נבחרת הטעויות
רגע לפני קמפיין שיוליד שיברון לב נוסף, משחזר רון עמיקם את 11 הפאשלות הגדולות בתולדות נבחרת ישראל. אוסטרליה, קפריסין, בולגריה ואוסטריה נהנו מהטעויות של מרפי כהן, גדי מכנס, אבינועם עובדיה, אבי נמני ורוני רוזנטל. ומה יהיה הפעם?
עד היום, כשאני מעלה זכרונות עם ידידי הקפריסאי אנדראס מיכאילידיס, הוא שואל אם רפי כהן עדיין משחק. מיכאילידיס היה מאמן נבחרת קפריסין שפגשה את ישראל בסתיו 1996, במוקדמות מונדיאל 1998. ישראל הגיעה אחרי ניצחון על בולגריה ותיקו שחילצה רוסיה בר"ג.
מיכאילידיס התמקד באספה לפני המשחק באדם אחד: רפי כהן. "הוא יוצא לכדורים עם הרגליים. חפשו את הפנדל", אמר. כבר אחרי רבע שעה של משחק הוציא כהן מהרשת שני כדורים, אחד מהם כתוצאה מפנדל שהוא עצמו ביצע, עם הרגליים.
שנתיים מאוחר יותר נופה כהן מהנבחרת בשידור חי על ידי שלמה שרף, אחרי שער שהבקיע פרננדו היירו הספרדי מחצי דונם, לאחר יתרון ישראלי של אלון חזן. חודורוב ספג מחצי מגרש נגד יוון בר"ג, בוני גינצבורג קיבל שערים בקשת מווינטון רופר ואחד מצ'רלי יאנקוס כי "ככה לא בונים חומה", אבל רפי כהן לוקח את הבכורה ללא מתחרים.
מגן ימני: גדי מכנס
כשיורם ארבל היה גם משונן וגם שנון, הוא נקלע בעוונותיו לאחד מתיאורי השערים ההזויים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית. ישראל אירחה את אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 1986. המחצית הסתיימה בתוצאה 0:0 והטלוויזיה עברה למהדורת "מבט".
כשחזר השידור לר"ג, שכח הטכנאי לשים את ג'ינגל הפתיחה והשקט ליווה מהלך שבו איבד מגן ימני את הכדור לשחקן אוסטרלי, שהתקדם ובעט לרשת. יורם ארבל נכנס מיד לאחר מכן לשידור ואמר: "שוב ערב טוב לכם צופים יקרים, אנחנו בהתמודדות בין ישראל לאוסטרליה, ומה שראיתם עכשיו זה 1:0 לאוסטרליה". את המסירה המסחררת הזו התכבד לעשות גדי מכנס. עד היום המאמן יוס'לה מירמוביץ' מתקשה לשכוח או לסלוח.
בלם: אבי כהן
משחקי מוקדמות מונדיאל 1986 היו עמוסי מחדלים. זה אולי הקמפיין הכי בזוי של נבחרת ישראל לדורותיה. נבחרת מהוללת, עם שחקנים מצוינים בכל הגזרות, נכנעה ללא תנאי לאוסטרליה ולניו זילנד. המשחק בניו זילנד הסתיים בהפסד צורב, 3:1.
ישראל הגיעה אליו לאחר שאפסו סיכוייה, ומירמוביץ' החליט להחליף חצי הרכב והציב בשער את הצעיר בן ה-20 בוני גינצבורג. מפגש מביש בין הזחיחות הישראלית לבין התעוזה הניו זילנדית הוביל לשער הבא: אבי כהן, אקס ליברפול, הבלם הכי גדול בתולדות הכדורגל הישראלי, החזיר כדור לגינצבורג למצב כמעט בלתי אפשרי. השוער הצעיר יצא וחזר, ורופר ניצל זאת כדי להקשית מעליו לרשת.
בלם: שמעון גרשון
שמעון גרשון היה סוג של יורש לאבי כהן. שחקן אלגנטי מאוד, בטוח בעצמו, עם יכולת טכנית יוצאת דופן ומסירה שמוציאה קבוצה מהגנה להתקפה בצורה מושלמת. אבל כמו כהן, גם גרשון לא הצטיין מעולם במהירות יוצאת דופן.
את המרדף שלו אחרי המטוס האנושי אנדריי ארשבין במוסקבה בסתיו 2006 עוד היה אפשר להבין, אבל המרדף שלו אחרי איביצ'ה ואסטיץ', בתוספת הזמן במשחק מול אוסטריה בסתיו 2001 בר"ג, כבר היה בלתי נסלח. ואסטיץ' היה כבר בן יותר מ-30, גרשון בלם בן 24 בעונה הכי גדולה בקריירה שלו (רבע גמר אופ"א).
