פלה בחצאית

מרתה ויירה דה סילבה היא הג'וקר של נבחרת ברזיל בדרך, אולי, למדליית הזהב בבייג'ינג. היום (12:00 שעון ישראל) היא תעשה את הצעד הראשון בדרך לשם עם פתיחת משחקי האולימפיאדה מול נבחרת גרמניה

גיא אביעזר | 6/8/2008 8:57

השבוע צפתה מרתה לראשונה בגמר אליפות העולם. תסכול ההפסד 2:0 לגרמניה בשנה שעברה עדיין ניכר בה, אבל היא הייתה חייבת להתמודד מחדש עם הטראומה. יש הכנה טקטית, וקלטות הן בלתי נמנעות גם בכדורגל הנשים. היום (ד') שריקת הפתיחה לאולימפיאדה: גרמניה נגד ברזיל, גרמניה מול מרתה.

מרתה ויירה. צילום: אי-פי

כדורגל הנשים היום הוא הצגה של אישה אחת. הדומיננטיות של מרתה לא מוכרת אפילו אצל הדשא של הגברים. אומרים שהיא משחקת נגד קונוסים, או קונוסיות, אבל גם טוענים שאין לה למי למסור. שהיא מעל חברותיה ויריבותיה, מעל המשחק.

היא לא אלופה אולימפית, גם לא אלופת העולם, אבל המגזין טיים המליץ לשים אליה לב, יחד עם 99 ספורטאים נוספים, במהלך המשחקים האולימפיים. הנציגה היחידה של דרום-אמריקה. לא רונאלדיניו, לא מסי.

התשובות שלה לתקשורת כמעט זהות. "אני לא משחקת לבד", עונה מרתה בלופ אינסופי. היא לא אומרת את זה כדי לפרגן לחברות שלה או כדי לשחרר לחץ. זו היא וזו האמת שלה. "אני לא רוצה שיתייחסו אליי כמו אל כוכבת", היא ביקשה השבוע. "אני מרתה, חלק מנבחרת ברזיל". דווקא לינדה ברסוניק, סוג של כריסטוף מצלדר, חילצה את מרתה משלב השאלה הזהה. "אנחנו צריכות להרחיק אותה ואת כריסטיאנה מהשער שלנו", היא חשפה את האסטרטגיה. מרתה לא לבד.

הולכים על המקום הראשון

מספר 10 של הסלסאו מזכירה דווקא יותר את מסי מאשר את רונאלדיניו. פרט לצבע העור, כמובן. בתנועה, בדריבל, בשמאלית ובצניעות. היא משחקת בקישור, בהתקפה, בשמאל ובימין. גם לא תמצאו אצלה צמיגים בבטן. קשה למצוא לארגנטיני גרסה יותר עדכנית ממנה, אפילו במין הגברי. בת 22 עם מאזן בלתי אנושי במדים הלאומיים: 47 שערים ב-45 משחקים.

לא סתם מרתה, שזכתה בזכות לכינוי "פלה בחצאית", התלוננה שלשום שהדשא באיצטדיון בשניאנג גבוה מדי. המשחק היום יהיה קרב בין שתי אסכולות. חדירה מהקרקע או תקיפה מהאוויר. הגרמניות בונות על יתרון הגובה: 1.73 מטר להרכב אלופת העולם לעומת 1.66 בלבד של הברזילאית. מרתה, עם 1.62, עוד הורידה את הממוצע.

גרמניה הנשית יותר גרמנית מגרמניה הגברית. קודם כל כי היא מנצחת מתי שצריך. שישה מפגשים היו בין שתי המדינות עד היום. גרמניה ניצחה בארבעה ושניים הסתיימו בתיקו. ברזיל? השלימו את החסר. וזה בדיוק הסיפור: גרמניה היא נבחרת וברזיל, עד שתזכה בזהב, היא עדיין רק מרתה. את המקום השני, בדיוק כמו אצל הגברים, אף אחד לא סופר שם. יש להם כבר אחד כזה,

מאתונה.

מרתה ויירה דה סילבה עושה קופה נאה בליגה השבדית. ברזיל כבר קטנה עליה, על אף שכבוד לא חסר שם: היא האישה הראשונה שהטביעה את כף רגלה בהיכל התהילה של המראקנה. בשנתיים האחרונות היא נבחרה על ידי פיפ"א לשחקנית הטובה בעולם. לקחה את הבכורה מבריגיט פרינץ, אגדה וצ'ילבה גרמנית, אבל תארים אישיים לא תמיד מתקבלים בברכה בשדה התעופה.

"נשאר בי כעס מהגמר ההוא", הודתה מרתה לאחרונה, "שלטנו במשחק, הגענו למצבים, אבל בסוף הפסדנו". מצבים? שני משקופים ופנדל מוחמץ של הטאלנטית. "אם נקבל פנדל וארגיש טוב, אבעט אותו", היא כבר הבהירה לקראת המפגש הטעון, אבל כמובן שיש לה גיבוי. "אם לא, מישהי אחרת תבעט".

60 אלף צופים צפויים היום באיצטדיון בשניאנג. גמר המונדיאל התקיים בשנחאי. לברזיל יהיה רוב ביציעים, אולי כי הסינים סבורים שרונאלדיניו עולה בהרכב. "אני רוצה לנקום", הודתה מרתה לפני המשחק ולא שכחה לתת קרדיט. "לא רק אני, כל הבנות שהיו בגמר לפני שנה. יש לנו את היכולת והכישרון לזכות בזהב. אנחנו צריכות רק קצת מזל. עד עכשיו הוא לא היה לצדנו".