"ניצחתי את אנגליה והרגשתי בחילה"
סלבן ביליץ' מודה: הוא אוהב כל מה שקשור בממלכה הבריטית ("רציתי אותם ביורו"), מכחיש שקרואטיה מדינה נאצית, אבל אומר: "90 אחוז מהמשפחות כאן לא היו רוצות שילדיהם יתחתנו עם שחורים, אבל זו לא גזענות. זה בגלל המסורת והתרבות העתיקה"
סלבן ביליץ' והגיטרה. צילום: איי -אפ -פי
לביליץ' יש מגוון כישרונות, ביניהם לרקוד ולשתות עם חברים על שולחנות הפאב. אחדים מחבריו שעשו זאת איתו הם הארי רדנאפ ואלכס פרגוסון, אבל גם נהג האוטובוס של ווסטהאם. במשך הארוחה שלי איתו במסעדה בזאגרב, שנמשכה עד אחרי חצות, כדורגלן העבר של קרואטיה, היידוק ספליט, קרלסרואה, ווסטהאם ואברטון הפגין כנות.
הוא עו"ד, אבל מודה: "לא הייתי רוצה לקחת תיק לידיים". הוא נגן גיטרה בלהקת רבאו וכתב את השיר "וטרנו לודילו" ליורו. השיר מחזיר את הקרואטים למונדיאל 1998 בו שיחק ביליץ'. קרואטיה ניצחה ברבע הגמר את גרמניה בליון 0-3 והדיחה אותה מהטורניר. ב־12 ביוני ייפגשו שתי הנבחרות שוב לראשונה מאז אותו משחק.
הכל בגלל סבתא
ביליץ' נולד בספליט ב־11 בספטמבר 1968. יש לו אח גדול ממנו המשמש כסוכנו. ב־1987 החל לשחק במדי היידוק ספליט וב־2001 חזר אליה לסיים את הקריירה אחרי ששיחק באנגליה במדי ווסטהאם ואברטון. למשפחתו של ביליץ' היה בית קיץ המרוחק שעת נסיעה מספליט לחוף הים האדריאטי. סבתא שלו היתה משוגעת על ספורט. "אני זוכר אותה נשארת עד השעות הקטנות של הלילה באולימפיאדת לוס־אנג'לס צופה במשחקי כדור מים", הוא מספר.
ביליץ' עישן את דרכו ל־44 הופעות במדי נבחרת קרואטיה. על תחביב העישון הוא אומר: "זה היה מקובל אצלי בנבחרת. במונדיאל, המאמן מירוסלב בלאזביץ' היה עסוק כל הזמן בלשנורר מאיתנו סיגריות. בנבחרת גרמניה עישנו 20 אחוז מהשחקנים, באנגליה זה היה משהו אחר. רק ג'וליאן דיקס (המגן השמאלי של ווסטהאם) היה מעשן, אבל אני אמרתי להם: 'איך אתם יכולים לשתות כל כך הרבה?'".
מה שבטוח, דור השחקנים של ביליץ' ידע לשחק כדורגל. הנבחרת כללה אז את זבונימיר בובאן, שחקן מילאן הגדולה של פאביו קאפלו שהשפילה את ברצלונה 0-4 בגמר האלופות ב-1994. בנוסף היה גם את דאבור סוקר, שכבש שישה שערים במונדיאל 1998,
רוברט פרוסינצ'קי שזכה עם הכוכב האדום בלגרד באליפות אירופה ב־1991 ואחר כך שיחק בריאל מדריד, ברצלונה ופורטסמות'. היום פרוסינצ'קי הוא אחד העוזרים של ביליץ', לצדם של אליושה אסנוביץ' וניקולה יורצ'ביץ' עוד שחקנים מדור הזהב.
בשנת 2000 הפך ביליץ' לאחד מבעלי המניות של היידוק ספליט יחד עם אסנוביץ', איגור סטימץ' ואלן בוקסיץ' (חלוץ מארסיי לשעבר). "כולנו היינו ילידי ספליט והלווינו למועדון 1.5 מיליון ליש"ט", נזכר ביליץ'. אף אחד לא רצה לקבל את ג'וב המאמן, אז ביליץ' לקח את התפקיד בגיל 32 והודיע שהוא מוכן לאמן רק חמישה משחקים, אבל הוא נלכד ברשת והתמכר לאדרנלין. "הרעיון שלי היה ללמוד על ידי סבב באירופה. הלכתי לראות את מרצ'לו ליפי ביובנטוס ואת ארסן ונגר בארסנל. איך היו ליפי וונגר? לפעמים מנג'רים, כדי להגן על עצמם, אומרים שכדורגל זה כמו פיזיקה גרעינית. השאלה היחידה היא האם אתה מסוגל להתמודד עם 25 שחקנים שכל אחד מהם חושב שהוא הכי גדול בעולם, האם אתה יכול לשנות את המשחק והאם אתה מסוגל להתמודד עם העיתונאים. אני לא שחצן, אבל ליפי וונגר לא אמרו לי משהו חדש".
