סרט אילם: השקיעה הנוגה של באדיר
וואליד באדיר ירד לספסל מבלי להשיב מלחמה. בכל מקום אחר זה היה מסתיים בפיצוץ, במקרה של קפטן הפועל ת"א אפילו לא היה צורך בהפסקת אש. יש שישייכו זאת למקצוענות, אבל אסור לשלול פעולה באדירית קלאסית: אופורטוניזם של מי שיודע לנצל כל סנט בחוזה, מתוך הכרה כי הקריירה קרבה לקצה ועימה השכר הגדול והתהילה
חיים חפר כתב את הפתיח הזה ל"זמר לספינה," אבל אפילו הוא לא חשב שהמשפט הזה יתאר בצורה כמעט מושלמת את הדעיכה האיטית בקריירה של וואליד באדיר, השחקן שהגיע הכי רחוק מהמגזר הערבי-מוסלמי בישראל, עד כדי 74 הופעות בנבחרת ישראל ואף ענידת סרט הקפטן לכמה דקות.
איש בהפועל ת"א לא הופתע מכך כי בשני המשחקים האחרונים, בגביע אופ"א מול סט. אטיין ומול קרית-שמונה בליגה, לא פתח באדיר בהרכב. למען האמת, הסצנריו הזה היה כתוב על הקיר כבר מתחילת הפגרה, אף על פי שבאדיר לא הותיר רושם רע. לא בהכנה המוקדמת וגם לא לאחריה.
יתרה מכך, במשחק ההכנה האחרון במחנה באוסטריה, מול הרטה ברלין,(0-0) הצטיין הקשר הוותיק ובדקות האחרונות אף דחף את הקבוצה קדימה למרות העייפות מארבעת משחקי האימון הצפופים.
ובכל זאת, הכל היה ברור. המאמן אלי גוטמן ניסה לרכך את הפגיעה כשהכריז כי דגלאס דה-סילבה ישחק גם כקשר הגנתי, לפחות בתחילה, אלא שאיש לא הופתע מכך שכאשר הגיע קשר הגנתי, אביחי ידין, הפך קפטן הפועל ת"א לשחקן ספסל.
במידה מסוימת היה העלבון אף יותר גדול, שכן מול סט. אטיין ידין עדיין לא היה בהרכב, ועדיין באדיר עלה מהספסל. דווקא מי שהוא חונך בצורה צמודה מזה שנתיים, ביברס נאתכו, עלה כקשר ,50/50 התפקיד שבאדיר עשה בחלק הראשון של העשור, עד פריצתו של גל אלברמן, בצורה הכי מוצלחת בארץ.
ועדיין, מילותיו של חפר, "ודומיה גדולה", מהדהדות בסיפור הזה. באדיר עשה זאת ללא קרב, בניגוד גמור למה שמספרים עליו בהפועל. אולי קרא את המפה, אולי הבין שאין טעם להילחם בעונה האחרונה של החוזה, ואולי התנהג כמו באדיר: כמקצוען, אופורטוניסט, כמי שלא הפך לסמל באף מקום בו שיחק, כמי שיודע לנצל כל סנט בחוזה שלו מתוך הבנה כי הקריירה הולכת וקרבה לקצה ועימה השכר הגדול והתהילה. הוא משכיר, לדבריו, את חווילתו בהרצליה פיתוח לשגרירות זרה, וחי בבית רב-קומתי ורב חדרים בכפר-קאסם. חמו הוא ראש המועצה המקומית.
בהפועל ת"א מתקשים להתמודד עם אופורטוניסטים. בקבוצה הזו יש דוגמאות של הקרבה מתוך השתייכות. באדיר אינו כזה. בתחילת הקיץ האחרון זומנו כמה שחקנים ותיקים לפגישה עם היועץ המשפטי, עו"ד שחר בן-עמי, ועם המנכ"ל אריה הרשקוביץ.' השניים ניסו לשמר מסגרת בשעה שלא היה ברור למי הקבוצה תימכר והאם מוני הראל ייכנס שוב למסגרת, הפעם בתפקיד הבעלים.
הכותרות האפוקליפטיות בישרו על תקציב של 15 מיליון שקל. בזה אחר זה נכנסו השחקנים הוותיקים ויצאו עם חוזים מקוצצים, בשם הסולידריות עם המועדון. חלק גם הלכו לדרכם כשהבינו שזה קיצוץ או כלום.
באדיר הצליח להישאר במערכת וסירב לקצץ. קשה מאוד להתמודד עם תשלום על פארש של חוזה פיקס בגובה 130 אלף דולר נטו. מבחינתו של באדיר היה מדובר בצעד סביר, איש לא אוהב שמקצצים במשכורתו, בפרט שהמקום אינו חוג. מבחינת הפועל, הצעד הזה עורר כעס רב וקעקע את מעמדו.
בניגוד ליגאל אנטבי, שזוכה להערכה ואהבה במערכת, למרות שאינו מספק את הסחורה ולמרות שהיה חלק מפרשת הקזינו בבריסל, היחס לבאדיר שונה. הוא לא מעורר אמפתיה גדולה במסדרונות וחלק מאנשי המינהלה לא יזילו דמעה כשיסתיים חוזהו. גם האוהדים קיבלו בשוויון נפש את ספסולו, חלקם הלא מבוטל שיוועו לכך כבר במהלך העונה שעברה. לעומתם, יש גורמים בהנהלה שעדיין חושבים כי יש צורך להאריך בשנה את חוזהו בסוף העונה, אבל מטילים את המשימה לפתחו של גוטמן.
"את השקיפות שלו הוא כנראה אימץ מבחירה מודעת. כשאינך שקוף, שמים אליך לב, וכששמים אליך לב, לא מספיק להיות כדורגלן - עליך להיות גם סמל" (לירון תאני, "ספר מלכים" הוצאת מדיה 41)
באדיר מעולם לא היה סמל. לא בשש העונות שלו בהפועל פ"ת, שבסופן הפך לשחקן נבחרת; לא בחמש העונות שלו במכבי חיפה, בהן זכה בארבע אליפויות והעפיל לליגת האלופות; ולא בהפועל ת"א. הוא אפילו לא היה הסמל במגזר הערבי, כמו זאהי ארמלי או ג'ימי טורק, בעיקר כי לא הבליט את לאומיותו ולא נופף מעולם בעובדה כי סבו היה אחד מקורבנות טבח המג"ב בכפר-קאסם בפתחה של מערכת קדש.
למאמנים שלו אין מילה אחת רעה לומר על מקצועניותו. רוני לוי זוכר איך באדיר כבר היה בדרך למכבי חיפה כשקיבל הצעה מווימבלדון וללא היסוס החליט לעשות פניית פרסה ולטוס ללונדון, ובכל זאת: "אני מאוד מעריך אותו. מקצוען, רציני, מבין את המשחק. כשהייתי כבר משחק באימון עם השחקנים, נהניתי מאוד לשחק איתו. לא איש של בילויים ולא איש של פוזות. איש שעשה קריירה נהדרת".
ולא היסס ללכת אחרי חמש שנים נהדרות בחיפה להפועל ת"א.
"לפעמים שחקן מגיע למקום, נמצא שם תקופה ורוצה שינוי."
אלה דברים שבהפועל לא לקחו בחשבון. באדיר הוא שורד קלאסי או כפי שתאני הגדיר אותו בספר כ"שקוף." "הוא הבין כבר מגיל צעיר," מוסיף תאני, "שמי שבולט - חוטף; מי שמרים ראש, יותר ממה שהחברה הגזענית שמסביבו מרשה לו, עלול לאבד אותו."
למרות גילו המתקדם, ,34 ועל אף מעמדו בכדורגל הישראלי, נתפס באדיר בהפועל ת"א כבדלן קלאסי. הוא מאכלס את התא האחרון בחדר ההלבשה, שקט, מכונס בעצמו. מחובר בהפועל בעיקר לאיש המשק אלי בואנו. כשנדרש, מספרים, הוא מקצין. מדבר הרבה בתנועות ידיים, יוצר עניין. לפני משחקים הוא מתלונן מדי פעם על כאבי ראש, אבל תמיד עולה לשחק. במקרים אחרים הוא עושה טיפולים בגלל כאבי גב. "זה הופך את ההשתתפות שלו להירואית במקרה של ניצחון, ומתקבלת על הדעת במקרה של הפסד," מעידים עליו.
בהפועל פ"ת צחקו לא פעם על כך שהוא נוהג להתגלגל בצורה מוגזמת אחרי כל הכשלה ולצחוק מכל מילה שנזרקת לעברו. יוסי אבוקסיס, דווקא אחד שהסתדר
השחקן אליו התחבר יותר מכל בהפועל היה שביט אלימלך. עד היום הם בקשר, אבל מינורי יותר, טלפוני. בשעתו היו נוהגים להיפגש לפני אימונים בקניונים, לשתות קפה. התא של אלימלך בחדר ההלבשה היה צמוד לתאו של באדיר.
כשהתפוצצה פרשת אלימלך והוא הושעה מהקבוצה, לא שמעו את באדיר. הוא לא התערב, לא התערבב, לא נקט עמדה. גם לא למראית עין. הוא פשוט התבדל. אלימלך לא התרגש ואמר למקורביו: "אם הייתי במקומו, ייתכן שהייתי נוהג אותו דבר. יש אנשים שמקום העבודה חשוב להם." זו אולי הסיבה שבאדיר שותק גם עכשיו.
אבל יש כאלה שטוענים כי אינו שקט כל כך כשמעמדו בסכנה. באדיר יודע לקרוא כמה מהלכים קדימה. הסיפור שמתרוצץ בהפועל סובב סביב טל חן, שותפו לחדר בנסיעות ומי שהיה מאוד מקורב אליו: כשגיא לוזון נפגש לפני שנה וחצי עם ראשי הקבוצה, עוד בטרם יצאה ההודעה הרשמית על מינויו, הוא הודיע להם על רצונו כי באדיר ימשיך ויקבל חוזה חדש. על הבסיס הזה נחתם עימו חוזה לשנתיים, שיסתיים בסוף העונה הנוכחית.
חן סיפר למקורביו כי באדיר ניגש אליו והציע לו לחפש קבוצה. "דוס-סנטוס מגיע, דואני עולה לפניך ואני עובר להיות בלם. לא לרמה שלך להיות בלם רביעי."
כשהתפוצצה פרשת הקזינו ודואני הושעה, ראה חן את באדיר יוצא מחדרו של לוזון ערב המשחק מול סכנין. חן לא הצליח להתאפק ואמר ללוזון: "ביקשתי ממך ללכת לאשדוד כי היתה לי הצעה טובה. אמרת לי לא ללכת ועכשיו אתה נותן לבאדיר לפתוח כבלם ולי לא? מה נהייתי, בלם רביעי."? על פי הסיפור, אמר לו לוזון כי באדיר ניגש אליו, לפני השיחה עם חן, ואמר לו: "אני לא מוצא את עצמי בקישור, שים אותי בלם." במשחק נגד סכנין פתח חן כבלם.
על חן מספרים כי "קיבל וולה לפנים. וואליד רצה לייאש את טל." חן אמר לחבריו בקבוצה: "לא ציפיתי שהוא יעשה לי דבר כזה." טל חן סירב אתמול להתייחס לסיפור.
עם הפרשתו של יוסי אבוקסיס ממשחק מקצועני על ידי לוזון, מונה באדיר לקפטן לבקשת המאמן. שום דבר כבר לא היה דומה. באדיר לא כינס את השחקנים כאבוקסיס, לא הפך את התפקיד החדש למנוף לשדרוג מעמדו. אחד המאמנים שעבד איתו בעבר אמר אתמול: "כשצריך את המנהיגות שלו, הוא לא שם."
בקבוצה מספרים כי במסגרת תפקידו הצליח להרגיז מאוד את האחראי על הלוגיסטיקה, מורדי דדון. בסיום העונה שעברה אספו השחקנים כסף כדי לחלק אותו לאנשי המינהלה כהוקרה כדי שיוכלו לרכוש לעצמם ככל שירצו. נאספו אלפי שקלים. באדיר, כקפטן, בחר להעניק נתח נכבד לאחד המקורבים אליו ואת היתר לחלק בין אנשי המנהלה. דדון סירב לקבל. גם הוא ביקש שלא להתייחס אתמול לתקרית הזו.
באדיר נעדר אתמול ממשחק גביע הטוטו בקרית-שמונה. יומיים קודם הוא עלה כמחליף. אתמול התלונן על מחלה. הוא לא היחיד שמתלונן בימים אלה על מחלה בהפועל ת"א, אבל המחלה שלו קיבלה דיאגנוזות שונות בגלל מצבו העדין.
אחד המאמנים שעבד איתו בעבר אמר אתמול: "לכל דבר מגיע סוף. אתה מאבד את כל מה שיש לך. אלה דברים שלא מחשבים אותם. מגיע היום שהכל בא ביחד בקבוצות הגדולות תמיד יש יותר טובים. בגיל מסוים כדאי להיות בקבוצות יותר קטנות. כנראה שהוא לא עזב בזמן".
ניר לוין, שאימן את באדיר גם הפועל פ"ת וגם הפועל ת"א: "הוא ימשיך להתאמן ויחזור לשחק כי הוא יכול לשחק בכמה תפקידים. אל תסכמו את הקריירה שלו. הוא יכול להיות קשר או בלם או אפילו להשתלב כחלוץ בגלל משחק הראש שלו, והיכולת שלו לתת גולים (קרוב ל-90 בקריירה העשירה שלו בכל המסגרות)".
בהנהלה אומרים: "כשהוא יצטרך לשחק הוא ייתן את הכל, הישיבה על הספסל לא מציקה לו והוא מצליח לעשות את זה טוב. תסתכלו עליו, האיש נראה, גם בגילו, כמי שכל היום נמצא בחדר כושר ואוכל רק חסה".
ברוך דגו, אחד שעזב בדרך שיש האומרים כי באדיר יעזוב בה בסוף העונה (כי לא יציעו לו חוזה,( הוסיף: "בעיניי הוא שחקן גדול. הוא היה הברומטר של הקבוצה ולכן אני לא מבין את זה."
גם רוני לוי לא מבין על מה המהומה: "למה לקחת שחקן בשלהי הקריירה ולחפש את ה'למה?' בשלהי הקריירה אתה יורד לספסל ותורם בדברים אחרים. צריך לדעת לעשות את זה נכון."
עד עכשיו, יספרו כולם, באדיר עושה את זה כמו שהוא יודע: בשקט, בלי תלונות, מקצוען. כאילו זה לא קרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם