מישל דיין: הסתכלו עליי כאילו אני דייג
מאמנה של קרית שמונה לא מוכן להתנצל על הבחירה של שירצקי ")אני מרגיש טוב עם עצמי,(" מזהיר מזלזול לקראת הפרמיירה האירופית ")הייתי בטדי נגד הדייגים מבודו גלימט(" ורואה עתיד ורוד, למרות הפציעה בעין ("הפכנו את זה לסוג של הומור. אתה יודע, שיחות בשלוש עיניים")
אנחנו חוזרים ל-3 בפברואר ,1998 קצת יותר מעשר שנים, אימון של הפועל ירושלים לקראת רבע גמר גביע המדינה. דיין: "הייתי כבר בן .37 בכל פעם שהיה צריך, יוסי היה מוריד ממני עומסים. באותו בוקר הוא עשה לנו אימון כושר קריעת תחת. אחר הצהריים הגעתי לאימון ואני רואה אותו יושב במקום הקבוע שלו. הוא הסתכל עליי ושאל: 'לאן אתה הולך.'? השבתי שאני מתלבש לאימון. הוא אמר לי שלא כי אני נח. הוא ממש לא אישר לי להתלבש. אמרתי לו שיש אימון רגוע עם כדור ואני דווקא רוצה. הוא לא רצה, זו היתה הפעם הראשונה שהפרתי משמעת והתלבשתי. כשיוסי ראה אותי, הוא אמר לי 'מה אתה עושה.'?
"עשר דקות אחרי זה אריק ששון בעט לעברי כדור שפגע לי בעין. הרגשתי זרימה חזקה ולא הצלחתי לראות כלום. אני זוכר ששמעון ועקנין ויהודה אלשייך ז"ל, הפיזיותרפיסט המיתולוגי, רצו אליי וקיבלו סוג של בהלה. אני משפשף את העין ומשפשף ופותח אותה ולא רואה כלום. כיסיתי את העין השנייה וראיתי חושך מוחלט. נכנסתי ללחץ. התחילו לשפוך לי מים לעין ולקחו אותי לבית חולים."
דיין נלקח לפרופ' פרוכט, שראה את העין שטופה בדם. במקום הצטבר לחץ תוך עיני והרופא העריך שעלול להיות נזק בלתי הפיך בגלל פגיעה בעצב. בינתיים הגיעו לבית החולים המאמן מזרחי והיו"ר ויקטור יונה. מישל פרץ בבכי.
במשך יממה שכב דיין בבית החולים על מיטה עם חור כשראשו מופנה כל הזמן למטה. בסופו של דבר הוא הוכנס לחדר הניתוח. התברר שהרשתית התפרקה לחתיכות. הניתוח היה ארוך והתוצאה קשה: העצב נפגע והעין של מישל לא תחזור לראות יותר.
רגע לפני סופה של קריירה מעולה, בה עבר גופו בשלום את כל הפציעות והמכות, בעיצומו של אימון בו לא היה צריך להשתתף, קרתה הפציעה הנוראה.
מה קרה לך מאז הפציעה?
"איבדתי ביטחון בגלל שהיו לי קשיים בהערכת תחושת עומק ומרחק. לקח למוח שלי בערך שנה וחצי להתרגל למצב החדש. היה לי קשה להגיע למקומות מוארים מאוד."
החיים נראים אחרת מאז?
"לוקחים אותם יותר בזהירות. זה לא שהחשש מקנן, אבל צריך לשמור יותר כי יש לי עכשיו עין אחת שרואה. אחרי שנה הרכבתי משקפיים כי המספר בעין הבריאה גדל עקב המאמץ. הפציעה הפכה אותי בהתחלה לאדם הרבה יותר
דיין בן ,47 גיל בו הוא נהנה לשחק עם כל העולמות. מאלי בן-רימוז,' גדול שחקני הפועל ירושלים, ועד עידן טל, ש-17 שנים מבדילות ביניהם. והיו גם שייע, מוטל'ה, שפיגל, מסוארי, דמתי, ברקוביץ' ובניון.
דיין שיחק עוד בעידן שנראה דמיוני, כשהפועל היתה הקבוצה הבכירה בירושלים: "אתה מחזיר אותי לתחילת שנות ה-.80 היינו אז דומיננטיים, עם משחקי דרבי בלתי נשכחים מול מלמיליאן בימק"א. בגיל 15 ועשרה חודשים היתה לי זכות גדולה לשחקן עם בן-רימוז' במשחק האחרון שלו בקריירה, נגד נתניה בקטמון. מרוב התרגשות הכנסתי בעיטת מספרת למצח של גדעון קליינמן. עודד הבקיע את הראשון ובן-רימוז' השווה בפנדל."
אתה עצוב שבית"ר השתלטה על העיר?
"זה לא צובט כי הפערים גדלו מדי. הגענו לפירוק. הפועל ירושלים זו קבוצה מיוחדת עם קהל ענק. כשהיא רצה, היא יכולה להביא גם 9,000 אוהדים לטדי. רוצה אינדיקציה? הפועל קטמון הביאה בליגה א' 4,000 איש."
אתה הפועל או קטמון?
"אני הפועל ירושלים. זה יותר מאסון שיש את ההתפלגות הזאת. 90 אחוז מהקהל הלך עם קטמון. יצא לי לראות כמה משחקים שלהם. פגשתי שם אנשים שלא ראיתי מאז המגרש בקטמון."
אפילו אתה קנית מניה של קטמון.
"אז מה. קניתי כתרומה, לא משהו אחר. הטעות היא שאף אחד לא עושה סטופ ואומר שהפועל היא מעל לכל. יש בקטמון יו"ר מדהים, בני סיוון, ואני אומר שחבל שמשקיעים פה ופה. יש ליגה של חמש או שש עולות וחבל לפספס. אתה יודע מה זה דרבי ירושלמי? אנשים מוכנים לשלם הכל בשביל השבתות האלו, כשבערוץ 1 היה שעון מהבוקר שספר את השעות, וסיכה, מרוב הצפיפות בימק"א, לא נופלת לרצפה."
תשחזר את הטלפון מאיזי שירצקי?
"שתיתי קפה בקניון עם שי אהרון. איזי צלצל ושאל 'מה נשמע, מישל.'? לפני שנתיים-שלוש הוא התעניין אבל הייתי בחוזה. הוא שאל אם אפשר לשתות אצלו קפה במשרד. אחרי רבע שעה סגרנו."
הופתעת?
"אפשר לומר שכן, אבל בעיקר מהצורה שבה הכל הלך. חשבתי שאני בא לסוג של שיחות שהוא מנהל עם עוד מועמדים. הייתי בטוח שאני מועמד, אבל איזי אמר שהוא לא מדבר עם אחרים. כשמוניתי לא שאלו מקצועית אלא כמה זמן אשרוד. הסתכלו עליי כאילו אני דייג או מאמן כדורסל ולא על זה שאני כוכב שמזוהה עם מועדון ועם 450 משחקים בליגה. יש בעיה כשאתה לא מוחצן. אומרים שאתה חסר ניסיון. כל מאמן בליגת העל בעונה הראשונה שלו היה חסר ניסיון. רבאק, אני בן ,47 הייתי עוזר של יוסי מזרחי ואימנתי שבע שנים בלאומית. אני מרגיש טוב עם עצמי."
בליגה של 12 קבוצות מאוד קשה למאמן למצוא עבודה. זכית העונה.
"הבעיה היא ששופטים מאמן רק לפי תוצאות ולא לפי דרך, אבל זה הצ'אנס ואלה החיים. שלושה מאמנים התחלפו בעונה שעברה בקבוצה אחת, אולי ארבעה אפילו. כולם מושפעים מהתקשורת ומהקהל."
בחו"ל זה אחרת?
"לא יודע, אבל נראה לי ששם הקהל יותר סבלני. אני לא מדבר על תקשורת כי תראה מה עשו באנגליה לגרנט. פעם הייתה יראת כבוד כלפי מאמנים. שניאור, גרונדמן, דוביד, שמילו, חליבנר, רדלר. הבעיה שפה אין פרופורציות לכלום. הכל מלחמה או שלום. כדורגל זה ספורט וכמעט תמיד יש צד שמפסיד. אצלנו לא יודעים להפסיד, הכל מתקבל כאסון."
עשית חפיפה עם רן בן-שמעון?
"לא, היו בינינו שיחות. אני בקשר טוב עם כל המאמנים ואין לי ברוגז עם אף אחד. חשוב שיהיה דיאלוג. אני חבר של אוחנה ורוני לוי ובקשר עם רן ופרדי. כל מאמן שמקבל תפקיד, אני מרים טלפון ומברך."
"לשמור על הייחודיות של המקום. עבור האנשים בקרית-שמונה הכדורגל הוא הכל. אני עובד בעיר שחטפה קטיושות 30 שנה. מזל שיש אדם כמו איזי שלקח פרויקט עצום למען הקהילה ולא רק למען הקבוצה. זה נותן לנו כוח ומחויבות שאין לקבוצות אחרות. זה מזכיר לי את אלישע לוי בבית-שאן. האנרגיות טובות, משהו שקשה לתאר."
אתה בבעיה. הקבוצה סיימה שלישית בעונה שעברה.
"כל הגדולות קרסו, אבל זה לא בא להמעיט מההישג של רן. אני בונה קבוצה טובה שתתמודד בכבוד."
ב-17 בחודש אתה מתחיל קריירה של ליגת על בגביע אופ"א.
"מחזיקת הגביע של מונטנגרו הפסידה אליפות בהפרש שערים. השחקן הכי נמוך אצלם הוא 1.87 מ.' יש לנו נטייה לזלזל במי שאנחנו מכנים אותם דייגים. פיורנטינה רכשה עכשיו ב-12.5 מיליון יורו את החלוץ של נבחרת מונטנגרו, אז כנראה שמדובר בדייג לא רע. וחוץ מזה, הייתי בטדי במשחק ההוא של בית"ר נגד הדייגים מבודו גלימט. זו היתה הקבוצה הכי מהירה שראיתי והם ניצחו ."1:5
נא להמתין לטעינת התגובות