זו לא גזענות, זו מסורת
אדוארדו דה סילבה צילום: רויטרס
כשביליץ' הגיע לנבחרת לא היו רק בעיות עם השחקנים. גם הססמאות הגזעניות והפעילות של הימין נמשכו. במשחקו הראשון באיטליה, באוגוסט 2006, יצרו האוהדים צלב קרס אנושי ביציע. אופ"א ופיפ"א הזהירו את קרואטיה. לאחר שאוהדים הביאו כרזות כאלה גם ביורו 2004, אופ"א איימה להדיח את קרואטיה מהיורו. כמה אוהדים הריעו למשטר האוסטשי שהוצב על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בשלטון בקרואטיה. האם ביליץ' היה מודע לכך שכמה אנגלים כינו את רבע הגמר במונדיאל 1998 בין קרואטיה וגרמניה "הדרבי הנאצי"? ביליץ' אומר שלא ידע, אבל יודע שלפני המשחק בזאגרב בין קרואטיה ואנגליה באוקטובר 2006 אמרו באנגליה שקרואטיה מדינה נאצית. ביליץ' נדלק: "יש יותר נאצים באנגליה. יש לכם סקינהדס. אני יכול להגיד הכל על אנגליה כי כולם מכירים אותי כאוהד הגדול ביותר של אנגליה מחוץ לאנגליה. זה לא רק כדורגל. זה מתבטא אצלי במוניות, מוזיקה, הכל. הכל. את אנגליה אני אוהב, אז יש לי הפריבילגיה להגיד שאצלכם יש יותר נאצים מאצלנו. כאן זה לא רציני".
"ניקח את אדוארדו דה סילבה הברזילאי. הוא שיחק בדינאמו זאגרב, קבוצתו לשעבר, ושרקו לו בוז, אבל באותה מידה היו שורקים בוז בהיידוק לשלושה ברזילאים של זאגרב ושחקן חוף השנהב. זו לא גזענות, סתם ניסיון של צעירים להוציא החוצה את העצבים. אנחנו מדינה נהדרת. אין לנו גלוחי ראש או משטרה שעומדת סביב הגבולות כדי לתפוס שחור ולהגיד לו 'אתה שחור, אתה לא נכנס לכאן. 90 אחוז מהמשפחות כאן לא היו רוצות שילדיהם יתחתנו עם שחורים, אבל זו לא גזענות. זו בגלל המסורת והתרבות העתיקה".
לא טוב למוריניו, טוב לי
ז'וזה מוריניו צילום: אי-פי
ז'וזה מוריניו אמר לא לאנגליה, ביליץ' חושב שיש לו ביצים. הקרואטי גם הפגין מנהיגות בנבחרת. כאשר דריו סרנה, בושקו בלבן ואיביצ'ה אוליץ' בחרו לבלות בפאב בניגוד להוראותיו, הוא זרק אותם הביתה לפני המשחק הראשון במוקדמות מול רוסיה. יו"ר ההתאחדות הציע לו להחזיר אותם ולקנוס אותם בסכום גבוה, אבל ביליץ' סרב.
"אמרתי שאני דופק אותם על השטות הזו וזה עזר לי. חלק מהמדיה, חלק מההתאחדות וחלק מהשחקנים לא רצה אותי כשמינו אותי, אבל 90 אחוז מהאוהדים רצו. ההתאחדות טוענת עכשיו שרצתה אותי, אבל אני יודע שהם רצו את קלאודיו ג'נטילה (מאמן איטליה עד גיל 21) ואת ג'ובאני טראפטוני. השאלה היחידה היתה אם תהיה לי סמכותיות כלפי השחקנים. הסמכותיות היחידה עבורי היא ידע, לא צרחות על השחקנים. אני חייב להיות גם חבר שלהם. שחקן אחד בא אליי בוכה וסיפר לי שנפרד מחברתו והוא לא יודע איך לאכול את זה. הוא בחיים לא היה אומר לי דבר כזה אם לא היינו קרובים".
איך קרואטיה תשחק ביורו? ביליץ' טוען שזה לא משנה כל עוד שחקן יודע להתקיף ולהגן. הוא חתם על חוזה חדש בהתאחדות שמשפר את שכרו מ-45 אלף ליש"ט לעונה ל-125 אלף, אבל בסטנדרטים של מנג'ר אנגלי אלה פירורים. כיום הוא טוען שטוב לו בנבחרת, למרות שהמבורג רצתה להחתימו וחבר קרוב שלו אומר שהוא יזחל אם קבוצות כמו ליברפול או צ'לסי ירצו בו. בהתייחס לסוכניות ההימורים, גם אחרי הטורניר הזה ביליץ' לא יצטרך לכרוע על ארבע כדי לקבל ביולי ג'וב.
נבחרת ביום לקראת היורו: קרואטיה - נגמרו התירוצים
נא להמתין לטעינת התגובות
