הספורטאים שבעים? ורשביאק שבע
יו"ר הוועד האולימפי מתנסח כמו עסקן מהשורה האחורית, עם התנסחויות פופוליסטיות וחצופות. וגם: החומה הסינית ותופעת צוברי
צבי ורשביאק ואפרים זינגר. צילום: ערן סורוקה
מה שהחליש את ההישג הוא שההישגים הגיעו מאנשי השורה השנייה בסגל, וגם אלה הפחות צפויים והלא מוכרים בסך הכל - צוברי, השייטות (בוסקילה, קורנצקי ודוידוביץ(' ויקותיאל. אם הטובים - אנדיוני, גל וקליגר, שחר פאר וזאבי היו ברמתם הרגילה - אפשר היה להגיע אפילו לעשרה גמרים ולשתיים-שלוש מדליות.
את ראשי המשלחת, גילי לוסטיג, צבי ורשביאק ואפרים זינגר, צריך לחלק לשלושה. לוסטיג, כאחראי על הספורט ההישגי, הוא המקצוען היחיד שם. איש רציני, שקול, רהוט ורציני, שתחזיותיו לאורך האולימפיאדות האחרונות תואמות את המציאות ולא מפליגות לעבר הדמיון המזרח תיכוני המצוי שאותו נפגוש תכף בקמפיין הנפתח של הכדורגל, שאת טעמו העבש הספקנו לחוש בשבוע שעבר בהלסינקי.
לוסטיג הוא הבאלאנס, מי שייתן לך תמיד את תמונת המצב האמיתית בלי למצוא חן ובלי להתייפייף. בסך הכל איש מקצוע טוב וראוי שראוי להמשיך במלאכתו.
החומה הסינית? כולם עלו לרגל לצוברי
ראש המשלחת זינגר הוא בסך הכל מש"ק החוויה במשלחת, אחראי על מצב הרוח ועל הדלקת הנרות של יום שישי. חביב ובוודאי לא מזיק. מנכ"ל ישראלי טיפוסי עם שארם של רס"ן במילואים.
הגענו לוורשביאק. משום מה אחד האנשים החזקים בספורט הישראלי. פוליטיקאי, שורד מקצועי, בוחש אפילו במי יהיה הנציג של מכבי כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. בקיצור ידו בכל. לזכותו ייאמר שאלמלא הוא, מסיבת העיתונאים הזאת לא היתה מקבלת כנראה יותר משתי שורות.
אחרי שחמק מתשובה סבירה בנוגע להיעדרותו מתחרות הגלישה ומטקס המדליות של שחר צוברי, עברנו למנה העיקרית. בהתנסחויות פופוליסטיות וחצופות, הוא כיסח את הספורטאים הבכירים
שהיו מועמדים למדליות וכשלו.
אתה יודע מה? זה אפילו ראוי שראש הפירמידה יבקר את השייטים, את אנדיוני ואת אריק זאבי (הוא לא הזכיר שמות, אבל ברור למי התכוון,( אבל לספר סיפורים ולהגיד שאולי פינקתם אותם, ונתתם להם יותר מדי כסף ובגלל זה הם הגיעו שבעים? זו התנסחות של עסקן מהשורה האחורית, אחד שמבקש להשיג כותרת והצליח.
כשהאדון קשקש, לוסטיג נע באי-נוחות בכיסאו. אחר כך אמר לוסטיג שדבריו של ורשביאק לא מקובלים עליו. הופעה מאכזבת שלהם? כן. כישלון? כן. הסקת מסקנות? כן. אחרי הביקורים בכל הלאונג'ים בבייג'ינג, נראה לי דווקא שהאיש הכי שבע במשלחת זה ורשביאק.
2. שחר צוברי ממשיך להתנהל באיפוק גם עכשיו כשהוא הכי רוצה הביתה, למשפחה באילת. גם הביקור בחומה הסינית ומאוחר יותר התבטאויותיו של המדליסט במסיבת העיתונאים של המשלחת הישראלית, גילו לנו שמדובר בבחור פיקח מאוד, מתנסח מעולה ובעיקר בעל סבלנות ברזל.
החומה נחשבת לאחד משבעת פלאי עולם, אבל ביום שישי כולם עלו לרגל לצוברי. ההמון לא צילם את החומה אלא את צוברי. אלופת המשחקים בקרב-רב, עם מדליית זהב, הסתובבה שם ואף אחד לא זיהה אותה, אבל מרגע ששחר הוציא את המדליה מהכיס והניח אותה על הצוואר, הסינים לא הניחו לו.
נערות טובות מראה וקשישים מופלגים, עוללים בעגלות ואמותיהם. כולם איבדו עשתונות, שלפו מצלמות, נצמדו, התחבקו, עשו הכל כדי להנציח את עצמם עם הכוכב. והוא נענה לכולם. עד האחרון שבהם.
והכי יפה אצלו? שברגע הראשון אחרי שהושגה המדליה, כשכל הערוצים והעיתונים הראשיים עמדו שם כדי לראיין אותו ראשונים, לקח צוברי את הפלאפון והתראיין קודם כל לאנשי "ערב ערב," המקומון של אילת. כבוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם