החצר האחורית של אלכס
המשלחת לאולימפיאדה היא בועה, פשוט מפני שמצב הספורט הישראלי חמור יותר. אין עומק, אין איזון והעולם בורח
אלכס גלעדי אמיר מאירי
מאז ומתמיד, גם כשעבד במשרה מלאה בערוץ ,2 הוא סיגל לעצמו התנהלות לא ישראלית, כולל החליפות והמטפחת בדש והישיבה מאחור עם הנהג מקדימה. וכמובן החדר המיתולוגי שלו שמזכיר את לשכתו של מזכיר האו"ם.
ביומיים האחרונים אני שומע על ירידה משמעותית בצפייה בארץ בשידורי האולימפיאדה. אולי זה קשור לאכזבה מביצועי הישראלים ואולי לשעות ההפוכות בין ישראל למזרח הרחוק. אבל עוד לפני שבוע אלכס לא הבין מה קורה עם הרייטינג של ערוץ 1 בבייג'ינג. הוא סינן לעברי: "באמריקה זה 25 אחוז ואצלם זה 3 אחוזים. מה הם עושים שם."?
עיתונאי שמדבר איתו על האולימפיאדה צריך להיזהר בלשונו ולדעת שבנוכחותו אי-אפשר לפקפק או להסתלבט עליה. רוצים דוגמה? כשמיכה פרידמן ראיין אותו בגל"צ ושאל אותו על בגדי הים המשודרגים או על הזרמים במים, שאולי מביאים לשיאים הלא נורמליים בבריכה, גלעדי עלה לטורים גבוהים ואמר לו "אתם שם ביפו מבינים הכל." פרידמן עוד ניסה לענות, אבל גלעדי לא שמע כבר. הוא השליך את האוזניות והלך לדרכו.
כיוון שאנחנו לא מדינת ספורט אלא ארץ של אווירה, שמסתכלת על מדליה באולימפיאדה באותה דרך שבה מאושרים אצלנו כשאוקראינה נותנת לנו 12 נקודות באירוויזיון, כל מי שלא בדיוק בעניינים מביט על התוצרת עד עכשיו בפשטנות 0 - מדליות שווה כישלון.
אבל החיים מורכבים קצת יותר. אם הייתם שואלים את האחראי המקצועי, גילי לוסטיג, מה היה מעדיף: עלייה לעשרה גמרים של ספורטאים ישראלים ואפס מדליות או מדליה אחת ושני גמרים, הוא היה בוחר באופציה הראשונה. רוב הישראלים היו רוצים מדליה לא באמת כי מעניינים אותם הספורטאים, שאת רובם הם לא מזהים ותכף הם גם ישכחו, אלא כדי לחיות את הריגוש של הרגע ולרוץ לאקסטזה התורנית הבאה.
אין ויכוח שעילית הספורטאים הישראלית היתה במשלחת. אין לנו
טובים מאלה ורובם עשו את המיטב שלהם. העובדה שעד עכשיו אין מדליות נובעת מכמה סיבות: הראשונה: חסרים לנו עומק ותחרותיות בארץ. השנייה: במשלחת לא היה כמעט עמוד שדרה של ספורטאים בגיל ביניים. יש ותיקים ומנוסים כמו אנדיוני, פאר, אובזילר, זאבי, קולגנוב, תומר אור, סטריק, גל וקליגר, או צעירים מאוד כמו צוברי, מילס, שלזינגר, גטרר והשייטות דוידוביץ' ואדלמן.
השלישית: מאולימפיאדה לאולימפיאדה המלחמה על המדליות נהיית אכזרית יותר ויותר. כל המדינות משתפרות. ועדיין, בסיכום המדליות של כל הזמנים, ישראל עם השש שלה נמצאת בערך ברבע העליון של כל המדינות בעולם. יש כישלונות נקודתיים גדולים, אבל צריך לזכור שהמשלחת היא בועה. מחוץ לבועה האולימפית המצב של הספורט הישראלי גרוע הרבה יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
