"המשחק נגד ישראל הוא דף חדש בהיסטוריה"

יו"ר ההתאחדות השוויצרית מקפיד לא לצאת בהצהרות לקראת פתיחת קמפיין המוקדמות ביום שבת באיצטדיון ר"ג: "תראו איפה ישראל מדורגת, ואיפה אנחנו". אפילו אלכסנדר קומיסטי, שהשתיק את יציעי בלומפילד לפני 13 שנה, מנמיך ציפיות: "לצאת עם נקודה יהיה לא רע"

אייל לוי | 5/9/2008 0:30

בתוך הבוטקה, במגרש האימונים באצטדיון ר"ג, ישב ראלף זלוסואר, יו"ר ההתאחדות השוויצרית והסתכל על אימון נבחרתו. הוא הביא את היצפלד, הוא היה סגן נשיא הועדה המארגנת של אליפות אירופה והוא לא יוצא בהצהרות ברורות כמו עמיתו הישראלי.

"תיקו יהיה לנו טוב". נבחרת שוויץ. צילום: דוד פליגל

"לא הייתי שמח ולא מאוכזב", הוא תיאר את הרגשתו בזמן ההגרלה. "להגיד שזה בית קל, זו ספקולציה. הרי כל הזמן מצמצמים פערים. אתה לא יכול לקבוע שזו נבחרת שבטוח תנצח. אתה צריך להיות מרוכז, לבוא ביום טוב. עובדה, תראה איפה ישראל מדורגת ואיפה אנחנו".

סיפרתי לו שאבי לוזון אמר שמהבית הזה ישראל חייבת לעלות. זלוסואר הרים גבה ומיד הוריד. "בית קל? אולי הוא חושב ככה. אני לא חושב. המטרה תמיד תהיה לעלות, אבל באותה מידה אני לוקח בחשבון שיש עולה אחת בטוחה וזו יכולה להיות נבחרת אחרת. הבאנו את מר היצפלד כשהמטרות ברורות והמשחק הזה הוא דף חדש בהיסטוריה".

אוטמאר היצפלד ירד מהאוטובוס שהביא את השוייצרים לאימון, מסודר ומצוחצח. עיתונאים שוייצרים סיפרו שמאז שהגיע הכל נראה אחרת. הרבה יותר מוקפד ומדוייק מתקופת קובי קון. הוא מחזיק את השחקנים קצר והייתם צריכים לראות כמה זמן הוא תדרך את אנשי המשק היכן להציב את הקונוסים.

אוטמר היצפלד באימון שוויץ. צילום: דוד פליגל

בדרכו למגרש עצרו אותו מארק שאנר ודניאל וילר, שעלו ארצה משוויץ לפני 12 שנים. המדים והדגלים לא הותירו ספק בעד מי הם יהיו מחר. "לא צריך לשאול", מארק חייך. "אתה לא עוזב את אשתך אחרי ארבעים שנה. תיקו יהיה טוב לנו".

דניאל, בחולצה של פ.צ. באזל, סיפר שמשחקי ליגה הוא רואה אצל מארק, שסידר צלחת מיוחדת. "ראית את היורו ואתה רואה את הדבר הזה", הוא הצביע על האצטדיון הסמוך. "בארץ פשוט משקיעים בדברים אחרים, אבל זה לא רק כסף. התקציב של בית"ר ירושלים ובאזל הוא כמעט אותו דבר, רק ששם יש שיטה ודרך".

אפילו קומיסטי האיום נשאר צנוע

הלכתי לבדוק מה השיטה של דרור קשטן, שקיים מסיבת עיתונאים נוצצת. המאמן הלאומי ישב על הבמה עם הכוכב יוסי בניון וקצין העיתונות, גיל לבנוני, והפגיז קלישאות שמזמן יצאו מחוץ לחוק. ציטוט מעניין אחד אי אפשר לחלץ. נמלטתי בחזרה לשוייצרים ולאימון הפתוח ואז קלטתי אותו בחצי עין, ליד הגדר. זה לא קומיסטי מגראסהופרס?

אלכסנדר קומיסטי

האיום, האיש שגמר למכבי ת"א ולקשטן את חלום ליגת האלופות לפני 13 שנים. שער שלו בבלומפילד מול אובארוב, 0:1 ונגמר הסיפור. וואלה, זה הוא.

קומיסטי פרש לפני שנתיים. יש לו שלושים הופעות בנבחרת וארבעה שערים. הוא עובד היום בבנק והגיע לישראל כפרשן הטלוויזיה השוייצרית. "לא כאן שיחקנו נגד מכבי, נכון?", הוא שאל.

לא, בבלומפילד, ביפו.
"רק זיכרונות טובים יש לי מישראל. אני אוהב את המנטליות, האנשים, מזג האוויר. רק הגענו, ישר ירדתי לים. אבל זה במיוחד בגלל הגול הכי חשוב שהבקעתי בקריירה".

נגד הנבחרת שלנו שיחקת?
"לא, אם הייתי משחק, בטח הייתי מבקיע".

הכדורגל בשתי המדינות השתנה מאז שפגשת אותנו.
"מאוד. תחשוב שאז שוויצרים בקושי יצאו לשחק בחוץ ועכשיו כבר בגיל 19 הם נחטפים על ידי המועדונים הגדולים. ובישראל בפעם האחרונה ששיחקנו נגדכם היו אולי ארבעה ועכשיו נדהמתי כשקיבלתי את הדף עם השמות. כמעט כולם. זה רק מראה על ההערכה שיש כלפי הכדורגלן הישראלי".

בחור נחמד קומיסטי. שחקנים שעברו לידו חייכו, שאלו לשלומו. מאוד פופולארי. הוא קצת היה סקפטי לגבי המשחק. "הרבה שחקני מפתח שלנו לא ישחקו, כמעט כל ההתקפה. לצאת עם נקודה זה בהחלט לא רע", הוא מסכם.