הגוף עוד רועד: מבט מקרוב על שיא העולם ב-100 מ'
שליח nrg מעריב ישב ממש על קו הסיום של ריצת ה-100 מ', ראה את אוסיין בולט שובר שיא עולם ולא האמין. עכשיו הוא מקווה שלא יתגלה בהמשך שהג'מייקני נטל חומרים אסורים, כי הוא כבר ביזבז את הרגש שלו על רמאים יותר מדי פעמים
במקרה ישבתי בכסא התחתון באיצטדיון, ממש, אבל ממש, על קו הסיום. ניסיתי לצלם במצלמה הפשוטה, אבל היא היתה איטית מדי. התייאשתי ופשוט בהיתי. כשראיתי את הג'מייקני הגבוה מגיע ראשון אל הקו, לא חשבתי על תוצאה מפני שהוא התעכב לנופף בידיים, כדי להראות שהוא הכי גדול בעולם.
אוסיין בולט צילום: רויטרס
ואז ראינו את השעון. 9.68 שניות, ומייד, התיקון המתבקש לזמן הרשמי, 9.69 שניות. הריצה המהירה בעולם, לפי הידוע לנו, אלא אם כן בתקופה קדומה ולא מתועדת רצו נפילים מהר יותר. אולי בכלל יצורים מהחלל רצו ככה מהר.
ואז אתה מעכל את העובדה שהאיש מהקריביים האט ובעצם היה יכול לקבוע זמן מהיר יותר. מה הוא חשב לעצמו? האם מדליית זהב אולימפית היא עדיין פרס נחשק יותר מאשר תוצאה מהממת בריצה הכי יוקרתית בעולם? כנראה שכן והעיקר זה להיות אלוף אולימפי, שזה משהו שלא לוקחים ממך גם אחרי שמישהו שובר את השיא שקבעת.
עשיתי הפסקה בכתיבה והלכתי לקנות פיצה. אני מרגיש שאיבדתי הרבה אנרגיה בגוף ולפני עוד לילה ארוך של כתיבה, של עבודה. ב-6 בבוקר צריך לקום כדי לנסוע שעה למטווח שמחוץ לעיר, כי דורון אגוזי
וגיל סימקוביץ' יורים שם. גם זה חלק מהקסם בלהיות ספורטאי אולימפי. גם אם אתה קלע אלמוני מישראל, אתה חלק מהחגיגה האולימפית של פעם בארבע שנים.
אני אוכל ושותה ומנסה להשיב אנרגיה אבודה, שאזלה בגלל ההתרגשות מלראות שיא עולם ב-100 מטר. אבל מכיוון שהזדמן לי לראות גם את ג'אסטין גאטלין מנצח בגמר ה-100 של אתונה 2004 וכעבור שנים התברר כי הוא היה מסומם, אני רק מקווה שהפעם הכל בסדר.
איכשהו נראה לנו שכן, כי מקרוב הבולט הזה לא נראה כמו הר שרירים אלא כאיש אתלטי מאוד. יוצא דופן, אבל בגבול הסביר.
בכל מקרה, אנחנו רוצים כאן ועכשיו בבייג'ינג בדיקת דם, בדיקת שתן וכל מה שרק אפשר. כבר מספיק בזבזנו את הרגש שלנו בשנים האחרונות על רמאים, אז שלא ישחקו ברגשות שלנו ובאנרגיית הגוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם