דירוג פיפ"א: ישראל עלתה למקום ה-15 בעולם
דירוג שיא בכל הזמנים לנבחרת של דרור קשטן, הממוקמת בין 15 הנבחרות הטובות ביותר בעולם. ספרד עדיין ראשונה, איטליה שנייה. אנגליה חזרה לעשירייה הראשונה. שוייץ זינקה למקום ה-27, יוון 18. כל הפרטים על שיטת הדירוג של פיפ"א בפנים, הכינו מחשבונים

כזכור, ישראל ניצחה את נבחרת לוקסמבורג וסיימה בתיקו 1:1 עם נבחרת לטביה. כנראה שהתוצאות הללו מספיקות על מנת להעלות את ישראל למיקום חסר תקדים בכדורגל העולמי, מיקום אשר מציב אותה בין 15 הנבחרות הטובות בעולם.
נבחרת ספרד ממשיכה לשמור על המקום הראשון גם בדירוג הנוכחי, גרמיה עלתה למקום השני, איטליה ירדה לשלישי. הולנד רביעית, ברזיל חמישית וארגנטינה עלתה מקום אחד למקום השישי. נבחרת קרואטיה מדורגת שביעית, רוסיה שמינית וצ'כיה במקום התשיעי. מי שחוזרת לעשירייה הראשונה היא נבחרת אנגליה, שהתייצבה במקום העשירי בעולם.
בבית הישראלי במוקדמות המונדיאל, ירדה נבחרת יוון מקום אחד אל המקום ה-18. שוייץ זינקה אל המקום ה-27, עלייה של 18 מקומות. לטביה ירדה מקום אחד אל המקום ה-65, מולדובה צנחה 11 מקומות (76). לוקסמבורג במקום ה-127.
ביולי 2006 דורגה ישראל במקום ה-51 בעולם, לכל הדעות מיקום הרבה יותר הגיוני עבור הכחולים לבנים מאשר הטופ-20. כלומר, הנבחרת טיפסה במהלך השנתיים האחרונות 35 שלבים. כדי להבין איך זה קרה, צריך קודם כל להכיר את שיטת הניקוד של פיפ"א.

הגורם השני הוא חשיבות המפעל בו נערכת ההתמודדות. הדרגה הגבוהה ביותר הוא משחק בגביע העולם (הניקוד המתקבל מתוצאת המשחק מוכפל פי 4). משחקי אליפות יבשתית, כמו היורו, נמצאים בסדר החשיבות השני (פי 3). מוקדמות למונדיאל או לטורניר יבשתי הם המפגשים הבאים בסדר (פי 2.5) ובדרגה הנמוכה ביותר נמצאים משחקי הידידות (אין תוספת לניקוד).
הגורם השלישי הוא חוזק הנבחרת מולה הושג הניצחון. ההגיון ברור. ככל שהנבחרת שניצחת נמצאת
מיקום היריבה בטבלה מחוסר מהמספר 200 (הדירוג העולמי מכיל עד המקום ה-200), ולאחר מכן התוצאה מחולקת ב-100. התוצאה המתקבלת מכל הנוסחה החביבה הזו מוכפלת לאחר מכן בניקוד הכולל. מבולבלים? אפשר להבין. העיקר שהחבר'ה באופ"א יודעים לעשות את זה.
הגורם האחרון בחגיגת המספרים הוא היבשת בה נערכת ההתמודדות. משחקים באירופה זוכים לחשיבות הגבוהה ביותר. לאחר מכן בסדר יורד דרום אמריקה (הניקוד מוכפל פי 0.98), ויתר היבשות (פי 0.85).
כל הגורמים שצוינו נכנסים לבסוף למכפלה אחת והתוצאה המתקבלת נותנת את הניקוד לכל משחק, ונסכמת עם יתר המפגשים באותו החודש לידי הניקוד הכולל.
יש לציין ששיטת חישוב הדירוג שונתה לאחר גביע העולם בגרמניה לפני שנתיים. עד אז נלקחו בחשבון התוצאות שהשיגה כל נבחרת בשמונה השנים לפני כן. החל מיולי 2006 נספרות רק ארבע האחרונות. ולכן בכל דירוג חודשי, בנוסף לניקוד המצטבר שהושג, מורד גם ערך הנקודות שהשיגה הנבחרת בכל אחת מארבע השנים הקודמות.

אז אם נחזור לביצה המקומית וננסה לברר איך בכל זאת עלתה ישראל עד למקום ה-16, ניתן למצוא שתי קפיצות מדרגה גדולות בדרך. בדירוג שפורסם בספטמבר 2006 זינקה ישראל מהמקום ה-51 ל-36, לאחר הניצחונות על אנדורה ואסטוניה בפתיחת המוקדמות ליורו 2008.
עוד זינוק נרשם בדירוג של נובמבר 2007 כשהחבורה של קשטן עלתה מהמקום ה-37 למקום ה-26, ימים בודדים לאחר שגברה במשחקי הנעילה הלא חשובים של מוקדמות יורו 2008 על רוסיה ומקדוניה. עם זאת, צריך לזכור שמעבר לתוצאות של הנבחרת ישנן גם השינויים שחלים ביתר הנבחרות שמסביבה בדירוג.
מה צפוי לנו בחודשים הקרובים? הקמפיין של הכחולים לבנים ימשיך רק בחודש מרץ. עד אז ניתן לצבור נקודות רק במשחקי הידידות מול חוף השנהב והונגריה. לעומת זאת, צפויה ישראל לאבד את הניקוד ממשחק הידידות בו הביסה 0:6 את אזרבייג'אן (18 בפברואר 2004). כך שלקשטן וחניכיו אין ממש הזדמנות להשפיע על הטבלה, והמיקום של ישראל בחודשים הקרובים ייקבע בעיקר לפי התזוזות של יתר היריבות בטבלה העולמית. ספרד תתכונני, הנה אנחנו באים.