שיר לכת
למי הקדיש האמן המיוסר שמעון גרשון את שיר הגעגועים "פתח לחזור"? האם השורה "נצא אל שדות של פרחים אדומים" מרמזת על געגוע לאהבת נעוריו הפועל ת"א? מיטב מבקרי השירה מתחבטים בשאלה ומעניקים גם סימן קריאה: מוטב שהבלם הרומנטיקן יתרכז בכדורגל
למרות המרחק, אני מרגיש קרוב
קרוב אל ליבך כמו ירח בלילה עצוב
כבר שנים את איתי מחכה שאשוב
תראי את השמיים מבשרים שהגשם עבר
נגבי את דמעותייך, אהיה עד מחר
וביחד נצא אל שדות של פרחים אדומים
נתגלגל על הדשא כמו ילדים
מעכשיו כל דמעה שמעינייך תיפול
מאושר תהיה, מאושר גדול"
(פתח לחזור/שמעון גרשון)
שמעון גרשון, הכדורגלן המזמר, כתב והלחין את השיר, אותו הוא מבצע עם אישתו מלי לוי. די בהאזנה אחת למילים המרגשות כדי להבין דבר אחד - גרשון מתגעגע. לא צריך להתאמץ יותר מדי בכדי לדמיין אותו, אי שם במרחקים, רכון על שולחנו לאור הנר. "למרות המרחק אני מרגיש קרוב", הוא כותב באיטיות, "קרוב אל לבך כמו ירח בלילה עצוב", הוא מפייט ומעביר יד בשערו.
כל שנותר, אם כן, הוא לנסות לנחש מיהי אותה אהובה ברת מזל אליה מתגעגע גרשון כל כך. מי היא זו שגרשון כותב עליה "כבר שנים את איתי מחכה שאשוב"? מי האהובה לה מבטיח גרשון ש"ביחד נצא אל שדות של פרחים אדומים, נתגלגל על הדשא כמו ילדים"?
"פרחים אדומים"? "נתגלגל על הדשא"? הייתכן כי אותה אהובה היא הפועל ת"א? אין ספק שמדובר בסוגייה ספרותית מהמעלה הראשונה. מיטב מבקרי השירה מנסים להסביר: מקריות או מסר חבוי?
גלעד מאירי, ד"ר לספרות וממארגני פסטיבל השירה "מטר על מטר" בירושלים, טוען שלא ניתן להפריד בין מילות השיר לבין סיפורו האישי של גרשון. "שם השיר מעורר אסוציאציות אצל אוהדי הפועל ת"א באשר למשאלת לב סמויה של גרשון: לחזור לחיק האדום", מפרש מאיר, "גם שירו של רוד סטיוארט, 'את בליבי', מפלרטט בין אהבה לאישה לבין אהבה לקבוצת כדורגל (סלטיק הסקוטית)".
"לא ברור אם מושא האהבה הוא אישה המדומה לקבוצה או קבוצה המדומה לאישה. עוצמת הטקסט נובעת מהמתח הפרשני בין שתי האפשרויות המקסימות. מערכת יחסים מטאפורית דומה מפותחת גם ברומן של ניק הורנבי 'אהבה על הדשא', בו גיבור הרומן יוצר קו מקביל בין ההצלחה של ארסנל לבין הישגיו הרומנטיים".
לדבריו של מאירי, שירתו של גרשון מעבירה לקורא מסרים סמויים: "גם אם גרשון לא מודע למסרים הללו או מתעלם מהם במודע, לא ניתן להתעלם מההקשר הפרשני המרומז באמצעות ההתגלגלות על הדשא. זהו השדה הסמנטי-רומנטי המתבקש מכדורגלן, גליץ' על הדשא. אולם למה לא בשדות פרחים צהובים?".
"הטקסט מוקפד למדי בחרוזיו, בלכידות הנושא, באינטנסיביות של התשוקה, אז דווקא כאן דרדלה – אדום במקום צהוב? לכל אוהד ושחקן יש רגישות למשמעות הסמלית של הצבע ולכן עולה השאלה – האם גרשון מצא דרך מקורית להעביר מסרים מודחקים שהוא איננו יכול להעבירם באופן גלוי אודות החרטה המכלה את לילותיו הצהובים?".
על פי מאירי, סופו של השיר, בו גרשון ואהובתו מתאחדים, עשוי להעיד על העתיד לבוא. "האם שירתו של גרשון חכמה ממנו? האם השיר מנבא את הקאמבק המתקרב? ימים יגידו", הוא אומר ומוסיף, "כאוהד הפועל קטמון המתגעגע לאיחוד ההולך ומתרחק עם הפועל ירושלים, אני מזדהה עם האשליה של אוהדי הפועל להחזיר עטרה ליושנה".
"האם הלא-מודע של המשורר יכול לחדור אל שיריו? כמובן", מפרש מבקר התרבות פאר פרידמן, "מה שברור מקריאה בשירו של גרשון הוא שאין מדובר בכותב מוכשר במיוחד: התחביר העברי מתכופף באופן ברור לטובת החרוזים הפשוטים; הדימויים פשטניים (להיות קרוב אל הלב שלה כמו ירח? לי זה דווקא נשמע מאוד רחוק.
ויש כמה משפטים שנגועים באוטיזם ('השמיים בחוץ הפסיקו כמעט' – מה זה אומר בכלל? 'יש ירח מלא לי נותן נחמה'? יש עברית עקומה שלי אינה כלל ברורה. אבל מותר לסלוח לו: הוא לא פזמונאי מקצועי, לא מן הליריקה הוא מוציא את לחמו, ולא עליה פרסומו".
"כל זה לא אומר שאי אפשר לקרוא את השיר שלו קריאה שמעמידה פנים חתרניות", ממשיך פרידמן, "אדרבה,
"מוכרחים להודות שלעולם לא הייתי חושב לייחס את שיר האהבה הזה לקבוצת כדורגל – אבל זה בעיקר מפני שאיני מבין דבר וחצי דבר בכדורגל. מצד אחר, מרגע שהסבירו לי על הקבוצה האדומה – ובכן, זה נשמע מעניין מאוד, ומעניק לשיר של גרשון עומק חדש. השאלה היחידה שצריכה להישאל, אם כך, היא האם ממילא יש סיבה לייחס לשיר הזה עומק. ולמרבה הצער, יש להודות, אני די משוכנע שלא".
מנחם בן, בעל טור ומבקר תרבות ב"מעריב", מספק פרשנות מעט שונה לעניין. "בשירה, בניגוד לחידת חמיצר, אין תשובה אחת נכונה, פירושים רבים יכולים להתקבל", הוא אומר, "ההקשר היחיד להפועל זה הפרחים האדומים. זה פירוש קצת דחוק אבל משעשע, שאומר שמפרש השיר הוא אוהד הפועל ת"א. פרויד היה אומר עליך שאתה מתעניין בכדורגל יותר מאשר בנשים כנראה. אדם קרוב לפירוש של עצמו".
אבל אני לא היחיד שמוצא קשר בין השיר לבין בלומפילד. גם אוהדים אחרים, שגם הם כנראה מתעניינים בהפועל יותר מאשר בנשים, רואים את הקשר. "זה בהחלט מחשיד", אומר בועז בנאי, זמר ואוהד הפועל ת"א, "אני לא יודע בוודאות מה עובר לגרשון בתוך הלב ולכן הכל יכול להיות. זה היופי שבפואטיקה".
לדבריו של בנאי, שכתב בעצמו שיר אהבה להפועל ("גם כשאת מגמגמת"), תת המודע משחק תפקיד חשוב כשמדובר בכתיבת שירים. "לפעמים אתה כותב שיר ואתה חושב שאתה מבין אותו, ורק אחרי כמה שנים אתה פתאום מבין שיש בו כל מיני רבדים שאתה לא מודע להם", הוא אומר.
גם אחיו של בועז, אורי, זמר ואוהד אדום בפני עצמו, לא שולל את האפשרות שמדובר בשיר געגועים לאדומים. "אני לא מכיר את גרשון לעומק ולכן לא יודע מה עובר לו בראש", הוא אומר, "אבל אני בטוח שהוא אוהב את הקהל של הפועל ואת הקבוצה, הרי הוא עבר לבית"ר מתוך שיקול כלכלי גרידא. בסך הכל יש הרבה שירי אהבה לקבוצות כדורגל, הרי כל אוהד אמיתי שאוהב קבוצת כדורגל אוהב אותה כמו שהוא אוהב בחורה. קבוצה אי אפשר להחליף, בניגוד לאישה".
למרות תחינות הגעגוע של גרשון, האחים בנאי מעדיפים שיישאר בבית"ר. "לתחושתי האישית, ואני מדבר מתוך רחשי לבי, יותר מתאים לו בבית"ר", אומר אורי, "יש בו משהו מאד לאומי ומאד ממלכתי וזאת לא הגישה של הפועל. הוא קיבל את ההחלטות שלו וזכותו לעבור ליריבה המושבעת. אבל מבחינתי - נגעת נסעת".
גל סוקולובסקי, אוהד אחר שגם עוסק בשירה (מסוג קצת אחר), מציג תיאורית קונספירציה לניתוח השיר. "אני חושב שזה שיר שנכתב כדי להתגרות בנו", הוא תוקף, "גרשון אוהב לתת קטנות לאוהדים שמקללים אותו. כמו שב'טדי' הוא מתחמם חצי שעה ליד היציע של הפועל בכוונה, גם עם השיר הוא עושה בכוונה".
"לדעתי גרשון, שיש לו כשרון לכתיבת שירים, רוצה לגרום לכך שאנשים ישברו את הראש סביב השיר ויחשבו שזה שיר געגועים להפועל. אבל האמת שהוא לא מתגעגע, וגם אם כן אין לו מה לחזור, אפילו שלא יראה את הפרצוף שלו. אין בעיה שיכתוב שיר, אבל שלא יחזור להפועל".
לא רק ששיר הגעגועים של גרשון לא ריכך את אוהדי הפועל, הוא גם סיבך אותו עם אוהדי בית"ר. ניסיון של גרשון למכור את שיריו בקניון "מלחה", עלול להיגמר באסון. "יכול להיות שזה שיר געגועים לאדומים", אומר עוזי "גופיה", אוהד בית"ר, "וברור שזה מפריע לי. הוא אוכל מהצלחת של בית"ר אבל משאיר לו פתח? זה לא מתאים. הוא לקח אלפי דולרים שלא קיבל כל החיים מהפועל ועכשיו הוא עושה דבר כזה? זה לא מתאים".
למרות שזה לא מתאים, "גופיה" מרשה לגרשון להתגעגע קצת. "הוא לא סמל אצלנו כמו בהפועל", הוא אומר, "לכן אני לא חושב שהשיר הזה יגמור לו כאן את הקריירה. אני מאמין שבינו לבין עצמו הוא עדיין אוהב את הפועל. הרי הוא בא לבית"ר בגלל אינטרס – הכסף של ארקדי". ומה לגבי הדיסקים בקניון "מלחה"? "אני לא מאמין שיקנו את הדיסק", אומר ה"גופיה", "אני מסתובב שם הרבה. בטח ראית אותי שם, אני זה עם הגופיה".
ומה אומרים הגרשונים על המשמעות הנסתרת של השיר? "אנחנו לא אוהבים לתת פרשנות לשירים שלנו", אומרת מלי לוי, "יש משהו מאד יפה בכך שכל אחד נותן את הפרשנות שלו. זה הורס את הקסם אם מספרים את הפרשנות. הרבה אנשים כבר אמרו לי 'וואו, הוא בטח כתב לך את זה כשהוא היה בחו"ל והתגעגע'. כל אחד שיפנטז. נשאיר את זה כסימן שאלה. אתה נתת לשיר פרשנות משלך, למה שאני אהרוס לך?".
לעומת זאת, שמעון גרשון עצמו מתנדב להרוס לי. "זה לא שיר שנכתב על הפועל ת"א", הוא קובע נחרצות, "יכול להיות שיש אלמנטים בשיר, אבל אני לא אוהב לקחת את זה בצד המסובך. ההשראה לשיר הייתה כשמלי ואני היינו בתקופה רגישה, היא הייתה בהריון ואני הייתי בנסיעות לא מעטות, ומכאן הוא נולד".
ובכל זאת, למרות ההכחשות, גרשון מודה שלפעמים תוך כדי כתיבה נוחת עליו כוח עליון שנותן לו השראה בלתי מוסברת. "הרגעים הכי יפים ביצירה זה כשאתה לא יודע מאיפה זה הגיע אליך", הוא אומר, "כאילו משהו גדול זרם דרכך ואתה רק צינור. לפעמים דברים פשוט נוחתים עלי, נופל עלי משפט והלחן מתחבר, וזה הדבר הכי יפה שאני מרגיש כשאני עושה מוזיקה".
הכוח העליון שסייע ביצירת "פתח לחזור" היה הגעגוע של גרשון להפועל? הכמיהה למועדון בו התגלגל בתוך שדות של פרחים אדומים? כנראה שלעולם לא נדע.
תשאירי לי פתח לחזור, תשאירי לי אור
למרות המרחק, אני מרגיש קרוב
קרוב אל ליבך כמו ירח בלילה עצוב
כבר שנים את איתי מחכה שאשוב
תראי את השמיים מבשרים שהגשם עבר
נגבי את דמעותייך, אהיה עד מחר
וביחד נצא אל שדות של פרחים אדומים
נתגלגל על הדשא כמו ילדים
מעכשיו כל דמעה שמעינייך תיפול
מאושר תהיה, מאושר גדול.
תשאירי לי פתח לחזור, תשאירי לי אור
מרחוק הוא כותב שהוא מרגיש קרוב
קרוב אל ליבי העייף מלילות בלי שינה
יש ירח מלא לי נותן נחמה
השמיים בחוץ הפסיקו כמעט
יבשו דמעותיי תבוא כבר עכשיו
וביחד נצא...
קרוב אל ליבך כמו ירח בלילה עצוב
כבר שנים את איתי מחכה שאשוב
תראי את השמיים מבשרים שהגשם עבר
נגבי את דמעותייך אהיה עד מחר
וביחד נצא...
נא להמתין לטעינת התגובות
