רק על הקווים
קווין קיגאן קיבל 3 מיליון ליש"ט בעונה כדי לאמן את ניוקאסל. הוא היה בטוח שמנג'ר באנגליה אחראי גם על מדיניות הרכש ומקבל החלטות אסטרטגיות, אבל אז התברר לו שאלכס פרגוסון יש רק אחד
קווין קיגאן. צילום: אי-אפ-פי
עזיבת קרבישלי לא גרמה לזעזוע גדול אצל הפטישים. לעומת זאת, הליכת קיגאן הרעידה את סט. ג'יימס פארק. אחרי הכל, הלך המנג'ר שבקדנציה הראשונה שלו במועדון עבד חמש שנים, חילץ אותו מירידה ודאית לליגה השלישית עד כמעט זכייה בפרמייר-ליג.
השורה התחתונה בטרנד החדש: למנג'ר, לפחות באנגליה, יש כעת הקשר אחר. לא עוד מאמן/מנג'ר, האחראי להדרכת הקבוצה, להבאת השחקנים או למכירתם ולהחלטות אסטרטגיות אחרות, כמו למשל במנצ'סטר יונייטד. המנג'ר החדש יהפוך למאמן. רק על הקווים. מעליו, במשרד ממוזג, יישב איש בחליפה ובעניבה. בדרך כלל הוא יהיה שליח הבעלים, עושה דברו, שיפעל להבאת שחקנים לקבוצה. ההיבט הכלכלי הוא זה שמנחה אותו מבלי שלמנג'ר תהיה מילה.
בקבוצות רבות באירופה כבר קיים מצב דומה. גם בצ'לסי יש מנכ"ל רב עוצמה דוגמת פיטר קניון. הבעלים רומן אברמוביץ' קובע כמעט באופן בלעדי, אבל עדיין מתחשבים במנג'ר על הקווים, אפילו אם קראו לו אברם גרנט.
ההתפתחות האחרונה מרמזת שמנג'ר רב עוצמה כמו אלכס פרגוסון יהיה עוד מעט מוצג ארכיוני. איך אמר הארי רדנאפ, מנג'ר פורטסמות: "זו רק שאלה של זמן עד שהמנג'ר יהיה לא רלוונטי. המיליארדרים שרוכשים את הקבוצות רוצים שתהיה להם מילה אחרונה. הם לא רק רוצים להיות בעלי המועדון, הם רוצים להחליט מי ישחק בו. יגיע יום בו למנג'ר לא תהיה השפעה מחוץ לקווים. אבל כאשר משהו הולך לא טוב, יפטרו את המאמן ולא את אנשי ההנהלה, שהביאו את השחקנים. כשזה יהיה המצב באנגליה, אני לא רוצה להיות בסביבה. מצדי שידחפו לעצמם. כשזה יקרה, אני עוזב לתמיד את הכדורגל."
רדנאפ טוען שאותה תבנית קיימת עכשיו במנצ'סטר סיטי. למרות שהבעלים מאבו-דאבי אמרו שקודם הם יישבו עם המנג'ר מארק יוז כדי לשמוע איזה שחקנים הוא רוצה, ביום האחרון של אוגוסט הם נתנו לו הוראות בטלפון את מי לרכוש.
המוקיון בקרקס של אשלי
12 יום אחרי שמונה לתפקיד, ב-12 בינואר ,2008 קיבל קיגאן בן ה-57 סכין בגב מהבעלים מייק אשלי, הצעיר ממנו ב-12 שנים. אשלי רכש את המועדון בקיץ שעבר תמורת 134 מיליון ליש"ט ומינה לתפקיד הפוטבול דירקטור את שחקן צ'לסי לשעבר, דניס וייז, שהיה מנג'ר לידס בליגה השלישית באותה תקופה.
מאז קיגאן ווייז על סכינים. הראשון דרש את כל הסמכויות אצלו, כפי שהיה רגיל. הוא ראה את תפקיד המנג'ר מעוצב במובן הישן שלו. בניוקאסל חשבו אחרת. סטן "דה מאן" קולימור, שחקן העבר הבעייתי, כתב בטור שלו ב"מירור": "אשלי צריך להפסיק לשחק את עצמו בעלים של קבוצה, לשבת ביציע עם חולצה של ניוקאסל ולשתות עם האוהדים. היחס שלו לקיגאן היה מביש. וייז קנה ומכר וקיגאן לא היה יכול לסבול את זה."
ביום האחרון להעברות ניסה וייז להיפטר אפילו ממייקל אואן. הוא גם רצה למכור את ג'ואי בארטון,
הילד הרע של ניוקאסל, למרות שקיגאן נתן לו גיבוי. וייז מכר את ג'יימס מילנר לאסטון וילה למרות שקיגאן התנגד. המנג'ר, שפעם אפילו רצה לרכוש את ניוקאסל, היה מעוניין לחזק את המועדון בקשר באיירן מינכן, בסטיאן שוויינשטייגר, אבל כשהגיע למשרדי המגפייז, ביום ההעברות האחרון, לא מצא זכר לבקשתו. במקום זאת נאלץ קיגאן לשמוע מווייז שכל השחקנים למכירה אם יציעו עליהם את המחיר הנכון.
המנג'ר לא רצה להיראות כמי שהפך ממלך השכונה לסמרטוט הראשי. אחרי שלושה ימי דיונים מרתוניים עם ההנהלה התברר לו שאין עם מי לדבר, במיוחד כשאשלי סירב לחזור מארה"ב כדי לשבת איתו וללבן את הדברים.
ה"מייל און סאנדיי" תיאר את היחסים בין קיגאן למייק אשלי בכותרת ענק: "חתונה שנעשתה בגיהנום". בעיתון האח, "דיילי מייל," נכתב כי "קיגאן הוא המוקיון בקרקס של אשלי" וגם "השפילו את המשיח".
מייק אשלי, הבעלים של ניוקאסל צילום: איי-אף-פי
בעוד הקבוצה לקראת רעידת אדמה, כמה שעות לפני שקיגאן הלך, ישב הבעלים בניו-יורק ושילם 125 אלף ליש"ט למסיבה שכללה שתייה פרועה, רקדניות וחשפניות. אשלי היה מכוסה כולו בשמפניה כשהאוהדים הזיעו מרוב עצבים על הליכת המלך. ה"סאן" פרסם את הידיעה וגרם לאוהדים, העצבניים ממילא, לשלוח הודעות לקבוצה בנוסח "אנחנו מתביישים להיות קשורים לכזה מועדון".
האוהדים כועסים כי נפל דבר דווקא כשניוקאסל פתחה את העונה בצורה סבירה ונראה כי קיגאן ייצב את הספינה. הם הפגינו מול משרדי ההנהלה כבר ביום הראשון למשבר ואחר כך שלחו אי-מיילים נזעמים למועדון. חלק אף מאיים להחרים את המחצית הראשונה מול האל סיטי במחזור הקרוב.
עיתון הפאנזין של ניוקאסל ")האמונה האמיתית,(" שיוצא לאור על ידי האוהדים, פרסם מכתב גלוי לאשלי. "יש לנו ספקות באשר להתאמה שלך להיות הבעלים של ניוקאסל," הם כתבו, "ואנחנו מטילים ספק גם במחויבות שלך לנהל את הקבוצה בצורה שתביא לנו יציבות בעתיד."
גם מועצת העיר התכנסה ושחררה הודעה על כך שקיגאן חשוב לאוהדים, לקבוצה ולקהילה. אוהדים שרכשו מנוי תלת-שנתי במבצע איימו שיחזירו אותו. הגיעו אפילו איומים למשרדי הקבוצה על חייו של אשלי, ששכר שומרי ראש ומנסה למכור בכל מחיר את המועדון, למרות שסירב לרוכשים מאבו־דאבי. האחרונים הסתפקו במנצ'סטר סיטי.
מגיש התה בקרקס של קיגאן
תחילת היחסים בין אשלי לקיגאן כאילו נלקחה מסינרומן. המנג'ר עזב עבור ניוקאסל את החברה שהקים בגלזגו בשם "קרקס הכדורגל," שמפיצה את הכדורגל ברחבי העולם ")היא תהיה רווחית עוד עשר שנים," טען קיגאן ב-.(2007
דניס וייז. צילום: אי-פי
יש הטוענים כי המנג'ר הסכים לחזור רק בגלל שלחברה היו חובות בסך מיליון ליש"ט. המחמירים טוענים שהוא אפילו נאלץ לשבת במשרדים, לענות לטלפונים ולחלק תה לעובדים. לא פלא שכאשר אשלי התקשר אליו, הוא היה מוכן לנהוג במכוניתו, יחד עם אשתו, מגלזגו לניוקאסל כדי להימלט מהכתבים. בשעה 11.00 הוא התייצב לפגישה הדיסקרטית.
קיגאן חתם לשלוש שנים וחצי וזכה לשכר של 3 מיליון ליש"ט לעונה. הוא סבר שבחוזה יש סעיף הקובע שהוא הסמכות העליונה בהעברות שחקנים, אבל המומחים טוענים כי גם אם היה מביט בקפדנות בין השורות, הוא לא היה מוצא שורה כזו.
עכשיו קיגאן תובע מאשלי 8 מיליון ליש"ט פיצויים, למרות שהוא עצמו הלך הביתה בטענה ל"פיטורים מבניים." בחוזהו יש סעיף כי אם יפוטר, הוא יקבל 2 מיליון ליש"ט. אנשי אשלי אמרו בתגובה: "קיגאן חושב שאנחנו צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. הוא הגיש לנו רשימה של שחקנים שרצה לרכוש ב-200 מיליון ליש"ט. אנחנו צריכים לנהל את הקבוצה כלכלית".
קיגאן, בתגובה על התגובה, טען להבטחות שווא בנושא הרכש, ונראה כי יזכה במשפט עתידי מול אשלי. ה"מירור" הביא ציטוטים של אשלי ווייז, שאמרו לאתר המועדון, לטלוויזיה שלו ולעיתונות שהם ירכשו שחקנים רק אם יתאימו לקיגאן, ובהסכמתו.
לא ברור כרגע מי ייכנס לנעליים של קיגאן. המועדון תמרן את עצמו למצב בו רק חבר של וייז יכול לעבוד איתו, ללא אפשרות להביא שחקנים כרצונו. וייז עצמו התבקש להיכנס לתפקיד, אבל סירב מחשש לכישלון מקצועי ומהידרדרות נוספת ביחסים עם האוהדים.
מכיוון שארבעה מתוך חמישה שחקנים שנרכשו בקיץ הגיעו מספרד (קיגאן לא ידע על חלקם,( קיימת אפשרות שהמנג'ר יהיה דובר ספרדית. שם שהועלה היה מנג'ר סראגוסה, מרסליניו גרסיה טורל, אבל הוא נשבע להישאר בקבוצתו. מועמדים נוספים הם גוסטבו פוייט, עוזרו של חואנדה ראמוס בטוטנהאם, וג'יאנפרנקו זולה, חברו של וייז מימי צ'לסי. אחרים שהוזכרו הם דידיה דשאן וחוסה קמאצ'ו, אבל ספק אם מישהו ירצה להיכנס לנעליו של קיגאן. "המצב לא הותיר לי ברירה," סיכם קיגאן, "למנג'ר חייבת להיות דעה אחרונה בנוגע לשחקנים שמגיעים למועדון."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם