שבדיה: העקביות שולטת
פרויקט נבחרת ביום מתקרב לסיומו והפעם עם הנציגה הסקנדינבית ביורו. עם סגל שחקנים שרץ יחד זמן רב ותוצאות זהות בכל אחד מ-3 הטורנירים האחרונים, אפשר לזהות מגמה שחוזרת על עצמה בנבחרת של לאגרבק
מבין 23 המוזמנים ליורו הנוכחי, 17 היו בסגל לגביע העולם בגרמניה 2006, 12 ב-2004 בפורטוגל,ו-10 ביפן ודרום קוריאה בשנת 2002. יחד עם ממוצע הגילאים של שחקני נציגת סקנדינביה, שעומד על קצת יותר מ-29 שנה, ובנוסף לעובדה ששבדיה נטלה חלק בכל אחד מארבעת הטורנירים הגדולים האחרונים, אפשר בהחלט לומר בביטחון – עקביות היא מילת המפתח.
זימונו המאוחר של הנריק לארסון, הכוכב הבלתי מעורער של הכדורגל השבדי בכל אחד מהטורנירים האחרונים, רק מחזק טענה זו ומצביע על כך שלפחות בכל הקשור לכדורגל שלהם, השבדים לא מתלהבים משינויים קיצוניים.
כל הפרטים על נבחרת שבדיה באתר היורו
אומרים שהרכב מנצח לא מחליפים. השבדים לקחו את המשפט הזה צעד נוסף קדימה (או אחורה, תלוי איך מסתכלים על זה) והחליטו שהמשפט הנכון הוא "הרכב לא מחליפים" - או לפחות לא את השלד העיקרי שלו - ללא קשר לתוצאות שהוא משיג.
הסגל של נבחרת שבדיה כולל מספר שמות גדולים בכדורגל האירופי, חלקם כבר מבוגרים מאד. מלבד הנריק לארסון, עליו אין צורך להוסיף ולו מילה אחת, יש למאמן לארס לאגרבק עוד כמה כוכבים לא פחות גדולים, שחוו על בשרם טורניר גדול אחד או שניים.
השוער אנדראס איסקסון אמנם עוד לא בן 27, אבל הטורניר הזה יהיה הרביעי שלו ברציפות בסגל הנבחרת. בחוליית ההגנה ניתן למצוא את אולף מלברג שחקנה של אסטון וילה האנגלית. המגן הוותיק, בן 30, ישלים באוסטריה ושוויץ את הטורניר הגדול החמישי ברציפות עם המדים הצהובים-כחולים.
ככל שעולים
מי שבטוח לא יתרגש מהמעמד יהיו פרדריק ליונברג, בן 31, ומרכוס אלבק, בן 34, שהיו חלק מרכזי ומהותי בנבחרת כבר ממשחקי יורו 2000. לצדם בחוד ישתפו פעולה לארסון וזלאטן איברהימוביץ', שאולי עדיין נתפס ככישרון עולה, אבל הבחור כבר בן 26, ונמצא בסגל עוד משנת 2002.
הרכב השחקנים של לארס לאגרבק לא השתנה יותר מדי בשנים האחרונות וממש צועק עקביות. האם זה יתרון או חיסרון? כדי לענות על זה רצוי לבדוק מה היו התוצאות של הסגל הזה בשנים האחרונות.
אם חשבתם שהעקביות השבדית מצאה את ביטוייה בסגל השחקנים, תתפלאו לגלות עד כמה היא ממשיכה גם בתצוגות של הנבחרת בכל אחד מהטורנירים הגדולים.
למעט יורו 2000, אז החל להיבנות השלד של הסגל הנוכחי של נבחרת הבלונד, התוצאות שהשיגה שבדיה דומות בצורה מדהימה. זה התחיל במונדיאל ביפן ודרום קוריאה, אז זכתה המדינה מסקנדיביה להיכלל בבית המוות של הטורניר, שכלל את אנגליה, ארגנטינה וניגריה.
מעטים שמו את כספם על שבדיה, אך הצהובים-כחולים הפתיעו את כולם, סיימו בתיקו עם אנגליה וארגנטינה, ניצחו 1:2 את ניגריה והעפילו לשלב הבא מהמקום הראשון בבית. התוצאות המפתיעות הפנו את אור הזרקורים אל עבר לארסון וחבריו, אך רגעי התהילה שלהם היו קצרים, כשהפסד 2:1 לסנגל בשער זהב במשחק שמינית הגמר שלח אותם חזרה הביתה.
ליורו 2004 הגיעה שבדיה ללא ציפיות גבוהות. הבית אליו הוגרלה לא היה קשה כמו שזה של הטורניר הקודם, אבל הנבחרת של לאגרבק וסודרברג לא הייתה בין המועמדות לזכייה בתואר. התמונה השתנתה מהר מאד, כשאחרי שלושה משחקים השיגו הבחורים בצהוב שתי תוצאות תיקו (מול איטליה ודנמרק) וניצחון אחד ענק (0:5) על בולגריה, מאזן זהה לזה של הטורניר הקודם, ששוב העמיד אותם במקום הראשון בבית.
היכולת הגבוהה בבית המוקדם העלתה את רמת הציפיות כלפיי הנבחרת, אבל אז, כמו ב-2002, באה הנפילה בשלב הנוק-אאוט עם הפסד בפנדלים להולנד ועלייה מוקדמת על המטוס שמוביל חזרה הביתה. כמו שאמרנו, עקביות היא שם המשחק.
הסיפור, תתפלאו, חזר על עצמו גם בגביע העולם האחרון, שהתקיים ב-2006 בגרמניה. גם הפעם השבדים לא היו פייבוריטים, גם הפעם הם סיימו את הבית המוקדם עם שתי תוצאות תיקו וניצחון, שהקנו להם העפלה לשלב הבא, וכן, גם הפעם, הם כשלו במשחק הראשון של שלב הנוק-אאוט (הפסד 2:0 לגרמניה).
אז מה יהיה על הנבחרת השבדית ביורו 2008? אם מסתכלים על העקביות המדהימה של הישגיה של נציגת סקנדינביה בטורנירים האחרונים התשובה ברורה מאליה. 2 תוצאות תיקו וניצחון ישלחו את החבורה של לאגרבק לשלב הבא עם הרבה ציפיות, שם הם יפסידו בוודאות, בלי קשר ליריבה.
אבל אם אתם מאלה שמאמינים שסטטיסטיקה מתאזנת (והאמת, היא בדרך כלל נוהגת לעשות את זה), קיימות שתי אפשרויות – התרסקות שבדית בשלב המוקדם או הצלחה חסרת תקדים. האם שבדיה תצליח סוף סוף להציג את אותה היכולת גם בשלב הבתים וגם בשלב הנוק-אאוט? התשובה נמצאת, כנראה, רק ברגלי השחקנים. הבעיה שלהם היא שבדרך כלל הרגלים לא משתנים כל כך מהר.
רוסיה: לשבור את המנחוס
רומניה: ויקטור חסון
איטליה: שיכון ותיקים
נא להמתין לטעינת התגובות
