השבט אמר את דברו: משפחת ברוכיאן גאה בבנה
מתוך 4 אחים שהפכו לכדורגלנים, רק אבירם באמת פרץ קדימה. השבוע הוא הפך מהבטחה למנהיג החדש של בית"ר ירושלים, אבל אבא יהודה, שכועס על העיתון שהעניק לו ציון 9, טוען: "אבירם עוד לא בשיא. היום זה הוא ונשמח אם בפעם הבאה אלה יהיו עמית, ברק או טוטו"
הצניעות מושרשת בו. אבירם ברוכיאן. צילום: דני מרון
בדיוק כשהתעורר, מנהל המשק של בית"ר מאיר הרוש צילצל כדי להזכיר לגיבור הניצחון שלשום על ויסלה שהילדים מחכים לו ב"קייטנת לאה." "אבירם חי על פי האמונה שאם אתה מזמין אותו לאיזה אירוע כדי לשמח אנשים, אתה מזכה אותו במצווה. היית צריך לראות איך הילדים קיבלו אותו אתמול בקייטנה," מתמוגג הרוש.
למרות שנועד לגדולות מגיל צעיר מאוד, לקח לברוכיאן זמן למצב עצמו כשחקן מפתח בבית"ר. ההופעה שלשום בטדי הקפיצה אותו בין לילה לדרגת כוכב. ההשוואה לאורי מלמיליאן (האבות של אבירם ומלמיליאן הם בני דודים) תמיד היתה ותהיה, אבל שלשום, לראשונה, היה ברור ל-20 אלף האוהדים מי המנהיג החדש של בית"ר.
את הפריצה הגדולה הוא החל בעונה האחרונה, בה הפך גם לפקטור בנבחרת. עונה לפני כן אצל יוסי מזרחי ברוכיאן עוד לא היה דומיננטי, למרות שהמאמן היה חשוף ללחצים כבדים מצד אחד מבני דודיו, דוד לוי, שבתו ריקי, העובדת במשמר הכנסת, יוצאת במשך חמש שנים עם הקשר.
ברוכיאן היה מתוסכל ואבי נמני ומכבי ת"א סימנו אותו. נמני הוגלה לבית"ר כשברוכיאן עלה לבוגרים. "כשהוא לא שיחק בהרכב בבית"ר, אמרתי לעצמי שזה מטורף," נזכר אתמול נמני. "זה לא הסתדר לי ותאמין לי שאם בית"ר היתה מוכנה לשחרר, הייתי ממליץ למכבי לשלם כל סכום."
מקצועית נמני הוקסם מברוכיאן. "יש לו מגע בכדור שלא ראיתי שנים," מפרגן נמני. "הוא משתלט בקלילות על הכדור ועוד כשהייתי בבית"ר, ראיתי שהוא מבין את המשחק יותר טוב מכל שחקן צעיר אחר. יש לו גם את כל התכונות שצריך שחקן כדי להתמיד. הוא צנוע, שקט, רגוע, לא נוטה להשתגע. אני מקווה בשבילו שהוא ימשיך בדרך הזו ולא ייתן לאף אחד לטמטם אותו. עד עכשיו הוא העתק מושלם של אורי, שהיה כל כך כשרוני ובו בזמן גם כל כך צנוע."
פרשת הקלפים ומבחן המנהיגות
ברוכיאן לא נחשב מעולם לדברן גדול, אבל מאז פרשת הקלפים בנבחרת האולימפית הוא ירד לבונקר. בערב החשיפה עלה ברוכיאן לשידור בטלוויזיה, הכחיש בתוקף את הטענות ונכנס בתקשורת שפגעה בשחקנים.
אבירם ברוכיאן וברק יצחקי מול ויסלה קרקוב צילום: דני מרון
"מאז הסיפור באולימפית, אבירם החל להתייחס אחרת לכל מה שכתוב בעיתונים ומתפרסם בכלי התקשורת האחרים," סיפר אתמול חבר קרוב שלו. "הוא פשוט הגיע למסקנה, גם בעזרת אורי מלמיליאן, שאין לו מה לרדוף אחרי העיתונאים ולשתף פעולה, כי ביום שיהיה לעיתונאים משהו רע לכתוב עליו הם יפרקו אותו. מצד שני, הפרשה ההיא והעובדה כי הגן על חבריו בביטחון הקפיצה את מעמדו בנבחרת. גם כך הוא היה חזק מאוד, מעין מאמן שני על המגרש, אבל פתאום כל חבריו התלהבו והבינו עד כמה הוא מנהיג, גם אם הוא לא מדבר
הרבה ולא עושה רעש וצלצולים."
שחקן בבית"ר מוסיף עוד קצת אור על הפן האישיותי הזה של הקשר. "שלא תטעו. עם כל הכבוד לצניעות, לשקט ולכבוד שהוא עושה לכולם, אבירם רחוק מלהיות פראייר. הוא דעתן, יש לו דעה מגובשת על כל נושא ולפעמים היא מאוד נוקבת וחריפה. נכון, בניגוד לאחרים הוא לא יצעק, אבל הוא כן יגיד את מה שיש לו בלב רק לאנשים מסויימים ובארבע עיניים. לא במקרה הוא המנהיג של כל הצעירים בקבוצה שרואים בו דמות מאוד בוגרת."
כמידי יום, גם אתמול אברם לוי, המנהל המיתולוגי של בית"ר, שתה קפה יחד עם יהודה ברוכיאן, אביו של אבירם. "שמחתי, בטח ששמחתי אבל לא בשביל ההנהלה של בית"ר," סיפר לוי ל-nrg מעריב. "הם אפילו לא חשבו לשלוח לי כרטיס למשחק, אז ישבתי בבית והייתי מאושר בשביל אבירם. היה לי ברור כבר לפני שנים שהוא יהיה גדול."
העץ המשפחתי ואירופה
במתנ"ס "לב העיר" מכירים מצוין את הברוכאינים, שתמיד שיחקו ביחד ותמיד פירקו כל קבוצה שהתייצבה מולם. חמישה בנים יש ליהודה ברוכיאן, ארבעה מתוכם כדורגלנים. אסי ושמעון שיחקו בעונה שעברה בהפועל קטמון ואביתר הצעיר סיים לא מזמן גיל נוער בבית"ר ומחפש לעצמו קבוצה אחרת.
אבירם הוא היחיד שבאמת פרץ קדימה, אבל יהודה שומר פאסון. "אבירם הוא אחד מתוך 25 שחקנים בבית"ר," הוא מזכיר. "היום זה הוא, מחר זה יהיה מישהו אחר. שמחנו בבית שהפעם הוא הוציא לפועל ונשמח אם בפעם הבאה אלה יהיו עמית, ברק או טוטו."
אבירם ברוכיאן צילום: דני מרון
בתחילת שנות ה-80 ניהל ברוכיאן האב את בית"ר למשך שנתיים. מבחינת האב, הצניעות היא עניין משפחתי מושרש, ולהלן ההסבר: "הכל בא מהסבא שלנו, שמעון חי ברוכיאן, שהיה צדיק גדול. איש ענק שהיה שומר דיבור ושומר עיניים. לעולם לא אמר לשון הרע והילך רכיל. למרות שהיה יפה תואר לא הסתכל על נשים יפות. הצניעות הזו ואורח החיים עובר מדור לדור במשפחה. שתבין, הוא לא הלך אף פעם לראות כדורגל כמו שאבא של אורי מעולם לא נכנס לימק"א, למרות שגדלנו בממילא, מטר מהמגרש."
על שתיקת בנו, אומר האב: "זה לא היה בגלל הפרשה ההיא. הוא כבר שכח ממנה מזמן. הוא החליט לשתוק כי באותה תקופה הוא לא הרבה לשחק ועיתונאים ניסו לחמם אותו. אני שמח שהוא כמו שהוא, ילד טוב ירושלים. ירושלמי אסלי."
ברוכיאן לא אהב את הציון 9 שהוענק לבנו במעריב. מבחינתו הציון מוגזם ויש גם הסבר: "הוא היה צריך לעשות במשחק הזה עוד קצת, הוא עוד לא בשיא. הוא צריך להיות יותר מעורב באמצע ולסכן עוד יותר את השער."
בגיל 23 העדיף ברוכיאן שלא לעשות את הקפיצה לאירופה. הצעות מבלגיה לא חסרו, והיה גם איתות מספרד. אלא שהקשר החליט לחתום על חוזה חדש בבית"ר ששילש את שכרו ל-400 אלף דולר. המועדון מאידך שילש את סעיף השחרור לחו"ל למיליון יורו, והפך אותו לרלוונטי רק מהקיץ הבא.
אבירם ברוכיאן חוגג מול ויסלה צילום: עדי אבישי
"אבירם לא ישחק בבלגיה," קובע חבר קרוב שלו. "אם בלגיה, אז עדיפה בית"ר. אין לו מה לחפש בבלגיה. הוא יחכה להצעה מספרד או מאנגליה, עם עדיפות לליגה הספרדית שסגנון הכדורגל שלה מתאים לו כמו גרב לכף רגל."
לסוכן גלעד קצב, שמלווה אותו כבר שנתיים, ברור שזה רק עניין של זמן: "היו הצעות טובות בעיקר מבלגיה, אבל הוא העדיף להישאר בבית"ר כי הוא באמת אוהב את המועדון. אני בטוח שעוד שנה הוא ייצא ויעשה קריירה יפה מאוד. בהרבה מובנים הוא מזכיר לי את יוסי בניון וגם יוסי עצמו חושב כך."
מה שבטוח, אחרי שייצא לאירופה תצטרך נורית ברוכיאן, האם, למצוא דרך כדי להכין לו לפחות פעם בשבוע את הקובה חמוסטה שהוא כל-כך אוהב. אחרי שרץ ליציע שלשום פעמיים ונישק את האצבעות שהצביעו לכיוונה, היא הקדימה אתמול את הכנת התבשיל ב-24 שעות וסידרה לו הפתעה לארוחת הצהריים. צניעות, כבר אמרנו?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם