא אצל הטייקון שמתרסק לו אי שם הרחק מטדי. עושה רושם שהקשר בין האוליגרך הנדיב, למועדון שהעלה אותו על המפה, עומד בפני פירוק או שינוי קיצוני.

אז העונה זה כנראה סיבוב הפרידה מהמרצדס הנוצצת ובקרוב חזרה עגומה לימי הצנע. דווקא מהתוצאות המביכות אני מסרב להתרגש. קורה גם בבתים היוקרתיים ביותר. זו תופעה מוכרת שאחרי עונות שיא באים השובע והעייפות, סימן מהבהב שחייבים ריענון והחלפת שחקנים. אבל במצבם, סיכוי קלוש שהצעד המתבקש יגיע (עיין ערך גאידמק).

אז נכון לעכשיו, רחמים על ראובן עטר. איש מקצוע יסודי והגון, שהגיע לעמדה הנחשקת דווקא כשמפרקים את התפאורה. ציון: 4.

הפועל פ"ת – באירופה מועדונים גדולים מציבים סקאוטים בכל רחבי המדינה בכדי לאסוף כשרונות מצטיינים. אחד כמו שמעון אבו-חצירא לא היו מפספסים. חלוץ עם גוף ונוכחות, אחד שיודע לשים רגל בריאה בכדור ולנווט אותו ישר לרשת. בליגה שלנו מדובר במוצר נדיר, אז איך הוא לא הופיע על הראדאר? שאפו להפועל פ"ת על המציאה המניבה.

חוץ מהחלוץ והיכולת המרשימה של ויסה, מדובר בקבוצה לא צפויה שעדיין מחפשת את עצמה. ציון: 5.

 
מכבי ת"א – עצוב. רן בן שמעון הוא מאמן מעולה שבנה את מכבי ת"א הפוך. כל המבנה עקום. הגנה בינונית, לצד קישור והתקפה נוצצים ויקרים. עכשיו אי אפשר להגיד 'אז מה? שינצחו 2-4'. זה לא עובד. כשאתה סופג גולים מצחיקים כל ההרכב רועד מחוסר ביטחון. תשאלו את בוזגלו ויברויאן.

אז כלל ראשון בקבוצת כדורגל, בונים מלמטה ואת העונה הזו, כבר אחרי סיבוב, אפשר כנראה לקפל ולשים בארון. הפנים צריכות להיות לעתיד. ליצוק מבנה עם יסודות איתנים ולשנים ארוכות, כי מה שיש שם היום זה בזבוז כסף.

עם ההתרסקות הכואבת מתחיל מבחנם הגדול של ההנהלה חסרת הניסיון והמנג'ר המתחיל. השנה עוד אפשר לסלוח להם, בתוספת הערה בתיק האישי, אבל לא יותר. אם בקיץ הם ימשיכו להתברבר ולטעות, ההשפלה בדרבי תהיה רק אחת מתוך סדרה ארוכה של מכות כואבות. ציון: 3.

עירוני קרית שמונה – מישל דיין הגיע בנקודה שבה בדרך כלל מסרבים להצעות. זאת אומרת אחרי עונת בכורה מוצלחת בליגת העל. משם לעיתים קרובות רק אפשר ליפול. וקרית שמונה באמת פחות טובה ומרבה להיאבק בבינוניות.

ובכל זאת, לצד הופעות חיוורות, היא ניצחה את בית"ר ומכבי ת"א בכדי להוכיח שגם את העונה הבאה היא כנראה תעשה בליגת העל. לכן אם רוצים שדיין יצליח, הכל תלוי באורך הנשימה של איזי שירצקי. מילת המפתח, במקרה שלפנינו, 'סבלנות'. ציון: 5.

בני יהודה – משהו לא טוב עובר על גיא לוזון מאז שעזב את מכבי פ"ת, בגלגול הראשון. רק ימים קשים של מאבקים ותחתית וקהל שנובח מהיציע והנהלה שנותנת גיבוי.

אם בני יהודה תרד השנה, תידבק לו תווית בלתי מחמיאה בעליל ולא תעזור המשפחה התומכת והמסייעת. לדעתי הוא בחור מוכשר שנמצא במומנטום שחור.
אז כישרון הוא לאו דווקא מחמאה שאפשר להיאחז בה. בלשכת האבטלה מסתובבים לא מעט מאמנים שפעם החזיקו מהם והיום כבר לא. ציון: 4.

בני סכנין – העזיבה של מאזן גנאים עלולה להתברר כהרסנית ונקודת ציון משמעותית בספרי ההיסטוריה. מאזן היה הקבוצה ובגללה גם כבש את ראשות העיר.
 שחקנים רצו בשביל היו"ר, מאמנים הגיעו בזכותו.

עכשיו, כשהוא יהיה עסוק בכבישים ובביוב, לכו תדעו איך סכנין תנוהל, כי גם ככה כל עונה מוצלחת נראתה כמו נס משמיים. בינתיים היא בסכנת ירידה וסימן שאלה ענק מרחף מעליה. ציון: 3.

הכח עמידר ר"ג – כל מקום, חוץ מהאחרון, ייחשב להישג. על קבוצה שהכוכב הגדול שלה הוא ברק בדש ואת הזרים היא הביאה בעזרת העודף שהיא קיבלה במכולת, אין מה להוסיף.

אני לא חסיד גדול של דודו דהאן. עד עכשיו אני לא קולט את הקומבינה של מאמן-סקאוט-סוכן, אבל חייבים להודות שעם כל הכלים המוגבלים שיש לו, הוא הצליח לייצר צורה שנותנת פייט. ציון: 4.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...