"מי כאן מכביסט? אולי עמרי כספי"
מבחינת התנהלות, גור שלף הוא הדבר הכי רחוק ממוני פנאן, אותו החליף כמנהל מכבי ת"א. אבל הוא לא מתכוון שהמערכת תתקתק פחות טוב. בראיון איתו הוא מספר איך מכבי השתנתה, מדבר בהשתאות על אפי וחושף את "נוהל קבלת שחקן חדש" שהשאיר את ארויו המום
במהלך השנים שבהן מוני פנאן ניהל את מכבי ת"א, קיבלנו את הרושם שמדובר בג'וב הכי מלחיץ בעולם, עבודה של 24 שעות ביממה. אצל שלף זה סיפור אחר לגמרי. את השלווה של הבית בתל-עדשים, שם הוא גר בשנים האחרונות עם אשתו שירה ושני ילדיהם, אפילו מכבי לא יכולה להפר: "בימים שאין אימון בוקר אני קם, דואג לענייני הילדים, עושה כמה טלפונים כדי לוודא שהכל מתקתק, עושה כושר כדי לא לגדל כרס ואחר הצהריים עולה על הכביש לת"א לאימון. ב-21:00 ,20:00 אני כבר יכול להיות בחזרה בבית."
מה ברקע שלך הכין אותך לתפקיד הזה? מה לך ולניהול מערכת שמגלגלת עשרות מיליוני דולרים ואינספור פרטים לוגיסטיים?
"מה ברקע של מוני הכין אותו לתפקיד? הוא היה קודם אוהד שרוף של המועדון ואני שיחקתי כאן שבע שנים. אני מכיר את המערכת, ידעתי תמיד מה מוני עושה, כך שכל זה לא לגמרי חדש לי."
בארון של שלף יש הרבה קלסרים. הוא שולף את אחד החשובים שבהם: "נוהל קבלת שחקן חדש." מדובר במפרט טכני של כל מה שצריך להכין לקראת נחיתתו בישראל של שחקן חיזוק שמגיע לכאן לראשונה כדי להפוך את קליטתו לרכה ונינוחה. כשמדברים על ההבדל בין מכבי למועדונים אחרים באירופה, מתכוונים בדיוק לזה.
הנוהל מתחיל כבר בדלת המטוס. לא באולם קבלת הפנים בנתב"ג, לא אחרי ביקורת הדרכונים בדלת המטוס ממש. כשזו תיפתח, ימתינו מאחוריה לזר החדש עמי ביטון, המנהל הלוגיסטי של הקבוצה, ושלף עצמו. חוץ מחיוך רחב, הם יהיו מצוידים גם במתנה צנועה עבור בת או בני לוויתו של השחקן, אם יש כאלה.
איך בדיוק אתם מגיעים לדלת המטוס? כשחברים שלי חוזרים מחו"ל אני לא יכול לחכות להם שם.
"צריך להכיר את האנשים הנכונים, ואז אפשר להגיע לכל מקום."
המפגש בשדה התעופה הוא רק הספתח למעטפת כפפות המשי בה מטופל הזר החדש. שלף מתנדב לשחזר את הליך הקליטה של קרלוס ארויו: "כשיצאנו מהשדה אמרנו לו שניקח אותו לדירה שלו. הוא היה מודאג ושאל אם הוא יכול לראות עוד דירות כדי לבחור משהו שימצא חן בעיניו. אמרנו לו שלא יהיה מוטרד ושקודם כל יראה את הדירה.
"נסענו לדירה באזורי חן, זו שקודם גר בה ניקולה וויצ'יץ,' וברגע שהוא נכנס הוא היה בהלם. ארבעה-חמישה חדרים ברמה גבוהה, הכל מסודר ומאורגן עם ריהוט ומכשירי חשמל, מצעים נקיים מקופלים על המיטות. לארויו יש ילדה, וכשנכנסנו לאחד החדרים הוא שאל של מי הצעצועים והלול. אמרנו לו 'של הבת שלך.' כשהוא פתח את המקרר וראה שהוא מלא, הוא כבר אמר שדבר כזה לא קרה לו בשום מקום שבו הוא שיחק."
