קורס צניחה
בהתחלה זו הייתה מעידה, אבל כרגע זה נראה כמו משבר. ייתכן שכל מה ששחר פאר צריכה זה פסק זמן ותכנון אסטרטגיה. בלי לחץ, בלי עצבים
"בסך הכל עשינו את מה שהמאמן שלנו אמר ובעצם את מה שיודעים כולם בסבב. שיחקנו כל הזמן על הפורהנד שלה," סיפרו אז בתמימות השחקניות הצ'כיות לתקשורת הישראלית. פאר הפכה למפטרת סדרתית של מאמנים ומה שהיה נראה בעבר כמערכת תומכת ומקצועית המלווה אותה, הופך היום לשורה של שליפות מהמותן, שמתאימות יותר לקבוצת תחתית בליגה הלאומית בכדורגל מאשר לסופרסטארית שכיוונה לשמים ומוצאת את עצמה מתרסקת על המגרשים הקשים בניו יורק, בבייג'ינג, בלוס אנג'לס ובמונטריאול (הטורנירים האחרונים בהם שיחקה ולא השיגה באף אחד מהם יותר מניצחון אחד.(
ובכל זאת, היא עדיין צעירה 21) וארבעה חודשים,( מוכשרת (דורגה כבר 15 בעולם) ועשירה (יותר מ-2 מיליון
דולר רק מפרסים רשמיים.( אם תשכיל לעצור לרגע, לעשות חושבים באופן הרציני ביותר, להיוועץ במיטב המומחים בענף ולא לקבל החלטות נמהרות ובלחץ, היא יכולה לשוב למרכז הבמה.
טניס הנשים לא הצמיח בשנתיים האחרונות כוכבות על בלתי מנוצחות. מצד שני, שורה ארוכה ומוכשרת של נערות צעירות הולכת ומצמצמת פערים מול הצמרת העולמית. פאר הייתה אחת מהצעירות המבטיחות. היא אפילו כבר החלה לקיים, ומהר סיני נראתה הארץ המובטחת בדמות מקום בעשירייה הראשונה.
שחר צריכה לקחת לעצמה פסק זמן, לחשוב, לתכנן, לגבש אסטרטגיה, לוותר אפילו על השתתפות בכמה תחרויות או לנסות דווקא להתחזק בתחרויות קטנות יותר מול טניסאיות שאולי עדיין חוששות ממנה ואז, אם וכאשר, תוכל לחזור ולנסות ללכת ראש בראש נגד הגדולות באמת.
פורהנד וחבטת הגשה אפשר לשפר ולגוון. ברור שעדיף לעשות זאת בגיל 16 ולא בתקופה האמורה להיות שיאה של הקריירה, אבל אלה אילוצים עכשוויים ומשמעותיים. בביזנס הזה אין שום פתרונות קסם, אבל יש המון זיעה, עבודה קשה ומחויבות. עם יד מכוונת והרבה סבלנות, פאר יכולה לחזור. אחרת, רוצו מיד לדירוגי המחשב, הדרך קרובה גם אל מחוץ לרשימת 50 הטובות בעולם. זה כולה מחשב, אין לו שום סנטימנטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם