לא שוכח, לא סולח
אחרי שנים רבות שבהן בלע את עלבונו ושמר בבטן, שמלוק מחרובסקי שובר שתיקה ומדבר על הכול: האכזבה העצומה מהשותף שמעון מזרחי, הסיבה לפרישתו מהנהלת מכבי תל אביב, השיחה האחרונה עם רלף קליין, הנפילה לסם של אולסי פרי, סיום הרומן עם מיקי ברקוביץ' והימים היפים שבהם העמיד את כל עיתונאי הספורט בשלשות
שמלוק מחרובסקי צילום: יוסי אלוני
שמלוק, המכונה גם שמואל מחרובסקי, הוא ללא ספק איש של פעם במובן הטוב של המילה. לי הוא תמיד מזכיר סוג של רן פקר ואלי לנדאו. ערבוב של ישראלי אסלי, מחוספס כמו שצריך, קצת שמשון הגיבור ואבו עלי, פה גדול וטווס רב נוצות שנאנח על אובדנה של ישראל היפה והגיבורה שהלכה לה לבלי שוב.
וכמובן יש לו את צמודתו ב-48 השנה האחרונות, מי שהעצימה את מיתוס היפים והחזקים. זאת שכונתה "מחלקת הכדורסל" של מכבי תל אביב או מכבי עלית, אליה בא שמלוק בשנת '60 של המאה הקודמת, ניהל אותה ביד רמה עם שמעון מזרחי, עד שעזב במפתיע את ההנהלה בשנת '92 (שנה לפני אובדן האליפות לגליל.(
צמודתו עד כדי כך שלא נפרד ממנה נפשית עד היום וגם לא התפנה לבנות כמו שצריך את חייו הפרטיים, מלבד אפיזודה קצרה בגיל ,45 כשהתחתן עם ורד עמיאל בת ה-.24 חתונתו זכורה בזכות הפסקת חשמל שאיימה לבטל את האירוע. בעודו מגשש בחשיכה, נשמע קולו של שמלוק מקשה על אחד האורחים במקום: "יורם (הכוונה לאוברקוביץ,' בזמנו יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, א"פ,( אתה רוצה שכולם יילכו עכשיו הביתה."? אחרי שניות, חודש הזרם.
הוא סרבן ראיונות סדרתי, ואני יכול להבין אותו. אלה ימים בהם הוא ושותפו במשך עשרות שנים, שמעון מזרחי, כבר לא יכולים לשלוט בעיתונות כפי שעשו בשנות ה-,70 ה-80 וקצת בשנות ה-.90
רוב אנשי התקשורת שבהם נתנו אמון עיוור פרשו או איבדו מכוחם, והוא בסך הכול תמיד רצה לשלוט באינפורמציה שיצאה: "היינו כוחניים, זה נכון. אתה יודע עם מי הייתי מדבר? משה לרר, שייע פורת. יש גם עיתונאי, שאני לא רוצה להזכיר את שמו, שהיה אוכל מהיד שלי כל ידיעה במשך שנים, אבל יום אחד אחרי שהפסקתי לבוא למכבי, לא התקשר אליי במשך חמש שנים. צער בעלי חיים. נחזור לאותם ימים. היו עיתונים כמו דבר ושמבר, כל מיני שטויות. הם היו רצים לכל מקום כדי לדעת, אבל כלום לא היינו נותנים להם. היינו בשליטה מלאה. לא הייתה טלוויזיה. היה גדעון הוד ברדיו ושלושה-ארבעה עיתונאים."
אבל העיתונאים האלה לא כתבו מה שהם ראו. הם מעלו בתפקידם.
"הם רצו להמשיך לחיות ולהתפרנס? הם רצו שאמשיך לדבר איתם? הם היו בשבילי אנשים מתים אם הם היו מפרסמים משהו שקרה באימון של מכבי שלא רצינו שיתפרסם. אם באימון היו מכות עם ארל ושמרל וסטיב צ'ובין ובאחד העיתונים היה כתוב - אותו עיתונאי לא היה יכול להתקרב אליי בערך חודש. הוא היה בא ואומר לי 'אבל שמלוק, זה קרה באימון' ואני הייתי עונה שהם לא יכולים לפגוע בקבוצה. מכות הן חלק מאימון. אתה רוצה לכתוב? תכתוב, אבל תשלם את המחיר. היום אי אפשר לשלוט בזה. כל אחד מעביר לשני ואם לא מדברים עם שמלוק, מדברים עם כץ. ידיעות מגיעות היום לעיתונאים בהודעות SMS מכל מיני שטינקרים, ועוד לפני שנגמר האימון, הכתבה כבר מוכנה."
תני הגאון
לא להאמין, אבל מחרובסקי, לשעבר בעל משרד הפרסום "שמלוק רבן," נולד כבר לפני 71 שנה בבית חולים פרויד שניצב מול מה שהיה פעם קולנוע עדן. שמעון מזרחי צעיר ממנו בשנתיים ולמרות הפנאטיות המשותפת לשניהם, הם שונים מאוד במזגם. שמלוק איש רעים להתרועע, יש לו חברים מצוינים גם במחנה האדום ובניגוד למזרחי המופנם, הוא זורם, מצחיק ובעל קסם אישי עצום.
הוא גדל בתל אביב וגר בשכונת סומייל בצפונה של העיר. בן דורו אריק איינשטיין, איתו מצא שפה משותפת, זוכר אותו משחק כדורגל במגרש "עמירם" של ברית מכבים עתיד ברחוב לסינג, לימים רחוב נתן החכם.
איינשטיין: "היה לו חוש הומור נדיר והוא היה קונדסאי לא קטן. היה רואה בחורה ברחוב ורץ אחריה ובורח. יום אחד, בשנות ה-,70 אנחנו יושבים ב'כתר המזרח' ואז היו דיבורים על זה שמיקי ברקוביץ' יילך אולי ל-,NBA לאטלנטה. הוא בדיוק חתם אז לשנתיים במכבי, אבל התחילו איתו בעיות והוא רצה לעזוב. אמרתי לשמלוק 'מה אתם עושים לו שריר, תנו לו ללכת.' ואז הוא הסתכל עליי ואמר לי 'אריות, אתה נאיבי. הוא חתם חוזה, קיבל דירה ומטבח ופתאום הוא בא עם האבא הרומני ושואל אותנו מה זה החור הזה במטבח. אז הבאנו לו גם פריג'ידר. מה לא עשינו בשבילו. לא בא בחשבון שיילך.' היה לי קשה לתפוס שמישהו אחר, שמעון
מזרחי, בא להנהלה של מכבי ב-,’69 כי מכבי של אותם ימים הייתה בעיניי בעיקר שמלוק."
בסופו של דבר המצוד אחרי שמלוק הצליח. ידעתי שאם ישתכנע, הוא ידבר, כי שמלוק לא משחק. לא נתתי לו מנוח עד שנכנע. נפגשנו בקפה הקבוע שלו ביהודה מכבי (איך לא.( הוא הטיל את מפתחות המכונית על השולחן, ביקש את הקפה שלו והקרואסון עם הריבה, נזף ברכות במלצרית והתיישב באנחה.
יום לפני כן נבחרת הכדורסל הפסידה לנבחרת בריטניה ומצב הרוח של שמלוק היה בהתאם: "זה מדכא אותי שזה לא ייאמן. אין לי הסבר. אותם שחקנים היו טובים לפני חצי שנה ואני לא יכול להגיד שזה שובע. איזה שובע יש ליותם הלפרין? הוא הרי בן שלוש. גם כספי שבע? הוא בן יומיים ועוד לא עשו לו ברית מילה. בסיכום אנחנו כלום. בכל הענפים של הספורט בכללותו אין כאן שום דבר. אתלטיקה, קליעה. משקרים כבר 50 שנה. בקליעה אנחנו עושים שיאי עולם בהתכתבות ובאולימפיאדה הוא בוכה שבאה לו הרוח בפנים בדיוק כשהוא לחץ. והקופץ לגובה ניקי פאלי? בירושלים הוא קפץ 2.27 מטר, אבל ברגע האמיתי הוא עובר מתחת לרף. זה מייאש אותי. אני מרגיש שייך ואוהב את האנשים, אבל איך אפשר לא להתייאש? לאנגלים יש שניים-שלושה שחקנים ב-NBA ואצלנו יש שניים-שלושה שחקנים שההורים שלהם רוצים שהם יהיו ב-."NBA
צביקה שרף צילום: עדי אבישי
"כולם יודעים מה אני חושב על צביקה, ואני יודע מה הוא רוצה. צביקה היה משיח לפני שנה ואצלי הוא משיח גם היום. אצלכם בתקשורת יש אנשים שלא משנה מה צביקה יעשה, הם יהרגו אותו. אלי סרוסי לא יכול לכתוב עליו מילה אחת טובה, כי צביקה קורא לו סרוסי ולא סהר."
אתה הולך בכלל לראות כדורסל?
"לא רואה כדורסל. אני הולך לראות את הצפ עירים והילדים. יש פה את הבן של מוטי דניאל ועוד שלושה-ארבעה. אין פה אף מייקל ג'ורדן ישראלי. לא ברודי, לא חזן לא כהן-מינץ."
אתה מחזיר אותי לתקופה של רלף קליין. חודשיים לפני שהוא נפטר, הוא אמר לי שאתה כועס עליו.
"בחודשים האחרונים היו לי הרבה שעות רלף. אמרתי לו שהיום אין לנו אחד כמו הגבוה (תני כהן-מינץ, א"פ.( שלא יגידו לי כספי ומספי, ולא גרין. אף אחד לא מתקרב לתני באופי שלו. הייתה בו אישיות. אף אחד לא יודע שהוא היה אלוף משנה בצבא בחיל חימוש. הוא עבד על המרכבות. גאון, בוגר טכניון בהצטיינות, נחבא אל הכלים. מישהו יודע את זה? משכמו ומעלה. כעסתי על רלף כי כל הזמן היו לו טענות נגד מכבי. הוא לא קיבל כרטיסים, לא הזמינו אותו לסדר פסח בפיינל פור בסלוניקי. אמרתי לו 'יא נבלה, קיבלת הכי הרבה כרטיסים.' אז לא הזמינו אותו לסדר. לא הזמינו לסדר גם אנשים יותר קרובים ממנו. כל פעם הוא התחיל עם זה."
שמלוק עם רלף קליין צילום: עדי אבישי
אבל זה רלף. בן אדם רגשן.
"בשלוש השנים האחרונות רלף חיפש את עצמו והיה לו נורא חשוב שהוא ימשיך להיות רלף. תני הוא בחור בלי אגו, ולרלף, אולי בצדק, היה אגו. בסוף היה לי מאוד קשה עם רלף, כי לא הצלחתי להרגיז אותו. לפני הסוף הוא אמר לי בבית החולים 'אתה כבר לא יכול להרגיז אותי,' ואז הבנתי שזה גמור. אמרתי לו 'חתיכת נקניק הונגרי, תחזור הביתה, תראה את הנכדים והילדים שלך. כל אחד יותר יפה מהשני."'
ומה הוא ענה?
"שהבדיחות היו טובות עד עכשיו. אמרתי לו 'רלפי, תנסה.' אתה יודע מה זה שבן אדם שאתה רגיל לריב איתו איננו? זו מערכת מאוד קרובה - אני והמשפחה שם, מאז הילדות. היו תקופות שממש גידלתי את הילדים של רותי ורלף."
מה היה הכוח שלו?
"רלף ידע לקנות את האנשים. היה לו מן כוח כזה שהוא היה יכול להעיר לשחקן מה ששום מאמן אחר לא היה יכול לומר. לא עבדתי אף פעם עם אפי בירנבוים, אבל אני חושב שגם לו יש את זה. אני בטוח שהוא יצליח במכבי כי יש לו את זה."
דאנלופ הגולם
שחקני מכבי ת''א לאחר ההפסד לגליל עליון צילום: עדי אבישי
מי שנכנס לנעליו הגדולות היה מוני פנאן, שבינתיים גם הוא הספיק לפרוש. "זה היה מרכז החיים שלי 45 שנה," אומר שמלוק, "וכשאני מתנתק, אני מתנתק. לקראת הסוף עוד הייתי הולך למשחקים, נכנס לאימון. עכשיו לא ראיתי אפילו את השחקנים שבאו. לא יודע מי זה ארויו ופישר. שום דבר לא יודע עליהם, שזה שיא עולמי. כמה שאני הייתי מעורב בזה. לפני עשר שנים עוד התעסקתי בהלפרין ובכספי. כמה דיברתי עם ההורים שלהם שלא יהרגו אותם, שייתנו אוויר. אני אומר לך שאיפה שיש הורים - יש בעיה איומה. הם לא רואים את הכול. איפה נשמע כזה דבר שיש חוזה לפי דקות משחק? זה החוזה של כספי. אם אני במערכת זה יכול לעבוד."?
מוני פנאן מודיע על פרישה צילום: דני מרון
למי אתה מרגיש קרוב במערכת של היום?
"למוני פנאן."
אבל הוא בחוץ.
"הוא היה עד עכשיו. מוני נפל על התפקיד בצורה הכי יפה בעולם. כל אחד שבא לתפקיד הזה מביא איתו את האופי שלו. גור שלף לא יהיה כמו מוני, אלא יהיה כמו גור ומי שישווה למוני יעשה עוול לכולם."
ולמה מוני בחוץ?
"מוני התעייף כי ברגע שיש ארבעה בעלבתים זה קשה. אצלנו זה היה שמעון ואני, והוא לא התערב לי בכלום. כשאמרתי לו שאני נוסע לארצות הברית או לנאפולי, הוא אמר בסדר. כשנסעתי להביא שחקן, הוא אמר בסדר. לא היו שום חילוקי דעות. גם אם היו, היינו צועקים אחד על השני בחדר ואף אחד לא ידע כי שום דבר לא יצא."
שמעון מזרחי צילום: אודי ציטיאט
"תשמע סיפור. פעם ניסו להקים במכבי ועד מנהל. הביאו את מולי אבישר. אמרתי לו לבוא לאימון. הוא בא ופתאום נכנס שמעון, ואתה מכיר אותו, שמעון נכנס ויכול לא להגיד שלום. מי שמולו - אוויר. אני עומד עם מולי ושמעון ניגש אליי ועושה לי ככה עם הראש לבוא לצד. מולי בא אליי אחר כך נעלב. חבר'ה, זה שמעון, לטוב ולרע. כשהיינו לבד, הדברים דפקו. היום צריך לשלוח תכף פקס לרענן ועוד פקס לאודי רקנאטי, ועוד אחד לרענן. אין מה לעשות, העולם התפתח והשתנה."
תסביר מה זה להיות מנהל מכבי.
"אין תפקיד כזה בעולם. פעם המודל שלנו היה ריאל מדריד, אבל אנחנו אחרים מריאל. היום הם אומרים שאנחנו המודל שלהם. להיות מנהל במכבי זה להיות הבעל בית של הקבוצה. אם אתה בעסק, השחקנים אחרי שהם אוכלים את החרא מהמאמן, באים אליך לבכות ואתה צריך לנסות לאחוז בראש שלהם מעל המים או להטביע אותו. אני, בזמנו, במשך 35 שנה, הבאתי את השחקנים למכבי. את ביל פלס הבאתי ב-5,000 דולר לעונה ואת אולסי ב-7,000 דולר, כמו קווין מגי ומייק מיצ'ל. אבל היו לי גם כישלונות, כמו דאנלופ הגולם. היום יש סקאוטינג ומאוטינג וגם הילדים של דיוויד פדרמן מסתכלים
באינטרנט ובודקים שחקנים, כי היום כל אחד מביא מהכיס כל סוף שנה חצי מיליון דולר ומי שמנהל את העניינים היום צודק במאה אחוז. זו מכבי שלהם והם הבעלבתים."
שמעון מזרחי צילום: אודי ציטיאט
אתה בחוץ כבר הרבה שנים. שמעון כמעט בן 70 ועדיין בטירוף הזה. איך הוא מסוגל להמשיך?
"עזוב את השטויות. שמעון שחוק. הוא איבד 90 אחוז מהכוח שלו. כל מה שהאינדיאנים באיגוד הכדורסל העבירו בשנים האחרונות, לא היה עובר לפני 15 שנה, גם אם עפר שלח היה כותב ארבע פעמים ביום. הם היו נזרקים מאחורי הדלת. כל מה שעושים זה לא לטובת הכדורסל, אלא נגד מכבי. באיגוד של היום מי שקובע זה מוטי אמסלם מגבעת שמואל. הוא הבעל בית".
"שמעון בן 70 עוד מעט והוא נשחק. אחרי כל כך הרבה שנים שאתה נלחם בכולם ומנצח ויש לך אתגר לעמוד מול כולם, בסוף אתה אומר כוס אוחתוכ. עושים פלייאוף כזה ואומרים שזה לטובת הכדורסל. כל פעם ממציאים פה משהו חדש".
"לפני עשר שנים הייתה מגמה לשלוח שחקנים לקולג.' ניהלו את הקמפיין הזה כמה עיתונאים, ביניהם שלח ושימי ריגר. תראה לי אחד שנסע לשם וחזר יותר טוב. נדב הנפלד ודורון שפר? הם נסעו וחזרו אותו דבר. היה גם ליאור ארדיטי. אז נסעו, למדו קצת. אתה לא יכול להגיד שחזרו לפה לנבחרת תותחי על. חשבתי שעמית תמיר יחזור שחקן, אבל הוא קצת הלך לאיבוד, ותשמע לי על יותם הלפרין. הוא יחזור מיוון יותר גרוע ממה שהוא היה."
אבל הוא לפחות יחזור עשיר יותר.
"בסדר גמור. אז שיגידו שהם חושבים על הצד הפיננסי, לא המקצועי."
צ'ובין הדפקט
שמלוק מחרובסקי צילום: יוסי אלוני
הוא זוכר משם את כולם. את היבזורים ואת אדם, אבא של אור גורן. ואת ניר דוד ובית אלפא, שהתאחדו עם קבוצת כדורסל נהדרת, וגבי טייכנר שהיה משחיל את מכבי עם 40 נקודות כל משחק.
"היה כדורסל נהדר בגבעת ברנר ובנען, עם עודד גינדין וכל הרייסים. כמה ילדים היו להם שם, לרייס? אי אפשר היה לראות אותם מהמהירות שהם רצו. הכול נסגר, גם גבעת ברנר וגם נען. הקיבוצים היום זה משהו אחר. הכל השתנה ואני מתרפק על התקופה ההיא. זו הייתה החגיגה הכי יפה בעולם, ומשם באו החברים שלי, אבל לצערי הם הולכים ומתמעטים. ביקשתי מרלף שיעשה למעלה הפסקות ארוכות יותר עם החבר'ה."
איזה ציון אתה נותן למדינה היום?
"ציון .7 המקום הכי טוב בעולם עם האנשים הכי חרא. כל אחד פה חי את החיים של השני, לא את החיים שלו. אם הייתה פה אליפות עולם בשמחה לאיד, היינו זוכים בכל המדליות."
כמה שמעמדה של מכבי חזק היום, תחשבו מה היה פה בסוף שנות ה-,70 אחרי הזכייה האירופית הראשונה, עם כל ההו-הא ומשה דיין, "ידיד המחלקה," שהיה יורד לפרקט לפני משחקים ולוחץ ידיים לאולסי, ארל, מיקי ומוטי. היוצרות התהפכו אז. מכבי הייתה בשיאה, ודיין, גיבורם של דור האספרסו וסועדי מסעדת טריאנה, נזקק למכבי כדי שתעזור לו להשתקם מהריסותיו אחרי מלחמת יום כיפור.
איך הגעתם למשה דיין?
"הביא אותו חבר שלי, תא"ל מתי ניב, שהתאבד אחר כך על הקבר של הבן שלו, והוא גם אבא של השדרנית מיכל ניב ז"ל. אני זוכר שחנכנו את יד אליהו, אבל כל האזור היה עדיין כמו אתר בנייה ולא אישרו לנו לשחק מול היוונים. זה היה המשחק שחשבו שסטיב צ'ובין מכר את המשחק."
הוא מכר?
"הוא היה דפקט, אבל לא מכר. הלכנו לדיין לדבר איתו שיעזור לנו עם אישור המגרש. אחרי 24 שעות קיבלנו אישור. תדע לך שאשתו רחל, אולי בת ,90 ממשיכה לבוא להיכל מדי פעם עד היום."
מי המציא את המושג "ידיד המחלקה?"
"שמעון המציא את זה. זה התחבר להכול."
אלכס גארסיה עם וויל ביינום בגמר צילום: עדי אבישי
"בבית, מול הטלוויזיה. זה היה צריך לקרות על מנת שיהיה שינוי. חולון היו יותר טובים ואני יכול להגיד בפה מלא שזה היה אסון אם היינו לוקחים אליפות."
לא ידעתם איך לאכול את מיקי דורסמן. כמעט לבדו הוא לקח מכם את האליפות.
"אני לא מתרגש מהתופעה הזאת של דורסמן. לפני עשר שנים היה אחד כזה בשם ניל גילמן באליצור נתניה. מה נשאר מנתניה, ומה יהיה עם חולון העונה, אתה יודע."?
בוא נחזור לשמעון. איך אתם היום?
"מערכת היחסים ביני לשמעון היא לא אותה מערכת. אנחנו בקושי מחליפים מילה, כמעט נתק. ואני מדבר איתך על אנשים שהיו כל הזמן בתחת של השני."
יכול להיות שהוא נעלב ממך, ממשהו שאמרת?
"אם מישהו היה צריך להיעלב זה אני ולא הוא. לא אומר מילה. יש אצלי אכזבה עצומה. חייתי עם בן אדם 20 שעות ביממה במשך 45 שנה. אז מותר לך לאהוב, לשנוא, להיות מאוכזב."
שמלוק עם שמעון מזרחי, אמנון שליין ורלף קליין מתוך האלבום המשפחתי
על מה?
"זה לא חשוב. אני לא עבדתי במכבי. אני 35 שנה לא עבדתי. הייתי שם. לי מכבי עלתה כסף. אתה מחזיר אותי לרלף. הוא היה בא אליי ובוכה ואומר לי שבכל מקום אחר הוא היה מקבל פי עשר כסף, ואני הייתי אומר לו 'תשתוק, אין מקום אחר.' אותו דבר יהושע רוזין שעבד אצלנו כמעט בחינם ושיקרנו אותו כל החיים."
איך שיקרתם לו?
"ככה חיו אז, וחיו טוב. רוזין קיבל במככ בי משכורת של מאמן בהפועל רמת השבים, ועוד היו חייבים לו כסף לחמש שנים. היינו נותנים לו צ'ק דחוי לעוד חצי שנה. אחר כך באו שמעון ואריה ברנוביץ' ועשו סדר ונתנו צ'ק דחוי לשלושה חודשים. כולם עבדו על כולם, אבל זה היה חברי. אני מתגעגע, אבל אני גם מפוכח. העולם השתנה ואי אפשר לחזור אחורה, אבל אני מתגעגע לכדורסל טוב, לרגע שאצא ממגרש ואגיד לבן אדם שלידי 'ראית.'? אני כבר לא זוכר מתי ראיתי פה משחק גדול. אני כל כך ביקורתי שלא זוכר את הדברים הטובים."
תמיד נחשבתם להנהלה שידעה לעבוד בניגוד לחובבנות סביבכם. ממי למדתם?
"היינו יותר בחוץ מאשר בארץ. לקחנו קצת וחיברנו מכל מקום. עשינו מערכת שאפשר היה להתגאות בה. את האירוח לקחנו מריאל מדריד ומכבי הכי טובה ביבשת באירוח גם היום."
מספרים שריאל הייתה משחדת את השופטים במשחקים שלה בשעונים שהיא הייתה נותנת להם.
"כולם קיבלו את השעונים האלה. רלף אמר שכל שעון לא היה שווה יותר מדולר, ורלף הבין בשעונים."
למה מיקי ברקוביץ' לא מצא את עצמו אף פעם במכבי אחרי שפרש ממשחק?
"כי מיקי צריך להיות הצגה של איש אחד. אין לידו עוד אנשים. הוא היה רוצה לנהל קבוצה של 15 מיליון דולר בלי להביא דולר."
אייזנברג המיקרוב
יש את האגדה הזאת כל השנים שמספרת שמרוב מתח לא היית רואה משחקים, ועשית סיבובים סביב יד אליהו.
"לא הייתי נכנס לדרבי או למשחק כזה או אחר בגביע אירופה. במשך 50 שנה נסעתי לכל המשחקים. ממדריד ועד מעיין ברוך. העונש הכי גדול זה הטורנירים לפני העונה ששמעון היה מסדר לנו בכל העולם. היינו כמו להקה של צוענים ואז הייתי לבד, לא כמו מוני, שהחזיק סביבו 12 איש."
אוהדי הפועל ת''א עם חתיכות פרקט מאוסישקין עדי אבישי
מה זה דרבי מבחינתך?
"לא באתי לדרבי. לא הייתי מרגיש טוב ורציתי לחיות עוד כמה שנים. ישבתי בבית והיו מספיק שדאגו לעדכן אותי בתוצאה."
היום אין הפועל תל אביב.
"זה לא טוב שאין הפועל."
ואוסישקין?
"היה פעם קולנוע אוריון ולידו מגרש מכבי. 50 שנה הוא היה ועכשיו אין. קרה עם זה משהו? הנחנו כבר חמש פעמים אבן פינה למגרש חדש בתל אביב. עשו מזה עניין."?
בניגוד לשמעון, לך יש חברים אדומים.
"היינו משחקים כל יום רמי אצל דוביד שוייצר בבית. העיתונאי איתן עמית, פיקו רוזוביץ,' המנהל של הפועל כדורסל, בעלה של האתלטית אביבה בלס, דוביד ואני. ארבעה שרופים הפועל ואני. מי שהצטרף כבר אז והיה מיקרוב זה שאול אייזנברג. פיקו ביקש שנביא לו גופיות של טל ברודי בשביל המזל כי הוא כל הזמן הפסיד. אז הבאנו לו והפועליסט הגדול הזה ישב עם חולצה צהובה של ברודי, בשביל המזל, אבל המשיך להפסיד ברמי."
בוא נדבר על אחד הפרויקטים הכי גדולים שלך במכבי, אולסי פרי. הוא היה פה מלך ופתאום אתה שומע שהוא בבית סוהר לעשר שנים על סמים. מה חשבת?
"כאב הלב הכי גדול בעולם. הרגשתי כאילו נכשלתי. אני חושב שאולסי הוא בחור טוב שהפילו אותו. הוא היום בחיים כי הוא חי בישראל. עכשיו הוא מאמן שתי קבוצות נוער ויש לו חברה ישראלית. תשמע, קח את ווילי סימס. יש לו היום ילדה בצבא. אתה מאמין? היו לנו פה הצלחות גדולות. סילבר שנשוי למיכל."
אתה מאוד אוהב את לו, אבל אמרת שאפילו החתולים שלו לא סבלו את האופי שלו וקפצו מהחלון.
"הכול נכון, אבל לו גאון וחכם. סילבר ובוב גריפין גאונים, אבל על בוב אני לא לוקח אחוזים כי הבאנו אותו ממכבי רמת גן."
נחזור רגע למשחק ההוא מול ריאל, כשאולסי לא הגיע ושכב בבית מסטול כנראה. הודעתם שהייתה לו שפעת.
"עברו 50 שנה מאז, עזוב."
אתה מגונן עליו גם היום?
"בוודאי."
בתקופתך פיני גרשון היה אישיות לא רצויה אצלכם.
"אני מעדיף לדבר עם פיני עלי ולא עליו. את פיני לקחתי באוזן לבקו"ם כשהוא התגייס ושמעון סידר לאבא שלו עבודה בקיוסק בתל נורדאו. אני עם פיני וצביקה מגיל אפס. פיני הוא איש תקשורת הכי טוב בארץ, יודע כדורסל. נהניתי מההישגים שלו במכבי."
לקח לכם זמן להביא אותו.
"כמו שאני חושב שאפי הגיע למכבי עשר שנים מאוחר מדי. הוא מתאים למכבי כי הוא לא בן אדם מת אלא תזזית. אבל כשאתה מנהל את מכבי, אתה לא יכול לסבול שמדברים נגד מכבי. אנשים אמרו לי מה אני לוקח את זה אישי. הכול אישי. הרי אני זה מכבי."
מה עם הפנאטיות? אמרו שלא נתתם לאף אחד מלבדכם להצמיח דשא.
40" שנה אנחנו בטופ של אירופה. מה הרסנו בדיוק. אני פנאט וטוב לי עם זה, אבל אני גם יודע לחיות עם אחרים."
תגובת שמעון מזרחי: "אם מישהו טעה במעשה או במחדל, זה היה שלא במתכוון. אנחנו ערב הימים הנוראים וזו הזדמנות טובה לומר את זה. את הקשר המיוחד ביני לבין שמלוק אף אחד לא יכול לקחת או לקלקל."
על דברי שמלוק לפיהם איבד את כוחו באיגוד, אמר מזרחי: "אני לא חושב שדבריו מדויקים. אני כל הזמן עם היד על הדופק בכל הקשור לאיגוד."
נא להמתין לטעינת התגובות