נוהל הגעת השחקן נמתח על פני שלושת הימים הראשונים בארץ של הזר החדש וכולל סיור היכרות בקניון הקרוב,
כשמדברים על הנעליים הגדולות שנכנסת אליהן לא מתכוונים רק לצד הלוגיסטי. מוני ידע לחבק את השחקנים, להעניק להם תמיכה רגשית בזמן משברים. אתה ידוע כציניקן לא קטן. איך זה מתחבר?
"סביר להניח שאני אחבק ואנשק פחות ממוני. זה גם עניין של גיל: מוני יכול להיות אבא שלי, בשביל הרבה שחקנים הוא היה דמות אבהית ומאד אהבנו אותו. מוני בא לניהול כאוהד שרוף, וניהל את הקבוצה מכל הלב, לטוב וגם לרע. אחרי הפסדים היה ממש לא נעים לראות אותו מפורק. כשהייתי שחקן, היה לי מאד איכפת מחברים לקבוצה שנכנסו לדאון ולא היו בכושר, וברור שגם עכשיו מי שיצטרך חיבוק או תמיכה רגשית יקבל אותם."
כיאה לתפקידו החדש, שלף כבר התחיל לפתח גינונים של תרנגולת שמגוננת על אפרוחיה. אין דבר שיותר מרגיז אותו למשל, משאלות על גיליון ההתנהגות המפוקפק של רודני ווייט. "טאץ' ווד. בינתיים, אין שום רמז להיסטוריה. מצד אחד, אתה אומר לעצמך שאולי בזץ אחד הפיוז פתאום יכול לקפוץ, מצד שני הוא בינתיים רגוע, שקט, מנומס, ועוד מעט אשתו והילדה יגיעו, שזה בטח לא יכול להזיק."
אתה מעורב בהחלטות המקצועיות?
"אם אתה מתכוון להכנת מערך האימון, אז לא. אבל אני מניח שאחת הסיבות שהביאו אותי היא שאני יכול לתת עוד נקודת מבט מקצועית. אני בקשר מצוין עם אפי, אבל בעצם תראה לי מישהו שאין לו קשר טוב איתו. בכל מה שקשור באינטליגנציה רגשית, הוא ורלף קליין זה ליגה אחרת".
"כשווייט נפצע באימון בעין, שלחנו אותו למיון באיכילוב. בסוף האימון אפי התקשר אליי לשאול מה קורה, ועוד לפני שהספקתי לחזור אליו הוא כבר הופיע בבית החולים וישב עם רודני. מנקודת המבט של השחקן, שמחכה בבית חולים בארץ זרה ופתאום המאמן בא להיות איתו, זה דבר גדול. הוא קנה אותו לכל השנה. זו החוכמה והאופי של אפי. כמו שדריק אמר פעם, יש מאמנים שכשאתה עולה איתם במעלית אתה סופר את הקומות ושורק כדי להעביר את הזמן. עם אפי תמיד יש על מה לדבר."
קצת מוזר שהמנהל של מכבי ת"א הוא לא בדיוק מכביסט.
"למי יש כאן תווית של מכביסט? אולי לעמרי כספי. זה כבר לא מה שהיה פעם, וזה היה ככה כבר כששיחקתי פה. אני אולי לא אוהד מכבי במובן הקלאסי, אבל אני מאד אוהב את המערכת. גם בעונות הקודמות כשעקבתי אחריהם מהצד רציתי שהם ינצחו, בגלל הקירבה שלי לחלק מהאנשים ובגלל ששיחקתי פה. זה נכון שלא באתי משער ."11
הראיון המלא מתפרסם בגליון "שם המשחק" שייצא מחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם