ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

יוסטון רוקטס: יהיה פיצוץ

nrg ספורט גאה להציג, זו השנה החמישית ברציפות, את הפרויקט בו ייסקרו כל קבוצות ה-NBA. והיום: רון ארטסט יכול לפרק עבור יוסטון כל יריבה עד לאליפות, בתנאי שלא יפרק קודם את הקבוצה שלו

מפרט טכני: סן דייגו רוקטס הוקמה ב-1967, ועברה ליוסטון אחרי ארבע שנים. בעונה שעברה: מאזן 27:55, מקום שלישי בבית הדרום-מערבי וחמישי במערב. בפלייאוף, כרגיל, לא עברה סיבוב, הפעם באדיבות יוטה שניצחה 2:4 למרות שלרוקטס היה יתרון ביתיות. מאמן: ריק אדלמן (62), מתחיל עונה 17 בליגה ושנייה ברוקטס.

אולם: טויוטה סנטר, 18,300 מקומות, פתוח מאז 2003. ממוצע צופים: 17,524 איש (מקום 16 בליגה). שווי הקבוצה ע"פ פורבס: 462 מיליון דולר (מקום 5 בליגה). אליפויות: 1994, ואז 1995, ומאז 1997 לא עברו סיבוב בפלייאוף.

מה עשינו בקיץ האחרון: קבלו מעשייה, או אם תרצו, משל לימים האחרונים של תשרי. מעשה בקופץ לגובה מאוד מוכשר, שהגיע לראשונה בחייו לתחרות גדולה. מלא ביטחון עצמי, הוא העמיד את הרף גבוה. ניגש, ונכשל.

חלפה שנה, והחלטה גמלה בלבו: הפעם אני עובר. התכונן, עבד עם פסיכולוג, הגיע, קפץ ונכשל. חלפה עוד שנה, הצטייד בביגוד אווירודינמי, הגיע, קפץ והרף שוב נפל. לשנה הרביעית, קנה נעליים מיוחדות, עם קפיצים. ניתר הכי גבוה שאפשר באימונים, הגיע לתחרות, ונכנס עם הראש ברף. כעת, הבטיחו לו הרופאים, ניתן לך תרופה מיוחדת שתקפיץ אותך גבוה מתמיד. המילכוד: לעולם לא תדע מהן תופעות הלוואי. 

משנה לשנה, מאז חברו להם יאו מינג וטרייסי מגריידי לציוות ה-1-2 הגדול של הליגה כביכול, הרוקטס עובדים לפי נוסחה קבועה: הגבה את רף הציפיות, התקרב אליו, הפל אותו. הפסד 4:3 בסיבוב הראשון עם 40 הפרש בדאלאס, עונה אחת ללא פלייאוף בכלל, הפסד 4:3 בסיבוב הראשון ליוטה בבית במשחק השביעי, והעונה שעברה היתה שידרוג של המזוכיזם: פציעה של יאו שלא פגמה ברצף מדהים והיסטורי של 22 ניצחונות, השני באורכו בתולדות ה-NBA, ואז עוד פציעה בפלייאוף, דווקא של סקיפ אלסטון, שעזרה ליוטה לנצח בסדרה 2:4.

על הדרך, הרוקטס החליפו מאמן ותיגברו כל הזמן את הצוות המסייע. לאט לאט, התברר שאולי הבעיה היא לא בצוות המסייע. כשיאו וטימאק חברו, הם היו הכוכבים הצעירייייים, ברגעים הכי יפים של החייייים: יאו היה בן 24, מגריידי בן 25.

העונה טימאק יציין 30, ויאו יעשה זאת בעונה הבאה. שניהם כבר שכחו מהי עונה ללא פציעות. טרייסי החמיץ בשלוש עונותיו האחרונות 52 משחקים, הסיני 86. אצל טימאק זה בדרך כלל בטפטופים, פעם כואבת הברך ופעם הגב ופעם הכתף, ויאו, כסיני עם כינור גדול, נוהג פשוט להיפצע בבום גדול. בכל מקרה, איך שתחברו את זה, כלום לא הולך.

השנה, כאמור, הגיע תורה של התרופה המיוחדת. קוראים לה רון ארטסט. גם הוא עבר סיבוב בפלייאוף רק פעם אחת, גם לו יש המון מה להוכיח והוא עוד בעונה אחרונה של חוזה, אבל בניגוד אליהם, הוא עדיין במצב פיזי טוב יחסית (טפו טפו טפו),

ההשתלבות החברתית שלו, בעיקר כשהמאמן הוא ריק אדלמן אהובו, עושה רושם לא רע (מלח מים מלח מים), וגם המצב המנטאלי, שתמיד היה בעייתי אצלו, כרגע יציב (פרסת סוס, טאץ' ווד, יריקה על חתול שחור שיושב בפינה של מראה שבורה מתחת לסולם).

ארטסט לא רק ישדרג עוד יותר את אחת ההגנות הטובות ביקום, זו שמושתתת על יסודות ואן גאנדי ומחזיקה מעמד בזכות שחקני הגנה מצוינים דוגמת שיין באטייה (אם כי דיקמבה מוטומבו הנצחי, בינתיים, לא בעניין); הוא גם יוסיף עוד אופציה בהתקפה, ובניגוד ליאו וטימאק, הוא יהווה את החוליה הבלתי צפויה בצד הזה של המגרש.

יותר מדי "ילדים טובים" יש שם, ברוקטס, כולל ברנט בארי הוותיק שהצטרף הקיץ. אבל לפעמים, ע"ע ראשיד וואלאס, צריך פסיכי אחד כדי להקפיץ אותך לארץ המובטחת. הוא יכול לשבור יריבה, הוא יכול לשבור את יוסטון. וזה תלוי רק בו.

איש המפתח: קראתם עליו לפני רגע, אבל הנה עוד כמה דברים. עם ארטסט, לרוקטס יש בערך 7,204 אפשרויות שכולן נראות מעניינות. הם יכולים להעלות את רון-רון עם שיין באטייה יחד, ושניהם מסוגלים באופן נדיר גם לסגור חודרי פרימטר (עדיפות לבאטייה) וגם להתלכלך עם פורוורדים אגרסיביים (עדיפות לארטסט). הם יכולים לשחק עם ארטסט כפאוור בהתקפה ולשים על המגרש חמישיית קלעים, או כסקנד גארד ואז לזרוק למגרש את סקולה או לנדרי היעילים. הם יכולים הכל.

ועוד מלה אחרונה על ארטסט: הבחור החליף את מספר הגופיה הקיץ מ-93 ל-96, בגלל ש-9 ו-6 נראות כמו qb, שהן קיצור של קווינסברידג', שכונת הולדתו, לה הוא רוצה לעשות כבודדדד. הוא יהיה מספר 96 הראשון בתולדות הליגה. ובמשחק ההכנה הראשון של הרוקטס, הם ניצחו את ממפיס 93:96. מה דן פאר, הנומרולוג של גיא לוי לשעבר, היה אומר על זה?

שימו לב: הרוקטס גם ככה ויתרו על העתיד כדי לנצח עכשיו, כך שגם הרצון לומר לכם להסתכל על ג'ואי דורסי, הריבאונדר הקשוח של ממפיס, יהיה פחות אקטואלי. אבל באופן כללי, הספסל של הרוקטס עשה עבודה נפלאה בעונה שעברה וחלק לא מבוטל מהחבר'ה עדיין כאן. לנדרי, שהבובקאטס ניסו לשווא לקחת מיוסטון, נחשב לשחקן נמוך מכדי לתרום כשהגיע לליגה, אבל קלע באחוז מטורף של 61.6 מהשדה והשכיח בדקות רבות את חסרונו של יאו. לות'ר הד לא מפחד לקחת זריקות, בעיקר לשלוש. ארון ברוקס הקטנטן מעלה את הקצב בהתקפה ומוצא דרכים להגיע לטבעת. צ'אק הייס ומייק האריס שמים גוף ומורידים ריבאונדים.

מה אתה עשית למען הגלובליזציה? לואיס סקולה היה השחקן הבולט של ארגנטינה בהפסד לארה"ב בחצי הגמר, והפריך את ההשערה ע"ש שאראס לפיה מה שעובד באירופה לא בהכרח עובד בארה"ב. אמרו שלא יצליח להסתדר מתחת לסלים? 10.3 נקודות, 6.4 ריב' ו-51.5 אחוז שדה היו תשובה טובה. ובעוד הרוקטס לא מחזיקים אירופים בסגל הנוכחי, דווקא יש להם סנטר שמשחק באיזו מדינה קטנה במזרח, משהו עם איזה מיליארד ורבע איש שאירחה לא מזמן אולימפיאדה.

אופטימי: ארטסט מעביר זקנות את הכביש ביוסטון, עושה למגריידי מסג' במטוס ונרשם לחוג בישול סיני כדי להרשים את יאו הנלהב. בפלייאוף, ההגנה הגדולה של רון-רון ובאטייה משמידה את סן אנטוניו בסיבוב הראשון, הקללה מוסרת, ולפני שהספקתם לומר "היי, הוא לא מזנק ליציע", רון-רון עולה לדוכן, דופק בוסה עסיסית לדייויד סטרן ומניף את הגביע הראשון בחייו.

פסימי: אתם באמת לא רוצים לדעת מה ארטסט עושה לזקנות בכבישי יוסטון, המסג' למגריידי נגמר בפריצת דיסק של טימאק ובסדנת הבישול הסיני הוא חותך ליאו בטעות את כל יד ימין. אחרי שהספיק להרגיז את כולם מגיע זמן הפלייאוף, ושם רון-רון מחליט לקחת את כל הזריקות האחרונות בעצמו, כולל אלה שלא מיועדות אליו. לפעמים זה נכנס, אבל במשחק 7 מול יוטה בסיבוב הראשון, בפיגור של 96:93, זה לא.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...