בני טבק: "המלצתי על לוין ובסוף הוא בא ואני הולך"
הוא לא מתחנף, לא מתכופף ונאמן רק לדרך. אחרי חמש שנים כמנהל מקצועי של מחלקת הנוער במכבי ת"א, עובר שחקן העבר מקרית-שלום לרמה"ש מהליגה השנייה ובראיון מקיף הוא מסביר איך לא מינף את הישגו הגדול - מקום שלישי עם נבחרת הנערים באליפות אירופה - לקריירת אימון זוהרת, ומגלה מה מפריע לו אצל אבי לוזון וויקי פרץ
הקיץ, בגיל ,52 אחרי חמש שנים כמנהל המקצועי במחלקת הנוער של מכבי ת"א, הוא מגיע לרמה"ש הקטנה. ללא ציפיות, בלי תקציב ובמיוחד בלי הצורך להתחנף לאף אחד.
"השלמתי עם העובדה שאני לא איש כדורגל טיפוסי בהתנהגות ובהתנהלות," הוא אומר ומשחרר חיוך דק. "אבל עוד כשחקן אמרו שלא אחזיק מעמד ופרשתי בגיל .38 אני כנראה לא אאמן בליגת העל כי אני לא מתחבר לפוליטיקה שמסביב ולכל היחצנות. אני שלם עם מה שאני עושה, וגם היום, ברמה"ש, אני מסתכל על האתגר והחוויה. לא מפנטז אם זה יביא אותי לפסגות. אני רוצה להסתכל במראה ולראות את הפרצוף שלי ולא כמו אלה שמסתכלים, רואים פרצוף אחר וחיים טוב עם זה."
בני טבק לא איש קל כשזה מגיע ליחסים עם הנהלות. אחרי ההצלחה ההיא עם נבחרת הנערים הוא התרסק בהפועל ב"ש. הוא הגיע לעירוני קרית-שמונה, עלה איתה ליגה, אבל הסתכסך עם הבעלים איזי שרצקי. בהפועל הרצליה הוא שוב רשם עלייה, אבל גם הפעם עזב בגלל יחסים מעורערים עם הבוס.
"אני תמיד אומר ליו"ר 'מתי שתרצה לפטר אותי אין בעיה, שלם מה שמגיע ואני אלך. אבל כשאני עובד תן לעבוד כי אם אתה רוצה את הדרך שלך, אז קח, תעביר גם את האימונים,"' מסביר טבק את הסיבות לחיכוכים. "אתה עושה בחיים החלטות שהן לאו דווקא נכונות. הלכתי לב"ש, מקום שרצו לפרק אותו. הייתי צריך לחתוך מיד."
טעית כשעזבת את נבחרת הנערים?
"אחרי אליפות אירופה היתה לי שיחה עם גברי לוי, שהיה יו"ר ההתאחדות. זה היה כשמכבי חיפה והפועל חיפה התעניינו. נכנסתי אליו ואמרתי 'משגעים אותי. תגיד שיש לי פה עתיד.' הוא עישן סיגר וענה 'שמע, אני לא מבטיח שום דבר.' מקום שלישי באירופה, לא ידעתי מימין ומשמאל, אז תבוא תגיד 'שב בשקט, אנחנו רוצים אותך.' זה לא קרה."
אחרי שלא מצא את מקומו כמאמן ליגה, באה ההצעה ממכבי ת"א, המקום בו טבק פרח כשחקן. הוא לקח על עצמו את טיפוח מחלקת הנוער. לא רק מקצועית אלא לנהל הכל. רק שטבק לא הבין מה מצפה לו.
"הגעתי למקום בגסיסה," הוא משחזר. "היה מצב שללוני התחיל להישבר וכל העול נפל על אלי
טוב, הנוער לא הגיע להישגים.
"אני אתן משהו מהתפיסה שלי. תמיר כחלון היה בנוער שלנו שחקן מצוין, הגיע מאמן ולא רצה אותו. למזלנו הוא הלך רק בהשאלה, אבל הוא היה צריך לשחק בקבוצה הבוגרת. הנוער שלנו זכה באליפות לפני שלוש שנים, כמה מהשחקנים שם עלו לבוגרים? שירן ייני ואורי שטרית. היה את אליאור ועקנין, מלך השערים, שהיום מחפש מקום ואת ברק ורד שהיה קפטן ופרש. לא ראיתי בהישגים חזות הכל. סף הדרישות מאוד גבוה במכבי ת”א אז יש כאלה שיוצאים ומצליחים בקבוצות אחרות. אין סבלנות."
תן שמות.
"תום מנשרוב. תמיד דיברו במכבי על 'תום ועוד עשרה.' לא ראיתי שלקחו אותו לבוגרים. למה? מוכשר, טוב אז מה קרה? ניסו קפילוטו, למה שהוא לא יהיה בלם במכבי ת"א."?
הוא טוב?
"הוא תמיד היה מעולה בנבחרות הנוער. למה דור מלול שחקן טוב? גם הוא יכול ליפול כי אין סבלנות. מה אני אתן למלול? אני אביא זר. פעם היה בא יו"ר ואומר 'זה וזה חייבים לשחק, אנחנו חייבים להשביח אותם.' קח את ליאור ז'אן שכבר היה מחוץ למכבי. החזירו אותו והוא נהפך לבורג חשוב. אז תגיד לי 'לא כזה מוכשר,' אבל לא כולם סטארים. מה זה קבוצת כדורגל? שמונה בינוניים והשאר מעל. אין קבוצה מושלמת."
אמרו שיש אצלכם לחצים להרכיב שחקנים בקבוצה.
"הלחצים האלה לא עזרו. היו ניסיונות, אבל תמיד אמרתי לכל מי שניסה 'אם אתם עוזרים כדי לקבל איזו טובה, תשכחו מזה. להפך - אל תפנו אליי כי אני יותר רגיש."'
מצב הבוגרים פגע בכם?
"היו אלי כהן ואחריו ניר לוין ולא ידעו מה לעשות אז היו קוראים לשמונה או עשרה מהנוער. פתחנו את העונה במקום ראשון והכל השתבש. הורים התחילו להשתגע 'למה לקחו את ההוא ולא את זה, למה לא עושים חוזה,'? אבל זזנו הצדה כי קודם כל זו הקבוצה הבוגרת. לא דיברתי ולא עמדתי על הרגליים האחוריות, בסוף באו וזרקו לי בפנים ש'לא זכיתם באליפות' כחלק מזה שאני לא נשאר."
מי החליט להיפרד ממך, אבי נמני?
"עוזי שעיה בישר לי. עד לפני חודש לא היה ברור מה תפקידו של אבי נמני. שאלתי לא פעם אם אני צריך לעבוד מולו ורק עכשיו הגדירו אותו כמנהל טכני, שאני לא יודע בדיוק מה זה. עוזי אמר 'החלטנו ככה וככה' ואני מכבד. תחושות אישיות לא מעניינות כי הן לא רלוונטיות. מי שבכדורגל יודע שבעוד שנה יכולים להגיד 'בוא תחזור,' אבל אתה יודע מה מצחיק? ניר לוין החליף אותי ואני זה שהמלצתי להביא אותו."
מה זאת אומרת?
"כשעלו שמות בשאלה מי צריך להגיע לקבוצה אמרתי ללוני שלדעתי ניר הוא המאמן המתאים. אני מעריך אותו. ומה בסוף? אני הולך והוא בא. אני לא צריך לקבל אחוזים."?
כעסת עליו?
"מה פתאום, איחלתי לו בהצלחה, ישבנו דיברנו. הוא אשם? הוא קיבל מתנה גדולה. חוזה, תנאים. היתה תקופה שאיציק עובדיה, שיאמן עכשיו את הנוער, לא דיבר איתי עד שבאתי ושאלתי 'קרה משהו'? אז הוא הסביר שלא נעים לו שהם באו ואני הולך. אמרתי לו שלי אין בעיה איתו."
בעונת הגלקטיקוס, כשניר קלינגר עזב, טבק עמד לרשת את תפקיד המאמן הראשי בבוגרים. קבוצה גדולה, שורה של כוכבים ותקציב ענק. שוב זה היה העיקרון שגרם לו לוותר.
"ישבתי עם ברקוביץ,' דריקס ופדרמן," הוא משחזר. "אמרתי להם שאם אני בא צריך לחתוך מעכשיו. זו היתה התקופה שאייל הלך לחמת גדר להתבודד עם התנינים. דייויד שאל מה עושים כדי להחזיר אותו לעניינים ואמרתי 'אייל שחקן גדול, אבל היום אין לו מה לתרום.' אייל היה פגוע ואמרתי לו 'זה לא אישי, אבל אם אנחנו מסתכלים על טובת הקבוצה אני לא יכול לקבל את המצב.' אז הוא שאל 'אתה רוצה שאני אפרוש'? עניתי 'לא, תלך לשחק בקבוצה אחרת.' דייויד לקח אותי הצדה ואמר 'איך אתה מדבר אליו'? אמרתי לו 'אני מסתכל על הצד המקצועי וזה לא הולך' ואז בא טון קאנן."
לא היית מוכן להתכופף?
"פעם אחת עשיתי את הטעות הזו בב"ש, לכן אני גם לא נלחם לקבל קבוצות כי אני יודע שיש לי בעיה. יו"רים לא יילכו עם הדרך שלי. אחרי נבחרת הנערים היתה הצעה ממכבי פ"ת. ישבתי עם הלוזונים ואמרתי 'יש את גולן מלול, אבל אם הוא עושה בלאגן, הוא יישב ביציע.' אמרו לי 'אתה לא יכול לגעת בו. הוא שחקן שלנו. רק לשים אותו על הספסל.' אז לא הלכתי לשם וזו לא הפעם הראשונה."
היו עוד?
"שיחקתי בפ"ת שנתיים. כשדרור קשטן אימן שם הם רצו לפטר אותו. בא אחד האחים ואמר לי 'בוא תאמן.' אמרתי להם שאני מוכן להיות שנה עוזר של דרור ואחרי זה מאמן. 'לא, עכשיו,' הוא ענה, 'אנחנו רוצים לגרש אותו.' אמרתי 'אין שום סיבה שתגרשו.' אמרו לי 'אתה מפסיד את הצ'אנס של החיים.' אז אני אפסיד."
אבל במכבי ת"א היית יכול להוציא את הקבוצה מהבוץ.
"כשהיו הימים הפחות טובים אפילו לא הייתי מסתובב במתחם שלהם. שלא יהיה מצב שהמאמן ירגיש מאוים. גם במחלקת הנוער כשהיו מדברים על הקבוצה והשחקנים, ביקשתי שיפסיקו. הצעתי ללוני להיות עוזר מאמן מטעם המועדון. שמאמן יביא עוזר, אבל אני חייב להיות פעמיים-שלוש בשבוע באימון וככה יהיה קשר גם למחלקת הנוער. אמרו 'טוב, תבוא לאימונים.' אמרתי 'מה זה תבוא? זו צריכה להיות הנחייה של בעל הבית.' לא קיבלו את דעתי. כל אחד הביא את החבר שלו כעוזר."
ככה זה בדרך כלל.
"ראיתי את אלי כהן. הוא הביא עוזר וכשהוא עזב ויקי פרץ רצה להיות מאמן. יש מצב שהעוזר יישאר? אין סרט כזה."
ויקי נולד במכבי.
"נולד ברמת-עמידר. אני לא מדבר על ויקי. אני מדבר על נורמה של עוזר מאמן. תראה לי כאן כמה עוזרים הלכו עם מאמנים? אם אני הבאתי אותך ואנחנו עובדים יחד ונכשלנו, אז נכשלנו יחד. בעוזר הזה חוץ מהאות ז' אין כלום. אני בזמנו דיברתי עם דרור קשטן כשאימן בהפועל ת"א והוא אמר 'בני, אני עובד רק עם מאמן כושר."'
אין כאן הרבה אידאליסטים.
" עופר פביאן עובד איתי היום ברמה"ש. שואלים 'אתה מנג'ר והוא עוזר'? אני עונה 'לא, שנינו מאמנים ואת החלוקה הפנימית אנחנו יודעים טוב מאוד."'
דווקא חשבתי שהראש שלך יתאים ללוני .
"לא הגעתי למצב שישבנו והצעתי 'בוא נעשה משהו חדש.' אמרתי שצריכה להיות מדיניות במכבי אז לוני אמר 'יש מדיניות בברצלונה, ניקח אותה משם.' במועדון בן מאה שנה כמו מכבי, צריכים שיהיו אבני יסוד, קו. אולי יעשו את זה עכשיו."
כשטבק עזב את הקבוצה הוא בחן כמה אופציות, אבל הכי קרצה לו האפשרות לחזור לעבוד בהתאחדות לכדורגל. הוא חשב שהוא מתאים לרשת את זאב זלצר שסיים את תפקידו ואפילו לא פסל את האפשרות לחזור לנבחרת הנערים.
"ישבתי עם אבי לוזון ואמרתי שיש לי את הרזומה. ההתאחדות היא גוף ציבורי. אני אומר שצריך להיות קריטריון שקובע מה צריך כדי להיות מאמן נבחרת. אין כלום. יש 'אני חבר של ההוא ויחד עם ההוא אנחנו מחליטים שזה יעזור להוא'. כולם מסודרים. זכיתי במקום שלישי באליפות אירופה, המאמן היחידי בכל המדינה. עברתי הכשרות וניהלתי מחלקות נוער ואימנתי בוגרים ועשיתי תעודת פרו. כל מה שאפשר והחליטו שלא. אין לי טענות, שייקחו מישהו שמתאים, אבל אייל ברקוביץ', שאין לו עוד תעודת מאמן וטל בנין? זה מאמן לאומי".
האחראי על עתידנו.
"אני לא נכנס לדברים מפוצצים. אבל נראה לך שאם יש מישהו מוכשר בב"ש יש לו סיכוי."?
אבי לוזון נתן לך להרגיש שיש סיכוי?
"היתה לי בקשה אחת אליו: 'תגיד לי לפני, אל תיתן לי לעמוד באוויר.' יום לפני שהוא הכריז שלחתי אס.אם.אס. שאלתי אם יש משהו חדש והוא ענה 'לא.' אין לי ספק שלא אוכל לקבל תפקיד בהתאחדות כל עוד אבי לוזון במקום. עכשיו פתחתי איתו חשבון ואין לי שום דבר נגדו. שיחקתי אצלו כשחקן ואני
מעריך את העבודה שלו, אבל יש דברים שצריך לעשות להם סוף."
טבק הוא יקה אמיתי. במכבי ת"א היה מגיע למשרד בבוקר, יוצא בערב. מסתובב בין מאמנים, בין הקבוצות. בשנה שעברה זה עלה לו בבריאות כשאושפז בבית חולים. השמועות דיברו על אירוע מוחי, הוא מכחיש.
"הגעתי למצב של אפיסת כוחות. התמוטטות," הוא מספר. "אני קם מוקדם, יוצא לריצה, לא שותה מספיק, לא אוכל מסודר, לחץ בעבודה, חוזר מאוחר בערב ואני לא ילד. זה פגע, אבל זה גם עשה טוב כי תמרור האזהרה אומר לך 'תחשוב עוד פעם לפני שאתה רץ לעשות מיליון ואחד דברים.' בדקו, הכל בסדר, זה לא אירוע מוחי. אמרו לי להוריד הילוך ואתה פתאום חושב על דברים שבגללם אתה מתרגז, על מה."?
היית צריך להיוולד במדינה אחרת.
"אני מחמיר עם עצמי, אבל הורדתי קצת מזה. אני אוהב סדר. אני שונא איחורים. בצבא היו קוראים לי למילואים בשמונה בבוקר אז כל פעם הייתי מגיע בזמן והאחרים היו באים בעשר. לי יש תמיד תוכנית."
תזכור שאתה בכדורגל הישראלי שלא משתנה.
"צריכה להיות מדיניות, תרבות ודרך. אין פה את זה. עד היום לא דיברתי, אבל החלטתי שאם יש דברים שאני אחשוב שהם מעוותים, אני אדבר. אני אקח אוויר ואוציא. אני לא רוצה לעשות חשבון וזה לא נגד מישהו אלא רק נגד השיטה."
נא להמתין לטעינת התגובות