גרשון וואסטיץ' נקלעו במצב של 0:1 מבטיח לישראל לאזור קו האמצע. גרשון התקשה להשתלט על ואסטיץ' או אפילו להכשילו, ואת תפיסת השחקן קלט השופט מנואל מלו פריירה כ-20 מטר מהשער הישראלי. ההמשך היה קטסטרופלי: ישראל איבדה יתרון ולא הגיעה למשחק ההצלבה על מונדיאל 2002.
מגן שמאלי: יעקב הלל
כשבולגריה הובילה 1:0 באיצטדיון ואסילי לבסקי בסופיה, במאי 1993, נראה היה שישראל עומדת להפסיד משחק חמישי רצוף בקמפיין. אלא שאז הגביה יעקב הלל כדור לרונן חרזי, שעצר על החזה וירה לחיבורים. זה היה יום גדול להלל. שתי דקות אחר כך העלה רוני רוזנטל בנגיחה נדירה את ישראל ליתרון סנסציוני, 1:2.
בולגריה ההמומה הביטה על יעקב שוורץ מרקיד את שחקני נבחרת ישראל במרכז המגרש, ללא מענה. ואז הגיעה הגבהה לרחבה של ישראל. הלל ניסה להרחיק, אלא שמעשה שטן, הרגל פספסה את הכדור, שנחת לרגליו של נאסקו סיראקוב שבעט פנימה - 2:2. שלושה שבועות לאחר מכן הורחק הלל במשחק החוץ בסולנה שבו הפסידה ישראל 5:0, ולמעשה סיים את חלקו בנבחרת.
לטל בנין יש בליגת העל מאזן של שמונה פנדלים מוצלחים מתוך תשעה. גם בנבחרת הוא בעט פנימה כמה וכמה פנדלים, ביניהם שער הניצחון מול בולגריה. בשלהי חורף 2001 הוביל בנין נבחרת ישראלית למאבק שווה כוחות בפראטר של וינה מול המושבעת ביריבות ישראל באותם ימים, נבחרת אוסטריה.
המשחק היה רווי טעויות. ישראל עלתה ליתרון 0:1 משער עצמי. אחרי כמה דקות השוותה אוסטריה בנגיחה ממרחק קצר של מיכאל באואר, ואחר כך באה גלישה לא טובה של אמיר שלח לכדור, שהניבה פנדל. ואז הגיעה הטעות האוסטרית שסידרה לישראל פנדל. משום מה, בנין החליט בשבריר של שנייה להחליף פינה. הבעיטה הייתה ברגל מלאה, חלשה, לפינה הנמוכה. וולפארת לקח בקלות. אם הכדור הזה היה נכנס, גם הגול של הרצוג בר"ג, חצי שנה מאוחר יותר, לא היה עוזר.
קשר: אבינועם עובדיה
המשחקים מול אוסטרליה אופיינו תמיד בנוקשות רבה. האוסטרלים שיחקו כדורגל אגרסיבי, על סף הברוטלי, וישראל לא ידעה להגיב, ואולי טוב שכך. הקרב בכרייסצ'רץ', ניו זילנד, בחורף 1988 היה מסוג המשחקים האלה. הכרטיס שהונח על השולחן היה הכרטיס לאולימפיאדת סיאול. ישראל כבר הפסידה באוסטרליה וזה היה משחק הבית שלה, בעיירה שכוחת אל באחת המדינות השלוות בעולם.
ישראל לא הצליחה לכבוש (פרטים בהמשך), אבל הסתבכה בקרבות רחוב. באחד מהם דרך אנדי מקדואל האוסטרלי על ראשו של ירון פרסלני, ששכב פצוע על הדשא. אבינועם עובדיה, בחור חמד משמשון ת"א, לא הצליח להתאפק והוריד כמות אדירה של ליחה על פניו של חלוץ אוסטרליה פרנק פארינה. עד היום מהדהדות מילותיו הנוקבות של יורם ארבל: "לא בשביל זה נסעתי עד לפה, אדון עובדיה. תתבייש". בעשרה שחקנים היה כבר יותר קשה להציל את משרתו של מיליינקו מיחיץ'.
קשר: אבי נמני
גם למלך המשיח יש שתי רגליים. לפעמים גם צריך לדעת לסגור אותן. אוקטובר 2001 היה חודש מלא תהפוכות בכדורגל הישראלי. ב-7 באוקטובר אוסטריה הייתה צריכה להגיע לר"ג עם תשעה שחקנים מחליפים, מכיוון שרוב שחקני הסגל חששו מהמצב הביטחוני בישראל. יומיים לפני המשחק יירט טיל תמרון תועה של צבא אוקראינה מטוס רוסי מלא ישראלים שטס מעל הים השחור. זה הספיק לאוסטרים, שדפקו נפקדות.
