התפזרו הז'יטונים: לבעל הקזינו נמאס מגרנט
אחרי אין-ספור ביקורות, הכפשות, מעידות ויותר מדי כמעט, לרומן אברמוביץ' נמאס לשחק בכאילו. יעקב זיו לא מרחם על הסינדרלה של השנה, ומקווה שהאוליגרכים יפסיקו להרוס לנו חלומות
יעקב זיו
לאט לאט, התברר שגרנט מצליח להחזיק מעמד בקבוצה ואז הגיעו הנצחונות, המחמאות והישראלי הפך לסינדרלה. כולנו האמנו פתאום שכדורגל הוא לא רק כסף, תן לי ואתן לך, חוג סגור של אנשי עסקים עם מאמנים שמקבלים את כל הנתח השמן בעוגה. גרנט היה כמו סיפור של לכלוכית שהגיעה לארמון ענק וזוהר ולפתע הצליחה להקסים את כולם ולזכות במחמאות.
שחקנים כמו ג'ו קול, פטר צ'ך, ג'ון טרי ואחרים הפכו לפתע למליצי יושר שלו. ככל שהמשיכה העונה וההתקפות של כלי התקשורת באנגליה עליו הלכו ותכפו, זה נראה מוזר מאוד, כי מקצועית גרנט עשה את העבודה. אולי הוא לא המציא מחדש את הכדורגל בצ'לסי, אבל הוא התקרב לזכיה בשלושה תארים ורק בגלל שלולית מים בה החליק ג'ון טרי לא זכה בליגת האלופות.
אברהם גרנט מאוכזב אחרי ההפסד בגמר ליגת האלופות צילום: רויטרס
אברמוביץ' הוא כמו בעל קזינו ענק שגרנט נכנס אליו בתחילת הערב לבוש בלויי סחבות, עני מרוד, וביקש ז'יטון אחד מהקופאי. ככל שעבר הזמן, גרנט זכה יותר ויותר בכסף והמונים בבגדי שבת נוצצים עמדו מאחורי גבו כדי לחזות בנס. אבל אז, רגע לפני שאסף את הז'יטונים כדי לפדות אותם, ניגש מנהל הקזינו, ניער את המפה, פיזר את הז'יטונים לכל עבר, ואמר: "אין יותר משחק, לך הביתה". ככה אנחנו צריכים להרגיש היום לגבי גרנט.
בהתחלה לא אהבנו את הדרך בה הגיע לצ'לסי, בהתחלה לא האמנו שיצליח, בהתחלה צחקנו על הפרצוף הכעוס שלו, הדואג, הסובל, ושיעשעו אותנו
האוהדים ביציע שלא שרו לו מילה אחת טובה. כשכל זה השתנה וגרנט הפך אהוב וגם אהוד בצ'לסי, כאשר אנשי מקצוע רבים באנגליה, כולל אלכס פרגוסון, אמרו שמגיע לו צ'אנס נוסף, הגיע בעל הקזינו (אברמוביץ') והוציא את התקע מהשקע. כמו שאומרים, איזי קם איז גו.
אני לא מרחם על גרנט, שייצא בוודאי מההרפתקה הזו עם מיליוני פאונדים, אני מרחם על האנשים הקטנים שבעקבות הצלחתו חלמו שגם הם יכולים ושכדורגל הוא ארץ החלומות. היום אפשר לומר שכמו שאלוהים נתן ואלוהים לקח, בכדורגל האוליגרכים האלה גם יהרסו, ואולי כבר הרסו, לנו את החלום. שאפו לאברם.
נא להמתין לטעינת התגובות
