עכשיו דורי: שואפת שייזכרו אותי עם הגדולות
מאז העלייה של נבחרת הנשים לאליפות אירופה, מירב דורי מרחפת. קריירת הכדורסל בנסיקה, חוזה הטאלנט אצל רוברטו נחתם, ההצעות מחו"ל זורמות, הפנטזיות על ה-WNBA נרקמות, והיחסים עם החבר יציבים מתמיד. רק חלום אחד קטנטן היא טרם הגשימה. שמישהו יעצור אותה ברחוב ויבקש ממנה חתימה. לטיפולכם
הכדורסל הנשי בארץ לא מקבל הרבה חשיפה, לכן בדרך כלל, כשמדברים עליו, כולם רגילים לשמוע את השמות הקבועים. ליעד סואץ, שי דורון ואם רוצים משהו יותר עתיק, אז נלך על שמות כמו אלומה גורן, ענת דרייגור ולימור מזרחי. אלא שבין כל הסואציות והדורוניות של הנבחרת, ישנה כדורסלנית נוספת, מוכשרת לא פחות – מירב דורי.
באמתחתה יש כבר אליפות אדירה וכמעט היסטורית עם הפועל תל אביב. בעונה האחרונה שיחקה דורי באלקטרה רמת השרון, והיא ממשיכה בקבוצה לעונה נוספת. דורי היא אחת הכדורסלניות המקסימות שיש בליגה לנשים. קלעית מוכשרת, מלאת עזוז, שלא ממש חושבת יותר מדיי לפני שהיא זורקת לסל. חוצפה חיובית בהתגלמותה.
אני חייב להודות שבשבילי זה די מפדח לפגוש בחורה כמו דורי. היא מתנשאת לגובה של 1.78, כך שלידה אני נראה כמו יצחק שמיר בימי הזוהר, אבל אל תתנו לגובהה של הכדורסלנית להטעות אתכם.
אחרי שעה וחצי של ראיון מתברר שדורי היא
דורי, בת 22, גדלה בקיבוץ כפר גלעדי שבצפון הארץ. אביה, גיורא דורי, היה כדורסלן בסוף שנות השישים ותחילת השבעים בקבוצות כמו הפועל מגידו, הפועל רמת השופט והפועל תל אביב.
את צעדיה הראשונים בכדורסל, עשתה בגיל 12 בקבוצת הנערות של הפועל גליל עליון ואחרי שנתיים עברה ללמוד בתיכון בליך ברמת גן, שם השתייכה לפרוייקט הכדורסל המפואר והוסיפה לארונות בביתה כמה מדליות וגביעים כשבדרך היא גם שיחקה במכבי רמת חן, הפועל תל אביב ובני יהודה.
עושה רושם שזו הולכת להיות השנה של דורי. מעבר לתצוגות הנהדרות שהיא נתנה בנבחרת מול גרמניה ובריטניה, היא, כאמור, משחקת גם באלקטרה רמת השרון, איתה כמעט זכתה באליפות בשנה שעברה, אבל רק כמעט. "זה היה מתסכל", היא אומרת, "גם הפסדנו אחרי סדרה מאוד צמודה וגם הפסדנו בגמר הגביע".
מה לגבי העונה הקרובה, מה המטרות?
"אני מקווה בעונה הקרובה לעלות עוד שלב, גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. אני מקווה שאני אמשיך להתקדם ואנחנו גם צריכות להתמודד על האליפות ואני מאמינה שניקח אותה השנה".
עברת לא מעט קבוצות בקריירה, בני יהודה, הפועל תל אביב, רמת חן, רמת השרון. זה לא עניין פשוט.
"קשה לעבור כל שנה לקבוצה אחרת. ברמת השרון אני מרגישה מאוד נוח, זה כמו בית. רמת השרון זה מועדון מסודר שדואג לך לכל הדברים מסביב ונותן לך ראש שקט להתעסק רק בכדורסל. זה לא אומר שבמקומות אחרים ששיחקתי לא נהניתי".
בואי נדבר על הנבחרת. יש תחושה שכדורסל הנשים מתקדם.
"אנחנו צריכות להפוך את העלייה לאליפות אירופה לעניין של מסורת, אנחנו צריכות להשתלב בדרג א' של אירופה. נכון שבאליפות של השנה שעברה הפסדנו את כל המשחקים אבל אני מאמינה שבלטביה זה יהיה שונה. אני מאוד מאמינה בנבחרת שלנו".
מה המטרות באליפות?
"יש נבחרות כמו צ'כיה, רוסיה וספרד שהן מאוד חזקות. אני מקווה שנעבור את הבית המוקדם ואחר כך כבר נראה. לדעתי גם להגיע ל 8-1 זה יהיה מאוד מכובד בשביל הנבחרת שלנו. אנחנו כל שנה צריכות להתקדם עוד קצת".
מאז הניצחון על בריטניה מזהים אותך ברחוב? יש תגובות?
"זה מוזר כי לא הייתי רגילה לזה. לאט לאט אני נתקלת באנשים שמפרגנים ואנחנו מקבלות המון תמיכה. נגד בריטניה למשל, האולם היו מפוצץ והיו עוד אנשים בחוץ שרצו להיכנס ולא יכלו. זה משהו שלא היינו רגילות אליו בעבר, אבל אנחנו עובדות קשה וזה מגיע לנו, מה שכן, עדיין לא מבקשים מאיתנו חתימות", היא אומרת בחיוך.
בניגוד לנבחרת הנשים שעשתה קמפיין מפואר, נבחרת הגברים של צביקה שרף אספה בעיקר בושות. סיבה טובה לשוחח על האפליה של כדורסל הנשים לעומת זה של הגברים, או אם תרצו זמן טוב לתהות הכיצד יותם הלפרין החלוש הוא סופרסטאר בעוד ששי דורון הנהדרת היא ספורטאית אלמונית יחסית.
דורי אמנם לא שמחה לאידו של כדורסל הגברים, כמובן, אבל היא סבורה שנבחרת הנשים צריכה לקבל בדיוק את אותה במה כמו נבחרת הגברים. בעברית קוראים לזה שוויון. "פעם היתה אפליה בין הנבחרות" אומרת דורי.
"תמיד השמיצו אותנו ואמרו שלא צריך להשקיע בנו. יש גם הבדלים במשכורות בין הנשים לגברים אבל לא רק בזה, אלא גם בטיסות ושאר התנאים. בזמן האחרון אנחנו מקבלות יחס שוויוני, וגם האיגוד נותן לנו את כל מה שאנחנו צריכות כדי להצליח והנה, עובדה שאנחנו מספקות את הסחורה".
יש גם ליגה נהדרת לכדורסל נשים, חבל רק שלא ממש שומעים עליה.
"יש פה ליגה טובה מאוד, אבל לא משווקים אותנו מספיק, גם התקשורת צריכה לחשוף יותר את הכדורסל נשים".
יש תחושה שהסטיגמות של הכדורסלניות יותר מיוחצנות מהליגה עצמה. את בטח מכירה אותן?
"כן אני יודעת, אני מכירה את הסטיגמות, זה מה שהרוב חושבים אבל זה לא בהכרח תמיד נכון. כל אחת רשאית לעשות בחייה הפרטיים מה שהיא רוצה, היום הכל יותר פתוח ואני כבר לא מתרגשת מזה".
מישהי פעם התחילה איתך?
דורי צוחקת: "לא התחילו איתי. כולן יודעות שיש לי את החבר שלי, גלעד, כבר ארבע שנים אנחנו ביחד".
מעבר לכדורסל דורי גם משתמשת בנתוניה הטבעיים לצילומי דוגמנות. "עשיתי כמה פרסומות אבל זה לא משהו קבוע", היא אומרת, "בזמן האחרון גם לא עסקתי בזה הרבה". דורי חתומה כטאלנט בסוכנות רוברטו, אך היא דואגת לציין שהדוגמנות אצלה בעדיפות שנייה. "התחלתי עם זה בערך באותו גיל שהתחלתי עם כדורסל, אבל אז עוד גרתי בצפון והיה לי קצת קשה להגיע לאודישנים. הרבה אנשים אומרים לי שזה מוזר שכדורסלנית מדגמנת".
ברור שזה מוזר, זה כמו שלימור לבנת תדגמן בגדי ים. מה את מעדיפה לדגמן או לשחק כדורסל?
"כדורסל זה בראש ובראשונה, קשה לעשות כסף בדוגמנות אם אתה לא איזה טאלנט או מפורסם. כמובן שאם יציעו לי ואני אוכל אני אלך לדגמן. אבל קודם כל הכדורסל".
עוד כמה שנים אתה רואה את עצמך משחקת?
"אני מעריכה שמקסימום עוד עשר שנים. יש מקרים חריגים כמו לימור מזרחי ואינה גורביץ' ששיחקו כמעט עד גיל ארבעים אבל רוב הבנות משחקות עד גיל 33-32. בגלל זה אני מתכננת ללמוד כדי שיהיה לי משהו לעסוק בו בעתיד אבל עוד לא החלטתי מה אני רוצה ללמוד. אולי מנהל עסקים או משהו בסגנון הזה".
ומה אחרי קריירת המשחק, אימון?
"לאו דווקא. הייתי רוצה להתפתח לעוד תחומים, אולי אשאר בכדורסל אבל לא בתור מאמנת".
לדעתך יש סיכוי שבעוד 15 שנים יזכירו אותך בנשימה אחת עם כל הגדולות כמו אלומה גורן, לימור מזרחי ודרייגור?
"כן. בהחלט. זה מה שאני שואפת להגיע אליו. אני רוצה גם לצאת לחו"ל ולהגיע ל-WNBA למרות ששם הליגה יותר קשה ויותר פיזית וגם ברמה יותר גבוהה".
דורי כבר היתה מחוזרת על ידי קבוצה בחו"ל, אך היא מעדיפה שלא לדבר על זה, מה גם שהיא טוענת שהיא עוד לא מוכנה לעזוב את הארץ. "זה עוד מוקדם מדי בשבילי", היא אומרת, "אני מעדיפה להתחשל עוד קצת בארץ לפני שאני יוצאת לחו"ל. אני לא רוצה לצאת לחו"ל כדי לחזור אחרי שנה בלי שעשיתי כלום".
בנות בגילך השתחררו לא מזמן מהצבא וטסות לטייל בכל העולם. את מוגבלת קצת בעניין הזה, לא מבאס?
"זה מצחיק כי החברות שלי חושבות שאני עושה חיים. הן לא מבינות שברוב הזמן שאני נמצאת בחו"ל זה יותר כמו עבודה. מהמטוס אני מגיעה למלון, מהמלון לאימון ואז חזרה לחדר ואז עוד פעם אימון ואז משחק וישר אחרי זה חוזרים לשדה תעופה והביתה, נראה לי שגם בעונה הקרובה אני אבלה לא מעט בחו"ל, רמת השרון משחקת באירופה, אז בטח יהיו לי עוד כמה וכמה טיסות".
מגיל 14 ועד גיל 20, בעיקר בגלל השתייכותה לנבחרות, לדורי לא היה אף קיץ פנוי כדי לטייל. "בשנה שעבר יצאתי אחרי הרבה זמן לחופש. היית בתאילנד במשך חודש", היא מספרת, "עכשיו אין לי מושג מתי יהיה החופש הבא. מצד שני אני רק בת 22, יש לי כבר קריירה, אני מתפרנסת מזה בכבוד ויש לי עוד שאיפות להתקדם".
"אני רואה אותם. פעם בשבועיים-שלושה אני נוסעת להורים אבל זה לא קבוע".
לדורי עוד שתי אחיות שנמוכות ממנה רק בסנטימטרים ספורים. "הן לא הלכו לכדורסל, אבא שלי ניסה למשוך אותן לזה אבל רק אני נדבקתי", היא מספרת.
אבא היה עושה לך את הטריק עם המשקוף ומודד לך כל שבוע את הגובה?
"האמת שכן, הוא גם דאג לקחת אותי כל הזמן לאולם ספורט וללמד אותי את המשחק".
מה עם בילויים, יש לך בכלל זמן לזה?
"אני די אוהבת לצאת. שותה מדי פעם משהו אבל לא משתכרת. אבל לא תמיד זה אפשרי כי אני לא יוצאת יום לפני אימון או משחק. אני חיה חיים מאוד ספורטיביים"
אני מניח שכשאת נכנסת לבר מסוים לא מעט בחורים מתחילים איתך?
"האמת שלא כי בדרך כלל אני עם החבר".
את יודעת שכדורגלני נבחרת ישראל הזמינו נערות ליווי לפני משחק גורלי נגד נבחרת דנמרק, יש מצב שאתן תזמינו באליפות אירופה חשפן?
"לא נראה שיש סיכוי שזה יקרה".
תגידי, אפשר חתימה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם