משל ושנינה
לא מכובדות, לא מקצוענות, לא מחויבות ולא נאמנות. כמה הערות על הכדורגל הישראלי
בעיניי אסוס הוא שחקן מוגבל, אבל גם אם הייתי סבור, בדומה לאחרים, כי מדובר בקשר אחורי לתפארת, הייתי חותך. הייתי חותך בגלל שהוא עבר את הגבול, בגלל שהוא מסית את הקהל נגד המאמן, בגלל שיש מקרים שמחייבים תשלום מחיר מקצועי בטווח הקצר כדי לייצר היגיינה קבוצתית בטווח הארוך ובגלל שבמועדון מסוכסך כמו מכבי ת"א הגיע הזמן שתהיה היררכיה ברורה.
אין זה מספיק שאביב בושינסקי יצהיר בקול ברור שרן בן-שמעון הוא הסמכות המקצועית העליונה והיחידה. הגיע הזמן שנראה זאת בעיניים. בלי היררכיה ברורה וסדר, מכבי ת"א לא תגיע לשום מקום.
2. במוצאי שבת זפזפתי בין ערוצי הספורט. צ'רלטון שידרה את לוקרן מול גנק. הפרשן היה אייל לחמן.
בחור נחמד, לחמן. בעונה שעברה הוא עבד בגאנה. העונה במכבי הרצליה. בשבת בצהריים הקבוצה שלו הפסידה במשחק פתיחת העונה להפועל רעננה. כמה שעות אחר כך הוא ישב ופירשן בלהט משחק מהליגה הבלגית. ניסיתי להקשיב לו. היה קשה.
עומר גולן ואבי סטרול התרוצצו על המסך, אבל המחשבות שלי הלכו שנים לאחור, לימים בהם מאמן או שחקן היו קוברים את עצמם בארון אחרי הפסד ולא מתרוצצים מיד אחר כך בקניון או באולפן טלוויזיה.
3. לחמן לא המציא שום דבר. לא בטוח שראוי להיטפל דווקא אליו. הוא חלק משיטה. שיטת החלטורה.
שנים סיפרו לנו שלאמן קבוצת כדורגל בליגות הראשונות זה פול טיים ג'וב. העמיסו עלינו אגדות על השחיקה, ההתמודדות עם בוגדנות האוהדים והשחקנים, המחיר שמשלמת האישה בבית והילדים בביה"ס. הכל חארטה.
פני המאמנים כפני השחקנים. האחרונים דופקים אימון בבוקר והולכים לטייל בקניון. הראשונים יושבים באולפן אחרי משחק. לא כולם כמובן. לא כולם.
4. אפרופו מאמנים. אחת התופעות המעניינות בתחום הזה היא דודו דהאן. איש מקצוע צעיר המפלס את דרכו לצמרת. לבד. בלי מקורבים או עיתונאים.
על פניו, דהאן ראוי להערכה. אלא שיותר מדי פעמים, ביותר מדי מקרים, אתה מרגיש שמשהו לא נקי בהתנהלות שלו. שהוא משתין מהמקפצה,
דהאן מגחך. זה לא הוא, אלה אנחנו הטמבלים. סוכן שחקנים? מה פתאום? אני בסך הכל נותן שירותי סקאוט לכמה מועדונים באירופה. מה בדיוק הבעיה עם זה?
5. "ריקנר יכול לתבוע עד מחר, אנחנו עובדים מול סוכן רשמי. דודו נתן לנו חוות דעת". אני מציע לכם לקרוא שוב את הציטוט שלעיל. ושוב. ושוב.
זו תורת הקומבינה כולה. המצוטט הוא שינו זוארץ, יו"ר מכבי פ"ת. ריקנר הוא ג'רמי ריקנר, סוכן שחקנים. דודו הוא דודו דהאן, המאמן של הכח עמידר ר"ג.
ריקנר טוען כי פ"ת החתימה בלם מקדוני שהוא הציע לקבוצה. בלופ הראשון אמרו לו שהוא יקר מדי. בהמשך, לטענתו, הוא נוטרל והעסקה בוצעה באמצעות דודו דהאן, לא המאמן, הסקאוט.
6. להד"ם, הבהיר זוארץ בתגובה ל-nrg מעריב. בתרגום פשוט, זוארץ אומר שחבל לריקנר על הזמן, הוא ומועדונו התנהלו לפי הספר.
7. זוארץ, דהאן וריקנר לא ממש חשובים. חשוב המשל. יו"ר של קבוצת תחתית (לפחות לפי ההכנה העגומה) מבקש או מקבל חוות דעת על שחקן חדש ממאמן של קבוצת תחתית, ומאמן של קבוצת תחתית מספק ליו"ר קבוצת תחתית דיאגנוזה על שחקן חדש שעולה לו הרבה כסף ויכול להשפיע על סיכויי ההישרדות של שניהם העונה.
פייר פליי? ניגודי אינטרסים? נאמנות למועדון שלך? הצחקתם את החבר'ה. בכדורגל שלנו כולם חברים. פשוט חברים. הרי נאמר שכל ישראל חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם