בוקרה פיל מישמיש
חלק מההחלטות שהתקבלו אתמול בהתאחדות לא מצביע על חוכמה יתרה בלשון המעטה. החלק האחר של ההחלטות פשוט בלתי ישים. אבי רצון על המופע של אבי לוזון
אין ברירה, צריך להרים ראש ולחייך. לקחת הכל בקלות. מה שהיה הוא מה שיהיה. מי זוכר בכלל מה אבי לוזון הבטיח לנו כאשר הוא נבחר לתפקידו. עכשיו גם חם והלחות מציקה. ובכל זאת, ההחלטות שהתקבלו אתמול בהתאחדות מרימות לי קצת את המורל אחרי ההדחה המיותרת והבלתי נתפסת של איטליה מהיורו.
16 קבוצות. החלטה סבירה אבל כוחנית. צריך היה לבצע את המהלך בשנתיים ולא בזבנג וגמרנו. יורדת אחת מליגת העל וחמש עולות מהליגה הלאומית. ועוד איזה פלייאוף בין הלפני האחרונה מהליגה הראשונה לשישית מהליגה השנייה. זה לא תכנון רציני עם ראייה לעתיד ולעומק. זהו מחטף של אדם מיואש ומייאש שחיפש דרכים להיות מקובל על החבורה שמינתה אותו לתפקיד.
ומה זה בדיוק הפלייאוף שבו 50% מהנקודות של שש הראשונות בשתי הליגות יופחתו ממאזנן כדי שהמאבק על האליפות יהיה תחרותי וצמוד יותר? אז הייתה מדינה הזויה אחת שניסתה את הברווז הצולע הזה, אבל מדוע הוא אמור להתאים למציאות הישראלית? האם רק כדי לנסות ולעצור את בית"ר ירושלים? ומיהם בדיוק הגאונים שניתחו את השיטה האידיוטית הזאת עבור היו"ר?
ענישה. עשר נקודות יופחתו ממאזנה של קבוצה שקהל אוהדיה יפרוץ למגרש במהלך המשחק. מה שאומר שבעצם אין יותר טעם וצורך באחזקת כוחות משטרה מתוגברים במגרשים. ואגב, בכמה פורצי גדר מדובר? בשניים, שלושה, מאה או אלף?
ושאלה לגאון שהגה את הרעיון: אם מכבי ת"א תוליך את הליגה במחזור האחרון בתשע נקודות יתרון על מכבי חיפה וקהל אוהדים שלה יפרוץ לדשא בבלומפילד, האם חיפה תהיה אלופה? בוקרה פיל מישמיש.
הגבלת תקציב. הגיבור הגדול התקפל וזנבו בין רגליו. מבט אחד מאיים של שחר וארזי הספיק כדי שנבין שעד כאן. מכאן, ואם תמשיך לעשות קולות של מוישה גרויס, תמצא את עצמך מחוץ למשחק. הבעיה עם שחר וארזי היא שהם אינם מבינים עד כמה הכדורגל הוא שלהם ועד כמה הם חייבים להקים מינהלת ליגה שתפחית ותקהה את כוחם של עסקני המרכזים.
מאמנים. המינוי של אלון חזן נראה הגיוני כי לא צריך להתייחס אך ורק להישגים של מאמן כזה או אחר בעונות האחרונות. בגילאים הצעירים קיימים פרמטרים נוספים כדי להיות ראוי לתפקיד. הפרמטר הראשון הוא אישיותו של המאמן. לא שאני מכיר את אלון חזן לעומק, ממש לא, אבל ממה שאני מכיר, הרי שאישיותו בהחלט מדביקה את עברו כשחקן ועד שלא יוכח לי אחרת, הוא ראוי ומתאים.
מוטי איוניר. על איוניר אין לי דעה ברורה. פעם, כאשר הוא היה פרשן במשחקי הליגה, ניתן היה להחכים מהגיגיו. היום, כאשר הוא מדבר על כדורגל, הוא נשמע כמו ממטרה שמשפריצה לכל הכיוונים. הוא רוצה להשקות ולהרוות את כל העולם
כמאמן הוא לא הרשים. לא בונקריסט ולא הרפתקן. על גבול הזניח. פוליטיקאי שכזה. גם המינוי עצמו נראה לי פוליטי על אף שאין לי הוכחה אלא רק תחושת בטן שפעמים מאכזבת ולרוב לא.
טל בנין. מינוי תמוה ביותר. פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להיות עוזר של ניצן שירזי במכבי פ"ת והנה הוא כבר מקבל מינוי יוקרתי וחשוב בנבחרת הנערים, תוך שהוא מדלג על עשרות דמויות רציניות שרק באנדרסטיימנט ניתן להגדירן כראויות ומתאימות יותר.
בעוד שנתיים-שלוש, אם בנין היה מתקבע כמאמן רציני כפי שהוא היה כשחקן (וגם באישיות,( לאף אחד לא הייתה צריכה להיות בעיה עם מינוי שכזה.
אלי אוחנה. אין מילים.
נא להמתין לטעינת התגובות
