פורטוגל: תור הכסף
לקראת טורניר הגמר של יורו 2008, פרויקט נבחרת ביום של nrg מעריב נפתח עם הסגל הכי כשרוני ביבשת. בין הדריבלים של רונאלדו לפרופורציות של פיליפאו, פייבוריטיות היא כבר לא מילה גסה

גם המאמן סקולארי אחראי לטיפוח האשליה. הוא זה ששיווק כהצלחה את המקום השני ביורו הקודם. פורטוגל שידרגה את עצמה בציפיות ובהישגיות, אבל שני הפסדים ביתיים ליוון, במשחק הפתיחה ובגמר, היו יכולים להתקבל במקום אחר ביבשת כאסון לאומי.
אף אחד גם לא הזיל דמעה על המקום הרביעי במונדיאל בגרמניה. להיפך. השחקנים שבו משדה הקרב כגיבורים לאומיים, תודות לפרופורציות של סקולארי. הרי פעם היה הרבה יותר נורא, פעם היינו כמו ספרד.
המאמן הברזילאי נוהג לומר שהעבודה על הראש של השחקנים חשובה הרבה יותר מאשר משחקונים באימון. בפורטוגל הכישרון צומח על עצים והוא רצה שינוי בתפישה. לסקולארי יש תבשיל שמחייב אותו לתואר לפני שהוא מפנה את מקומו בתום כהונה של מעל חמש שנים.
כל הפרטים על נבחרת פורטוגל באתר הטורניר
השנתיים האחרונות עשו טוב למוניטין של השחקן הפורטוגלי. מאז אליפות העולם קפץ הערך הכולל של סגל הנבחרת ב-90 אחוזים. 23 השחקנים שזומנו ליורו שווים 383 מיליון יורו. בגרמניה עמד תג המחיר על 201 מיליון. ולמי שמעוניין לרדת לקטנה: כריסטיאנו רונאלדו היה שווה 40 מיליון יורו כבר אז.
בתור הכסף יש את כל המרכיבים להביא את הזהב. ראשית, משום שפיגו, הפנים הישנות של פורטוגל ושם של מחלה בחדר ההלבשה, כבר לא בסביבה. התיק עבר לרונאלדו. הגדולים באמת עשו את זה ברגעים הגדולים, ההיסטוריים, ולא מול בלמי בירמינגהאם. אבל תואר השחקן הטוב בעולם הוא גם מלכודת דבש. רונאלדו הברזילאי התמוטט בצרפת, זידאן קרס ביפן וקוריאה ורונאלדיניו לא הגיע לגרמניה. קשר מנצ'סטר יונייטד מחויב לנפק קבלות ליד השער, הוא ייבחן ביכולת להנהיג, אבל המלחמה הגדולה שלו תהיה מול העונה המתישה שעבר ומול שובע התארים.
המזל הגדול של הילד הוא שלאב המשפחה קוראים
לטאלנט שלו מייעד המאמן תפקוד שונה מזה בו הוא משחק אצל אלכס פרגוסון. בתרגום חופשי: רונאלדו קיבל כבר אישור לעשות מה בראש שלו, עם אופציה לפטור משמירות.
סקולארי יכול להרשות לעצמו את המהלך הזה משום שיש לו גיבוי. במקומות שבהם הולכים הביתה אחרי 90 דקות אין מקום להפגין חולשה. בשביל זה המציאו את המוקדמות. רונאלדו הוא חלק ממערכת שלעתים מציגה במכוון כדורגל שלילי. עדיף ללכלך את עצמך ולנצח מאשר להפסיד ולתקוף את כל העולם כמו בעידן שלפני סקולארי. ההתאחדות מודאגת מהתדמית, עליה ניצח המאמן עם אגרוף לפניו של בלם סרבי, אבל כנראה שהיא חלק מהמתכון המנצח: האיזון בין הקסם ברגליים לפירוק הרגליים של היריב.

המאמן הבכיר בטורניר והשחקן הטוב בתבל מציבים את פורטוגל בעמדה זרה לטבע שלה. היא אחת הפייבוריטיות לזכייה. הנבחרות הבכירות ביבשת רחוקות מהעבר המפואר שלהן, הרחוק והקרוב, אבל מדובר בתהליך עמוק בהרבה. פורטוגל הגיעה להבשלה. פעם היא היתה הגרלה נוחה, היום היא סיוט.
חמישים אחוזים משחקני הליגה הראשונה בפורטוגל הם זרים. ארבע שעות אחרי סיומה כבר הכריז סקולארי על הסגל, אחרי שבחר את החיילים בפינצטה. כדי להימנע מהסברים הוא נוהג לומר כי נבחרו המתאימים ביותר ולאו דווקא המובחרים. מאניש, למשל, התלונן שלא קיבל כרטיס לטורניר. מדובר במשחק ילדים עבור מי שכבר כופף את פיגו ובאהיה ויחד איתם את התקשורת, שפלגים ממנה מסרבים ליישר קו עם החזון הלאומי החדש.
לסקולארי יש עכשיו ביד נציגות מרשימה במועדונים הגדולים של אירופה. סגל שבו המתאימים ביותר הם גם המובחרים. מצ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, ברצלונה ומכל טוב הבית והיבשת. אלה לא השוליות של רונאלדו.
למאמן הברזילאי יש הזדמנות להפוך לגיבור לאומי גם אצל אמא פורטוגל, ועל הדרך להכין את הקרקע לג'וב המיליונים הבא. הוא צריך רק לקוות שהנבחרת שלו תצליח לסיים משחקים ב-11 שחקנים, ומעבר לכך: שהגאון מאולד טראפורד לא יצטער על ההחלטה לרשת את החולצה מספר 7 של אחד, פיגו.
נבחרת פורטוגל: פפה זומן, מאניש נשאר בחוץ