מדברים סינית: מילון התירוצים של הספורטאים הישראלים
הרוח נשבה, היד התקפלה, הרגל כאבה והפציעה הפריעה. תירוצים לא חסרו לספורטאים הישראלים בבייג'ינג, לפניכם המילון השלם
"אחרי שעברתי 2.20 מטרים, כף הרגל התחילה לכאוב לי. זה קרה לי כבר באימונים בשבוע שעבר, אבל טיפלנו בזה והכל היה בסדר. חבל שזה נגמר כך, הייתי בכושר מצוין. הרגשתי שאני יכול לעבור 2.29 היום. אני מאוכזב אבל לא מכך שאני לא יכול להגיע לגבהים האלה כי אני יודע שאני יכול. אני אקח חופשה כדי לצאת מכל הפציעות שלי".

איתי מגידי צילום: עדי אבישי
איתי מגידי, רץ 3,000 משוכות - סיים במקום ה-36 מ-38 במוקדמות
"הלכתי לישון בלילה שלפני התחרות בידיעה שרק נס יעזור לי לרוץ. לא היה קל להירדם בתנאים הקשים האלה. חשבתי למה להתבזות לעיני כל כך הרבה צופים, אבל גם חשבתי שהביזיון יהיה גדול יותר אם לא אופיע או אם אפרוש באמצע. על קו הזינוק, במקום על טקטיקה, חשבתי על איך לסיים את הריצה בלי שהברך תגרום לי לפרוש".
אלכס שטילוב, מתעמל מכשירים - סיים אחרון בגמר הקרקע
"בקטע של הסיבובים התקפלה לי היד. לא יודע למה, אולי התרגשתי. איבדתי את הריכוז והכוחות ולא הצלחתי לסיים את התרגיל. עכשיו אני מבין שיכולתי לעשות הרבה יותר. אולי זה יעשה לי רק רע לומר את זה, אבל יכולתי לזכות במדליה".
אנדי רם ויוני ארליך, טניסאים - הודחו בסיבוב הראשון בטורניר הזוגות
"השקיעו בנו המון כסף בארבע השנים האחרונות. היחידה לספורט הישגי נתנה לנו את המאמנים הכי טובים בעולם ואכן הבאנו תוצאות וכבוד לישראל. כולם יודעים בעולם מי זה אנדי ויוני, כולל פדרר ונאדאל. בטניס הכל יכול לקרות ונראה שבשבוע הזה נכשלנו". (אנדי רם)
גידי קליגר ואודי גל, שייטים - סיימו במקום ה-16 ב-470
"בדרך כלל אני לא נרדם לפני תחרויות חשובות ופה נרדמתי כמו תינוק. זו היתה אינדיקציה למשהו שלא עובד. עשינו כל מה שצריך, אבל האינסטינקטים שלנו היו כבויים. היינו צריכים את
הרצח הזה בעיניים ולא היה לנו אותו. חשבנו שאם רק לא נעשה טעויות ונעבוד לפי הספר זה יספיק. שייכנסו בנו, הביקורת הפנימית שלי אפילו יותר גדולה." (אודי גל)
ניקה קורנצקי וורד בוסקילה, שייטות - סיימו במקום הרביעי ב-470
"התחרות האחרונה היתה מאוד רדומה וניסינו כל הזמן לעורר אותה, גם מול הברזילאיות, כדי שיתבלבלו. גם עכשיו אני חושבת שזה צוות של שייטת אחת ובאמת חשבנו שעם הלחץ נגרום לבלבול שלהן. זה לא קרה, מה גם שכל הסירות האחרות נשארו הרחק מאחור." (ורד בוסקילה)

דלילה חטואל צילום: עדי אבישי
דלילה חטואל, סייפת - הודחה בסיבוב הראשון בתחרות הרומח
"הצעידה בטקס הפתיחה לא הפריעה לי באופן ישיר, אבל אולי בדיעבד לא הייתי חוזרת על כך. הטקס הוא האולימפיאדה עבורי, מבחינה סמלית, כשחשבתי פעם מה זה אולימפיאדה וראיתי בעיני רוחי את אריק זאבי צועד עם דגל ישראל באתונה. זה מילא אותי".
תומר אור, סייף - הודח בסיבוב הראשון בתחרות הרומח
"זו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לי. במקום לחשוב איך לגמור את הקרב, אני ממהר מדי. נלחצתי ועשיתי את כל הטעויות האפשריות. יש לי בעיה מנטלית לגמור תחרות. המאמן אמר לי בדיוק מה אני צריך לעשות, אבל אני החלטתי לעשות דברים לבד ובדיעבד טעיתי".
גיא סטריק, קלע - סיים במקום ה-12 במוקדמות 50 מטרים שכיבה
"נשבה רוח חזקה באתר, וכשבאתי לירות את הכדור האחרון הדגלים המראים על הרוח לא זזו. בדיוק כששחררתי את הירייה ראיתי אותם זזים, אבל זה היה מאוחר מדי. היתה חסרה לי טיפת מזל".







נא להמתין לטעינת התגובות






