עסקים באוויר
הקווטרבק האגדי שהמועדון שלו לא רצה שיחזור, והכוכב ההגנתי שיחפש מקום אחר לרקוד בו סלסה. ליגת ה-NFL שנפתחת הלילה היא ממש לא מקום לחפש בו קביעות במקום העבודה
בין הפציעות, השחיקה והדם החדש, שמנסה למצוא מקום בליגה הפופולרית ביותר בארה"ב, הקריירה הממוצעת של שחקן פוטבול מקצועני נמשכת שלוש שנים וחצי בלבד. היחס לשחקנים הוא בהתאם. הסכם השכר מאפשר לבטל חוזים באופן מיידי וגורם למושגים כמו "נאמנות" ו"מסורת" להישמע כשייכים לעידן אחר לב ונשמה זה טוב, אבל בליגה שהמוטו שלה הוא "מה עשית למעני לאחרונה," חושבים רק על כסף ותקרת השכר.
וכך, לקראת העונה שבפתח, מוצאים את עצמם שניים מהכוכבים הגדולים ביותר של המשחק מושלכים מהקבוצות בהן בנו את שמם.
ברט פארב הוא אולי האדם האחרון שאפשר לחשוב עליו במונחי עלות ותועלת. לאורך 16 שנותיו בגרין-ביי הוא הפך לשחקן הגדול בתולדות המועדון. הקווטרבק בן ה-38 סיים בשנה שעברה את אחת מעונותיו הגדולות, שבר אינספור שיאים והשיג סטטיסטיקות ששחקנים בני 28 רק חולמים עליהן. במארס הוא הודיע על פרישה.
ארבעה חודשים בלבד אחרי מסיבת העיתונאים המרגשת, בה הודיע פארב בדמעות על עזיבתו, הוא הסביר את החלטתו בלחץ של ראשי המועדון והסביר שהוא למעשה מרגיש מוכן לחזור לעונה נוספת. "שאלו אותי אם אני בטוח שאני רוצה להמשיך ובאותו זמן לא הייתי בטוח," נימק את הצעד שעשה ואת הסיבה שחזר בו כשהעונה החדשה עומדת בפתח.
הבעיה היא שבגרין-ביי לא חיכו לגיבור שיחזור על הג'יפ הלבן. לפני שלוש שנים הם הביאו את ארון רוג'רס כמחליפו העתידי של פארב והבחור הצעיר התחיל להתרגל לתפקיד החדש. כאשר פארב הראה סימנים של חזרה ביולי, הפאקרס עמדו בפני דילמה. מצד אחד, הסמל ואחד הקווטרבקים הטובים בליגה מעוניין לשוב. מצד שני, רוג'רס בן ה-25 הוא העתיד.
במשך כמה שבועות מסרו שני הצדדים דיווחים סותרים. פארב לא התחייב לחזור, ובעיקר דיבר דרך הודעות לעיתונאים מקורבים, אבל באותו זמן ניסה למצוא דרך שהפאקרס יעבירו אותו ליריבה השנואה מינסוטה. ראשי המועדון התבטאו לטובת השחקן וגם נגדו, ועל הדרך העבירו תלונה לליגה על התנהלות לא כשרה של מינסוטה. התוצאה היתה המון מילים שנשפכו על הנושא בכל מהדורות החדשות, אבל בעיקר מבוכה לשחקן ולמועדון.
הפתרון היה חייב להגיע כשפארב החליט בכל זאת להתייצב למחנה פתיחת העונה של גרין-ביי. לאחר כמה ימים בהם הוא חיכה בצד, החליטו ראשי הפאקרס לשלוח אותו לקבוצה הכי פחות מזיקה מבחינתם, הניו-יורק ג'טס.
"זה כמו נישואים שמסתיימים. אף אחד אינו אשם," הסביר נשיא הפאקרס, מארק מרפי, את המהלך. "כנראה ששני הצדדים אשמים," סיפק פארב את הפרשנות שלו. עכשיו השחקן שיום אחד יוצב פסל בדמותו במגרש הביתי של הפאקרס יעבור ליגה, ולראשונה בקריירה יעזוב את סביבת ה-NFC המוכרת לטובת החיים הקשים יותר ב-.AFC
כוכב מזדקן אחר שעושה את הדרך ההפוכה הוא ג'ייסון טיילור, שהזמין חברת הובלות מביתו במיאמי למעונו החדש בוושינגטון. טיילור נחשב לסמל של הדולפינס ולפני שנתיים הוכתר כשחקן ההגנה של העונה.
הבעיה היא ששאר הקבוצה הפכה לגרועה ביותר בליגה. כדי לשנות כיוון הגיע למועדון קבלן השיפוצים הטוב בליגה, ביל פארסלס. הפילוסופיה שלו ברורה: שחקנים שמחויבים לשיטה אין, פרימדונות אאוט. אבל מה עושים כשהסופרסטאר מגניב מבטים לכיוון הוליווד?
טיילור, ,34 החליט לעשות במהלך הפגרה את הדבר המקובל בעיני ספורטאים מזדקנים שמחפשים קריירה חדשה: להשתתף ב"רוקדים עם כוכבים." הוא סיים במקום השני בתוכנית, אבל גרם לקרע עם פארסלס שמעדיף ליצור את ריקוד המכונה על המגרש על פני סלסה בתוך אולם.
היחסים בין השניים הפכו למתוחים כל כך עד שלפי ה"מיאמי הראלד," כשטיילור הגיע למחנה האימונים של המועדון בחודש אפריל כדי לדבר עם הבוס החדש, פארסלס פשוט התעלם ממנו והמשיך לצפות בקלטות.
למרות המתיחות, טיילור המשיך להיות חלק מהקבוצה המתחדשת במיאמי, בעיקר כי הדולפינים לא מצאו קונה במחיר שהם דרשו. ב-20 ביולי זה השתנה. פיטר קינג, גורו הפוטבול של "ספורט אילוסטרייטד," תיאר את האירועים: "הטרייד התרחש, מגיבוש הרעיון עד למימוש, תוך חמש שעות ו-45 דקות. ביום הראשון של מחנה האימונים נפצע המגן של וושינגטון, פיליפ דניאלס, וב-12.30 התברר שהוא לא יחזור העונה. אחרי התייעצות של הצוות הניהולי והמאמנים, נעשה הטלפון לפארסלס. ב-18.15 טיילור כבר היה בדרך לוושינגטון תמורת שתי בחירות דראפט."
כה פשוט, כה מהיר. טיילור, שבשנה שעברה הוצגה בלונדון דמות ענק שלו עם מספר 99 של מיאמי, ישחק העונה עם מספר 55 באדום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם