ראשי » ספורט » כדורגל עולמיגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

האברמוביץ' של הופנהיים

דיטמר הופ שפך 100 מיליון יורו על קבוצת נעוריו וראה אותה ממריאה מהליגה התשיעית לבונדסליגה. הוא הקים מתקנים והשקיע בנוער, אבל הקבוצות בגרמניה שונאות אותו. והוויכוח האם הזינוק של העולה החדשה נובע מניהול נכון או סתם מעודף כסף עוד יקרע את גרמניה

ב-23 באוגוסט העולה החדשה הופנהיים 1899 ניצחה את בורוסיה מנשנגלדבאך 1:0 ותפסה את המקום הראשון בבונדסליגה אחרי שני מחזורים. הופנהיים, שמייצגת כפר בן 3,300 תושבים, נאלצה לשחק את משחקה הביתי במאנהיים מאחר שמגרשה לא יהיה מוכן לכדורגל בסטנדרטים של הליגה הבכירה בגרמניה אלא בעוד כמה חודשים.

באותו משחק נגד גלדבאך, הופנהיים העלתה את ההרכב הצעיר ביותר ב-20 השנים האחרונות של הבונדסליגה והיתה צריכה לנצח בהפרש גדול יותר בגלל שהכדורגל ההתקפי והנועז שלה ייצר אינספור מצבים מול השער.

זה ודאי נשמע לכם כמו מתכון בדוק לסיפור קסום ורומנטי שמאחד את כל אוהדי הכדורגל בגרמניה באהדה ובתמיכה במועדון הקטן שמנסה לשרוד מול כל המועדונים הגדולים, אבל המשחק מול גלדבאך ייצר כותרות לא רק בגלל מה שקרה על משטח הדשא. לאורך המשחק כולו, אוהדי גלדבאך לא הפסיקו לקלל ולחבר שירי נאצה כלפי אדם אחד ביציע. זה היה כל כך בוטה ומתמשך, שהמועדון האורח שלח אחרי המשחק מכתב התנצלות להופנהיים ולהתאחדות הכדורגל הגרמנית.

האדם שאליו הופנתה כל אותה טינה, זה שהתלונן שהוא כבר לא מגיע למשחקי חוץ ועכשיו גם במשחקי הבית של הקבוצה הוא מוצא את עצמו מותקף, הוא דיטמר הופ. הוא שיחק בקבוצת הנוער של הופנהיים בשנות ה-50 ובבגרותו הקים חברת תוכנה שהפכה אותו למיליארדר.

לפני 20 שנה, אחרי שהופנהיים ירדה לליגה התשיעית, הוא החליט לעזור למועדון נעוריו. מאז, הוציא כ-100 מיליון יורו וראה את המועדון ממריא עד לליגה הראשונה בגרמניה. עכשיו אתם מתחילים להבין למה אוהדים של קבוצות מסורתיות כמו גלדבאך פיתחו שנאה יוקדת להופנהיים ולאיש שבראשה ומכנים אותם "פיקציה נובורישית".

אבל המצב מורכב מעט יותר ממה שאותם אוהדים מוכנים לקבל. "אנשים נוטים לצייר תמונה שגויה של הופ", אומר תיאו זוואנזייגר, נשיא ההתאחדות הגרמנית. "הוא ההפך הגמור מאנשים כמו רומן אברמוביץ'". זה נכון במידה מסוימת: הופ הוא אינו הבעלים של הופנהיים מהסיבה הפשוטה שמועדוני כדורגל גרמניים אינם יכולים להירכש על ידי בעלים יחיד. כלומר, מעשית הוא פשוט מחלק כסף.

בנוסף, בחלק הגדול של 20 השנים שבהן הוא מחזיק כלכלית את הופנהיים, הוא עשה שימוש מושכל בכסף שלו ושיפר את התנאים במועדון מהבסיס, הקים מתקנים ומגרשי אימון והשקיע במיוחד בקבוצות הנוער. הופ

גם התעקש שלא להחתים שחקנים יקרים בשלהי הקריירה שהגיעו מחוץ לגבולות גרמניה.

בין 2004 ל-2006, שחקן הופנהיים היחידי שלא נולד בגרמניה היה בוסני שגדל בשווייץ. אבל הפילוסופיה הזו התערערה ברגע שהקבוצה הבינה שעלייה לבונדסליגה הופכת למטרה ריאלית עבורה. בחורף האחרון הופנהיים החתימה שני שחקנים מברזיל ומגאנה, אחד מהם חוזר על ידי מילאן וברצלונה תמורת 20 מיליון יורו. לפתע המאמן, ראלף ראנגניק, נאלץ להגן על התנהלות המועדון. "אם היינו מנסים לקנות בכסף את העלייה היינו מביאים שישה שחקנים ותיקים ומנוסים בכסף הזה, לא כשרונות!" אמר בכעס.

ראנגניק כנראה צודק, אבל עדיין עבור לא מעט אנשים בגרמניה, הניסוי ששמו הופנהיים נראה חשוד ובלתי אמין. נראה כי הוויכוח האם הופנהיים הוא מועדון שמזנק קדימה ללא פרופורציות רק מעצם היותו בעל אמצעים בלתי מוגבלים, או שמדובר באנשי כדורגל מחויבים שעשו הכל נכון, ימשיך לקרוע את גרמניה לשניים כל העונה ואולי אפילו זמן ארוך הרבה יותר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...