כל תעצומות הנפש מול האוסטרים האנטיפתים היו צריכות להיבנות מחדש, בתוך 20 יום, למשחק הדחוי.
הרבה רגעי אושר הביא לנו רוני רוזנטל. הניצחון בפארק דה פרינס נבנה משלושה מהלכים שלו. העוצמות שלו תמיד גרמו לבעתה בקרב הגנות היריב, אבל דבר אחד היה קשה להוציא מרוני - את ההחמצות שלו.
ההחמצה במלבורן 1985 במצב של 1:1, הכדור שפגע בקרסולו מול קולומביה ב-1990, והיריעה קצרה מלהכיל. אבל החמצה אחת היא בלתי ניתנת לשחזור עד היום. מאי 1993, סופיה. מצב של 2:2. בולגריה יושבת על השער של ישראל וזו יוצאת למתפרצת. פליקס חלפון שולח פס ארוך לעברו של אלי אוחנה.
טריפון איבאנוב וזלטקו יאנקוב ניגשים ליירט את הסכנה ואוחנה פשוט עובר ליד הכדור ומושך איתו את שני הבלמים. לתפר נכנס רוזנטל, בשעטה אדירה. הוא חולף על פני בוריסלב מיכאלוב, השוער בעל הפאה המלאכותית, ורק רשת מפרידה בינו ובין 2:3 סנסציוני בוואסילי לבסקי ("מאיר, תירגע"?). רוזנטל מגיע לכדור הזה עם הרגל החלשה, הימנית, החוצה.
חלוץ: בני טבק
קמפיין מוקדמות מונדיאל 1982 התאפיין בכדורגל המודרני שהביא לארץ ג'ק מנסל, אבל גם בהחמצה בלתי רגילה. ישראל הייתה נבחרת הרבה יותר מאורגנת מבעבר, אבל בכל הקשור לכיבוש שערים, היא נכשלה.
במשחק הפתיחה מול צפון אירלנד פגע כדור מ-40 מטר של ג'ימי טורק במשקוף שערו של פט ג'נינגס, וגם גדעון דמתי הצליח לעבור את השוער הנפלא ההוא ולבעוט החוצה. מול שוודיה בבית מנע השופט הוולשי שער חוקי של חיים בר, וגם המשחק השלישי בבית, משחק ההזדמנות האחרונה מול סקוטלנד, התאפיין בהחמצות מסמרות שיער של שחקן אחד, בני טבק.
שלוש פעמים הוא הגיע לאחד על אחד מול השוער הסקוטי ולא הצליח לתרגם משחק נהדר של ישראל לניצחון סנסציוני, עד שהגיע קני דלגליש ובהזדמנות אחת הרים את אלפי הסקוטים שביציע באוויר. חצי שנה אחר כך הצליח טבק להבקיע משלוש הזדמנויות שלושער בפחות מחצי שעה מול פורטוגל, במשחק שלא קבע לישראל דבר, אבל בזכותו היא העפילה לבית הגמר של הנבחרות הטובות בעולם במשחקים לא חשובים.
חלוץ: דניאל בריילובסקי
בימים שבהם עדיין לא החזקנו מעצמנו מעצמת כדורגל וישראלים כמעט לא שיחקו בחו"ל, דניאל בריילובסקי מארגנטינה היה הכדורגלן היהודי הטוב בעולם. כשהגיע בקיץ 1986 למכבי חיפה, המאמן מיליינקו מיחיץ' לא התאפק וקרא לו לנבחרת.
בריילובסקי הוביל את הנבחרת לניצחון 0:3 מהדהד על ליברפול הגדולה, והכרטיס לסיאול נראה כמעט מובטח. פרנק ארוק האוסטרלי חשב אחרת. במשחק הפתיחה של הטורניר הקדם אולימפי ניצחה אוסטרליה 2:0 והשאירה לישראל את המרדף אחריה. ניצחון בכרייסצ'רץ' היה אמור להחזיר את ישראל לתמונה.
ישראל החמיצה המון במשחק הזה, אבל מכל ההחמצות זכורה זו של דניאל בריילובסקי, לבד מול ג'ף אולבר, שולח כדור חלש לפינה הרחוקה והכדור יוצא החוצה. שנה אחר כך הגיע אלי אוחנה והסביר לבריילובסקי מיהו הכדורגלן היהודי הטוב בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם